// אתם קוראים את...

אינטרנט

אז איך בעצם בונים רשת?

אז בהמשך לפוסט הקודם בנושא משלוחי מנות (שמהדיון בו עולה שזה אולי לא כזה רעיון רע?), עולה השאלה הבאה:
איך מאמתים שמישהו אינו פסיכופט שעשוי לשלוח למישהו חבילת נפץ במקום חבילה לחג?

הרעיון היחידי שאני, מתוקף היותי נקבה פרנואידית, מסוגלת לקבל, הוא קיומה של שרשרת אמון שמקשרת בין החוליות, כאשר כל חוליה מאשרת את קיומה הפיזי ושפיותה היחסית של החוליה שאחריה, על סמך היכרות ביניהם בעולם הלא-וירטואלי. רשת חברתית, אבל מבוססת על אחריות אמיתית של כל חוליה לגבי זו שאחריה.
(וכאן נשאל: נו, כמה אנשים שלא פגשתם מימיכם מקושרים אליכם ישירות באתר הרשת החברתית החביב עליכם?).

כך למשל:
שרון => פגשה את אח"י דקר => פגשה את שרית => פגשה את X
אח"י דקר מאשרת את שרית, או אומרת שהיא לא מכירה אותה מספיק כדי לאשר אותה, וכיו"ב…
לא אושרת, אתה לא במשחק. זהו.

בהתחשב בקוטנה היחסי של הבלוגספירה הארצישראלית, זה דווקא רעיון שעשוי לעבוד (תאורטית).

רעיונות, דעות, חלופות הגיוניות?


אה. ותודה לאח"י דקר המהממת על התוסף הנפלא לסמיילים.

תגובות

34 תגובות לפוסט “אז איך בעצם בונים רשת?”

  1. אני מוציא את עצמי מהשרשרת שלך. לכל הרוחות, את רואה ורוניקה מארס. ואת בחורה!

    פורסם על-ידי לורד זינו הרשע ‏| 15 בפברואר, 2007, 22:01
  2. דווקא ורוניקה מארס זו יופי של סדרה לפקאצות!
    (לעומת זאת, אני חושבת שהעובדה שאני רואה 24 מצדיקה מחיקתי המוחלטת מלוח השידורים)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 15 בפברואר, 2007, 22:03
  3. אז כמו שכתבתי קודם – לא שותפה לפרנויה בכלל, ולא מרגישה צורך לקבל אישורים כלשהם. אני לא חושבת שיש סכנה בכך שאנשים ידעו את הכתובת שלי. הרי אני מוסרת אותה בכל כך הרבה מקרים שבהם אין לי שום מושג למי היא נגישה. אני לא חושבת שמישהו "לא שפוי" שענינו לשלוח למישהו אחר חבילת נפץ, או כל רעה חולה אחרת, יפתח בלוג, יכתוב פוסטים, יטקבק לאחרים ויחכה בסבלנות ליוזמה שתהיה כרוכה בהחלפת כתובות.
    אולי נאיבי, אבל הצלחתי בינתיים לא להתפוצץ במשך מספר שנים לא מבוטל.

    פורסם על-ידי טל ‏| 15 בפברואר, 2007, 22:46
  4. הו… נאיבית מתוקה שכמותך… :)
    (אולי לא ברמת המעטפות נפץ, אבל כל ברמת האנשים המאוד מאוד מוזרים שלא הייתי רוצה לפגוש. אי פעם)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 15 בפברואר, 2007, 22:57
  5. אני לא בטוחה אם יש לך את מי שיאשר אותי, אבל אם כן, אני משחקת (ואני גם יכולה לאשר 40+ לא-פסיכופטים מל"ג).

    פורסם על-ידי Morin ‏| 15 בפברואר, 2007, 23:26
  6. הו, אני דווקא בטוחה שאחד מאותם 40+ לא-פסיכופטים מל"ג מסוגל לאשר אותך בלי בעיה! אנחנו אמנם לא מסתובבות באותן קליקות (אולי כי כבר כמעט נטשתי לגמרי את ל"ג, למעט פוסטים מוגנים ומיותרים), אבל עדיין close enough… :)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 15 בפברואר, 2007, 23:38
  7. גם ברמת המאד מוזרים אני לא מודאגת.
    בכל מקרה, אני די בטוחה שלא ימצא לי לינק לשרשרת.
    Guess I'm out of the game
    [חבל. יש לי רעיון למשלוח, משהו פצצה (-

    פורסם על-ידי טל ‏| 15 בפברואר, 2007, 23:49
  8. אם את ממש רוצה להפציץ ;) , אני מוכנה אישית לחפש את הכתובת שלך ולעבור אצלך מתישהו בדרכי להורים (את הרצליאנית, לא?)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 16 בפברואר, 2007, 0:01
  9. לראות אתכן מדברות זה כמעט כמו תחילת פנטזיה של כל גבר מצוי.

    "אני אעבור אצלך, את הרצליאנית נכון?"
    "כן, אני רק אעלה את הווידג'ט החדש קודם"
    "ווידג'ט זו מילה כזו סקסית"
    "אחחח. בלוגלי!"
    "די תפסיקי, מה את רוצה לעשות הערב?"
    "למצוא עורך וורדפרס שלא ישחק לי ברווחים"

    *זה הזמן ללכת לישון לורד זינו. לך לישון עכשיו*

    פורסם על-ידי לורד זינו הרשע ‏| 16 בפברואר, 2007, 0:10
  10. לך, לך לישון מילורד. השעה כבר מאוחרת. כל הרשעים כבר מזמן במיטות.

    כן, שרון, אני מהרצליה, ולא תאמיני איך לא רואים עלי את המוזרות
    :twisted:

    פורסם על-ידי טל ‏| 16 בפברואר, 2007, 0:28
  11. משהו דומה לכך מאורגן בפורום מתכונים בתפוז.
    ראיתי שם אשכול שמיועד למשחק ענק גמד עם עוגיות.

    פורסם על-ידי דנה ‏| 16 בפברואר, 2007, 1:01
  12. אחחח… אביעד, מהפה שלך לאוזנו של גרדנקו!

    בשעה טובה ומוצלחת, מישהי סיימה סופסופ את עבודה מס' #1 ופצחה מייד ברצף מטורף של פרקי 24. לא. ייאמן. כמה. שהעונה. החדשה. מטומטמת.
    אפילו אין אגריפות!

    פורסם על-ידי שרון ‏| 16 בפברואר, 2007, 1:12
  13. הממממ, רעיון מענין. השאלה אם אפשר להביא ממליצים?
    אני לא מכיר פיזית ולא טלפונית אף אחד מכאן, אבל אני יכול לארגן ממליצים מהרשת שמכירים אותי פיזית (לטוב ולרע).

    ואני לא מפחד לתת את הכתובת שלי, למרות שפרצו לי לבית לפני כמה חודשים…

    ואני לא אוהב את הסמיילים, במיוחד לא את האופ שמחליף צבעים. ונראה לי שכבר כתבתי את זה איפשהו. יש לי דז'ה בול.

    פורסם על-ידי יוחאי ‏| 16 בפברואר, 2007, 1:25
  14. השאלה היא אם מישהו שמכיר מישהו מכיר את הממליצים שלך?

    הסמיילים משעשעים אותי באופן אינפנטילי-משהו, ודקר בדיוק תרמה לי את התוסף המתוקן, ולכן הסמיילים יישארו פה לעת עתה. מוטב סמיילים דביליים מבלוגלוג.

    פורסם על-ידי שרון ‏| 16 בפברואר, 2007, 1:36
  15. אני חושב שכן…בכל זאת, מדינה קטנה.

    האופס הורוד-צהוב לא עושה לך בלבלה בעיניים?
    לא שמתי אצלי את מיבלוגלולגוג, אבל אחרי שנרשמתי שם, הסתובבתי עם העוגיה שלהם ברחבי הבלוגוספרה וזכיתי למחמאות מבלונדינית על התמונה, אני אשאר עם העוגיה.

    פורסם על-ידי יוחאי ‏| 16 בפברואר, 2007, 1:44
  16. אה, ובזמן שצפיתי בסרט משעמם בקולנוע, הגעתי למסקנה לאיזה בלוגר הייתי מתחפש: דרור פויר. גם קל להתחפש, וגם רוקסטאר!

    פורסם על-ידי יוחאי ‏| 16 בפברואר, 2007, 1:45
  17. נשמע כמו רעיון טוב.
    כמו שהצעת צריך שכל אחד יאושר על ידי מישהו אחר בשרשרת (אם רוצים להיות פרנואידים, אז צריך שני אישורים), ואת הכתובת חולקים רק עם האדם שמצפים ממנו למשלוח.
    גם הקטנת הסיכוי לנזק (מישהו אישר אותו), וגם צימצום הנזק במידה ויגרם (יש לו רק אפשרות אחת לשלוח מעטפת נפץ).

    פורסם על-ידי אבי ‏| 16 בפברואר, 2007, 3:25
  18. הפתרון הוא טכנולוגי לגמרי ודורש אותנטיקציה. את רוצה שלא ישלחו לך פצצה ולכן את מחייבת את שולח המכתב לקבל את אותו מכתב בעצמו (בדומה למזיגת שתי כוסות מאותו בקבוק יין כדי לוודא שהוא לא מורעל). את נותנת כתובת פלצבו של מישהו שאת לא מחבבת, ואז אם הוא לא מתפוצץ את נותנת כתובת אמיתית.

    פורסם על-ידי יהונתן ‏| 16 בפברואר, 2007, 7:15
  19. יהונתן, רעיון מעניין גם אם מורכב למדי מבחינה לוגיסטית?

    אפשרות אחרת: מסיבת פורים שלמה (וכזה, אני כבר לא מארגנת…), במסגרתה כולם פותחים ביחד את החבילות שלהם, וכאשר אבדנו אבדנו (כי התקרה בוודאי פל-קל עם קצת רסיסי אסבסט לקינוח)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 16 בפברואר, 2007, 12:16
  20. טוב, נשברתי.
    אני בפנים.

    את יכולה לאשר אותי, ואני מאשרת לך את שרית והנה סידרנו שלישייה.
    (נו, נו לסבית ושתי סטרייטיות – גם כן שלישייה :twisted: )

    פורסם על-ידי אח"י דקר ‏| 16 בפברואר, 2007, 15:40
  21. כשאת אומרת את זה ככה, זה נשמע ממש קינקי! :D

    פורסם על-ידי שרון ‏| 16 בפברואר, 2007, 15:46
  22. נראה לי שלשלב את החלפת משלוחי המנות עם מפגש בלוגרים יכול להיות פתרון מצוין. :idea: אפשר גם במקום להתחפש לבלוגרים אחרים, שכל אחד יתחפש לבלוג שלו :-)

    אריק

    פורסם על-ידי אריק ‏| 16 בפברואר, 2007, 20:00
  23. יאללה, אריק – אתה מארגן מפגש פורים? :lol:

    פורסם על-ידי שרון ‏| 16 בפברואר, 2007, 22:46
  24. בהמשך לזה שהתנדבתי (נודבתי?) לארגן מפגש בלוגרים, אז לארגן במקום זה מפגש פורים זה די אותו הדבר, רק שכבר יש לי תאריך… :-)

    אריק

    פורסם על-ידי אריק ‏| 17 בפברואר, 2007, 21:11
  25. אז יאללה! מתי ואיפה? :)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 17 בפברואר, 2007, 21:26
  26. יש לי כמה מקומות להציע:

    מתוך הנחה שרוצים מקום שיהיה נוח לדבר בקבוצה גדולה, ושבאים אנשים מחוץ לעיר (ולא רוצים לגרום להם לקלל את מחסור החניה בתל אביב):

    - בדרום העיר יש שתי מסעדות הודיות עממיות שמתאימות למפגש גדול: 24 רופי: הייתי שם כמה פעמים, האוכל לא יוצא דופן לטעמי אבל האווירה מצויינת ואפשר למצוא חניה בקלות. המקום השני הוא סבקוץ' מילגה, שם לא הייתי, אבל המקום זוכה לשבחים מכולם.

    - נורמה ג'ין: אחד הברים האהובים עליי. מאוד נעים שם, מוזיקה טובה, ויש המון סוגי בירה ולא רועש מדי. צמוד למקום יש מגרש חניה ענק וחינמי, וקל להסביר איך להגיע למי שבא מחוץ לעיר.

    - אם יש מזג אוויר טוב, אז בהרצליה, ליד מלון אכדיה (אם אני לא טועה) יש מקום שנקרא ימבר (או ים 7). גם שם האווירה טובה, וכמובן שיש חניה.

    פורסם על-ידי יוחאי ‏| 17 בפברואר, 2007, 21:55
  27. אויש, סבקוץ' מילגה הוא מקום די בעעעע לטעמי (ואני אומרת את זה בעדינות, ואחרי שערכתי את עצמי פעמיים). עשינו שם מפגש ל"ג קטנטן לפני כמה חודשים. האוכל אולי אכיל+, ויש על מה לשבת (בנוחות יחסית למדי), אבל זה נראה כמו הבית של חובבת חתולים מטורפת, רק עם הרבה ספות קרועות, ולא רק אחת.

    פורסם על-ידי שרון ‏| 17 בפברואר, 2007, 22:08
  28. המממ, שמעתי דווקא ביקורות טובות על המקום, חוץ מהקטע המביך של "שלם כמה שבא לך". ה 24 רופי נראה צנוע אך מכובד, אבל גם שם האוכל (הצמחוני) לא ממש מעורר את החושים.

    פורסם על-ידי יוחאי ‏| 17 בפברואר, 2007, 22:12
  29. אויש. הקטע של ה"כמה שבא לך" היה מזעזע ומטריד. נדמה לי ששילמנו בסוף _הרבה_ מעבר למה שהמזון הצדיק.
    אני בעד מקום שהוא לא _רק_ צמחוני (בכל זאת קרניבורית), אבל כזה שמכבד גם את אלה שאוהבים חיות בפורמט לא מבושל.
    (נדמה לי שהיה אחד בפעם הקודמת שמחה על זה, אבל ממילא הלך למפגש השני אז זה לא היה משנה וכך יכולנו לבלוס בהנאה פרות מתות)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 17 בפברואר, 2007, 22:40
  30. [...] אין ספק שכולנו בעד מיזמים שמחדשים ומשנים את הרשת.ועל הדרך לכל מי שעוד לא ראה – שרון מארגנת משלוחי מנות בלוגריים וגורמת לאריק לארגן לנו מפגש פורים.  מאת אחי דקר     בנושאים: כללי  [...]

    פורסם על-ידי הבלוג של אח”י דקר » ארכיון » קח אותי יהונתן ‏| 18 בפברואר, 2007, 17:07
  31. היי! גם אני רואה ורוניקה מארס ואני בחורה! (אם כי המשפט הבא שלי בטח לא יחזק את הטענה הזו…)
    אני קוראת את מה שאת כותבת על ענייני הרשת החברתית, וכל מה שעובר לי בראש זה "הממ, כמו ב PGP" . אני ממש, אבל ממש חייבת לסיים את התואר.

    הנורמה ג'ין הוא אחלה של מקום! אחי (המאומץ, אימצנו אחד את השני כלומר…) נהג לתקלט שם :)

    פורסם על-ידי אטאלנטה ‏| 18 בפברואר, 2007, 18:43
  32. נו כי ורוניקה מארס זו סידרה לבנות!
    לא קראתי PGP מימיי. די גאה בזה. :roll:

    פורסם על-ידי שרון ‏| 18 בפברואר, 2007, 18:46
  33. אתם מוזמנים להמשיך את הדיון בנושא המיקום – זה יסגור לי עוד נקודה (אחרי שסגרנו על התאריך) ;)

    מחר אפרסם פוסט "הזמנה" למפגש הבלוגרים בפורים, ושם אסגור את הנקודות הפתוחות.

    שרון – אם יש לך טיפים וחוכמה לחלוק מהניסיון שלך מהמפגש הקודם, את מוזמנת בהחלט.

    אריק

    פורסם על-ידי אריק ‏| 18 בפברואר, 2007, 19:02
  34. תהיה נודניק. גם בקטע של לעורר מודעות וגם בקטע של לוודא שאנשים יאשרו הגעה.

    וגם, שלט קטן לא יזיק. בלי שלט מטופש מארק לא היה מזהה אותנו.

    פורסם על-ידי שרון ‏| 18 בפברואר, 2007, 19:09

הגיבו


:mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?:

תצוגה מקדימה:

פוסטים אחרונים

5. אנו מודים לך על פנייתך אלינו
29 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
אוי לאוזניים! (או: אני נר)
23 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
רונן חן – למה אתה מנסה להרוג אותי?
20 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
איגוד האינטרנט הישראלי נגד אינטרנט (וגם נגד דמוקרטיה ושקיפות)
20 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
אני ברשימה. איזה כיף! (ותודה להומלס שהביאוני הלום)
18 ביולי, 2010
מאת שרון גפן