לא זוכרת אצל מי קראתי על reinvigorate, אבל נרשמתי לפני כמה שבועות לבטא שלהם, והיום קיבלתי הזמנה להצטרף סופסופ.
הקוד שלהם יושב אצלי בבלוג (טיפ: יש הפעלה מובססת-תוסף לוורדפרס, אבל הסטטיסטיקות נאספות ונצפות אצלם באתר) בערך שלוש שעות, ומחיטוט מינימלי ראשוני בנתונים המעטים שהצטברו, אני יכולה לומר שחולי הסטטיסטיקות והגרפים שביניכם יהנו מזה עד הגג (לצערי עוד אין פה מספיק נתונים כדי להצדיק צילומסך נאה עם קווים מקפצים).
מדובר בשירות הסטטיסטיקות החינמי (לבינתיים?) הכי מוצלח והכי מקיף שראיתי כבר הרבה זמן, ומציג מידע על ביקורים חוזרים, נתיבים, זמן שהיה, נתוני סשן, דפדפנים, רזולוציות, פלטפורמות וכו'. המון נתונים רבי ערך, מהסוג שבד"כ צריך לעבוד קצת כדי לרכז ולהנות מהם (ע"ע slimstat החינמית והפופולרית) או לשלם עליהם כסף (תחשבו webtrends, לא sitemeter בהקשר זה).
עוד אופציה מעניינת של המערכת – קיימת גם האפשרות לזהות אנשים לפי שמות המשתמש שלהם והכינויים בהם הם מגיבים בבלוג.
אני מניחה שיש בטח מי שדווקא התכונה הזו "תמכור" עבורם את שירות הסטטיסטיקות הזה.
מבחינתי, אני מעדיפה לחשוב עליכם כעל מספרי IP אנונימיים. פחות מלחיץ ככה והרבה פחות חודרני.
(למעט אותה פעם אחת ויחידה, שזה פשוט היה מתבקש ומצחיק ומי שצריך לדעת יודע).
אין לי זמן או עניין להתחיל לשפצר סקריפטים כדי לפגוע בפרטיות של האנשים שמסיבה זו או אחרת מעניין אותם לקרוא את השטויות שלי.
אבל אולי לכם יש. ואם כן, בטח תהנו גם מזה.
וגם אם לא, זה פשוט מגניב ביותר ומומלץ בחום.
נשמע מענין. נרשמתי להשתתפות בבטא. תודה!
אני משתמש בגוגל אנלטיקס שכרגע מספקת את כל צרכיי, אבל תמיד סקרן לתוכנות סטטיסטיקה נוספות.
תכונת הקישור בין שמות המגיבים לפעילות שלהם באתר קצת דרקונית. אני הייתי משוטט בזהירות באתר שאני יודע שהוא משתמש בתכונה הזאת, או אצל בלוגריות מאוד מאוד מסוימות המיומנות בסריקה בעין בלתי מזויינת של כתובות IP בחיפושים מאוד מסוימים.
הנורא אצלם בקטע של קישור בין שמות מגיבים לפעילות שלהם באתר הוא שלמעשה, אתה נדרש לעשות את זה בעצמך – לערוך את הקוד בצד השרת (שלך – לא איזו תיבה קטנה אצלם!), לפי פרמטרים מסויימים, כדי שהאתר שלהם יזהה שיוחאי הוא המשתמש המוכר בד"כ ע"פ GUID זה או אחר. זה מטורף, ואני חושבת שמי שיטרח לעשות כזה הוא פשוט חולה נפש וגם אובססיבי בצורה מטרידה.
והאמת – לא ממש השקעתי אז הרבה מאמץ באיתור ה-IP. ג'מיל היה פתוח לי בטאב אחד, ופיירסטאס בטאב אחד, אז ה-IPים התחברו לי בצורה משעשעת. יש לי חיים. ועבודות לכתוב. (וחוצמזה שמי שמחטט אצלי מגיע לו שיחטטו לו בחזרה).
אוי, זה בנוי בדיוק בשבילי.
אני יכול לשבת ימים שלמים, לפענח איזה IP הגיע מאיזה חיפוש ואיזה עמודים הוא קרא.
אתה גם זוכר בע"פ מספרי IP ומפרטים טכניים של מחשבים של אנשים?
אני מדמיינת אותך יושב מול המסך וממלמל:
למען הסדר הטוב, יצויין שכן, זה המפרט הטכני שלי נכון לרגעים אלה ממש, אלא שאני בכלל כותבת עבודה על אפלטון ולא קוראת בלוגים כבר שעתיים.
אבל כדי להאכיל את האובססיה שלך, אני אקליק אצלך. פעם אחת. ודי.
הקוראים הקבועים שלי לא מבקרים הרבה, יש להם רסס/ישראלוונטי/ענבים.
מי שבא זה כל מיני כאלה שגיגלו "צלילי פחד להורדה", או החיפוש הכללי "הורדה של פרק 17 של הסדרה נמלטים עם תרגום".
כנ"ל. או שזה גרעפס/בלוגיש/אוזרוקס/רססים למיניהם והם על פיירפוקס, או שזה גוגל/וואלה והם על אינטרנט אקספלורר ומחפשים משלוחי מנות לפורים, צמר לסריגה ואת בני סלע…
דרך אגב, את יודעת שאפשר לבטל את הreferrer, כן?
מי שחרד לפרטיותו עד כדי כך – שיהנה…
כן. די קל להשוות באופן הזה את כתובות ה IP . נדיר שאני משווה בין מגיב לאופן הגעה, חוץ ממקרה בו חברים שלי גילו במקרה שאני כותב בלוג והשאירו תגובות נזעמות על כך שלא סיפרתי להם…
ואצלי מישהו חיפש היום "אי לעשות כיפות".
קודם אתה מצטרף לליברמן ועכשיו סורג כיפות?!?!?!
יש משהו שאתה רוצה לספר לנו? איזהשהו תאום רשע שהשתלט עליך? (כן, מישהי ראתה יותר מדי "הירוז")
וגם היטלר וארקדי גאידמק בשלל צורות.
לשמחתי הגיעו אליי גם דרך פאטץ' אדאמס ולהקת דבק, נושאים שאני שמח להפיץ.
מחרוזות חיפוש שתפסו את עיני הן חיפוש עבודה, ראיון עבודה וכו'. מה שמענין הוא שמהמחרוזות האלה הגיעו אליי מהעמוד החמישי ופעם מהעמוד ה 12 בגוגל. כנראה שיש צמאון גדול למידע בנושא.
אצלי פורים הולך עכשיו חזק בגיגולים.
אחת לכמה זמן אני משועשעת מאנשים שמגיעים אליי מחיפוש אחר מידע על ראיון עבודה אצל אלה שלא מזכירים כאן את שמם…. מאוד מצער אותי שאפאחד מהם לא שולח לי מייל, סתם לכיף. אמנם מעולם לא עברתי שם ראיון עבודה (לא בארץ, וזה שהתקיים בחו"ל נכשל לצערי, כפי שניתן ללמוד מהעובדה שאני בת"א כרגע), אבל אני אשמח מאוד לספר להם על התרבות הארגונית הנפלאה שם.
המגגל הטיפוסי די פחדן בכל מה שקשור להשארת תגובה או יצירת קשר, פרסמתי בזמנו פוסט במיוחד לאלה שמחפשים "משחק דייב", ואמרתי שאם מישהו רוצה את המשחק שיצור קשר בתגובות או מייל, ואשלח לו בשמחה.
אף אחד לא ביקש, למרות שהמון מגיעים לשם מחיפוש "משחק דייב להורדה".
אני לא ציינתי שמות של חברות שעבדתי בהן, התראיינתי אצלן או כאלה שאני תובע אותן, אז אין לי חיפושים כאלה. באמת מוזר שלא שולחים לך מייל עם שאלות שכאלה. אולי זה לא מקובל? אני קיבלתי מייל מאמריקאית שהתענינה בחוגי ספינים בתל אביב אחרי שהזכרתי את הנושא באופן אגבי.
המממ, ראיון עבודה בחו"ל? אני מאוד סקרן לשמוע על זה…
מה זה משחק דייב?!
ודווקא המגללות הממוצעות שמחפשות צמר נוטות להשאיר לעתים תגובה או לשלוח מייל. זה משעשע אותי. אני גורו של צמר! (מצד שני, כאמור בדף ה"אודות" שלי, זה בכלל בלוג על סריגה)
דייב – אחד ממשחקי המחשב הטובים שנעשו אי פעם, פרי יצירתו של ג'ון רומרו. לקריאה נוספת.
זה מהתקופה שמחשב היה מגיע מהטכנאי עם ספרייה c:\games, עם דייב, ספאפלקס, פוליס קווסט קינגס קווסט ולארי, ועוד כל מיני משחקים שכולם, אבל כולם, שיחקו בהם פעם.
ציינתי פעם אחת ויחידה (אולי פעמיים. לא זוכרת. הדחקתי) את שם החברה ההיא שישבתי בה במשך כמה שנים. מתוקף היותי פרנואידית במיוחד (ומתוקף העובדה שאותו מקום בהחלט אחראי לפרנויה הזו), הרי שמבחינתי כתיבת השם המפורש כאן בבלוג היתה הדבר הכי חושפני שאי פעם נכתב וייכתב בבלוג הזה.
על ראיונות עבודה בחו"ל אצל החברה הספציפית ההיא, אני מוכנה לדבר איתך כמה שתרצה (ואף להפנות אותך אל אחד מיקירי הבלוג שדווקא עבר שם ראיון בהצלחה). אבל הדיון הזה לא יתקיים כאן בבלוג. או במייל או במפגש הבלוגרים בשבוע הבא. נציין רק שזה היה הזוי ביותר, ושזה בדיוק כמו שעשרות האתרים שעוסקים בנושא אומרים שזה.
אה! דייב! אז תגיד!
סבבה. נשאיר את זה למפגש הפורימי. גם לי יש סיפור ישן על הזדמנות עבודה בחו"ל…
נהדר! אני כבר רואה שהולך להיות משעשע
אני כרגע בשלב שבו אני מתפללת שיזמינו אותי לראיון. אחרי שחצי מליון איש עברו איתי על הקו"ח – אני ממש מקווה שזה אכן יקרה. משם אני מאמינה שהאישיות הכובשת שלי תעשה את הטריק
(עוד כמה פעמים לומר את זה לעצמך ילדה, בסוף זה ישקע…)
מסוקרנת איפה רצית לעבוד, אבל אני אשאל ביום שני
יהיה בסדר בסוף, מותק. אין לי ספק שתמצאי עבודה ראויה.
חכי שתשמעי במי מדובר, תביני למה אני כוססת ציפרנים.
נו. הנה לנו על מה לדבר כשתקבלי ממני טרמפ הביתה…
הזהרתי אותך שאני נוטה ללכת לאיבוד, נכון?
אז יופי! יהיה לנו המון על מה לדבר!
גם אני מהמתמכרים לסטטיסטיקות, אבל בבלוגלי האפשרויות מוגבלות. בכל מקרה StatCounter עושה עבודה לא רעה בכלל, הרבה יותר מוצלח מ- sitemeter
הנה לי היה שבוע עמוס אז אני קוראת עכשיו את כל הפוסטים ברצף
דנה – אני מקווה שלא השתעממת יותר מדי מכל השטויות כאן
שרון
למרות שאין לי כל מגע עם וורדפרס וסטטיסטיקות זה מאוד מרגיע אותי לקרוא על זה.
מה שפחות מרגיע זו האפשרות שציינת בנוגע לחדירה לפרטיות.
אדם מן הישוב טועה לחשוב שתגובות על פוסטים זה עניין לאנונימיות, פתאום חושפים אותו בלי להגיש המרצת פתיחה לביהמ"ש כנגד הספקית לזיהוי ה-IP.
דנה, אני לא בטוח כמה זה ירגיע אותך, אבל קודם כל, בית המשפט לא מחלק לכל דיכפין צווים שמורים לו לחשוף את זהותו של בעח כתובת אייפי, לפחות לא בלי סיבה טובה.
אני לא יכול למשל לבקש צו שיחשוף מיהי הגולשת דנה רק בגלל שהתגובה מעלי לא מוצאת חן בעיני.
מה גם שתגובות בוורדפרס לא שונים מכל אתר אחר שאת גולשת בו,בלי קשר להאם השארת תגובה או עסקת בכל פעילות אחרת באותו אתר.
אנונימיות ואינטרנט הם לא בדיוק מושגים חופפים, גם אם לפעמים נדמה כך.
כמובן שיש פתרונות כמו Tor, אבל רוב האנשים לא משקיעים בזה או לא מודעים לאפשרויות האלה או שפשוט כמוני.
מודעים, אבל לא מאוד אכפת להם מאספקטים מסויימים.
מוטי,
ברור לי שבימ"ש אינם נעתרים בקלילות לבקשות לחשיפת IP'S – ואולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
כוונת דברי הייתה שמקום בו נדרש הליך מסורבל שלוקח זמן וסיכוייו קטנים מלכתחילה, באה הסטטיסטיקה וחושפת אותך.
החשש שלי קשור לפער שבין הצפיה הלגיטימית של הגולש אל מול המציאות.
אם אדם נכנס למעלית ונתפס במצלמות ביטחון מחטט באפו רחמנא ליצלן, זכותו לחוש שחדרו לפרטיותו גם אם מרחב המעלית יחשב כציבורי.
שוב הפער בין הצפייה כי מעלית ריקה מאפשרת פרטיות אל מול מציאות שאינה כזו. לו היה מפורסם בשלט בכניסה למעלית כי יש שם מצלמות ביטחון אדם היה נזהר במעשיו.
דבריי גם לא היו מכוונים לוורדפרס פר סה אלא לאפשרות לדלות פרטים תלויי הקשר מהנתונים הסטטיסטים על גולשים כמו הצלבת שם משתמש עם כינוי – אך לא כולם כמו שרון מפעילים צנזורה עצמית "מבחינתי, אני מעדיפה לחשוב עליכם כעל מספרי IP אנונימיים. פחות מלחיץ ככה והרבה פחות חודרני.".
זה גם לא נראה לי כל כך חמור, אלא שאין שלט בכניסה, ורוב הגולשים (ראה אדם מן הישוב) טועים לחשוב שאם הם לא חתומים על תגובתם בשמם המלא אז הדרך היחידה לחשוף זהותם היא בצו בימ"ש, מסתבר שלא היא.
לא היה סיפור כזה עם הצלבות הנתונים של גוגל שחשפו שרשרות חיפוש מביכות של אנשים?
ואם נחזור לאנלוגיה החיטוט באף, הרי שכולנו עושים זאת אך רוצים לדעת שאין מי שצופה בנו.
מצד שני, הקריאה שלך אצלי בבלוג לא מלמדת אותי הרבה עלייך, כי אין לי הרבה מידע על הרגלי הגלישה שלך, אלא רק על הרגלי הגלישה שלך *אצלי* באתר, שמהם אולי אפשר ללמוד מה מעניין אותך יותר ופחות אצלי בבלוג (והרי בשביל זה מספיק לבדוק על מה הגבת כאן, וזה מידע גלוי מלכתחילה, לא?)
ונניח שאני אכן מנסה לדלות אודותייך מידע, הרי שהמידע רב הערך ביותר שאני יכולה לדלות אודותייך יהיה במקרה הטוב מקום העבודה שלך (וגם זה רק בהנחה שאת אכן קוראת ומגיבה כאן בשעות העבודה ושאת עובדת בארגון שרשומים על שמו מספרי IP). בנוסף, אני יכולה לדלות שלל פרטים טכניים משעממים למדי שברוב המקרים אפילו לא מעניינים ברמת המשתמש הבודד (למעט מקרים בהם יש למישהו כוונות זדון, או שהוא אוסף את המידע הזה בקנה מידה הרבה יותר גדול לצרכים סטטיסטיים).
אני חייבת להתוודות שכמה שעות אחרי כתיבת הפוסט המקורי על reinvigorate דווקא התברר לי שגם אם לא אגדיר כאן nametags, הוא מצליח איכשהו להציג מידע כלשהו על המשתמשים שנמצאים *הרגע* בבלוג, במידה (נראה) שיש להם קוקי מהבלוג שלי (המידע מוצג רק במשך ה-session הספציפי, ומכיוון שלא מוגדרים אצלי nametags, הרי שהמידע גם לא נשמר לאורך זמן ואני לא יכולה באמת לחפש כאן תבניות גלישה).
אז נניח שאני בודקת כרגע את הסטטיסטיקות שלי, ואני רואה שמוטי נמצא ממש *הרגע* אצלי בבלוג.
האם באמת יש לי מה לעשות עם הידיעה הזו חוץ מלחייך לעצמי ולהגיד "וואלה מגניב, תכף בטח תגיע תגובה מעניינת"?
אז כן, זה משעשע, כי בכל זאת, יש כאן קהל מוגדר ומוגבל למדי של קוראים פעילים (=שמגיבים), אבל מעבר לזה, אין לזה משמעות אמיתית (אלא אם כן מטרתי היחידה בחיים היתה להרשים מישהו ספציפי מן הקוראים, והיה נגרם לי סיפוק עצום מן הידיעה שהוא קרא פוסט X, אפילו אם הוא לא טרח להגיב עליו).
בסופו של דבר, אפשר לדעת עלייך רק מה שאת מספרת על עצמך (חוץ מהקטע של IP מהעבודה – וזה באמת שולי).
לא תכתבי איך קוראים לך – לא נדע.
בדיוק! ולכן זה בעצם די חסר משמעות!
כאמור, הצד הטכני של הדברים הוא בבחינת מנדרינית עבורי.
מכל מקום, אני לא מרגישה שיש לי הרבה להסתיר (חוץ משרשור חיפוש שקושר סוסים וחוטיני).
עם זאת, השם שלי לא מעלה שום תוצאה בגוגל, וטוב שכך.
אבל כמו שאמרת שרון, זה לא כל כך משנה עד שמישהו עם כוונת זדון מחטט לך בנתונים.
אני באופן אישי דווקא מוכנה לשלם את מחיר ה"פרטיות" ולקבל שירותים כמו ג'מייל אבל זה בגלל שאני לא באמת חושבת שמישהו שם מעונין בפרטים שלי כדנה אלא כמסה לאפיון הרגלים וקידום מכירות לעשיית כסף. אף אחד לא מכריח אותי להשתמש בשירות ואני יודעת מה העלות שלו.
הבעיה מתעוררת כשאתה לא מודע לאפשרויות, נאמר הייתי עושה חיפוש מביך בתוך הבלוג, ולא הייתי מודעת לאפשרות שרואים את זה.
או הייתי מגיבה בניק ניים אחר על מנת להגיד משהו שלא הייתי רוצה שיקשרו עם הפרסונה המוכרת, מבלי לדעת שזה נחשף מאחורי הקלעים.
בקיצור הפער בין הצפייה לבין המציאות.
דרך אגב, כל התפלמסות שלי נובעת מהעבודה שחשתי שמוטי לא הבין בכלל למה התכוונתי.
[...] המערכת מאפשרת לי לראות נתונים שלא ראיתי קודם, כגון רזולוציית המסך שלכם (לא מעניין) או מי אתם – כלומר השם איתו הגבתם אצלי. ויש כאלה שזה ממש מפחיד אותם. [...]