המפף. אם אני מקבלת עוד מייל אחד שבו מישהו מעדכן אותי שהם הוסיפו אותי לרשימת החברים שלהם בפייסבוק/מייספייס/כוסאמו*, אני נשבעת שאני יורה בהם.
אין לי חשבון בפייסבוק.
ויתרה מזאת:
אין לי עניין בחשבון בפייסבוק.
לכן אני מבקשת מכווווולכם:
אם כבר החלטתם להצטרף לאיזו רשת חברתית, עשו ג'סטה ואל תעשו ייבוא של כל רשימת אנשי הקשר שלכם.
לכו תחפשו את החברים שלכם, ואם תמצאו אותם שם – רק *אז* תוסיפו אותם.
שלא לדבר על זה שכמו שאין לי עניין להיות חברה שלכם בפייסבוק (בעיקר כי אני לא מכירה אתכם וזו לא אשמתי שג'מיל מוסיף אוטומטית את הכתובות של כל מי שאי פעם שלחת לו מייל לאנשי הקשר שלך), ככה גם לא ממש בא לי שתהיה לפייסבוק כתובת המייל שלי, ושמעתה ועד עולם הם ישלחו לי מיילים שמזכירים לי ש"משה כהן רוצה להיות חבר שלך".
* מילא הצעות חברות בלינקדאין, או אפילו בקפה המתועב, שגם זה די מיותר בעיניי, אבל שם לפחות יש לי חשבון (משום מה יש לי חשבון מייספייס כי הייתי צריכה משם משהו פעם. לא שיש לי מושג מה הכינוי שלי שם, או הסיסמה, או בשביל מה זה טוב)
רשתות חברתיות זה כזה 2006.
בדיוק!
היי, פייסבוק לא אשם בנימוסים הקלוקלים של מכריך המאוד רחוקים!
זו דווקא רשת חברתית נוחה ונעימה בעיני, מבחינת מיעוט האינטראקציה בה. רשת חברתית למיזנטרופים.
זו ש – הבעיה היא שאחוז ניכר מן ה"מכרים" האלה אפילו לא מכירים אותי. במקרה הטוב, שלחו לי פעם שאלה על וורדפרס, ונשארתי להם בספר הכתובות.
נו, מעריציך בסתר ואת מסרבת להם!
נו, ברוווור, דההההה!
(או ליתר דיוק: בעעעעעע)
זה פשוט עוד סממן להתדרדרות הכללית במדינה!
כן כן! לאן הגענו?
צודקת. זה כ"כ מטריד.. למי יש זמן לכל הרשתות האלה בכלל?? מי אמר שכ-ו-ל-ם צריכים להצטרף לכל אחת שנפתחת? (אני במצברוח קרבי)
שירה, זה עוד מילא, אבל למה כ-ו-ל-ם צריכים לפתוח רשת חברתית, לעזאזל?
שירה, את רוצה לדבר על זה?
עידו – כי כ-ו-ל-ם רוצים להיות מאגניבים.. או משהו.
שרוני – האמת שלא, עושה לי טוב לפרוק פה אגרסיות
שירה – לכי על זה. מותר לך.