יש לי פתרון בשבילך – קוראים לזה חתול. זה כמו כלב, רק יותר טוב, פחות דורש תשומת לב, מחמם אותך בחורף ונושך אותך בקיץ. תענוג!

רויטל, הנושא כבר בטיפולן של מספר חתולאיות. עכשיו זה לא הזמן ללחוץ אלא להפך, דייברס סייקולוג'י:

שרון, בשום אופן לא לקחת חתול!
לא רוצים חתול – רוצים מעברה!

או חתול או שתתחילי עם אוגר או דג זהב. בליסינג כמובן

ליסינג לדגי זהב נשמע לי כמו אחלה פתרון.
אוגרים הם קצת מעיכים מדי, ונראה לי קצת מטרד לקלף אותם לפני הבישול.

סבבה. שוכנעתי. לא רוצה חתול.

ראית מה עשית? היא מתוחכמת מדי לפסיכולוגיה הפוכה בלירה ורבע. שרון, את רוצה חתול!!!

הממ. תני לי לחשוס על זה לרגע… אה. לא.

לחשוס זה שוס! וחוץ מזה את אלרגית לחתולים.
אוגרים ודגים מתים מהר מדי או מתרבים מהר מדי. וצריך כל הזמן להפתר מהגופות או מהמיותרים.

אני ממליץ על נחש (לא חייב להיות ארסי) או תנין (קטן).
אין כמו ההרגשה של לשבת במרפסת מוקדם בבוקר עם הנס וללטף קשקשים. אין.
וזה גם פותר לך את הבעיה של האוגרים או הדגים (תלוי אם לקחת נחש או תנין, כן?) – הם יכולים לשמש כאוכל לחיית המחמד.

אחרי שאת בוחרת את הנחש או התנין תעלי תמונות לפליקר או לבלוג. נעזור לך לבחור שם.

גם אני הייתי ממליצה על חצול, אולם מהיכרותי עם האלרגיות של מרת גפן… אני מוותרת על הנסיון.

ואם בכלבים עסקינן, למרות החסרונות הברורים של אלה על פני חצולים, הם עדיין יכולים להיות בני לוויה נהדרים, סיבה מעולה לצאת לטייל גם כשיורד גשם (זה יכול להחשב כפעילות גופנית!) ומקור קבוע לשעשועים, בהיותם יצורים טפשונים לפרקים. ואל דאגה, אם הם יוצאים מכוערים (אבל באמת, כיעור של "אין לי אפילו שמץ של מושג כמה הוא מעורב"), הם מפצים על הכיעור באופי ובבריאות, ותמיד אפשר לומר להם "מי מכוער? מי מפחיד את הלילה?" בקול דבילי ואוהב. הם מתים על זה.

אם היה קידסורסינג אולי תנסי דוגסורסינג?

היה פעם משהו על השכרת כלבים, לא?
יכול להיות אולי שצריך כזה דבר. לשכור כלב לחודש, ולהחזיר אותו כשנהיה מלוכלך.

המממ…. אז זאת הייתה הסיבה לשיחת הכלבים המכוערים ההזויה? אני חושבת שהכי טוב לאמץ בחור

זהו שאתמול למשל ראינו מישהי עושה ג'וגינג עם הכלב שלה, והוא קצת פחות נהנה מהעניין. אולי כי היא קצת גררה אותו אחריה. מסכן קטן.

והיי, אם כבר כלב, אז שיהיה כלב חכם! לא כזה שצריך לדבר איתו כמו אל ילד מפגר בן שנתיים.

לא. שני ההומואים עם הכלב המכוער-תחת היו הסיבה לשיחת הכלבים המכוערים ההזויה.

ברור שמוטב בחור. עם כלב או בלעדיו.

פחחחחח….
בסוף תגלי שאת אלרגית לכלבים (כמו שאת "אלרגית" לחתולים, מיי אס..)

וברצינות- כל זמן שאת בבית, כלב זה אחלה.
once תצאי לעבוד במשרה מלאה, זה כבר יותר בעייתי..
קחי את זה בחשבון.

אממממ, כן. בדיוק כמו שאמרתי… בינתיים זה סבבה. אחר כך, זה בטח קצת באסה לכלב.

כלב זה אדיר! זה כיף לאללללה. למרות שזו אחריות וכל זה. אבל זה לא באמת משהו שצריך לדעת מה לעשות איתו כי רובם כאלה מטופשים באופן אינהרנטי שזה מצחיק כשלעצמו. רק צריך לשחק איתם מדי פעם ולתת להם קצת תשומת לב.

ואת צודקת בעניין הדירה הקטנה – אבל הפתרון הוא קל: כלב קטן! רק לא צ'יוואווה (פיכס) – אני באופן אישי ממליץ על פודל ננסי – הם גם כלבים חכמים (ברצינות), הם גם קטנים ולא צריכים מרחבים, והם לא משילים שערות שזה בונוס ענק.

פודל? ננסי? באמאש'ך!

(ואני גם לא ממש חושבת שיש הרבה כאלה שזמינים לאימוץ אצל העמותות השונות. גם אם הייתי שוקלת ברצינות לקחת כלב, לא הייתי קונה כלב. יש יותר מדי כאלה שכבר זקוקים לבית חם)

בתור בעלת כלבים ותיקה אני ממליצה בחום, לא סתם אומרים שכלב הוא חברו הטוב של האדם, יש משהו בין חיבור לאדם וכלב שהוא מאוד מיוחד

באמא שלי – מנסיון (לי יש אחת כזו, שאימצתי מתוך המשפחה). אבל כן, אני לא בעד לקנות כלב, אלא לאמץ.

עציץ!

בימי קיץ אלה, בזיליקום הולך טוב.

וגם אפשר לבשל עם העלים שלו ואפילו קלינגר לא יתלונן. אלא אם כן העלים ילוו חיה מבושלת.

וגם עציץ לא בוכה אם הוא מת.

כזה וכזה. גורים.יהפכו לאחים.
תוכלי לצאת לעבודה, מקסימום ילד בן עשר יוציא ת'כלב לסיבוב תמורת דמי כיס וכל חבריך החתולאים והכלביים יהיו שמחים, החיות יהיו שמחות ואת גם.

http://www.notes.co.il/chelli/23107.asp

חנן – גם כלב לא בוכה אם הוא מת (בפעם האחרונה ששמעתי)

עציצים לא בוכים. אבל אני בהחלט בוכה עליהם כשהם מתים.
ולראיה הדכאון שמלווה אותי כבר שבוע לאור גסיסתו האיטית של העציץ במרפסת שלי למרות שלשם שינוי, אני באמת מטפלת בו לפי ההוראות.

מה פודל ננסי? אם את באמת רוצה כלב עירוני לכי לצער בעלי חיים הקרוב למקום מגורייך, ותחפשי שם כלב בוגר שהגיע לגודל הסופי שלו.
כלבים מעורבים הם הכי שווים. וגם הכי בריאים.

LOL בטוח שהוא יהיה חכם, מי שמדבר כמו דביל זה הבנאדם, זה לא קשור בכלל לאינטיליגנציה של הכלב (או החצול). אם לא הייתי עכשיו על סף מוות ברעב הייתי מחפשת את הגרף ההוא מ-XKCD שמציג את הקשר בין הקרבה לחצול והאווילות של המשפטים שאנשים אומרים. כל כך נכון, ואני אומרת את זה בתור בן אדם שחווה את ההשפעה הזו מדי יום ביומו, כמה פעמים לפחות

לי יש שני תינוקות וזה אחלה. מומלץ.

(יותר חמודים מכלבים! יותר חכמים מכלבים! אף אחד לא אלרגי אליהם, ככל הנראה, לא מישהו שפגשנו בכל אופן! חסרון- לא נשארים לבד בבית כשיוצאים)

סוניה אומרת – yes, yes, yes!!!

עזבי אותך מכלבים. צריך לחנך אותם ולהציב להם גבולות. כבר עדיף ילד במצב כזה (ובכל מקרה עדיף לא לחנך אף אחד ולקחת חתול).

גם הזמן לתינוקות יגיע בסופו של דבר.
בינתיים אני לא סגורה על זה שאפילו הזמן לכלב הגיע.

עשי לעצמך ולכלב טובה, ואל תאמצי. כלבים (בניגוד לדעת רבים) לא נועדו לחיות בדירת חמישים מטר, לחכות 10 שעות ביום בבית לבעליהן שיואיל להריץ אותם שעה בפארק מלא חרא, כאילו היו אסירים בטחוניים. חוצמזה שבשנתיים הראשונות הכלב ינשנש לך את הספות, השטיחים, הדלתות, האייפוד ומה לא, הוא ימלא אותך ברגשות אשם ויהיה אומלל.

מנסיון.

אם לא שמת לב, זה בדיוק הטיעון העיקרי שלי נגד אימוץ כלב. זה לא הוגן כלפי הכלב וזה גם לא הוגן כלפיי.

ברור שחתול. דורש תחזוקה מינימלית.
עדיף אפילו שניים, ככה הם יעסיקו אחד את השני במקום אותך.

אם יש לך מקום עם הרבה שמש בדירה אני ממליץ על אדנית נענע: גם שימושי וגם משגשג בקלות(בחיי- אפילו אני לא הצלחתי להרוג אותו עדיין). כל מה שצריך לדאוג זה פעם ביום לבדוק את האדמה ואם היא לא לחה להשקות.

מה? את גרה בפלורנטין?

עופר, אני לא סגורה על זה, כי את החתולה אני מצליחה להשאיר בחיים ואפילו די בקלות. לעומת זאת, ארבע אדניות של נענע עברו אצלי ואף אחת לא שרדה יותר מחודש…

בתאכל'ס, האהבה שכלב מסוגל לתת שווה לכל דבר שתעשי עבורו, תאמיני לי.

ואגב, אם החלטת שלא, גם נחש (כמו שעידן הציע) זה אחלה. לא צריך הרבה טיפול, והוא יפה ונעים למגע.

הגנת עליהם מהחתולה? שמעתי שהם אוהבים מאוד נענע- משהו בריח של הצמח.בנוסף, אם הם היו במיקום בלי הרבה שמש(ואני מדבר על הרבה: שמש ישירה כל היום זה אידיאלי) יכול להיות שזה מה שעשה לך צרות. הדבר האחרון זה שיכול להיות שהשקית יותר מדי- לי היתה נטייה לעשות את זה בהתחלה.

כלב נשמע לי מצוין.

אבל אני בדעה שכלב צריך גינה.
אחרת, הוא נהיה חתול .

אני מאד אוהבת את הבלוג שלך גם אם לא מגיבה, אבל במקרה הזה אני חייבת:
לפני מספר שבועות אחותי לקחה כלב-אומנה (כזה שאין לו מקום במכלאות והוא עומד בפני המתה). מדובר בטרייר מעורב גדול, לא צעיר (אם כי לא מבוגר מדי), נקי, מחוסן ומחונך (לסנדלייך לא יאונה כל רע), שקט, רגוע ולא דורש הרבה פעילות (הוא ישמח לבהות בך מהשטיח). כמו כן, הוא מתוק עד דמעות.
אחותי לא יכולה להחזיק בו עוד הרבה זמן.
המייל שלי מצורף, אם העניין נראה לך.

אם תחכי מספיק זמן… את תמצאי איזה כלב בסוף ותתחתני איתו

אם תחליטי שתרצי אני לשרותך
(גם בלעזור לבחור את המיועד)

תודה יקירתי!
(כרגע אני נוטה לכיוון של חתול, האמת, וגם זה בספק. עוד נראה)

[...] לפני כחודשיים, תהיתי בנוגע לאימוץ כלב או חתול, או אולי טירנוזאורוס רקס קטן. ולא ממש עשיתי עם זה כלום. [...]