היה לפני שבועיים עוד סייל מיוחד עלק* של "הכל ב-10 דולר" של טי-שירטים באתר Threadless האהוב עליי (ספירה עדכנית: 11 חולצות, מינוס אחת שנהרסה בכביסה, פלוס ארבע שאמורות להגיע).
הזמנתי את שהזמנתי, ובעיקר התבאסתי שהחולצה הזו כבר היתה סולד-אאוט, כי היא שעשעה אותי. אבל התמונה היתה חמודה בעיניי, ולכן שמתי אותה כרקע לדסקטופ, והיא נשארה שם (לא שרואים את הדסקטופ שלי לעתים כ"כ קרובות – הוא עמוס באייקונים בצורה מטרידה, אבל לפעמים גם אני צריכה פיפי)
לפני כמה דקות הבנתי פתאום למה התמונה הזו מצאה חן בעיניי כל כך:
לא בגלל האכזריות של אותו אליגטור זללן (וקצת מרושע, תודו), אלא פשוט בגלל הבעת התדהמה המרוחה על פניו של החתול ההמום, שנראה כמעט אנושי, בחוסר האונים והזעזוע שעל פניו לנוכח מעשה הזוועה הנפשע של האליגטור.
* הסיילים המיוחדים האלה מתרחשים בערך אחת לחודשיים וזה לא טוב לכיס שלי
אני מוחה, האליגטור חמוד ובסך הכל התבלבל וחשב שהאות A היא בייגלה משונה(נט).
הקפצ'ה שלך שבה אותי בקסמו.
האליגטור רשע מרושע!!!! אל תיתן לו לבלבל אותך!
אם מעניין אותך – הקפצ'ה הוא ,Did you pass math? החמדמד.
אה. ותודה על המלצת הבלוגדיי וגם תתחדש על הבית החדש!
(העיצוב הבלתי דה-מרקרי היה הרבה יותר יפה)
הדה-מרקר הוא לא ביתי החדש, אני כותב שם בצורה סמי-מקצועית (או בורקסית) והבית שלי יהיה תמיד אבוטבול.קום או בשמו המדובר אבוטבלוג.
אני דובק בעמדתי האליגטור תמים ואת מדביקה לו האשמות שווא.
חדלי בבקשה.
האמת, קצת משמח אותי לשמוע את זה. (-:
(על האבוטבלוג, לא על האליגטור הרשע-פויה!!!!)