הצלחת לבטא בדיוק את הבלבול שלי.בדיוק דיברתי אתמול עם חברה על כך שלא היינו נותנות לעצמנו זכות בחירה, כי אין לנו מושג מה לעזאזל יש שם.
בכל אופן אני מעדיפה להצביע למשהו "כמעט", או "דומה", או "עם כוונות", מאשר להצביע ל"בטוח לא!".
בינתיים – אני נותנת את קולי לבלוג שלך.
מחכה לתוצאות השופינג, אולי נלמד כולנו משהו..

(בקריאה שנייה של התגובה – נראה שאם מקצוענים יקראו אותה ושכמותה – יהיו לך הרבה הצעות מפתות בקרוב)

ביטאת במדוייק את התחושה שלי.
אני מכיר ומוקיר את האג'נדה החברתית-סביבתית-חינוכית של שני האנשים האלה. הם אמנם חידשו לי כמה דברים, אבל בגדול ידעתי על מה הם מדברים ועל פועלם.
אבל גם לי הפריע שבעיצומה של מלחמה, הם מתעלמים ממנה, ולכן העליתי שאלה פשוטה בנוגע לדעתם על המלחמה. לצערי, התשובה לא היתה מענינת, והנושא בכלל לא ענין את המשתתפים…

cry no litra – בדיוק. "ליד" זה לא מספיק קרוב. אבל כנראה שבסופו של דבר זה מה שיהיה הכי טוב. אלא שאני לא בטוחה שהשופינג הזה יהיה מוצלח. אין יותר מדי אפשרויות שמקובלות עליי.
מישהי אתמול אמרה לי שהיא מתכוונת כנראה להצביע לציפי, "כדי לעזור לה מול שני הבריונים האלה". זה היה מגוחך ועצוב בעיניי.

יוחאי – נורא שמחתי שהעלית את השאלה הזו. בין היתר כי אני ממש פחדתי לשאול אותה בין כל הדיבורים על ירוקת ופלורליזם יהודי.

הרושם שלי הוא אחר (טוב איך לא).

קודם כל החלוקה למיקרו ולמאקרו – לא ממש ברורה לי – סוגיות צבאיות זה מאקרו אבל סוגיות כמו מים, חינוך ופערים זה מיקרו? התחממות עולמית, שיא תפוקת הנפט, ומשבר המזון העולמי זה מיקרו?

לי נראה ההפך – מרוב התעסקות עם הפופיק של עצמנו, רוב המדינה לא רואה מטר הצידה. לא רואים את השכנים הערבים, לא רואים ולא רוצים לראות אותם. לא יודעים ערבית. גוד דאמט! – כמה מיקרו אפשר להיות? אתם לא רואים שאנחנו 5 מיליון יהודים בתוך המזרח התיכון? זה סופר מיקרו. לא רוצים לדעת מה הממשלה עושה. לא רוצים לדעת כלום.

מיקרו זה גם עניין של זמן. ה"מיקרו" הורג אותנו. כי רוב המדינה לא רואה גם חצי שעה קדימה. פערים? בעיות מים? החינוך קורס? החינוך הוא בסיס הכלכלה? למי אכפת? כמה אנשים שאת מכירה חושבים על המדינה במונחים של 50 שנה קדימה?

אבל ככה אנחנו בדיוק נראים. הבלגן שאת מגדירה כ"מיקרו" והבלגן שאת מגדירה כ"מאקרו" נובעים מאותו דבר בדיוק – חוסר מחשבה קדימה בתחום הכלכלה, חוסר מחשבה קדימה בתחום החינוך, בתחום המים, וגם חוסר המחשבה קדימה בתחום הצבאי והמדיני. (אולי במקום חוסר מחשבה -> אינטרסים קצרי טווח של משפחות ההון ושל אליטות שונות).

לתחום המדיני הם התייחסו – "המשך הפעילות בעזה יוצר יותר נזק מתועלת". זה אולי לא התשובה שרצית לשמוע, אבל זו התשובה שהם נתנו.

הם גם התייחסו עד כמה שאני זוכר להפלייה נגד ערבים ולאי השילוב שלהם במדינה.

בסה"כ יש לא מעט מפלגות שעיקר ההגדרה שלהם היא לפי הקו המדיני – חד"ש, מרץ, העבודה – כמה המפלגות האלה באמת השפיעו על הקו המדיני בעשור האחרון? את רוצה הבטחה שהם יפסיקו את הירי מעזה ושהחמאס יהפוך לסניף של חד"ש?

אנחנו כולנו לא כאלה יצורים הגיוניים כמו שחלק מאיתנו אוהבים לדמיין. לכן ההסכמה שלנו לאמירות פוליטיות תלויה לא רק בשאלה כמה הן נכונות, אלא בשאלה מה איכות הקשר שיש לנו לאדם שאומר את האמירות האלה. לכן לדוגמה, חד"ש, עם כל הצער שבנושא – עוד לפני שהיא פותחת את הפה אנשים סותמים את האוזניים, מאותה סיבה אנשים רבים קונים את השטויות שביבי (שהוא מה"בית" של הליכוד) מאכיל אותם (כמו שהמפכה שצריך בחינוך היא להעלות את סף הכניסה למורים).

לכן לדעתי דווקא מפלגה עם סדר יום רך בנושא המדיני (ולמפלגה ירוקה במובן העמוק יש סדר יום כזה) – יכולה לדעתי לגרום לשינוי מהותי יותר (מבחינת היכולת להשפיע על דעת התומכים שלה) מאשר מפלגה שעוסקת בעיקר בזה.

אה, אז זהו, שאני לא סבור שהצבעה למרצ היא בזבוז קול כי בסופו של יום, את בוחרת ברשימה לכנסת והחבר'ה של מרצ מציגים אחוזים טובים של חקיקה. לכן, אני, בדיוק כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם אשים פתק של מרצ.

לי ברור שלא אצביע עבודה או ליכוד. קדימה לא בא לי להצביע בגלל שאול מופז, אבל כנראה שאצביע להם.
הצבעתי פעם למר"צ (בגלל האג'נדה החברתית בזמנו) אבל זה לא הואיל בכלום. ולחד"ש אני בחיים בחיים בחיים בחיים לא אצביע.
אני חושבת שעיקר הבעיה היא שיש לנו כל-כך הרבה מפלגות. הייתי מעדיפה 2 מפלגות שלטון גדולות ואולי עוד איזה מפלגה של ירוקים. חבל מאוד שיש לנו כל מפלגה לכל מגזר, זה פשוט בזבוז כסף ומעורר פוליטיקה מושחתת ובגלל זה אני לא רואה את עצמי מצביעה למפלגה 'קטנה'.

אני חושב שהבעיה עם חד"ש זה שהיא לא רלוונטית לשיח הציבורי. היא מפלגת אופוזיציה במהותה ותישאר כזאת. אפילו עכשיו הם צועקים נגד המבצע אבל לא באמת מציעים אלטרנטיבה אופרטיבית.
אנחנו צריכים מפלגה שתדבר בגובה האנשים ברחוב, שתעשה שינוי מהותי בחיים של אנשים, זאת תהיה התנועה הירוקה-מימד.
אני בטוח שאחרי שהם יבחרו הם יהיו הסיעה עם הפרלמנטרים החרוצים בכנסת.
אנחנו צריכים כוח סביבתי חברתי אמיתי בפנים- כזה שיעשה שינוי מבני בפוליטיקה בארץ- כזה שישפיע על חיי כולנו לטובה, אני מאמין שזה אפשרי אם נתאחד סביב התנועה הירוקה-מימד.

אני, בגילוי נאות, עשיתי את הבחירה שלי.
התפקדתי לתנועה הירוקה ואני חבר גאה, שמנסה לחלוב כל רגע זמן (בזמן האחרון- בין אזעקות וטיפול בילד שלא הולך לגן, בשל "המצב"), לטובת הפרויקט הלא פשוט הזה.
מעולם לא התפקדתי בעבר, אבל שנים שאני חיה פוליטית במובן החברתי- אזרחי. גילוי נאות נוסף הוא שאני רואה בדב חנין חבר ומורה דרך, כך שעל חד"ש לא תקראו לכלוכים. גם לא על מפלגות אחרות, שאפילו טרחתי להצביע להן.
אני לא לגמרי מבין מה הוא "סדר יום אזרחי". הפוליטיקה נחוצה לניהול הספירה הציבורית של חיינו, ובזה כלולה תדירות פינוי האשפה ברחוב (שלטון מקומי. לו לכולם היה קומפוסט..), מבנה החינוך הציבורי, טיב האויר והמים "הציבוריים" שבשימושנו וגם, לצערנו, החלטות על אופן השימוש בכלי הכל כך בעייתי שנקרא צבא.
אני לא חושב שהתנועה הירוקה- מימד פוטרת את עצמה מהנושאים הללו. היא מספיק רצינית על מנת שלא לגרוס קלישאות כגון "צמצום פגיעה בחפים מפשע", "הגנה על גבולותינו", ו"רצוננו בשלום".. זה יכול כל בן עשר עם מקלדת. היצירה הזו טריה ולראשונה יש נסיון לשים באופן אמיתי אג'נדה סביבתית מקיימת, כעמוד שדרה לחברתי, למדיני ואפילו לבטחוני.
התנועה הירוקה לא ברחה מהנושאים הללו במצע שלה, אבל ידרש שיוף נוסף, כמו בנושאים אחרים.
בינתיים יש חוזק אדיר בתחומי סביבה- חברה ובחירה מדהימה של אנשים. בעשיריה של "התנועה הירוקה" יש ארבע נשים, ערבי במקום 4, דתיים, מזרחי בראש (קיים רק בש"ס..) וכל זה כמעט ללא שריונים. כולם אנשים עם קבלות מהעשייה האזרחית וגב של בחירות דמוקרטיות ופתוחות שאין כמותן היום.
אז חד"ש לא נהיה, וגם העבודה או מרצ. אבל אם נתמיד ונהיה רציניים ואחראיים, ניצור כוח מרכזי בפוליטיקה הישראלית שמייצר בתהליך ובתוצאה שוויוניות, שקיפות, אחריות, רצינות ומענהלאתגרים האמיתיים של דורנו. לילה טוב, מ"הדרום המופגז"..

[...] לבלוג של שרונג וגיליתי את התגובה הבאה: תגובה מאת אופיר | יום חמישי, 01 [...]

[...] הירוקה -מימד. בתחילה במקומות שונים באינטרנט, לאחר מכן במפגש בלוגרים ואילו היום נפל הפור כאשר צפיתי בסרטון הבא באתר [...]

אישית, כבר שנים (אפשר לחשוב בת כמה אני כבר…) אני די מתעלמת מהחלק המדיני בהצבעה שלי.
אולי אני פסימית, אבל לדעתי מרחב התמרון המדיני שיש לנו אינו גדול, וכשלוקחים את זה בחשבון, ההבדל בפועל בין המפלגות השונות בתחום הזה אינו משמעותי (כל עוד לא הולכים לקיצוניות, מה שלא נראה לי סביר שיקרה).
הייתי פעם חברה במר"ץ, אבל התאכזבתי כי לטעמי הם התמקדו יותר מידי בתחום המדיני, ופחות מידי בתחומים שבהם אפשר להשפיע בצורה ממשית- כלכלה, חברה, חינוך, תשתיות, תחבורה איכות סביבה וכו'.

אני ממש מסמפטת את התנועה הירוקה-מימד, כך שהם בין אלו ששמתי עליהם עין לקראת הבחירות הקרובות.
למרות שמן הסתם עוד מוקדם לי להחליט החלטה סופית למי אצביע.

אני דווקא לא חושב שהמנהיגים שלנו צריכים להגיע עם זעם בעיניים, הזעם מכלה. אני חושב שהמפלגה צריכה להיות כלי סינון לזעם של ההמונים וניקוז שלו לטובת פעילות פרלמנטרית אזרחית.
אגב, גם אובמה לדעתי הגיע עם ברק בעיניים ומייצג את הצד האזרחי-דמוקרטי. אני לא רוצה מנהיג זועם – אני מעדיף המון זועם, אבל אני ריאלי ואני אסתפק בהמון שיואיל בטובו לכבות את המקלטים מדי פעם בשביל לראות מה באמת קורה בארץ.
מעניין אותי מה היה קורה אם "חלילה" המערכה הייתה מתחילה לפני שהאח הגדול מסתיים.

העניין הוא שהמלחמה הזו מלווה אותנו כבר 60 שנים ומדי פעם יש לנו הפוגות ממנה. אני רואה את העמדה של התנועה הירוקה -מימד כמתמקדת ב-איך פותרים את הבעיה לטווח הרחוק, על ידי פתרון הסכסוך בינינו לבין עצמנו קודם כל ולא איך משיגים עוד חודשיים/שנה/10 שנים של שקט.

איך בכלל את יכולה להשוות בין בחירות לבין שופינג?!
שופינג זה דבר כיף, בחירות זה דבר שגם ככה לא ממש ישנה משהו…

אני מאוכזב מהכתבה. לטעמי יש כאן פיספוס ואולי אף יהירות שלא במקומה.

בני – איזו יהירות ואיזו כתבה?
הצגתי את המסקנות האישיות שלי מהמפגש עם התנועה הירוקה-מימ"ד. זה הכל.
היום שבו הבלוג הזה יהיה יותר מרק בלוג, ואני אהיה יותר מרק בלוגרית, יהיה היום שבו אולי אוכל להתייהר.

עד אז, דחוף את האכזבה שלך למקום שבו מייצרים קומפוסט.