אני רק רוצה לשבר את האוזן (והעין) שחלק גדול מאותם 17765 הישראלים ב-LiveJournal הם, למעשה, ישראלים ממוצא רוסי המתקשרים ביניהם ברוסית. הקהילה הרוסית ב-LJ היא השניה בגודלה אחרי האנגלית – יש להם קצת יותר מחצי מיליון יומנים ברוסית. קרי, כמות הבלוגים העבריים שם הרבה יותר קטנה, ואילו יתר ה"ישראלים" הם בעצם חלק מקהילה גדולה יותר וחובקת עולם המתקשרת ברוסית. לצורך העניין אלה יכולים להיות אנשים מרוסיה ומדינות חמ"ע האחרות, כמו גם ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה וכו' וכו' וכו'.
גם עבדך הנאמן נמצא שם: http://dan_tist.livejournal.com.

איני יודע, למען האמת, כמה קוראים יש לי שם, הן בבלוג שלי והן בבלוגים הקהילתיים שבהם אני משתתף, אבל אני כן יודע, על סמך ניסיון אישי, שהפלטפורמה הזו יעילה מאוד לפרסום של שירותים שונים.

רעיון אלטרנטיבי – האם ואיך אפשר למפות את הבלוגוספירה?

אם לא טכנוראטי, אולי תסתפקי בבלוגרולים, ותבני מהם את הרשת החברתית של הבלוגוספירה, ותגלי מי הם הצמתים המרכזיים (ה"רכזות") של הרשת? זה יתן מדד לא רע בתור התחלה. כבר ציינתי שאני בעמוד 238 בספר "קישורים – המדע החדש של רשתות" של ברבאשי?

יכול להיות שגם החבר'ה מ"שמה" יכולים לתת לך קצת נתונים (מי מופיע שם הכי הרבה, למשל). זה גם משקף משהו.

ולדי – בתור אחת שכתבה בל"ג במשך שש וחצי שנים (עד שהחלטתי לפני פחות מחודש שקשה לי עם שני בלוגים), אני מודעת לכך היטב (נדמה לי שאפילו החלפנו פעם מהלומות בקהילה הישראלית המתה שהקמתי שם).

עם זאת, יש שם לא מעט בלוגרים שכותבים בעברית וכותבים מצויין, ואיש אינו מודע לרובם.

ערן – חשבתי על זה. אלא שנראה לי שלעבור על מאות בלוגרולים זה פשוט נורא ואיום. חוצמזה – מאיפה מתחילים? אילו הייתי מתחילה מטכנוראטי, הייתי מתחילה אצלי ויוצאת משם (כי יש לי שם דרוג מטורף בגובהו בגלל הלינקים אליי בתבניות הוורדפרס שעיברתתי, וגם כי, נו, יש כמה אהבלים חמודים שקוראים את הבלוג הזה ומצאו לנכון לקשר אליו).

שמה/גרייפס/בלוגיש/אוזרוקס הם לא מדד כי כולם מבוססים בראש ובראשונה על טעמם האישי של מפעילי האתרים, שמחליטים איזה פוסט או איזה בלוג יופיעו שם.

מה שיפה ברשת זה שכנראה לא ממש משנה מאיפה תתחילי, סביר להניח שאל הצמתים העיקריים תגיעי, ואותם הרי את מחפשת.

בכוונה כתבתי רק את "שמה" ולא אגרגטורים, כי לשמה (:mrgreen:) מגיעים על בסיס רשומה ספציפית (כי מישהו החליט להמליץ, אבל מלכתחילה ממליצים על מה שקוראים הרבה, כי לאלו שכמעט לא קוראים כמעט לא מגיעים), ולא באופן אוטומטי על בסיס הבלוג.

את יכולה לצלול לתוך העץ של משחק חמשת הדברים, בזמנו כשבניתי אותו גיליתי איים בודדים בישראבלוג שרגלו של זר לא דרכה בהם מעולם.

ומאז המשחק המשיך לרוץ איזה חודשיים, אז את יכולה להגיע עוד איזה עשר רמות שמאלה שלא רשומות.

(מה קרה למר ירוק שלי?)

ערן – ובכל זאת, "שמה" זה אתר של אלפא-בלוגרים שמבליטים למעשה את הפוסטים שמצאו חן בעיניהם, בבלוגים של אלפא ובטא-בלוגרים שהם קוראים.

למעט אותם מקרים בהם מובלט פוסט מצויין וחד פעמי של מישהו קצת פחות מוכר שעשה עניין (שזו דרך נהדרת בשביל בלוגר לצבור קוראים ופופולריות, ודווקא נראה שהם עושים זאת לא מעט, שזה יפה בעיניי), הרי שבמידה רבה, רוב הזמן יש כאן מעגל שקצת מזין את עצמו.

ובעניין האיש הירוק , נסה לא לשים אותו בסוגריים? (:mrgreen:)

[עדכון: או ליד סימני פיסוק כלשהם, כך נראה. האיש הירוק קנאי וחייב רווחים מאחוריו ומלפניו ומצדדיו הוא העומד אחת שתיים שלוש]

לא ככ קשור, אבל יש לי את הנתונים שקצרתי בזמנו כשהכנתי את הגרפים של ישרא.

http://www.avi-levy.com/isragraph/007.html.

אם את רוצה לעשות סקר כזה את תצטרכי לחשוב על השאלות וההגדרות היטב (איזה בלוג תיקח לאי בודד? )

למה שלא תנסי להשוות בין הבלוגוספירה בארץ לזו שבחו"ל (למרות שגם חו"ל יכול להיות מעורפל מדי) – יש המון נושאים שיכולים לעלות בהשוואה כמו מעורבות והשפעה פוליטית, הזנה הדדית של המדיה המסורתית וכיו"ב. אחד המדדים יכול להיות חשיבות הקהילתיות וסגנון השיח הבלוגוספרי.

טוב, אז ברור שקודם כל את צריכה לפנות אל אבי, איש הסטטיסטיקות והמיפוי האולטימטיבי. זה כבר מסדר לך חצי מהציון הסופי.
חוץ מזה, אין ספק שמדד הגיוני הוא מספר התגובות (הראויות) הממוצע בחודש, למשל. זה לא תלוי במספר הפוסטים, זה יתן תמונת מצב עדכנית (בניגוד לקישורים שקשורים אולי לתבנית שלך או למונים שלי) וניתן אולי להשיג את הנתון הזה בקלות יחסית מאתרי הבלוגים הגדולים (עם קצת רצון טוב מצידם).
הבעיה היא מיפוי הבלוגים העצמאיים, אבל את זה את הרי יודעת לעשות, לא?

בלוגרולים זו בעיה. אני למשל הורדתי את שלי, אחרי שהגעתי למסקנה שהוא פשוט ארוך מדי.
שרון, מה המטרה של המיפוי בעצם?

בארבע אותיות: OPML.
בקצת יותר מארבע אותיות: פני לבלוגרים – לא חשוב איזה. אפשר להתחיל לצורך העניין מהרשימה של גרייפס. כתבי להם מייל, ובקשי את קבצי ה-OPML שלהם. מהם תצאי הלאה. מי שאין לו OPML – בקשי בלוגרול. מי שאין לו לא זה ולא זה – אפשר לבקש ממנו רשימת בלוגים אהובים, אפשר להתייחס אליו בתור דד-אנד.
המון עבודה, אבל יתן לך מיפוי טוב של הבלוגוספירה.
ד"א, מה המתודולוגיה? את צריכה עזרה בניתוח רשתות חברתיות?

בקיצור, צריך שירות שיתן מידע וקידום וכו' ברמה מטה-פלטפורמית. טכנוראטי או משהו מהשכונה. ולא רק כדי שיהיה לך סמינריון – אם כי גם זו כמובן מטרה ראויה.
אה, ויש לי פאבאייקון – שרון עשתה. לכו לראות

תפוז הוא תעלומה גם בעיני. בניגוד לכל שאר מערכות הבלוגים, אין לי אף תמונה נפשית של המשתמש הממוצע שם. אני קורא שם בלוג אחד או שניים וחוץ מזה, אין לי מושג מי עוד כותב שם ואיך הוא כותב. מהפורומים שלהם, לעומת זאת, אני מאוד נהנה מדי פעם.

בקשר לדירוג בלוגרים, אני חושב שזה יכול להיות מחקר מעניין. פעם בכמה זמן עולה לי המחשבה שיכול להיות שיש רשת שלמה נפרדת של בלוגרים שכותבים ומדברים בינם ובין עצמם ואף אחד מאיתנו לא יודע עליהם. מעין בלוגוספירה נפרדת. בעצם, זה יכול להיות. למה לא? אולי הם אפילו לא משתמשים בוורדפרס (רחמנא לצלן).

הנה לך פרוייקט, יותר אינטרנטי-טכנולוגי מאשר אקדמאי (אבל נעלה), להכניס את מערכות הבלוגים הישראליות לתוך התקן הנדרש.

שיהיה לך בהצלחה

אני חטפתי שוק של יראת כבוד כשאח"י דקר בכבודה ובעצמה הגיבה על הפוסט הכמעט ראשון שלי (הראשון לא נחשב, זה היה סתם אינטרו).
ואז את הגבת לי על איזה משהו. וגם הייתי מאוד גאה, כי את המגניבה שתרגמה את התבנית שלי (חנופה זה בטח לא מזיק… ). ואז יצאתי מהשוק וכל האושיות יצאו לי מהבלוג, משהו בסגנון הזה.
בקיצור, Sorry, can't help you…

הלוואי והיה אפשר לשלוח תגובה אישית כדי שרק את תראי את התגובה הזו ולא אצטרך לבייש את עצמי בפומבי אבל שיהיה:
מה *בדיוק* את רוצה למפות?

נראה שלא הבנתי את הלב של כל הקטע הזה.

רוגל – זה כבר מסובך ברמות. ואני לא קוראת את הבלוגים ה"גדולים" בחו"ל. לעומת זאת, כאן זה דווקא קל. זה פשוט לא מתועד באופן פורמלי.

מאזינה/שרית – הרעיון הכללי היה של נסיון למיפוי של רשת חברתית לא פורמלית מבחינת הקשרים בין הבלוגים, ובתוך כך מן הסתם גם להציף את האלפות.

אלירם – ברור לחלוטין שמדד הטכנורטי שלי הוא לא אמין בכלל. הקרדיטים בתבניות שלי גורמים לכך שהוא בין הגבוהים בבלוגספירה הישראלית.

זה של רן יניב הרטשטיין הוא הכי גבוה משל כווווולם (בגלל הקרדיטים ובגלל הבלוגרול הדיפולטיבי בוורדפרסים לפני 213), ואני מניחה שלו טכנורטי היה עובד כהלכה עם הבלוג של אח"י דקר, שלה היה יותר גבוה משלי (שוב – הקרדיטים והבלוגרול הדיפולטי בגירסה 213).

אבל הכי גבוה (למיטב ידיעתי) שהדירוג שלו אמיתי לחלוטין וגם וגבוה משלנו מבחינת מספרים, הוא חנן כהן.

מצד שני, רשימת הקישורים אליי לפי טכנורטי היא עצומה (318 מ- 151 בלוגים), והרי על כל בלוג שמופיע ברשימה כתוב בדיוק כמה בלוגים מקשרים אליו – וזו נקודה מצויינת בשבילי להתחיל ממנה את הסריקה (כשטכנורטי בכלל טורח לעבוד).

ותגובות לא משקפות קשרים. הן משקפות בעיקר מי נכנס אליך לבלוג ביום נתון. בין אם מטבלת ה"עודכנו לאחרונה" או מאגרגטור זה או אחר.

דרומי – אין לגרייפס OPML. לבלוגיש דווקא יש לדעתי, אבל בשניהם הכמות היא אדירת מימדים.

לכן אני חושבת שאם בכלל, הדרך הטובה להתחיל למפות את הקשרים היא ע"י סקר – א' אומר שהוא קורא את ב'. האם ב' קורא את א'?

(מתודולוגיה? הלוואי שבכלל הייתי בשלב לחשוב על כאלה דברים. סוף הסמסטר עוד רחוק וזה רעיון שחשבתי עליו כעל רעיון מגניב-אש ושכחתי ממנו עד היום בצהריים כשישבתי לבדוק באמת את הפוטנציאל של משהו כזה)

גדי – מה שצריך זה סטנדרט. כמו עם כל דבר אחר. (וכוסאמק, אפילו RSS סטנדרטי אי אפשר לגרום לפלטפורומות האלה להפיק, אז פינגים וטראקבקים?)

וגם: פחחחחח. אמרתי לך שאין צורך בקרדיט או שוויצים!
(אבל תודה בכ"ז. אני בעיקר שמחה שאתה מבסוט)

אקס – אם תגייס לי מיליון דולר, אני אנסה.
אם לא, אז אני אמשיך לקטר, ולקרוא בעיקר וורדפרסים.

אז אולי העבודה שלך צריכה להיות בנושא הזה: איך ובאילו שיטות מתודולוגיות ניתן למפות קשרים בין אתרים אישיים? בדיוק כמו שגיל כתב לפני.
נסיון הגדרת שיטות מתודולוגיות הכולל סקירה של שיטות שננקטו בעבר, היתרונות והחסרונות שלהן, הצעת שיטות מבוססות קישורים / טרקבקים / תעבורה (בטח לגוגל יש יופי של מפה בעקבות האנליטיקס שלהם) וכו'.

זה מזכיר לי שאולי כדאי פשוט לחפש מנוע חיפוש בסגנון KARTOO.COM שידע לתמוך גם בעברית?

מה הבעיה לעשות עמוד בודד של סקר עם 30 -40 בלוגרים מובילים. כל משתמש יכול להצביע ל-10 בלוגרים. אתה בונה איזה סקריפט שמנתח לך את הנתונים ובתוך כמה ימים יש לך את התוצאה של "סקר הבלוגרים הגדול" ואת יכולה לפרסם את עשרת הבלוגרים האהובים והנצפים ביותר בבלוספריה הישראלית.

ליאור — העניין הוא שלפי הבנתי, שרון מחפשת למפות לא רק בלוגרים מובילים, אלא רק להתחיל מהם. נגיד שיהיה סקר (אגב, איך בוחרים 40 בלוגרים מובילים?), מה הלאה?

תתחילי לעבוד על מסמך שאני אוכל להגיש למשקיעים פוטנציאלים ואני אראה מה אפשר לעשות. Deal?

אני מסכימה שהדרך לעשות את זה צריכה להיות באמצעות שאלוני "את מי אתה קורא". זה לא יכול להתבצע באמצעות תגובות לפוסט שלך

אבל כדי לעשות סקר כזה, שיהיה רציני, צריך תכנון יסודי מאוד, ואולי שיתוף פעולה של הפלטפורמות השונות, כדי לחשוף את קיומו של הסקר גם בקרב מי שלא קוראים את "שמה".

אלירם – אני לא בחוג לסטטיסטיקה, כזכור.

ליאור – מה שאתה מציע זו תחרות פופולריות נוסח הישראוסקר. לא זו הכוונה כאן.

חוצמזה שאם נלך לפי הרעיון שלך – בדיוק כפי ששואל עידו, איך בוחרים את 30-40 הבלוגרים שמציגים בשאלון מלכתחילה? ספקולציה שלי? לא טוב.

מאזינה – בהחלט. זה צריך להיות בהיקף די גדול. אולי מוטב להשאיר את זה לדוקטורט של מישהו אחר וזהו…

מצד שני, אולי אחרי שאסיים את השנה הזו, +שנה של השלמות ותזה בפילוסופיה, ואז אם אני באמת אגשים את המזימה שלי של לחזור לחוג לתקשורת לצורך דוקטורט – הרי שהנה לי נושא יותר מעניין מהפקאצות של כרמל.

(ומה עניין "שמה" למשהו? מחבבת ומעריכה את האתר ההוא, אבל הוא די בועה שאני לא בטוחה שיש לה הרייטינג הראוי לה.)

זו בדיוק הסיבה שנתתי את "שמה" כדוגמא, כמשהו לחלוטין לא מייצג

אני עדיין בעד סקר פתוח.
הסיבוב של 5 דברים עבד מצויין אם מסתכלים על העץ…
ניתן לעשות סקר ויראלי (ליאור ???) ולכתוב ממשק פשוט שנותן לאנשים להזין בלוגים שהם קוראים.
לאט לאט התוצאות ייאספו ותהיה לנו תוצאה.

כמה אקסקלוסיבית רשימת האושיות הזאת אמורה להיות? בשליפה מהירה חשבתי על לפחות 30 בני אדם (ודמות וירטואלית אחת) שיש להם קייס.

סביר להניח שזה המספר. וכולם יודעים מי הם. אלא שזה לא רשמי. וזה מה שמצחיק פה!

[...] הפוסט על מיפוי הבלוגספירה הישראלית אצל שרון, חזרתי לפשפש ברעיון ישן שהיה לי של שימוש [...]

[...] לדיונים קודמים פה בבלוג בנושא האפשרות למיפוי הבלוגספירה הקטנה והביצתית שלנו, הרי ש- xkcd דווקא ממפה את [...]

[...] הנושאים הם מארנבונים וצפרדעים, ועד סוגיות חשובות ואקדמיות בבלוגוספירה ועד [...]