זה אמנם מזווית אחרת, הקשקוש הבא שאני אכתוב, אבל זה חומר למחשבה.
נתקלתי בבלוג שמעוניין להרוויח כסף מפרסומות. אז בעצם, הוא נתן למקראים אפשרות: או שתקבלו פיד מלא אבל עם פרסומות, או שתקבלו פיד חלקי בלי פרסומות, ואז תגיעו לקטע האמיתי בבלוג וגם שם תראו פרסומות.
בקיצור, רואים פרסומות בכל מקום (חוץ מאצלי, כי הורדתי אותן )

שרית – האמת, דווקא חשבתי פעם, לאיזה 32 שניות, על האפשרות של להציג פרסומות בפידים.
ואז החלטתי שלא. זה סתם עוד זיהום סביבתי מכוער, ושוב, חוזר לסוגיה של איך אני רואה את הקוראים שלי (כבני אדם שאני מעריכה, לא כמקורות להכנסה)

וכל הכבוד על הויתור על פרסומות!

על איזה פרסומות חשבת? כי טכנית, אסור להכניס אדסנס לפידים.
בדקתי. גם אני חשבתי להיות מינימליסטית ומסתבר שזה אסור.

ותודה! באמת שזה עדיין לא שווה את המאמץ.

זהו שפידברנר עצמם מאפשרים לפידים עם תעבורה גבוהה להוסיף פרסומות. למרות שאני בספק אם אני עונה לקריטריונים האלה בשלב זה.

נכון, אבל הפרסומות באנגלית.. למה זה טוב?

גם נכון. מצד שני – למה בכלל טובות פרסומות?

כל הכבוד לפחות על המחשבונת (הנשללת) ללכת לקראת הקוראים…

כך או כך אני בעד הקוראים.
אבל אני גם בעד הדיון אצלי בבלוג, ומבחינתי, חשוב לי שהוא יקודם בצורה הטובה ביותר. אם הדרך הזו טובה יותר, אז למה לא?

מה רע בקניבליזם? מקבלים ככה הרבה ברזל ובי-12

אני אישית נכנס לכל פוסט שאני קורא בשלמותו (גם אם הוא קצר ומובא במלואו בפיד) דווקא כדי לראות את התגובות. וגם כי הממשק של Google Reader מעצבן (אבל עושה רושם שאני היחיד שחושב ככה).

חזי – ומה אם איתרע מזלך ואכלת מישהו אנמי? (או חלילה צמחוני?)

אני בעצמי צמחוני, לכן אני מקפיד לאכול רק את מי שזוללים בשר

עידו – כנ"ל. איפהשהו בין גרגריוס לגוגל רידר, אני מוצאת שאין תחליף לצפיה בפוסטים בהקשרם המלא והנכון בבלוג (פלוס הדיון)

חזי – נו, אנחנו יותר טעימים!
(אוף כמה צמחונים. עם כל חיבתי לטבעול וסלטים, זה לא מספיק!)

בפיד של פידברנר רואים את מספר התגובות נכון לרגע הקריאה. אני ראיתי 6 תגובות לפוסט הזה לפני שנכנסתי לכאן. מספר רב של תגובות יכול לעודד הקלקה, למרות שכל הפוסט כבר נקרא בקורא.
אני נשאר כרגע עם הפיד המקוצר, ואני סקרן לראות את תוצאות הניסוי.
שרית, נסי את http://www.text-link-ads.com/
אני כרגע נטול פרסומות, ולדעתי זה יותר יפה בבלוג אישי. בבלוג מקצועי – אני בעד פרסומות. וסייג: אם תפרוץ מלחמה בקיץ והבלוג שלי יהיה פופלרי, אני אשקול לשים פרסומות כדי לממן את הוצאות האחסון העולות.

יוחאי – משום מה, רוב משתמשי פידברנר לא מציגים את הצ'ופצ'יק של מספר התגובות, וחבל לטעמי. לדעתי זה מוסיף הרבה לעניין – בעיקר אם הכוונה היא לעודד אנשים להכנס לפוסט עצמו.

בהחלט – בבלוגים מקצועיים שיש בהם המון מידע שימושי (או בכאלה שיש בהם הרבה קבצים להורדה), אני חושבת שזה מוצדק ולגיטימי לחלוטין.

טפו טפו טפו שלא נגיע למצב שבו ההכנות שלך למלחמה יישאו פרי. גם כי הבלוג שלך יותר יפה בלי פרסומות וגם כי אני לא חושבת שאני אעמוד שוב בלחץ הזה.

נשמע הגיוני הקטע הזה, שאין הבדל במספר הכניסות מפיד מלא או חלקי. אני יודע מעצמי כי אני נכנס לכל פיד שאני קורא, ללא קשר אם הוא חלקי או מלא, בדיוק בגלל אותן סיבות שהזכרת – אני רוצה לקרוא את התגובות ולהיחשף לדיון.

אגב, אם זה באמת לא משנה אם הבלוג נותן פיד חלקי או מלא – אם הטענה היא שבכל מקרה כמות הכניסות היא זהה – אז למה לא לתת פיד חלקי? זה הרי רק חוסך רוחב פס והורדה כי הרי בכל ריפרוש יש הורדה של מספר רב של פוסטים ממספר מקורות שונים ואם ככה אז זה שאת (או אחרים) נותנים פיד מלא בעצם מחייב אותי להוריד את כל הפוסט למרות שאני הרי עומד להכנס בכל מקרה לפוסט המקורי. כל מה שהפיד אמור היה לעשות הוא רק לעדכן אותי שיש פוסט חדש בבלוג – ע"י כותרת ואולי גם תקציר, שאותו אני יכול להחליט אם אני רוצה לראות או לא (אבל הוא יורד במלואו בכל מקרה לקורא ה-RSS ואם אני בוחר כן להציג תקציר אז הוא יציג פוסט מלא בפידים מלאים ולא רק תקציר). לדעתי, מי שכבר נותן פיד מלא, ראוי שייתן שני פידים – אחד מלא ואחד מקוצר, ככה שאני אוכל לבחור לאיזה מהם אני רוצה להירשם.

לגבי הפרסומות בפידים, נתקלתי לא מזמן באפשרות של גוגל לפרסום בפידים (כמובן שיש גם הגבלות, אבל אני רואה שלך זה יכול להתאים. בכל אופן זה עדיין בשלב של beta).

יש הרבה שמיבבים על כך שכואב להם עלק, באופן פיזי, להיכנס לבלוגים רק כדי לקרוא את הטקסט המלא. אישית, אני מוצאת שהם בכיינים מעצבנים (ולגבי התירוץ האוילי של "אוי זה לא מתאים לטלפון הסלולרי שאני גולש איתו" – בדיוק בשביל זה יש תוסף וורדפרס שמתאים בלוגים לסלולרי).

אם אכן תוכח הטענה שאין לזה השפעה (אלא שכאמור – אני מתכוונת לבדוק את זה לפי מספר התגובות, לא לפי כניסות), אני לא רואה סיבה אמיתית להציג פיד מלא בבלוג, כי אין לי עניין להציג פוסטים מלאים שלי בבלוגיש או בישראלוונטי (ומכאן האמירה על הקניבליזם).

אני בעד הפיד המלא. גם ככה כשיש לי מה להגיד או כשהנושא מעניין אותי אני נכנסת לבלוג עצמו. פידים חלקיים גורמים לי להיכנס לבלוג, אבל לא בהכרח להגיב.

כך או כך אם יש לי מה לומר אני אומרת.

יקירתי – אם לא היית אומרת מה שיש לך להגיד, הרי שהייתי דואגת מאוד.

אח"י דקר, גם לי לא תמיד יש מה להגיד (לרוב אין לי), אבל עדיין מעניין אותי לקרוא מה יש לאחרים להגיד.

אני אפילו לא מודעת לפורמט של הפידים שאני מסתכלת עליהם. כל הפידים מוגדרים אצלי בנטוייבס כך שבחירת פיד תפתח ישירות את הבלוג. אני קוראת את הכותרת ואת המלל שנטוויבס מציג כשעומדים עליה עם העכבר, ולפי זה מחליטה אם להכנס, או לא.
הפידים אצלי חלקיים. מכיוון שחלק משמעותי מהפוסטים מתבסס על תמונות, נראה לי לא כדאי להפגיד את קוראי הרסס בפיד המלא.
לגבי הפרסומות – גם לדעתי זה זיהום סביבתי, ואני בוחרת לא לתרום לו.

טל – הגיוני וסביר. מה גם שאצלך כל פוסט זה ערימת תמונות מסיבית מהסוג המענג, אך העמוס, ושאין טעם סתם להעמיס על השרת שלך כל פעם שהתמונות נטענות מחדש (עם כל זה שרוחב פס זה לא מה שהיה פעם וכו')

בועז, לא אמרתי שלא מעניין אותי לקרוא מה יש לאחרים להגיד.
אני אומרת משהו אחר, יש נושאים שנוגעים לך ומעניינים אותך, יש כאלו שלא.
יש נושאים שכל כך לא מזיזים לך שגם את הדיון בנושא אין לך סיבה לקרוא (למשל במקרה שלי פוסטים על כדורגל).

עם כל הכבוד, כשיש פיד מלא אני יכולה לראות האם הפוסט הוא אכן לא מעניין אותי, או רק נראה כזה משתי השורות הראשונות.

במקרה של פיד חלקי, אם מה שקראתי עד כה לא מעניין אותי, אני לא אגש לבלוג.

דוגמה מצויינת היא פוסט שקראתי לא מזמן (לא זוכרת איפה, מצטערת) שנראה במבט ראשון כמו פוסט על NBA אבל בעצם המשיך משם לתובנות מאד מעניינות על בלוגינג ועבודה, אם הייתי קוראת רק את 3 השורות הראשונות – לא הייתי מגיעה לסוף.

מאידך – ה-OMPL של כולל היום קרוב ל-100 אתרים, אני לא מתכוונת להתחיל לעבור אחד אחד ולקרוא את הפוסטים המלאים.

שרון,

אני מאוד מקווה שהניסוי יביא לשינוי מדיניות הפידים בבלוגך
עם זאת השכל הישר אומר לי שפיד חלקי בהחלט מושך יותר כניסות לבלוג.
מאחר שרק על עצמי לספר ידעתי, אני אטרחן ואשפוך את השקפתי בעניין.
אצלי, שלא מבינה בטכנולוגיה/מחשבים וכיוצ' אבל מאוד אוהבת לקרוא על זה, התפתחה רשימה מאוד ארוכה של בלוגים ואתרים שהזנתי לגוגל רידר.
באתרים שאני אוהבת (כמו הבלוג שלך) יש לי נטיה להיכנס לכל הפידים, גם מתוך כבוד.
אלא שבמבחן המציאות, לפעמים קורה שאין זמן, והגוגל רידר מוזנח לכמה ימים, דבר שיוצר רשימות אינסופיות, שמצריכות יום עבודה שלם כדי להיכנס לכל הפידים.
רק השבוע, לדוגמא, הצטברו לי 20 פוסטים מדברים קטנים, וכמה שהייתי רוצה קשה לי להיכנס לכולם (כשפותחים 20 טאבים המהירות של הגלישה יורדת דרסטית ובא להעיף את המחשב מהחלון), ולכן היה כייף גדול לראות את מרביתם בנוסח הלא מצונזר בגוגל רידר עצמו.
הפיתרון שלי הוא באמת להשתדל ולעבור על הרשימות יום יום, אבל זה לא תמיד אפשרי.
דבר אחד בטוח, אם אני רוצה להגיב אני בהחלט נכנסת, וכמו שאחי דקר אמרה, זה לא השיקול אצלי.
דרך אגב, יש תוסף של Greasemonkey שמאפשר לראות את דף האתר ממנו הגיע הפיד בתוך הגוגל רידר עצמו, אבל זה אפשרי רק בתצוגת רשימה, ובד"כ אני לא משתמשת בו כי גם ככה לפעמים לוקח זמן לדף להיטען.
כמו שהזהרתי, יצאה לי תגובה ארוכה וטרחנית, ובסיכומה, בכנות, פיד מלא מאפשר לי לא להיכנס לבלוג, אבל לקרוא את כל הפוסט

דנה – תודה על הכנות ועל התשובה המושקעת. אני עוד צריכה לראות מה יקרה כאן עם הפידים. ברור שזה אולי יותר נוח, ועדיין… (קניבליזם של תוכן הוא גם נושא שישפיע על ההחלטה הזו)

בקיצור – אני צריכה לחשוב על הנושא. ולראות מה תוצאות הניסוי הזה. עד כה אני לא חושבת שהוא הביא יותר תגובות מהממוצע הרגיל לפוסט, ובטח שלא תגובות מכל מיני אנשים שעד כה רק קראו ולא הגיבו פשוט כי הם כל כך סבלו מהפיד הקצר שהם לא יכלו לשאת את הסבל שנגרם להם עקב כך.