הלכתי עכשיו עם שוקי גלילי, השכן ממורד הרחוב, אל המאפייה שברחוב אלנבי, אשר הוכרזה כמאפייה החביבה על כל (שלושת) הבלוגרים המתגוררים ברחובנו המלוכלך.
בעודנו ממתינים לסמבוסקים שלנו שיתחממו, שוקי פנה אל האיש ששירת אותנו (אין לי מושג אם הוא בעל המקום, או שהוא סתם עובד שם), ואמר לו בחיוך ש"הגענו למסקנה שהמקום הזה הוא הכי מוצלח באזור. הוא מזכיר את אבולעפיה בימים הטובים שלו לפני 20 שנה".
הבחור היסה את שוקי ב"אל תדבר איתי על אבולעפיה הערבים האלה"
בנסיון להרגיע קצת את העניינים, ציינתי את העובדה שעם כל הכבוד לאבולעפיה, אני דווקא ממש מחבבת את המאפיה שלהם, מאחר שבימיי בתיכון נהגנו לעתים לקנות סמבוסקים בסניף ההרצליאני שלהם בדרך מהלימודים.
"אה, זה עוד בסדר, לפחות זה סניף שלנו"
עמדנו שם בשתיקה כמה דקות, מחליפים מבטי זעם מהסוג המוכר לכל בלוגר שמתבשל אצלו בראש חומר לפוסט חדש.
האיש ארז את הסמבוסקים והפיתות של שוקי, ובינתיים שילמתי לו על הסמבוסק פיצה שלי.
- את לא איתו?
- לא. חשבון נפרד.
- ואת לא קונה באבולעפיה?
- דווקא כן.
- ואין לך בעיה עם לתת כסף לערבים?
- צמע, אני קונה אצל מי שטעים.
- אין בעיה. תמשיכי לתת להם כסף כדי שיהרגו אותנו
- כנראה.
עפנו משם בזריזות ובעצבים, בידיעה שככל הנראה, יהיה צורך למצוא מאפייה חדשה שתהיה אהובה על בלוגרי הרחוב.
וחבל, כי באמת שהיה להם סמבוסק טעים.
הערה לסיום:
הסיפור הזה מובא כאן כי הוא קלקל לנו את התאבון, אך הוא אינו מובא כאן כדי לעודד איש לפעול כנגד עסק זה או אחר. אין לי מושג מה תפקידו של האדם עימו דיברנו. ייתכן מאוד שהוא סתם שכיר טיפש. אני מניחה שקוראי הבלוג הקבועים מסוגלים לנחש באיזה מקום מדובר, אבל אני מקווה מאוד שיש להם מספיק שכל כדי שלא לפצוח בקמפיין אינטרנטי רחב היקף. כך או כך, העובדה ששם המקום אינו מופיע כאן אינה מקרית כלל וכלל. אם הסקרנות אוכלת בכם, ואתם חייבים לדעת מי זה, שלחו לי מייל ובינתיים לכו תאכלו באבולעפיה. טעים שם.
מעניין אם אצל הערבים זה פחות משמין!
הם בטח מנסים להרוג את האויב הציוני עם כולסטרול ושומן!
עצוב.
יאללה, מחרימים את אבולעפיה האלה שרוצים להרוג את היהודים?
מתברר. כנראה שצריך להתחיל לאפות את דברי המאפה שלנו, כי כל המאפיות מניאקים.
כמובן שגם זה בעייתי:
אני חושבת שפשוט הבנת אותו לא נכון. זה לא שהוא גזען צר-מוחין. הוא פשוט דאג לבריאותך, כי הרי ידוע שערבים משתינים בחומוס. מי יודע מה הם עושים לסמבוסק! עניין של חינוך.
אגב, בעיית החינוך קיימת גם בקרב האוכלוסיות הנחשלות בשכונתך. השכונה מלוכלכת פשוט בגלל חוסר חינוך לניקיון. כל העניין של הפחים הוא פיקציה. אני מציעה לך לעבור משם ומהר, כי בכל זאת את נראית לי בחורה די מחונכת וברור שמקומך לא שם.
מורן, בלי להעליב או משהו, אבל אני חייבת לשאול וואט דה פאק? כאילו ברצינות. וואט דה פאק?
אני בהחלט בעד עמדה ביקורתית ביחס למה שתקין ולא תקין בעולמנו הזה (ויש הרבה שאינו תקין, אבל זה לא אומר שאי אפשר לשאוף ליותר טוב), אבל אלא אם כן פספסתי את הבדיחה (חה חה חה!), הרי שאני ממש לא תומכת בגישה המתנשאת הזו שלך. ושוב אשאל, למקרה שפספסתי את הבדיחה – וואט דה פאק?
התשובה הנכונה היא וואט דה פאק.
ברור ברור ברור שדיברתי בציניות.
אמאל'ה. רק המחשבה שלקחת אותי ברצינות מחרידה (כלומר, לא אישי נגדך – פשוט האוואטר שלי נורא חמוד ולא הייתי רוצה שמישהו יקשר אליו אמירות גזעניות מפגרות).
מוזר שאמרת לגזען שאת קונה "אצל מי שטעים" (בלי קשר למי ומה הוא), אבל דווקא מתעקשת להחרים את המאפיה המעולה בגלל הדעות הגזעניות של בעליה.
מורן – אם כן, פספסתי את הבדיחה (חה חה).
סו – אני קונה אצל מי שטעים, אבל אני לא קונה אצל מי שמעליב אותי ומאשים אותי בסיוע לאויב.
מרגיז אותי שהצטדקת, למען האמת. לא שאני יודעת מה הייתי עושה אחרת.
השאלה היא באמת מה התגובה הנכונה כאן?
הרי ברור שאין טעם לריב עם אנשים שסובלים מגזענות (או נהנים ממנה) כבר למדתי שזה לא מגיע לשומקום ובעיקר מעצבן אותי.
ומן הסתם הוא בעיקר שונא את אבולעפיה כי הם מתחרים בו, והיותם ערבים שמצליחים יותר ממנו היא רק בונוס נוסף לליבוי השנאה.
אז מה עושים? עוזבים את המקום רעבים ושהם והסמבוסקים יישרפו?
שותקים ועוזבים על מנת שלא לשוב לעולם?
מנסיוני הנרחב בהחרמת כל מיני מוצרים/עסקים/אירועים על רקע אידיאולוגי, לא תמיד אפשר להגיב בצורה של טריקת דלת הפגנתית. אבל אפשר לומר למוכר – אחרי שמשלמים ואומרים יפה תודה – שתדע לך שאני לפה לא אחזור יותר, בגלל שאני נגד אמירות גזעניות וכו' (אני בטוחה שאפשר לנסח את זה בצורה קצת פחות חננית).
הכוונה היא מצד אחד לא ליצור אנטגוניזם ולהתנהג בצורה לא הוגנת (כי כבר הזמנו את הסמבוסקים), ומצד שני, בכלל לא לפתוח את זה לויכוח (שיכול להתלהם מאוד בקלות) – רק ליידע. זה הכל. לתת להם (אולי) נקודה למחשבה. אגב, בענייני גזענות זה קצת יותר מסובך. אני מצאתי שזה מצליח יחסית טוב בכל הנוגע לצמחונות/טבעונות/זכויות בעלי חיים. עד גבול מסוים, כמובן. גזענים הם אגוזים קשים יותר לפיצוח. לא יודעת למה. אולי בגלל שנראה לי שמשהו כזה יונקים עם חלב האם.