היום אספר לכם סיפור על אוכל חינם שמעלה פוסטים בלוגר. מדובר ביואב מאור, בחור צעיר שבאמת מצליח לדחוף את עצמו לכל חור. יש לו טראפיק די נאה אבל מדובר בנודניק רציני.
מאור החליט להתחרות בג. יפית ולכבוש את השוק המקוון עם כל מיני פוסטים שיווקיים. לקוראים שלו לא ממש אכפת מזה וגם מנהלי הפלטפורמה בה הוא יושב לא ממש מזיזים את עצמם אז הוא ממשיך. מה אכפת לו. הוא מקבל כל מיני הטבות, הזמנות ומוצרים. הוא אפילו חושב לפתוח חברת פרסום משלו כי כולם מתלהבים ממנו ושמחים שסופסוף הם יכולים לדווח לחברי ההנהלה שהם פועלים באינטרנט.
זה פשוט. הוא פונה אליהן בעצמו ומספר על הטראפיק שלו, על הפעילויות שלו באינטרנט ומבקש מהן הטבות. אם אתם מייבאים מצלמות למשל, הוא יבקש את אחת המצלמות שלכם, יבטיח לצלם בה ולהעלות פוסטים חיוביים עליה וכמובן ישלח אליכם את הפוסט לפני הפרסום כדי שתאשרו את התוכן. הכי מדור פרסומי במקומון של יבנה שיש.
כולם מרוויחים.
והקטע הכי אירוני? מאור באמת משוכנע שאין שום דבר רע בדרכי הפעולה שלו.
רגע רגע, אל תילחצו. זה לא עוד פוסט פליימינג. כלומר זה כן, אבל גם ליואב מאור יש את זכות התגובה. הנה חלקים משיחה שקיים איתו ארז וולף בעקבות פוסט סופר דופר מסחרי בו כלל לא מצוין שהוא מסחרי. ליואב הובהר בתחילת השיחה שהדברים הם לציטוט. השיחה (שנערכה לפני כחודשיים) הייתה מאוד ארוכה. הרבה חומר לקריאה, אבל מאוד מעניין לקרוא מה מניע את הבלוגר הכי ממוסחר בישראל:
ארז: אין לך בעיה עם לאבד את היושרה בתור בלוגר כשאתה בעצם הופך לקיר של פרסומות?
יואב: השאלה הזו היא דילמה מאוד קשה כבלוגר שעוסק בתוכן שיווקי, לדעת שיש לך כוח אבל אתה עלול לעצבן אנשים אם אתה מנצל אותו למטרות רווח כל פעילות היא פרי יצירתי עם הטאץ' האישי שלי אני לא מסתיר שמדובר בקמפיין אני לא לוקח X ושם אותו אני יוצר אותו.
ארז: אבל זה סוג של בגידה בקוראים
יואב: לא, אני לא בוגד, אני אומר בפירוש שזו העבודה שלי ושהם לוקחים חלק בחוויה אני נותן להם פאן כי אני יוצר פעילויות וסרטים משעשעים
ארז: איפה אתה אומר את זה? ("אני לא מסתיר שמדובר בקמפיין")
יואב: יש לי דף שלם בבלוג שבו אני מפרט שאני עובד עם חברות מסחריות לך למעלה ל"לא להחמיץ" יש שם סעיף בקרוב אני אעדכן את זה לקמפינים אחרונים שלא נכנסו לרשימה עקב חוסר זמן (הפוסט על פלאפון עדיין לא עודכן. א.ק.). אני אגב בורר בקפידה את ההצעות
ארז: תשמע, הפוסט האחרון קצת חורג, לא?
יואב: הוא לא חורג ני נותן להם את חוויית הבלבול את הצמרמורת הזו את הרצון לבדוק בסוף אספר הכל על הכל . כרגע אני רוצה לתת להם את החוויה המלאה של הקמפיין לנסות להריץ אחורה לבדוק להתבלבל, לשאול אחרים לחיות את זה לפתח תיאוריות. זה הרבה יותר מורכב מאיך שזה נראה זה קמפיין מדהים.
ארז: זה מצוין, אבל את זה אמורה חברת האינטראקטיב לעשות. אתה חברת אינטראקטיב או בלוגר?
יואב: אני קודם כל יוצר. יוצר בכתיבה, הלחנה, צילום ועריכה במסגרת העבודה שלי אני יוצר גם ויראליים וכותב על דברים מסחריים, בין אם בתשלום ובין אם מתוך יוזמה אישית ורצון לקדם משהו שאני מאמין בעתידו ורוצה בהצלחתו. בתור בעל בלוג, מן הראוי שאפרסם שם מה שאני יוצר אני מאוד גאה ביצירה שלי וכך גם עשרות אלפי העוקבים אחריי בבלוג
ארז: זה ראוי ורצוי אבל פוסט שאין בו דבר אמת מה ההבדל בין זה לג.?
יואב: אני לא כמו ג. יפית שאומר "זה כדאי" ועושה בוכטות, אני באמת חי את מה שאני עושה, נפגש עשרות פעמים עם מי שפונה אליי, בודק הכל בקפידה כדי לדעת מה מתאים לנוער ומה לא אני מסרב ביום להמון הצעות. הבדל של שמים וארץ!
ארז: ששלך יצירתי?
יואב: לא בהכרח
ארז: שניכם יוצרים סיפור מסגרת בנופך של משהו אמיתי שלמעשה הוא בדיה כדי לתת חוזק ומשקל של אמיתיות למוצר
יואב: אני לא יכול להתיימר להיות משהו שאני לא. לעולם אסור להאמין לשום דבר שקוראים באינטרנט.
פעם צילמתי תמונה שלי מתנשק עם בחורה, מזמן וגרמתי לכל מאות אלפי קוראים לחשוב שיש לי חברה. בפועל זו הייתה סתם ידידה שלי ורצינו לבדוק איך הקהל מגיב לדבר כזה. כל דבר באינטרנט, בכלל, כל דבר שאומרים לך - צריך לקחת בעירבון מוגבל. אני לא פה כדי שאנשים יקנו משהו כזה או אחר אני פה כדי שאנשים יהנו.
אם לקוח X בא אליי אומר לי "תפרסם אותי" אני אעשה את זה. אבל אני אעשה את זה בצורה שתעשה הכי כיף למי שקורא להאמין למה שאני אומר או לא - זו החלטה שלהם, אני תמיד משתדל לומר אמת ובאמת מה שאני חושב.
הוודקה למשל שפרסמתי, באמת מדהימה ואני פניתי אליה מיוזמתי כי המותג נראה לי פצצה בקשר לפלאפון - אני בכלל בסלקום. לא כתבתי שאני בפלאפון, כי אני לא אני לא אשקר בקטעים כאלה.
עושה לי כיף לראות כמה דיבור יש פתאום, כמה היסטריה. בסוף הרי אני אגיד בגלוי שזה היה מהלך שיווקי.
ארז: אז בגדול, אפשר להגדיר את זה כמדור פרסומי? כאילו, יצירתי אבל מדור פרסומי
יואב: ממש לא מדור שיווקי. בלוג אישי על חיים של מתבגר שהפרסום מעורב מחייו באופן מקצועי ולכן מן הסתם שניצוצות מעולמו המקצועי יופיעו שם בגלל זה יש לי בלוג נוסף, נטול מקצוענות. רגשות אישיים נטו הוא נקרא "עסקים כרגיל"
ארז: תשמע, אנחנו לא נגיע להסכמה אני חושב שאתה לא רואה את התמונה בדיוק כפי שהיא
יואב: אתה שואל אם יש תוכן שיווקי? אז יש. יש ואני לא מתכחש אליו. יש הרבה
ארז: להגיד שתכנים מעולם המקצועי מתערבבים בבלוג זה אומר לשתף את הקוראים בחוויות ולבטים ולא להפוך את הפוסטים לפרסומת.
אני מודה לך על השיחה הכנה והנכונות לענות
יואב: חוויות ולבטים אני אשתף עם חברה שלי לקוראים אני עושה פאן ומספר להם על דברים אני כן משתמש בבלוג כפלטפורמה שיווקית ויש הרבה אבל גם יש הרבה דברים נוספים שגם מי שלא אוהב את התוכן השיווקי - נשאר בשבילם, שזה מוזיקה מקורית למשל, או סתם אירועים מעניינים שקל להזדהות איתם
ארז: סבבה
יואב: אתה מעלה על זה אייטם או משהו?
ארז: כן. על הפוסט האחרון ובכלל על הגבול זה משהו שבלוגרים ועולם התקשורת מתעסקים בו הרבה
יואב: וואלה. תאיית את שמי נכון
ארז: הטשטוש בין כתיבה בלוג לניצול לאינטרסים כלכליים תפקידו של הבלוגר, מהו בלוגר וכו'
יואב: אז בוא אגיד לך משהו שהכי חשוב ותכתוב בגדול במודגש ואדום מצידי תוכן שיווקי נכנס לנו לחיים בכל תחום, זה יכול להיות בכתיבה, בבאנרים למעלה, בחסויות בטלויזיה וכו' לכן צריך לעשות אותו בחוכמה, שזה אומר כמה שפחות רובוטי אלא באמת לדעת מה אתה מפרסם פה ובצורה שהכי תתאים לך אישית
ולא לא לא לא לא!!! לפרסם דברים שנוגדים אינטרסים אישיים שלך.
אני לא אכתוב לעולם על סיגריות חדשות שמגיעות לארץ כי אני נגד עישון, או על האירוע של Yes שהיה עכשיו, שהרבה בלוגרים כתבו עליו כי "השיר שלנו" סירבו לקבל אותי כתסריטאי, והפריבילגיה של פרסום אצלי לא מגיעה להם
ארז: אני, לעומת זאת, חושב שבלוג הוא ביטוי למשהו אישי ופרטי גם אם הוא לא מדבר על החיים הפרטיים, אבל הוא מביא חוויה אישית של הכותב על דברים מקצועיים, תרבותיים או כלליים.
ולכן, הוא עושה עוול לעצמו ולקוראיו אם הוא מערבב תכנים שיווקים
יואב: אני מסכים איתך. אגב, חשוב שתדע תכנים שיווקיים זה לאו דווקא חיוביים למשל, לאחרונה שיווקתי דאודורנט של אקס וכתבתי בפירוש שחור על גבי לבן שהשיווק של "תשתמש ותשיג בחורות" הוא וולגרי בייחוד כמותג שמשווק לבני נוער רשמתי שהריח מצויין אבל הפרסום שלהם אידיוטי עם שני המשפטים הללו אני מסכים. אני לא מוכר את עצמי אני מקבל, בודק, ונותן חוות דעת מקיפה. גם בפרסומת של פלאפון,בסופו של דבר אפרט על הכל.
ארז: אתה מוכר את הקוראים שלך
יואב: לא מוכר את עצמי וקל וחומר לא את הקוראים! חס ושלום!
ארז: אני לא מבין למה אתה מתגונן אם אתה לא רואה בתוכן שיווקי שום דבר רע
יואב: אני לא מתגונן לא לא אני רואה בזה משהו רע כשזה לרדת לזנות.
ארז: אתה אושיית תוכן שיווקי?
יואב: אני בלוגר ואיש אינטראקטיב
אגב מה שג. יפית עושה זה קצת לרדת לזנות מצד שני הייתי מתחלף איתה בכיסאות בשמחה רבה.
אני לא אוהב את הסגנון הפשוט הזה של ה"אני ממליצה" וזהו. אני אוהב לתת עומק לקמפינים שלי.
אני מתעסק המון בפסיכולוגיה בעיקר של בני נוער איך הם יגיבו, למה
ארז: טוב, אנחנו חוזרים אחורה .זה התפקיד של חברת האינטראקטיב ולא של בלוגר לדאוג למכור מוצר באמצעות ניתוח ופסיכולוגיה
יואב: אני שם בשביל חברות הפרסום והאינטראקטיב כאחד מהעם שיכול לייעץ מה יצליח יותר ופחות ומזה אני מרוויח את לחמי שיווק של סחבק שמדבר בגובה העיניים ונתפס כדמות אמינה הוא הרבה יותר יעיל לדעתי מבאנר
ארז: ג. יפית
יואב: תראה, ג. כמה שצוחקים עליה, צוחקת כל הדרך אל הבנק אם היא תתקשר ותציע לי ג'וב אצלה אני לא חושב שאחשוב פעמיים
ארז: כשהיא מדברת, לפחות ברור שזו דמות ושהיא בספוט של פרסומת
יואב: גם אצלי זה ברור. אם לא היום אז מחר.
כן. אני מניח שבעקבות הפוסט הזה והשיחה הזו עכשיו זה ברור.
