עצוב.
אגב, התמונות שלך הזכירו לי כמה מכוערת תל אביב. כמעט שכחתי.

נו??? אז אם את בעצמך חושבת (כמוני) שזה כמו פורנוגרפיה, אז למה במקום להשאיר את זה ברמת הפוסט, הרגשת צורך להצהיב גם בטוויטר וגם בתמונות בפליקר?

הוידאו עלה מאחר שהדיבורים (שלי בעיקר) היו מעניינים בעיניי מספיק כדי להעלות את זה לכאן. לא ניתן לזהות שם איש ממילא, ולמעשה אין שם כמעט כלום (את הסרטון השני, בו נשמעת אשה צורחת צרחות מקפיאות דם, בחרתי שלא להעלות).

אלא שהשיקול העיקרי מבחינתי היה אחר לגמרי: חמש התמונות האלה, שבהן לא רואים מאומה, והוידאו בן הדקה הזה, מספקים יותר מידע ויזואלי ממה שסיפק אמש האתר של המדינה (שלמעשה קיבל דיווחים שוטפים מהשטח, ובתחילה הסתפק בקושי במבזק). כי דרום תל אביב זה לא מעניין. ושריפה בבניין שגרים בו עובדים זרים וחבר'ה צעירים וחסרי אמצעים זה לא ניוז.

אז טוב שאתה גר באללה יודע איפה בארה"ב. תישאר שם, טוף?

תודה על הכנות ושאת מחלקת איתי את התיסכול, שגם אם הוא בא מעמדה של פיקוח הוא לפחות מפוקח מעצם תיאור תהליך התיעוד והטלת הספק במשמעות פרסומו כאן ושם – כי בטוויטר גם עקבתי. קשה לחיות ב metalevel. רצון ו/או/אי היכולת שלנו לעזור, רוויה מנטאלית בעקבות עודף חשיפה לדימויים על חשבון התקהות מסויימת של החושים הסוציאלים הבין-אישיים, כי צריך להודות, הרבה דברים עוברים אבולוציה עם השימוש הגובר שלנו במחשב כאמצעי קומוניקציה ראשי, גם ההרגלים, הזוגיות, כל מיני דברים. אלה הסינדרומים. נשאלת השאלה אם יש, או צריך להמציא תרופה? או אולי לשנות משהו בהגדרות, ואם אין אפליקציה כזאת, אז בתוכנה האנושית? וזה שזה נחשב ללא-ניוז בארץ, זו סוגיה שנוגעת לאותו הדבר, רק חמור הרבה יותר. גם אני חיה פיזית לא בארץ אבל כן באינטרנט הישראלי/ת וזה עצוב מכל מקום שהוא. יש אנשים שלמשל מתנדבים במשמרות עזרה לזרים, אולי זה טוב?

נ.ב.
אני מוצאת את עצמי לא לוחצת אוטומטית על הפליי של יוטיוב, לא רוצה לראות את זה כרגע, וחושבת שטוב שכך.
רושמת לי ולך note to self: למה?

יש שם אולי. שלוש שניות שניתן להחשיבן בעיניי כ"בעייתיות". היתר הן כמו התמונות מהפליקר. רק זזות. ועדיין, כן. לא נעים לראות, לא נעים לי עד עכשיו שבכלל העליתי.

שטף מרתק של מחשבות.
(אני מקווה שנשמת במהלך הפיסקה? )

מזכיר את החוויה הססגונית שלנו בדירה הקודמת באלנבי, מזל שאין לנו מצלמה.
ובכל מקרה, אני מבינה את תחושת האשמה, אבל אני כנראה שייכת יותר מדי לתקופה הזאת מכדי לראות בעובדה שצילמת משהו פסול. אלה הזמנים בהם אנו חיים. מילא, אם היתה דרך בה יכולת לעזור. אבל אם לא?
אנחנו חיים בזמנים כבר לא מספיק לראות משהו, כדי לדעת שהיית שם צריך לצלם ולהעלות לרשת. או שלא היו דברים מעולם. ובעיני זה לא משהו שאפשר לשנות.

[...] שרון גפן מדווחת מהשטח הבוער (באמת בוער) בפלורנטין. לא ברור עדיין מה גרם לשריפה, נבדק [...]

[...] שרון גפן מדווחת מהשטח הבוער (באמת בוער) בפלורנטין. לא ברור עדיין מה גרם לשריפה, נבדק [...]