יותר פשוט כבר להיכנס להיריון ולחטוף המון בחילות ולהרגיש אשמה על זה שיוולד לך ילד מעוות ואז להפסיק. או ככה אני אומרת לעצמי בכל פעם שאני חושבת על להפסיק לעשן. אבל היי, התקפי שיפור עצמי זה אחלה. עלי והצליחי!

ספר בתיק?

כן אבל הריון זו אופציה קיצונית מדי – זה מחייב גם להפסיק לשתות!

כזה ממילא יש בתיק באחוז ניכר מן המקרים, אלא שכידוע לא תמיד נוח לקרוא בכל מקום (נניח סתם כשעומדים ברחוב)

אני אישית, כשמשעמם לי, פשוט מריץ בראש מהתחלה תוכנית טלוויזיה שאהבתי. זה כמו לצפות במקור רק שאפשר לחזור על הסצנות האהובות עוד פעם ועוד פעם.
מצד שני, מעולם לא עישנתי, לא יודע אם זה תחליף.
מצד שלישי, אנשים בטח חושבים שזה מוזר כשאני בוהה בנקודה כלשהי באוויר ואז מתחיל לצחוק בלי שליטה.

מדיטציה\תרגילי נשימה ?
אם כבר מנקים את הריאות אפשר להנות מזה

תכף אולי גם תציע שאתחיל לאכול קינואה?

כן, אבל אם שמת לב שכששותים מעשנים פי 8 (מאות אלף), אז אולי כבר עדיף.

לא, לא, לא עדיף. אני מצטמררת למחשבה שבמשך 9 חודשים לא אשתה, לא אעשן ולא אוכל סושי. הגיע הזמן לאמץ קמבודי קטן.

סוגיית הסושי גם היא ממש מטרידה.

ובינינו, הודות לחוק העישון, קצת יותר קל לא לעשן כששותים. אבל רק קצת. וזה מעצבן נורא.

איזה רעיונות מוזרים עולים פה. אולי תציעו לה לקחת ספר תהילים בתיק?

אני בעד אפליקציות בטלפון, אפילו האופציה הקיצונית של סודוקואים וכאלה. זה מעביר זמן לא רע.

*שורק בתמימות*

ויקי::
תופעות לוואי אפשריות

* כאבי ראש
* עצבנות
* הפרעות שינה (לא מומלץ לקחת כדור לפני השינה)
* הפרעות אכילה: דיכוי התיאבון או הגברתו.
* עייפות
* הפרעות במערכת העיכול (בחילות)
* יובש בפה
* הזעת יתר
-
אוי ואבוי, עדיף לעשן

את יודעת מה את צריכה בשביל להעביר את הזמן בהמתנה לאוטובוסים – לסרוג! לא שמים לב איך הזמן רץ וגם אפשר להספיק כמה שורות. מצד שני, זה בטח לא עובד כל כך טוב בשרב הישראלי, עם ידיים מיוזעות וכו'.

שיהיה לך המון בהצלחה, אני יודעת שמדובר בתהליך לא קל (הזוגי הפסיק פעמיים לעשן, ופעמיים חזר). מחזיקה לך אצבעות!

אחד הכללים אצלי היה שלא מעשנים בתוך הבית ולכן תמיד הייתי יוצא החוצה למרפסת כדי לעשן. לפני שנתיים וחצי קניתי סיגרית פלסטיק שכזו כדי להפסיק לעשן. את הקופסה החצי מלאה נתתי למישהו מהעבודה והשתמשתי באותה סיגריית פלסטיק. ההשפעה היחידה שהייתה לסיגרית פלסטיק הזו היא כשמצאתי את עצמי עומד בחוץ, בשעה 2 לפנות בוקר, קופא מקור באמצע ינואר ופתאום קלטתי שאני בעצם שואף אוויר דרך קשית. זה הרגיש כל כך מטופש, שפשוט זרקתי את זה והפסקתי, אני נקי כבר שנתיים וחצי.

יצא לי להפסיק לעשן בצורה רצינית פעמיים (ועוד הרבה פעמים שפשוט נשברתי אחרי חודש בלי סיגריה) הפעם האחרונה עדיין נמשכת, הפעם לפניה הייתה במהלך הצבא (גם כן שנתיים) וכאמור, פה ושם יצא לי להעביר חודש בלי סיגריה. הבעיה היחידה הייתה שתמיד באיזשהו שלב לא עמדתי בפיתוי ולקחתי סיגריה ומשם חזרתי לעשן.

שנתיים לא עישנתי ואז ישבתי בפאב ולקחתי אחת. בהתחלה זה היה נו, זו רק סיגריה אחת. אחר כך זה הפך לנו, רק הערב בפאב. מהר מאוד זה הפך ל"נו, רק למשך הסופ"ש" וביום ראשון כבר הייתה לי קופסה משלי בתיק. אני מאמין בלהפסיק בבום, זה קשה במיוחד בשלושה ארבעה הימים הראשונים (אשתי התעצבנה עלי שבכל הסופ"ש הייתי עצבני) אבל אחר כך זה כבר זורם.

ה FDA הוציא הזהרה שהתרופות לגמילה מעישון עלולות לגדרום
לשינוי התנהגות קיצוני
http://www.fda.gov/Drugs/DrugSafety/PublicHealthAdvisories/ucm169988.htm

People who are taking Chantix or Zyban and experience any serious and unusual changes in mood or behavior or who feel like hurting themselves or someone else should stop taking the medicine and call their healthcare professional right away.

אגב אני גם נגמלתי מעישון בעזרת זייבאן
בערך יומיים הייתי ערני מאוד ולא ישנתי
מה שקרה זה שלא הרגשתי יותר הת הכיף מהסיגריה,
הרגשתי רק את החרא של הסיגריה (שתמיד נמצא, אבל
פשוט הכיף מסתיר אותו)

אני לא יודע לגבי עישון, אבל כשיש לי זמן לשרוף אני פשוט חושב על בעיות, מדמיין או מאזין לשיחות של אחרים ומנסה להבין מי ומה הם, בנאלי אך כיף.

אני מציעה שתעשני סיגריה. זה הכי טוב בשביל להעביר זמן.

כלומר- רדי מכל העניין. אם זה עולה לך ברגעי ציפייה משעממים ומורטי עצבים אולי זה פשוט לא שווה את זה.

כן, וזה בעיקר קורה אצל בני 25 ומטה, שיש להם מלכתחילה נטיות אובדניות. ואני לא חלק מהמגזר הזה.

הקשיות האלה בטעמים זה ממש מגוחך. קניתי אחת כזו, ושיחקתי איתה במשך איזה יומיים. ואז תפסתי את עצמי ושאלתי וואט דה פאק.
כאילו, מוטב לעשן סיגריות ספורות, ולהיות מודעת לכל אחת מהן, מאשר להשתמש בתחליפים בזויים שכאלה.

העיסוק הצרברלי לא בהכרח סותר את ההתעסקות בעוד משהו.

הבעיה היחידה שאני יכול לראות עם תופעות הלוואי שלה זו הנטיה המוגברת להתאבדות (בהנחה שהירידה בחשק המיני לא מפריעה לך)

אם את באמת מעוניינת להפסיק לעשן, כדאי לך לנסות את השיטה של אלן קאר, "הדרך הקלה להפסיק לעשן". אני הפסקתי לגמרי מהתמכרות של קופסת מרלבורו ליום באמצעות גרסת ה-audiobook. ניסיתי לפני זה את גרסת הספר הכתוב והיא לא עבדה עלי ממש, הפסקתי וחזרתי אחרי חודשיים.
אני כבר שנתיים וחצי לא מעשן וזה לא חסר לי בכלל. באמת.

קראתי את הספר שלו. האמת היא שהוא די שיעמם אותי עם החזרה שלו שוב ושוב ושוב על אותם נתונים שאני ממילא מודעת אליהם היטב.

נגמ"פ?

אם הייתי מצליח לשמור על רמה של 4-5 סיגריות ביום לא הייתי מפסיק.
אני יודע – אני אמור לתת לך הצעות שיעזרו לך להפסיק – אבל ברצינות אם את מצליחה לשלוט על רמה צריכה נמוכה אני יכול רק להגיד לך שאני מלא קנאה – וזה אחרי 6 שנים בלי סיגריה.

יופי, עכשיו רק צריך למצוא דרך להיגמל מהתרופה =]

רק כדי לעודד את רוחך – אני עכשיו הפסקתי בעזרת זייבן. עובד נפלא. זה אכן קצת קשה התנהגותית – כשעושים את כל הדברים שרגילים לעשות עם סיגריה – אבל לפחות החשק המטורף, שגרם לי לעשות דברים מטופשים כדי להשיג סיגריות בפעמים קודמות שניסיתי להפסיק – כבר איננו.

וזו הפעם השנייה שאני מפסיק עם זייבן – אני יודע שזה לא נשמע מעודד, אבל בפעם הקודמת לא נגעתי בסיגריה שנתיים והייתה לי סיבה טובה לחזור…

אין מוצא מהעניין הזה שלעשן זה מגניב.
זה היה נכון בגיל 16 וזה עדיין נכון עכשיו.
ולכן הניסיון להפסיק לעשן כרוך גם בהפחתה משמעותית במפלס הקוליות. מה לעשות. מעשנים, כשהם מחכים למישהו או כשהם מנהלים שיחה ערה הם נושפים עשן סיגריה באלגנטיות. לא-מעשנים, לעומת זאת, משחקים סודוקו בנייד או ממוללים חתיכת מפית או כרטיס אוטובוס.
אני הפחתתי את כמות העישון שלי למשך כמה חודשים (הספקתי כבר לחזור) על ידי שעישנתי אך ורק במקומות מסויימים בתוך הבית, ולא לקחתי איתי קופסה לשום מקום. אף פעם. אגב, זה גרם לצריכת אלכוהול גבוהה הרבה יותר מקודם (וגם מהמומלץ) פשוט כי בלי סיגריות מפלס הרעלים שאפשר להכניס לגוף לפתע עולה ללא התראה.

כן, גם אצלי הזייבן עבד יופי בפעם הקודמת (הרבה יותר טוב אפילו, אבל זה אולי כי אז לא עבדתי מהבית). בפעם הקודמת זה התקלקל מסיבות מטופשות למדי (גם אני וגם שותף שלי עשינו זייבן, ובתוך חודש או משהו אחרי שנגמר לנו המרשם, מישהו הכניס סיגריות הביתה וזה היה הסוף). הפעם אין שותפים, אז אני קצת יותר אופטימית.

שיהיה לשנינו בהצלחה עם זה!

אני כרגע מצליחה לשמור על רמה נמוכה אבל זה כי כאמור, זה מה שהזייבאן עוזר לעשות. אין לי ספק שאם אני אמשיך ככה אחרי שהסאגה התרופתית תסתיים, אני אחזור לעשן כמויות אמיתיות עד מהרה ברגע שרק אקנה קופסת סיגריות (כמו שאמרתי לנדב, בסרט ההוא כבר הייתי)

לעשן זה לגמרי מגניב. והפסקות עישון זו הדרך הכי טובה לקיים שיחות לא-פורמליות עם אנשים שעובדים איתם, להכיר אנשים חדשים במקום העבודה ו/או להתעדכן ברכילות.
פחח על האלכוהול. אני חושדת שאתה צודק לגמרי. כי אין את הסיגריה להתעסק איתה בזמן השתייה.

בקיצור, מבחינה חברתית – חובה להמשיך לעשן (בעיקר כשהרוב המוחץ של החבר'ה מעשן. כאילו איך בכלל אפשר להפסיק ככה?)

שרון, אני גם לא ממש התרשמתי מהספר ולכן אני חושב ששווה לנסות גרסת אודיו במקום.
החזרה על הדברים שאת מציינת היא מכיוון ששטיפת מוח ניתן לחסל רק על ידי שטיפת מוח נגדית
אין מה לעשות, כל מי שחושב שיש משהו טוב בעישון, משהו אצלו עדיין חי באשליה כלשהי.  

תקני פאוצ' טבק
וניירות גלגול

ככה גם אם זה ישב על השולחן מולך את תתעצלי לגלגל

במקום לחפש בתוכך תכונות חיוביות שיעזרו לך להפסיק לעשן[כמו כח רצון]
תנצלי חסרונות[עצלנות למשל]

ולי יש רעיון אחר…
תקני סיגריות, כל פעם שמשעמם לך תדליקי סיגריה – כרגיל.
רק מה, אל תעשני. תתעסקי עם הסיגריה, מאפרות וכו', תתווכחי עם אנשים שלא רוצים שתעשני לידם, תדליקי "דווקא" או תלכי לפינות עישון – כל מה שבדרך כלל עושים עם סיגריות, חוץ מאשר לעשן אותן.

נשמע דבילי, אבל סיכוי טוב שיעבוד.

ארררמ, הבלוג שלך מבקש ממני לשדרג את הדפדפן והוא אכן נראה נורא. יש רק בעיה אחת: אני משתמש בפיירפוקס! אני מנסה לחשוב על סיבה אפשרית: יכול להיות שזה בגלל שאני גולש מרשת במקום העבודה והיא חוסמת קודים מסוימים? אני לא חושב מה עוד זה יכול להיות =/

יכול להיות. בהצלחה שיהיה לך עם זה.