אנשי שיווק יקרים, פעילי מפלגות ועסקנים:
חשבתי שכבר דיברנו על זה. בלוגרים הם חארות. ואם אתם רוצים שיתוף פעולה מצד בלוגרים, כשאתם שולחים להם ספאם דרך הטופס המיועד לכך בבלוג (ומתעלמים מההנחיות שלי שם, או מתנאי השימוש של הבלוג), כדאי מאוד תעשו מאמץ מינימלי ותטרחו לגלות איך קוראים לבלוגר שאתם שולחים לו את ההזמנה האקסקלוסיבית. אולי אפילו להחליף איזה ה' בי', כדי שבנות לא ייעלבו מזה שפונים אליהן בלשון זכר (בכלל, כדאי לעשות הגהות למייל הגנרי שלך, כי אני לא מכירה הרבה בלוגרים שפונים אליהם בלשון נקבה-גוף-שלישי-רבים).
או בקיצור:
קבלו את הסיבה (אחת מהן) שבגללה שרון לא תגיע למפגש הבלוגרים של מרצ בנוכחותו המרגשת של ג'ומס.
וכמה עצות ספציפית לתומר מינץ, שמחיפוש בגוגל, עושה רושם שהוא צוות התגובות של מרצ בכל הנוגע לבלוג של עידוק (כאן, וגם כאן), ואולי בכלל מנהל את פעילותם בכל רחבי האינטרנטים.
ובכן תומר היקר – באמת נחמד שפתחתם בלוגים לכל המועמדים. ומאוד נחמד שפתחתם בלוג למתנדבי האינטרנט שלכם, שבו אתם מסבירים להם איך לטנף את האינטרנט עם תגובות ומיילים לא רצויים, שלא לדבר על להספים את חבריכם ומוקירי זכרכם, ואיך לפתוח כרטיסים בקפה דה מארקר (באמת? זה כל כך מסובך?! ואגב, אני רואה ששלך ריק. תעבוד על זה – פרופילים ריקים נתפסים כלא אמינים)
אבל דבר אחד שכחת להגיד להם:
לא לעצבן אנשים. ובעיקר לא לעצבן בלוגרים.
כי (כל הקוראים הקבועים ביחד!) בלוגרים הם חארות.
אני לא מצפה ממך להכיר את הבלוג שלי, למרות שאם אני מופיעה ברשימה שלכם, אני רוצה לקוות שמישהו אמר לכם שאני קצת בקטע של שופינג פוליטי, ואפילו כותבת על זה בבלוג, ושזו הסיבה שבגללה פנית אליי (אבל אני בספק).
אבל מה שאני כן מצפה לו, זה שתעשה את המינימום ותקפסט שם את השם שלי כהלכה.
זה המעט שאתה יכול לעשות למעני אם אתה רוצה שאני אצביע מרצ וגם אכתוב בהתרגשות אצלי בבלוג על המפגש הזה, ועל איך השתכנעתי לתת להם את קולי.
אין ספק, מפגשי בלוגרים עם פוליטיקאים זו העיסקה הכי משתלמת שיש. חברות מסחריות שמנסות להפעיל בלוגרים תמיד צריכות לפנק אותם, ואולי לתת להם איזה פריבי (נניח טלפון סלולרי בשווי אלפי שקלים, או סתם נורות ירוקות), בתמורה לכך שיכתבו על המוצר שלהם. מצד שני, כשמדברים על פוליטיקה, כל מה שצריך לעשות זה לתת לבלוגר המצוי כסא מתקפל, כוס דיאט קולה, כמה בייגלעך, ואת ההזדמנות לשמוע את מוצא פיו של פוליטיקאי זה או אחר. והבלוגר המצוי, שנהנה מהגישה הבלתי אמצעית הזו, יכתוב על זה אצלו בבלוג.
אולי הפרסום ברדיו עובד, אבל הפרסום בבלוגים הוא הרבה יותר זול, ואולי אפילו יותר אפקטיבי.
העיקר שתראו לנו שאתם מתיחסים אלינו כמעט באותה הרצינות בה אתם מתייחסים לתוכן שאנו כותבים.
ולסיום:
מאז שיש לי זכות בחירה, תמיד הצבעתי מרצ. אלא שבשנים האחרונות, אני מרגישה שזה לא ממש עובד בשבילי, וחבל שכך. והאמת היא שגם בלי מפגש בלוגרים עם ג'ומס, אני יכולה לספר לכם למה אני לא מתכוונת להצביע מרצ הפעם. והסיבה היא שדווקא הדברים שג'ומס אמר (ובעיקר אלה שהוא לא אמר) בהפגנה* של שלום עכשיו נגד המלחמה הקטנה שהיתה לנו כאן לא מזמן שיכנעו אותי סופית לא להצביע מרצ. או ליתר דיוק: באופן ספציפי מאוד – לא להצביע עבור חיים אורון. כי אין כזה דבר לחשוב פעמיים. היה לחשוב פעם אחת, ולהחליט שלא. גם בכל הנוגע למלחמה והסלמתה, וגם בכל הנוגע לקול שלי בקלפי.
–
* בעצם ההפגנות נגד המלחמה היו קצת כמו מפגשי בלוגרים, אבל כאלה שיש בהן עוד המון אנשים..
בלוגרים הם חארות!
גם בשבילי ההפגנה הזאת היתה מעין "אירוע מכונן" בקשר להצבעה למרצ. הם ירדו גם מהרשימה שלי. כעת נותרו שתי אפשרויות בלבד.
אין לך מושג עד כמה אני שמחה שאמרת את זה.
משהו שם בהפגנה הזו העביר מבחינתי את מרצ מסתם "כמעט" ל"לא מוחלט".
התגובה שלי מיותרת ואין לי כל רצון לפתוח כאן דיון. אבל ה"טינוף" שאת מכנה הוא פעילות רשת לגיטימית לחלוטין. את דובקת בגישה טהרנית קיצונית. לגיטימי. אבל גם הפעילות ההיא לגיטימית. שימי לב לדקויות ולניואנסים. הכל שאלה של מידתיות.
כאמור, אין לי כל רצון לפתוח כאן דיון כי זה יהיה דיון מעגלי לחלוטין. למה הגבתי כאן אם אין לי רצון לפתוח כאן דיון? כדי להזכיר שיש בלוגרים (שנכון, עובדים בתחום) שדווקא לא חושבים שהפעילות עליה את כותבת היא טינוף.
אביעד – נסכים שלא להסכים בנדון כנראה. בכל מקרה, שאלת אותי אתמול או שלשום איזה מפלגות מקיימות מפגשי בלוגרים. אז הנה לך. תהנה.
לא יודעת אם מסכימה איתך או לא – אבל מה שכן, הפוסט מצוין.
שרון עצבנית זה מוי כיף
המזל הוא שאין רבים כמוך. כמה מאות, כמה אלפים וטוב שכך. אנשים כמוך, כל מה שהוא ציוני זה רע, מה שאנטי ציוני זה טוב. אל תצביעי מרצ,תצביעי חדש. באמת משנה. הרי עוד 50 שנה, כשהחברים שלך יהיו הרוב, גם את יפי הנפש הם יעיפו מפה או ירצחו. אז תגידו – איזה תמימים היינו.
שבת שלום
שבת שלום גם לך, שי.
ולא, כל מה שציוני זה לא רע. אנשים מתלהמים כמוך זה רע. רע מאוד.
אכן עצבנית, קצת נבהלתי. מסכימה שזו רשלנות, אבל אולי הגיע הזמן לגבש את קוד העשה ואל תעשה בתחומים האלו, חלק מזה התחלתי פה:
ריקי, הבעיה היא שאנחנו (כבלוגרים) יכולים לנסח כמה כללים שלא יהיו. השורה התחתונה היא שליחצ"ן המצוי זה לא באמת אכפת. מבחינתם – התוכן שאנו עשויים להפיק חשוב להם הרבה יותר ממי שכותב אותו. במקום לבנות מערכת יחסים עם בלוגרים (וכאן אני חייבת שוב, בפעם המיליון, לציין את אודי מערוץ 10 שעושה עבודה נהדרת), יש כאן דפוק וזרוק.
הנה הדוגמה המרתיחה ביותר מבחינתי עד כה: כמה בלוגרים צריך בשביל להחליף נורה? (האנקדוטה המשעשעת כאן היא שחצי שנה אח"כ פגשתי את אותו בחור, והוא אמר שהם למדו מזה די הרבה).
אני זוכרת את הפוסט הזה
מה אודי מערוץ 10 עושה טוב שאחרים לא?
הדפוק וזרוק – מנסיוני כעיתונאית – לא שמור רק לבלוגרים. חלק מאנשי היחצ התיחסו בצורה מניפולטיבית ונצלנית גם לעיתונאים, היום אני לא יודעת איך זה עובד שם, וטוב שכך.
זה נורא תלוי איזה איש מקצוע אתה, וכמה אתה מוכן להשקיע. אם אתה חפפן ונצלן, זה יבוא לידי ביטוי בכל שדה שתעבוד בו.
נ.ב
הקפה והמאפה היום בלאבאיט היו על הפנים
גור שלום, אז אני מבין שלא תגיע למפגש המתוכנן?
ריקי – אודי הוא פשוט בחור נחמד. ואני חושדת שהוא (ועוד כמה אנשים שם בערוץ 10) קצת מבין תוכן גולשים, או לפחות את הגולשים שמאחורי התוכן.
(ושאלת תם: אם יחצנים חושבים שהגיוני להיות לא נחמדים לעיתונאים, מי הם חושבים שאמור לכתוב על מה שהם מיחצנים?)
לרמן – ייתכן שגור אכן יגיע (מי זה בכלל גור?!). שרון כנראה לא.
מצד שני, תומר ביקש לכתוב פה פוסטורח. ואף קיבל את הסכמתי. אני מחכה.
זה לא עניין של נחמדים או לא, רובם מתחזים להיות נחמדים, אלה שחושבים שהם צריכים ממך משהו, אבל במקביל משקרים לך בפנים בלי בעיה, מוכרים אותך, ועוד. ויש גם כאלו שלא טורחות להיות נחמדות, טורקות טלפונים, נובחות עלייך וכיו"ב .
מקסים. אין מלים. מקסים.
מה עם עלה ירוק? הם לא שלחו לך הזמנה לאיזה מפגש?
בתור מצביע מרצ באופן קבוע לשעבר שמתלבט עכשיו, ולא היה בהפגנה המדוברת, אני באמת אשמח לשמוע למה היא סגרה את הגולל על ההצבעה להם, מבחינתך (או מבחינת כ"א אחר שירצה לומר)
זהו, שכמישהי שהתנגדה למלחמה הזו היתה לי בעיה עם חיבתה של מרצ למלחמה הזו, ולכך שהם נזכרו פתאום (לטעמי מאוחר מדי) להגיד שאולי כדאי שנחשוב פעמיים לפני שאנחנו מסלימים את המצב. ולא, חלילה, אולי היינו צריכים לחשוב פעמיים מלכתחילה.
[...] זה שמוביל את הבלוגספירה בזמן שאתם לא מצליחים להרים מפגש בלוגרים? אולי זה ששולט בפייסבוק בזמן שאתם מחפשים את החברים [...]
ירדתי משיחת סקייפ עם חבר בדיוק, והוא התפלא לשמוע שהצטמטמנו לאותה רשימה בעלת שני שמות. אמרתי לו שאנחנו לא לבד.
רק שעתיים לפני כן דיברתי בדיוק על זה עם ידידה שהיתה פעילת מרצ "שרופה" במשך שנים גם אחרי שעזבה שם את עבודתה כעוזרת פרלמנטרית, ועד היום רשמית היא עוד חברת ועדה במפלגה, אבל לפני שבועיים נגמר לה סופית מאותן סיבות ששמעתי מיוחאי, ועכשיו ממך שרון. השורה התחתית ברורה. אני חושב שהרבה מאוד מצביעי מרצ קבועים עלולים למאוס בהם סופית הפעם. אני מאחל לירוקה-מימד לאסוף אותם, כאשר אופציה שניה היא כמובן חד"ש אם יסתמן שהם לא עוברים חסימה.
מה שבטוח, כבלוגר וגיק אני שמח להיות חלק מהצוות שהרים את העמוד החשוב הזה במצע של תי"מ, למרות שמי שמכיר אותם, זו היתה התפרצות לדלת פתוחה – שימו לב למיקום הלינק לטכנולוגיה ברשימת הנושאים.
ויש לנו עוד פרויקטים בשרוול לימים הקרובים. אם מישהו רוצה עוד פרטים, אתם יודעים איפה למצוא אותי.
הי, אין יותר הרשמה לתגובות? בעסה
עירא – כולנו… כולנו… *אנחה כבדה*
השבר הזה הטריד אותי לפני המלחמה, ובמהלכה הפך לכמעט בלתי נסבל.
נייר העמדה שלכם הוא אכן חשוב ומוצלח. אני מאוד מקווה שתי"מ יצליחו להכניס כמה אנשים טובים לכנסת, ואף לקדם ולו חלק מהנושאים האלה.
בתשובה לשאלתך, לצערי אין יותר הרשמה לתגובות אחרי שמתישהו היתה תקלה שחשפה בפני גוגל כתובות דוא"ל. עד היום לא ברור לי מה היה שם (יתכן שבכלל נבע מהגראבטרים), אבל העדפתי להיפטר מזה, ומאז הבעיה לא חזרה (כמובן שמאז שידרגתי כמה גירסאות בוורדפרס, אבל אני לא מסתכנת. פרטיות מנצחת נוחות).
מעצבן ביותר.
נו, אותך לפחות לא קצרו מאיזה אתר (כמו שאפרים סנה החליט לעשות כששלח לי מייל הצטרפות).
מורן בר.