כל מה שאני יכולה להגיד זה ששרדתי את המצגת הארורה. באמאשלי שאין לי מושג מה כבוד המרצה חשב עליה. טחן לי את הצורה, כמו לכולם.
לשמחתי, הוא טחן לי את הצורה קצת פחות לכולם, מאחר שבמשך שעתיים תמימות, הוא טחן את הצורה של הבחור המסכן שניסה להרצות לפניי (על פמיניזם, שפה ופילוסופיה), מה שהותיר בידו שעה בלבד להתעלל בי.
לפחות יצא מזה דיון מעניין.

השאלה האמיתית היא מה אני אמורה להבין מעצם העובדה שהוא מצא לנכון ללבוש את אחד מעזרי הלימוד שהבאתי עמי?
(ראו שקפים 11-12 במצגת להקשר המדוייק)

האיש, פרופסור מכובד למדי לפילוסופיה, וללא ספק אדם די חכם, שרוב הזמן עסוק בלהתפלא איך זה שטרם קראנו את כל כתביו ועוד לא עשינו מנוי לכתב העת המכובד לא פחות שהוא עורך, ישב כך למשך דקות ארוכות, כשהוא מדבר וצועק ברצינות תהומית, לקול צחקוקיהם של התלמידים המשועשעים (עד ששלפתי את המצלמה).

כך או כך, כעת מששרדתי את ההשפלה הפומבית הזו, אני יכולה לסמן עוד איקס על המטלות שלי לסמסטר הנוכחי.
(ועכשיו אולי מוטב שאתחיל לתכנן את ההצעה שלי לסמינריון בקורס "ההוא", כי נראה לי מוטב לכתוב סמינריון על בלוגים ורשתות חברתיות מאשר על הפילוסופיה של המדע, לא?)

schoolknittingphilosophy