מאז ששבתי לשחק עם טוויטר לפני איזה חודש (אחרי שזנחתי אותו בקול תרועה דקה לפני שנה וקצת), עוד לא ממש החלטתי איך אני אוכלת את הצעצוע הזה. אין ספק שיש עכשיו מאסה קריטית של משתמשים שעושה את הקשקוש הזה למעניין בהרבה, וזה כלי משעשע מאוד מבחינת רכילות ואינטראקציה. אבל עוד לא ממש הבנתי למה זה טוב בשבילי.

היום התחלתי לקבל קצת מושג בנדון, כאשר בזמן האזנה לאלבום החדש של ניין אינץ' ניילז, קלטתי שאני עושה לייב בלוגינג עצמי להאזנה השניה שלי לאלבום. מצחיק לסכם תחושות ורשמים ממוסיקה תחת המגבלה של 140 תווים או פחות לשיר. שזה אפילו יותר קיצוני ממה שאני ממילא מחבבת בטאמבלר – הטקסטים הקצרים, שאני למעשה כופה על עצמי על מנת שייכנסו בבוקסה הקטנה שם בראש הבלוג, הופכים לקצרים עוד יותר, ולא ממש מאפשרים לך לקשקש יותר מדי, דבר שמדגיש עוד יותר את המיידיות הזו של זריקת רעיון, או מילה לאוויר.

בכל מקרה, התהליך היה מעניין בעיניי. בעיקר כי הוא לא היה מכוון, וככזה, הוא גם לא התחיל מההתחלה, אלא דווקא מהאמצע, לקראת הזנב, והתקדם לכיוון הראש, משל היה נחש האורובורוס הנושך את זנבו, או סתם אחת שמדברת עם עצמה וזורקת אסוציאציות ותצפיות אישיות על מוסיקה.

בגלל שזה משעשע אותי, הנה הקשקוש כולו (פלוס כמה תוספות). מכיוון שזה בחינם, ולא אלבום רע בכלל, אני ממליצה לגשת לכאן ולהוריד אותו, ואולי (בהנחה שיש לכם עניין כלשהו להבין על מה אני מדברת כאן), גם לקרוא את הטוויטים הקטנים תוך כדי האזנה.
החומרים הנלווים בנגנים הקטנים המצורפים לפוסט הם שירים מדיסקים קודמים, להנאתכם או שלא (במידה ולא, אני מרשה לכם להפסיק לקרוא כעת).

0. OMG! new NIN album! FREE! http://theslip.nin.com/

[מישהו] @shari again?

@[מישהו] yeah, looks like there's a new NIN album every other day lately. not that i'm gonna complain or sumthin'

7+8. Lights in the Sky and Corona Radiata seem to be the best tracks in The Slip. Close-ish to Ghosts I-IV

9. Not that The Four of Us are Dying isn't any good, but its a little too intense. Hell, gotta listen to The Slip 200 more times before I know.

10. Demon Seed is oddish. 'I am trying to tolerate you'. I might be tired of Reznor whispering snakeishly along the vocal mess of things.

I can't wait for this song to be remixed, though. HUGE potential

∞ [Hmm. I might as well start over, and review the other tracks as well. You may unfollow me now, or hold your peace forever]

1. 999,999. What did I slip into? Not into the best opening in the history of history (or the worst). To say the least.

[מישהו] @shari No worries your reviews are another drop in the firehose flood from twitter

2. 1,000,000 is Complication from The Fragile 9 years later, with almost pop-ish rocky touches, more chaos and less drugs.

3. Letting You is Getting Smaller from With Teeth, as if performed by a death metal group from the 90s. Fun, though!

4. I didn't like Discipline when it came out. I guess it grew on me after listening to it a few times. Once you start you cannot help yourself?

Of course, the video for Discipline is the gayest thing ever made. Viva le Village People!" http://tinyurl.com/5g2ndl

5. Echoplex is frigging great. A really good beat, angsty lyrics, and an almost catchy tune. Shari likes. A LOT.

6. Head Down starts wonderful, kindof loses it mid-way, and then returns to its former distorted glory. I approve this song.

7. Lights in the Sky is quiet, slow and good. The kind of stuff that touches you inside there with its athmosphere.

∞ OK, all done with The Slip's twittereview! [sorry 'bout that, it was an interesting experiment in 140 chars or less]

והמסקנה? מיקרובלוגינג זה לא בלוגינג. זה אמנם קטע משעשע מאוד באותו הרגע, אבל זה קצת מאבד עניין והקשר כמה שעות אחר כך. או שאולי זה בדיוק ההבדל בין שיחה (עם עצמך ועם אחרים) לבין משהו שגיבשת כמו שצריך וחשבת עליו קצת יותר? אין ספק שלו הייתי מנסה לכתוב ביקורת קצת יותר מסודרת על הדיסק הזה, היה יוצא מזה משהו שונה לגמרי. אני אפילו לא בטוחה שאני מסכימה עם כל מה שאמרתי קודם לכן.