קהילת הבלוגרים הישראלים הכותבים באנגלית כמעט מופרדת לחלוטין מהקהילה הישראלית הכותבת בעברית.

הכותבים באנגלית הם בעיקר עולים מארה"ב, אבל לא רק. חלקם אף נפגשים סביב סיר מרק אחת לשבוע.

לזה אני מודעת גם מלייב ג'ורנל, שהוא כאמור, בכלל יקום בפני עצמו, עם קשר מינימלי מאוד לקהילות הבלוגרים האחרות… ושמופרד בתוך עצמו לכותבים ברוסית, ואלה שלא, והתשתית שבנו לעצמם בל"ג דוברי הרוסית מישראל פשוט פנטסטית (מצד שני, ל"ג הוא האתר הכי גדול ברוסיה אז אין פלא…).

ברור שאדם שכותב בלוג טכני יעדיף לכתוב באנגלית. גם יותר קהל, וגם פחות בלאגנים בלסדר קוד. (נורא התעצבנו מזה לגבי הבלוגיה של וולדמורט כי עבדנו מאוד קשה שהיא תהיה בעברית ובסוף חצי מהם בחרו לכתוב באנגלית).

ובכל זאת, אני מוצאת שההפרדה הזו מעניינת מבחינת מוחלטותה.

(מרק? יש עם עגבניות???)

עברית ומחשבים לא הולכים ביחד. להתאים אתר לשפות בשני הכיוונים תמיד היה אתגר (אם כי להתאים לנטסקייפ היה יותר קשה).
בהחלט הפרדה מענינת. כשהתחלתי לכתוב התלהבתי מלכתוב בשתי השפות במקום אחד (לא להפריד), ואפילו היתה לי פנטזיה לכתוב יום אחד בעוד שתי שפות (גרמנית וספרדית). אבל יש קשיים טכניים, וכן לאנשים שלא קוראים עברית האותיות שלנו קצת משבשות את הראייה. אז יש לי הרהורים…

היה מרק ירקות מאוד עשיר וסמיך (שכלל גם עגבניות).

בהחלט. זה פויה ולא נעים.

הל"ג שלי באנגלית ברובו, עם קצת עברית לפעמים. זה מצחיק, ואני תמיד מוצאת את עצמי מתנצלת נורא. אפילו אם אני שמה בפוסט באנגלית לינק אל דף בעברית.

בפעם הבאה אני דורשת הזמנה על תקן שגרירת הבלוגרים העבריים!

אני שמתי קישור כללי לכל הפוסטים באנגלית, ואף חתמתי תגובות עם הקישור הזה, אבל בתפריטים עדיין יש עברית, ועם קצת ניווט נחשפים ליותר מדי אותיות עבריות, אז אולי גם אני אתנצל.

אם אני אוזמן שוב, אני אעביר לך את המסר…

הבלוג שלך הוא, בהגדרה, דו-לשוני, אז נראה לי שזה תקין אצלך, לא?
אני דווקא חושב שאתה מבצע את ההיבט הדו-לשוני של הבלוג שלך בצורה הגיונית ויפה. (אבל לא עדיף שני בלוגים? אחד ייצוגי ואחד יוחאי?)

תודה. כן, כעקרון זה תקין. אלה בדיוק ההרהורים שלי, אם לא היה עדיף להפריד לשני בלוגים בשתי שפות.
בלוג ייצוגי? אני מייצג משהו?
חלק מהנושאים (אישי, פוליטיקה) משותפים לשתי השפות וחלק לא (טיולים באנגלית למשל).

ייצוגי? בטח ייצוגי. אתה ישראלי עם דעה ונקודת מבט שפויה שעשויה לעניין גם (בעיקר?) את אלה שם בחוץ?

להבדיל אלף אלפי הבדלות מהל"ג באנגלית שלי שאם בכלל מייצג נורמליות קטנה ואישית במיוחד, עם שנאה עזה לבלוגינג פוליטי/ייצוגי מכל סוג שהוא… (אחרי שהתווכחתי על עניינים כאלה עם יותר מדי אמריקאים טיפשים ואז גם עם ישראלים טיפשים והחלטתי שפשוט נמאס, בעיקר כי אלה טענו שאני זונה שרוצחת ילדים פלשתיניים ואלה טענו שאני יהודיה עוכרת ישראל ושונאת עצמה)

טוב, אולי כן. את הפוסט הראשון שלי כתבתי יומיים לפני תחילת המלחמה, ולא ידעתי אם וכמה אני מסוגל לכתוב בכלל. ואז באה המלחמה, והיה לי הרבה מה להגיד, ומאז אני מתמיד בקשקושים.
אבל לא זכיתי למילות שנאה. כשאני כותב בעברית על התפקדות לעבודה או על ליסינג אני זוכה לביקורת.
לא בא לי להיות ייצוגי כל הזמן. המצב די מחורבן ומעייף אותי לעסוק בו. כאמור, לא בגלל שנאה, אלא בגלל דכאון. אני כותב באנגלית גם דברים אישיים (כמו הפוסט מאמש) או על טכנולוגיה (אחרי שאני קורא הרבה טקקראנצ' ויש לי גם מה להגיד על הבועה).

בתקופה שאני עוקב אחרי בלוגך העברי לא ראיתי פוליטיקה בכלל. גם כאן את מעדיפה להימנע מביטויי שנאה?

אין פה פוליטיקה כי נמאס לי מזה לגמרי.
הכל עושה לי כל כך רע שאני מעדיפה את האסקפיזם על הריאליזם.

אני מזדהה לחלוטין עם האסקפיזם. החיים בתל אביב עושים את זה יותר קל…

אכן.
*אנחה כבדה*
(וגעגועים קשים לימים שבהם היה לה יותר חשוב לגור בשכונה מגניבה מאשר שיהיה לה איפה להחנות את האוטו, אפילו אם זה בסלאמס בפאתי העיר)

מביך, אבל לפעמים אני ממש מעדיפה להחליף ערוץ ולצפות בחדשות E!‎ במקום בחדשות ערוץ 2.

אני מעדיף לא לראות טלוויזיה בכלל. אבל אני נחשף ל E במכון הכושר…

שאני אבכה עליך עכשיו או אח"כ?

אני מוציא את נשמתי על המסילה ופתאום על המסך הענק אני מקבל עדכון שבריטני הגישה מסמכי גירושין מבעלה.
כמעט נפלתי. אז אפשר להתחיל לבכות.

הו לא רק לא זה!

זה עוד כלום לעומת גזרי הדין הקשים מנשוא של "בית המשפט לאופנה".

*לא* מלכלכים על ביהמ"ש לאופנה!

אני לבוש לא אופנתי (שונא לקנות בגדים), ולכן השופט המאיים והסטייליסט מלחיץ אותי.
אני מבין שאת לא היית מגיעה לפני שופט שם? תמיד באופנה הורודה?

אני מתלבשת ככה-ככה. לא מספיק כדי שיתבעו אותי. אולי. כשישבתי אצל הוולדמורטים תמיד הרגשתי הכי בעעעע. פה אני מרגישה אובר-דרסד.
יחי ההבדל הקטן בין לעבוד עם אנשי שיווק ועם גיקים… (אבל דווקא היום לבושה נחמד. וכן, יש פה מעט מן הורוד)

ומה עם המצב שאת מחפשת משהו בגוגל ומוצאת את זה באתר שלך? זה קרה לי היום פעמיים.

זה אומר שאולי אתה צריך לבלות קצת פחות זמן ברשת?

אני מבין שהורדת את התוסף שלי מתוך כוונה להוסיף תמיכה ב-OpenID

התוסף שלי רק מאפשר לך, בהנחה שיש לך כבר חשבון OpenID באיזשהו שרת אחר, לעשות דלגציה (Delegation) לבלוג שלך וכך תוכלי להשתמש בכתובת של הבלוג שלך על מנת להתחבר לאתרים תומכי OpenID.

אם את עדיין רוצה תוסף להוסיף תמיכה ב-OpenID לבלוג שלך תורידי את זה:
http://sourceforge.net/projects/wpopenid/

ערן – המון תודה! עכשיו הכל ברור יותר!

[...] שושנה פורבס חזרה, ואיתה שוב חזרתי לענייני ה OpenID. מטרקבק שהיא שלחה אליי – נזכרתי שבעצם קרו מאז הפוסט האחרון שלי בנושא שני דברים: 1. החלפתי תבנית ולא עדכנתי בה את כל נושא ה delegation 2. שרון הפנתה את תשומת ליבי לתוסף delegation חמוד. [...]