מאז המקרה ההוא של מעריצות נינט, עשו לך hotlink נוסף?

אפשר גם לפתוח חשבון בפליקר ואז גם התמונות נשמרות במין ארכיון כזה.

תודה על הפוסט הזה, כי אני הייתי עושה את זה וכשקראתי מה שכתבת הלכתי לבדוק חלק מהתמונות וצדקת חלקם נעלמו.

העברתי את כולם לאתר אחסון חינמי.

[...] קישור חם הוא קישור רע – שרון כותבת קצת על אתיקות בלוגים ולמה hotlinking זה רע, תקראו, תשננו,תפנימו, ותתחילו להשתמש בשירותים חיצוניים. [...]

יוחאי – כן. והתעצבנתי.

ג'יובל – בכוונה לא פירטתי כאן על פליקר, כי לפחות לתפיסתי, פליקר זה מקום שבו אתה מעלה תמונות שלך. לא כאלה שיצרו אנשים אחרים.

מלודי – שמחתי לעזור. כמובן שבלייבג'ורנל (בהנחה שיש לך חשבון בתשלום, ואני רואה שיש לך) יש לך שטח אחסון לתמונות בגודל של ג'יגה, וגם אינטרגרציה עם semagic (ישתבח שמו אמן), וכך נפתרות לך הרבה בעיות מלכתחילה!

אני לקוחה נאמנה של Photobucket. כבר העליתי תמונות רבות מאותו אתר חביב ושימושי.

וואלה. שכחתי ממנו.
אוסיף לרשימה.

אני זה שעשיתי. לא חשבתי על השלכות התשלום לפי תעבורה. חטאתי בתום לב. התנצלתי, ותיקנתי.

נו, ובדיוק בגלל זה לא הזכרתי שמות

מטרת הפוסט הזה מעולם לא היתה להאשים אפאחד ספציפי, אלא לחנך משתמשים אחרים שעושים זאת בתום לב מבלי לחשוב על ההשלכות השונות של זה – עליהם, ועל בעלי האתרים כאלה (ע"ע למשל מלודי כמה תגובות מעל)

ובכל זאת, אם אפשר, מה עם איכות הסביבה?
זאת אומרת, נכון שלא כורתים עצים ביערות גשם בברזיל בשביל התמונה הזו, אבל למה לייצר עוד ועוד (ועוד) עותקים מאותו דבר בדיוק. אז כן, לפעמים יש עיוותים, כי אם בנות הפורום של נינט טייב גונבות תמונה ממך יש כאן יחס לא סביר בין התעבורה שהן מייצרות לבין האתר הקטן (יחסית) שלך, אבל אם אני מצטט אתר גדול, מפנה לכתבה מתוכו, וכדי להמחיש גם שולף משם תמונה (נעזוב את העניין החוקי בצד כאמור), זה לא בזבוז להעתיק את התמונה הזו לעוד שרת?

שחר, כפי שציינתי – ההתייחסות שלי היא בעיקר ביחס לאנשים פרטיים שמשלמים על ההוסטינג שלהם. לי אין חוות שרתים. ל-YNET יש. בשני המקרים, קישור ישיר הוא לא התנהלות תקינה, אלא שלי זה עשוי לעלות כסף, בעוד עבור YNET זה עניין זניח.

בזבוז? איכות סביבה? הקשקוש הזה לגיטימי בעיניי רק במידה ואתה מעתיק את אותו הקובץ מבלוגלי אחד לבלוגלי אחר (או לחלופין: מפרוורד למיליון אנשים בארגון את אותו מסמך במקום לשים אותו במיקום משותף ברשת). כל עוד מישהו שהוא לא אתה עצמך עשוי לשלם על הפעולה הזו שלך, אתה מבזבז למישהו אחר את הכסף. קרי: גונב ממנו.

יש עוד אפשרות, . אם מוסיפים http://imgred.com/ לפני הלינק לתמונה, התמונה תגיע מ-imgred, במקום מהשרת המקורי (הם מעתיקים את התמונה לשרת שלהם), יש אפילו אפשרות ליצור thumbnail דרכם. מאוד מוסרי ועדיין קל לישום.

שרון.
באמת בלי קשר למה שעשיתי (זה לא שאני מחפש תירוץ או משהו. אני מסכים שזה סתם היה לא נכון לעשות) אני חושב שעלינו פה על סוגיה מאוד מעניינת.

אני לוקח את מה שאת ושחר אמרתם ומאחד. אני,אגב, מחלק את המסמכים שלי לחברים דרך לינק בבלוג שלי או באיזה תוכנת שיתוף. (גוגל וכו')

זה פחות בקטע של איכות סביבה, ויותר אלמנט של יעילות. אבל תחשבי על כל המסמכים והיצירות הכפולות שיושבות סתם כי אנשים לא מפנים פשוט למקור. אני בטוח שאפשר היה לחתוך את כמות המידע על השרתים בעולם בחצי. לא?

באותו ההקשר, היחידים שנפגעים מהוטלינקינג (מושג שלמדתי היום) הם בעלי שטח האחסנה בתשלום. ולא כאלה שמשאירים את היצירות שלהם באתרים חברתיים חינמיים או בעלי חוות שרתים עצמאיים. לא?

לכן אני חושב שלקבוע אקסיומה לפיה הוטלינק=פשע היא לא נכונה (כל עוד עומדים בסוגיה של זכויות יוצרים שמאפשרים לעשות את הציטוט תוך כדי אזכור וכו'). משום שאת קובעת כלל שהוא רלוונטי לפלח מאוד מינורי בבעלי שטח האחסון ברשת, ומכילה אותו על הכלל. המצטט לא יודע מה העסקה והתנאים שאותו שילם זה שמאחסן את היצירה אצלו, ולכן יש בעיה בידוע.

באותו העיניין, נפסק לאחרונה בארה"ב שמנוע חיפוש התמונות של גוגל הוא חוקי, למרות שהוא עושה את הנזק הזה לכמעט כל האתרים בעולם (וגם פוגע לכאורה בזכויות יוצרים).

על כן, הפתרון הוא פתרון חוזי בדמות "זכויות שימוש", להבדיל מCC שמתעסק בזכויות הקנייניות שיש לך על היצירות. הפתרון החוזי יסדיר את אופן הנגישות לאתר שלך. (או שלי, או של כל אחד אחר).

משמע, אם תרשמי "הציטוט והשימוש בתמונות או ביצירות אחרות שמפיעות בבלוג שלי מותר תחת רישיון CC שמופיע בסרגל הצדדי, אבל בכל מקרה, ובלי קשר, אין לקשר ישירות לתמונה שמופיעה אצלי בבלוג, אלא יש לאחסן אותה במקום אחר אשר לא ייפגע בתשלומי תעבורת המידע של לספק האחסון שלי. במידה ומישהו יפר את הכלל הזה שלי, אני עלולה לשים במקום היצירה והתמונה- כל דבר אחר, ולפרסם את העוול שהוא גרם לי בפומבי"

יצא לי משפטי מידי, אפשר לנסח את זה בשפת בני אדם. לא?

(וכולם עוד אמרו אתמול שלא צריך קוד אתי… פחח)

אפי, תתפלא, אבל יש המון המון המון אתרים עצמאיים שם ברשת, ורובם משלמים על רוחב הפס שהאתר שלהם צורך. אני מעדיפה להשאיר את השליטה בתמונות שאני מציגה כאן בבלוג בידיים שלי, ולכן למשל רוב התמונות אצלי בבלוג אינן יושבות בפליקר. ואני לא במיעוט כאן.

כך או כך – יעילות לחוד וכסף לחוד: זה לא משנה אם אני מרשה לך או לא להשתמש בתמונות שאצלי בבלוג. זה שאני מרשה לך להשתמש בהן *אינו* אומר שאני מרשה לך להשתמש בעותק הספציפי של הקובץ שממוקם אצלי בשרת ואינו אומר שאני מתנדבת לארח תכנים עבור הבלוג שלך חינם אין כסף (לפחות כל עוד לא ביקשת זאת ממני). לא משיקולים של יעילות ולא משיקולים של לחסוך לך מקום.

אני לא עורכת דין, ולא מתיימרת להבין בעניינים האלה, אבל הכרחי להפריד כאן לחלוטין בין זכויות יוצרים לבין צריכת רוחב פס של אנשים, שזו זכות קניינית שונה לגמרי. הטיעון שאני צריכה להצהיר מראש שאסור לך להשתמש ברוחב הפס שלי לצורך הבלוג שלך שגוי ביסודו.

קניתי מנת צ'יפס והנחתי אותה לרגע על השולחן. ברור שאתה יכול לנשנש איזה צ'יפס מהשקית כי הוא זמין לכל, אבל זה עדיין לא אומר שזה בסדר, וברור שאם אני אתפוס אותך, אני אתן לך מכות כי זה עדיין הצ'יפס שלי.
(ובאותו אופן בדיוק: לגנוב כבלים או חשמל מהשכנים שלך).

השורה התחתונה: לא אני זו שצריכה להגיד "אל תיקחו ממני את מה ששלי". התנהלות תקינה (ואתית, אני מניחה?) היא שלא לנהוג כך מלכתחילה.

[...] כמה ציני מצידי. יום אחר שאני מטיף לאתיקה בכתיבה של בלוגרים, ולהתנהגות מכובדת. נתפסתי כשאני עושה hotlinking לתמונה בבלוג של שרון. [...]

שרון, אני משתדל עד מאוד להימנע מהוטלינקינג, והפעמים היחידות בהן השתמשתי בו היו לתמונות מאתרים גדולים מאוד. ברור לי שאסור לגנוב, גם לא רוחב פס, ועדיין אני חושב שיש משהו מעוות במצב הקיים ובכמות הפסולת הדיגיטלית שהוא מייצר.

yogaf – תודה על הטיפ! זה טריק מגניב שלא הכרתי!

שחר – שוב. עולה השאלה מה יותר חשוב כאן, "לחסוך מקום" ברשת שגודלה טרהבייטים על טרהבייטים, או שהאתר שלך לא יגרום למישהו אחר הוצאות. תחשוב למשל על אפקט הסלאשדוטינג.

שוב. ניראה לי שאת כועסת כשאני מגיב, אבל באמת שנקודת המוצא שלי היא שאת פשוט צודקת. אני רק מנסה ללמוד מה אפשר להפיק מהאינסידנט הלא נעים הזה.

לגבי סוגיית תום הלב, הסברתי לך בתגובה שלי לפוסט שהגבת אליו.

לגבי ההקבלה למנת הצ'יפס- זה לא מדויק. כי זה לא משאב שנגמר, וזה לא שהוא לא חליפי.

ההקבלה הנכונה לדעתי (וזו שמשנה את ההסתכלות) היא זה שלך יש אוטו גדול וחזק, ולזה שעושה את ההוטלינקינק יש קורקינט. האחרון נצמד אליך בכביש, תופש את הדלת האחורנית ונותן לך לגרור אותו למקום חפצו. את בעקבות זה, מגדילה את צריכת הדלק שלך לקילומטר בגלל המטען החדש שהוסף על הרכב (הרי כל ק"ג נוסף דורש כוח מוגבר להזיז אותו).

הנוסחא מקבילה משום שככל שהוא קטן יותר, הנזק לצריכת הדלק שלך תהיה קטנה יותר, וככל שאת גדולה יותר (בואי נאמר שאת בעליה של רכבת), כך הנזק גם יהיה קטן יותר.

על כן, אם בלוגר זערורי יצטט אותך, הנזק אליך הוא שולי, וכמעט אפסי, משום שהוא מטיל עליך נטל מאוד קל (הרי התמונה לא תטען פעמים רבות), ובואי נאמר שמנגד, אם YNET יעשו לך הוטלינקינג, הדבר יהיה משול לסמי טריילר שקשר את עצמו לפיאט אונו, שעלולה אפילו לקרוס מהמעמסה.

מאחר והנתונים הללו, גם של המאחסן, וגם של המשתמש בהוטלינקינג הם לא ברורים, רק ראוי יותר, להציג אותם לגולשים בטרם יתרחש נזק.

והרי בשביל זה אנחנו כאן, כדי למנוע את זה.

בסדר. נניח שאנחנו לוקחים את אנלוגיית הקורקינט:
בל נשכח שאני נוהגת בטרנטה. ושבאותה מידה שאתה יכול להיתלות בפגוש שלי, כך אתה יכול להשתמש בהסעה חינמית לחלוטין שאומרת לך "רק תבוא וסע באוטו הגדול והירוק שלי". וזאת בניגוד אליי, שלא ששה לתת לך קצת כוח עזר, אלא תשמח מאוד לעשות רוורס ולדפוק בקיר טרמפיסטים לא רצויים שכאלה ברגע בו תבחין באלה על הפגוש שלה.

ההשוואה שלך לציטוט חסרת שחר – המקרה העיקרי שבו ציטוט של דבריי יגרום לי נזק יהיה בהוצאת דבריי מהקשרם.
טקסט אינו מתכלה – טקסט מתעוות.

הוטלינקינג, לעומת זאת – בהחלט אינו ציטוט (בניגוד להעתקה ושימוש מקומי שלך בתמונה שלקחת ממני), מאחר שכאן יש צריכת משאבים שלי על ידי גורם אחר, ובשלב כלשהו, משאבים אלה דווקא כן עשויים לאזול (במובן זה של לעלות לאותו אדם כסף).

אל תשכח, שבדומה לצ'יפסים, קובץ הוא למעשה יישות פיזית לכל דבר שצורכת משאבים פיזיים. המשאבים האלה מתכלים בשלב כלשהו, או עולים כסף. או שהצ'יפס יאזל, או שמישהו יצטרך לקנות מנה נוספת.

כבר מצאתי את עצמי פעם, בגלגול אינטרנטי קודם שלי, משלמת אקסטרא לספקית ההוסטינג שלי בדיוק בגלל דברים כאלה. אמנם זה היה אי שם בשנת 2004 או משהו כזה, כאשר רוחב הפס היה יקר יותר, ועדיין – אכלתי חרא, והוא לא היה טעים.

ושוב – אתה מאשים את הקורבן בעבירה שאתה מבצע. העובדה שלא מותקנים אצלי בשרת (לא לאורך זמן, האמן לי) אמצעים למניעת הוטלינקינג אינה אומרת שמותר ולגיטימי לעשות זאת. וזה בדיוק כפי שלא לגיטימי לקחת תכנים מאתר של מישהו אחר ולהגיד שזה בסדר מאחר שלא צוינו בו מפורשות זכויות היוצרים שאותו אדם בוחר להקצות לתכנים אלה.

השורה התחתונה: אני לא צריכה להגיד למישהו שאסור לו לגנוב, כמו שהוא צריך מלכתחילה לא לגנוב, ולדעת שזה לא בסדר.

לסיכום* הדיון (שמתחיל להיות מחזורי)
אני לא מאשים את הקורבן, אני עוזר לו לשמור על עצמו. זה לא מפחית מהעובדה שהוא חש שמישהו משתמש בשירותים שלו. אני מציע לו להגן על עצמו בצורה יותר טובה מאשר להסתמך על המובן מאליו.

לדעתי, עדיין, יש בעיה במודל העסקי שממריץ כפילויות של מדיה.

*-"אני לא באמת התעצבנתי, ברור לי שאתה באמת עשית את זה בטעות, וככל שנדבר על זה יותר, אנשים ילמדו למה לא צריך לעשות את זה"?

[...] שרון מתלוננת על כך שהיא עושה עבודה גרפית כל כך טובה שאנשים אחרים רוצים להשתמש בה, ואנשים אלו (במקרה הזה כנראה שזה היה אפי) במקום להעתיק את התמונה לשרת שברשותם או למקום אחסון חינמי, מקשרים לתמונה מתוך דף שהם כותבים, כך שכל פעם שצופים בדף התמונה מובאת מתוך השרת של שרון, מעמיסה עליו ומבזבזת חלק מנפח התנועה ששרון שילמה עליו. צורת הקישור הזו נקראית hotlinking. [...]

אפי – להגיד "היית צריכה לציין זאת בתנאי השימוש של הבלוג שלך" או לחלופין "היית צריכה להפעיל אצלך בבלוג מנגנון שמונע את זה" (דווקא יש כזה, מתברר שלא עובד. איזה באסה לי) – זה בדיוק כמו להגיד "היא נאנסה כי לא היתה לבושה מספיק צנוע" או "אין בעיה עם זה שפרצו אליהם הביתה כי לא היו להם סורגים". אז כן, יש כאן מן האשמת הקורבן. (להבדיל אלף אלפי הבדלות ברמת החומרה של העבירה הזו).

ואני מציעה שתתמודד עם המודל העסקי הזה של כפילויות תוכן שכה לא יעיל בעיניך כאשר יצוצו אנשים ש"ישאבו" את הפודקאסט שלך ישירות מן השרת שלך, וישמיעו אותו כנעימת רקע שתעלה אוטומטית ברגע שמישהו נכנס לאתר שלהם.

שרון: אבל למה את רוצה לסחוב את הכל בטרנטה שלך כשאת יכולה להעביר חלק מהמטען לאותו אוטו גדול ירוק?
אני שואל בתום לב, ולא מתוך התגרות, למה חשוב לך לשכן את הקבצים דווקא על שרות ההוסטינג שלך?

אוי למי שיעשה את זה לפודקאסט שלי, לא כי אני לא מרשה. אלא כי אני מרחם על מי שישמע אותו שלא מרצונו (אני לפעמים גם קצת מרחם על אלה ששומעים אותו מרצונם).

בפעם הרביעית: אני לא אומר שמי נגנב לו נתח האחסון הוא אישה שנאנסה באשמתה, הוא (או היא) קורבן לכל דבר ועיניין, אבל, אני רוצה בסה"כ להוסיף עוד כלי, שלא פוסל את קיומה את העבירה שנעשתה, אבל עוזר למנוע בכלל את ההתרחשות שלה.

כמו בוויכוח סביב הקוד האתי- לגבי שאלת האשם, אין ספק שהצדק איתך. אני מדבר על מניעת הנזק לפני שהוא נולד. זה הכל. למען הסר ספק: מי שנגנב לו רוחב הפס, הוא קורבן לכל דבר, ומי שגנב, אם עשה זאת שלא בתום לב, הוא גנב. אם או בלי קשר להצעה שלי להתריע מפני מעשים כאלה.

שחר – חשוב לי לשכן את הקבצים שלי על שרת ההוסטינג שלי, מאחר שזו הדרך היחידה שבה אני יכולה להיות בטוחה לחלוטין שאם הם יימחקו בטעות, זו תהיה אשמתי בלבד. לא פליקר (בהנחה שאין לי עניין לשלם להם), ולא אימג'שאק ולא אפאחד אחר יכולים לתת לי את הערובה הוודאית הזו.

אפי – בהנחה של המשתמש הפשוט, שאינו עו"ד, כמה אנשים אתה מכיר שקוראים תנאי שימוש של אתרים? ברצינות.
וכאמור, דווקא מותקנת כאן מערכת שאמורה לחסום גניבות בתום לב או במזיד, אלא שמתברר שהיא לא עובדת כהלכה לצערי, מסיבות שאני עדיין בודקת. (וכאמור – אין סורגים, מותר לפרוץ? לא.)

ואגב, לא אמרתי

"היית צריכה לציין זאת בתנאי השימוש של הבלוג שלך” או לחלופין “היית צריכה להפעיל אצלך בבלוג מנגנון שמונע את זה”

אמרתי- אם היית שמה את האזהרה, אז אנשים שעושים את זה בתום לב, שלא רוצים לפגוע במישהו אחר, היו לומדים, ומגלים שזה דבר שלא צריך לעשות. (כמוני, וכמו פקאצות נינט- וההשוואה הזו רק עושה גורמת לי לחייך ולהבין את העונש שקיבלתי לבד)

טוב. דיי. אני מתחיל לקבל אווירה של ברוגז. וזה לא מה שניסיתי להגיע אליו. סליחה על הכל מראש, ובדיעבד.

אפי – זהו, שבדיוק בגלל שאתה *לא* פקאצת נינט, אלא אדם שאני מעריכה ומכבדת, שלחתי לך מייל מנומס בנדון, ובו אני מסבירה לך למה זה לא יפה. אדם זר לחלוטין היה זוכה ישר לקבל את תמונת הראש-בתחת שפקאצות נינט קיבלו.

הפוסט הזה בכלל לא בא על מנת לנסות ו"לשלוף" אותך על מנת שתודה באשמתך… אני לא נוהגת להזכיר שמות אלא אם כן באמת מביאים לי את החלסטרה, כמו אותה זונה שהשתמשה פעם בתבנית שתרגמתי, אבל גם ב-CSS המותאם אישית שלי, ובכל שאר השפצורים הגרפיים האפשריים.
התוצאה: החלפתי עיצוב, כתבתי פוסט רעיל להפליא (עם לינקים מפורשים), והוספתי את רשיון ה-CC שבמקרה שלי, בחרתי לקבוע כי יאסור על שימוש בחומרים שלי לצורך יצירות נגזרות.

מה שכן ניסיתי לעשות עם הפוסט הזה הוא פשוט – לחנך, אפילו טיפה, את כל אותם אלה שלא מודעים לבעייתיות שבפעולה שכזו. כל כך דופקים לכולם כל הזמן בראש את סוגיית זכויות היוצרים והקניין הרוחני, שההיבט הפשוט בהרבה של קניין חומרי כמעט ונשכח.

מעולה. לראשונה אני מסכים עם כל מילה שכתבת. (חוץ מהקטע של המנומס והמכובד, עוד לא ראית איך אני בשכונה).

פנקייקס?

מתישהו

[...] בנוגע לבלוגינינג (ואפילו דיברנו על הוט-לינקינק בשביל שרון, ועל פרסום כתובות IP של מגיבים בשכר בשביל [...]

[...] דומה, נושאים כמו Hotlinking ושימוש במשאבי השרת ראוי להתייחסות, אם יש לך הסתייגות [...]

[...] שהחוקיות המשפטית כאן עמומה יחסית, השתדל להמנע מלבצע קישור חם. קישור חם הינו כאשר התמונה באתרך ממוסגרת מאתר אחר, [...]