והכי כיף זה לבוא הביתה ושאחרי עשרים דקות תיפול עליך הפסקת חשמל.
את קופצת לפיצוציה לקנות קרקרים לארוחת הערב (כי באופן פרדוקסלי אין לך חשק לצאת מהבית בסופה הזו), ושבה הביתה קפואה ורטובה, תוך שאת תוהה כמה דבילית היית שחשבת שזה רעיון טוב לצאת מהבית או לחלופין – להישאר בבית מלכתחילה.
מתקלחת במים פושרים לאור נרות בריח שוקולד ורועדת מקור בחושך, ואז מודה לאלים על כך שיש לך לפטופ לצרכי בידור.
לשמחתך, הסוללה מחזיקה לכל אורך הסרט ("ג'ונו" המומלץ בחום), וכעת, נראה שאין לך ברירה אלא ללכת לישון, כי הקריאה לאור התדיאור מבאסת והעיניים שלך מספיק דפוקות גם ככה.
הו וול. מזל שיש לך סלולרי לכתוב באמצעותו פוסטים מפגרים בבלוג.
עדכון (23:26): ברור. איך שאת כבר מתחפרת במיטה, חוזר החשמל.



תודה לאל על וויר-לס!
רומנטי משהו נרות בריח שוקולד.. מממ..
שינה טובה.. מחר יום לפני סוף השבוע!
[...] (בהשראת שרון) [...]
ויירלס לא עוזר – כזכור, גם זה פועל על חשמל!
יוחזר המודם 56K לאלתר!
(דווקא התחברתי לכמה דקות דרך הסלולרי, אבל זה היה בלתי נסבל באיטיותו. מילא כשאת עובדת בסלולרי עצמו, אבל במחשב זה פשוט מדכא מדי)
בשביל דברים כאלה יש אל-פסק. מצד שני, נשברו לי המשקפיים ואני לא רואה כלום, אז מה עוזר לי האל פסק?
בשביל דברים כאלה יש זוג משקפיים חלופי! (שזה יותר חשוב מאל-פסק!)
הכי כיף זה לחזור גמור אחרי יום ארוך, עם יום עוד ארוך לפניך, לפנות שעה וחצי לשנ"צ כדי שתשרוד את ההמשך ואז לגלות שהרוח פתחה לך את החלון בדיוק מספיק כדי שגשם ירטיב לך לגמרי את הכרית וכל החלק העליון של המיטה.
לא נורא, אני כבר אנוח בקבר.
אגב – מחקרים מראים שקריאה באור חלש לא פוגמת בעיניים לטווח ארוך. רק מעייפת אותם באותו זמן.
מעייפת או מקלקלת את הראייה – כך או כך נורא לא נוח לקרוא ככה.
ג'ונו אכן סרט חביב, ועם פסקול ממש נחמד (:
אז בסוף, איך חיממת את הבית?
אתמול דווקא הודיתי על קיומו של הלפטופ.
הפסקת חשמל, כל הבית חשוך, כמובן שהילד נכנס להיסטריה ומתחיל לצעוק (הקטנה עוד לא מבינה, הגדולה ישנה כבר). את הילד הרגעתי עם האור של הפלאפון, אבל בלי המסך של הלפטופ לאשתי היה קשה מאוד למצוא את הנרות…
פולניה זה כאן
:+)
אפי – לחמם את הבית? מה זה? (בשביל זה אללה ברא את השמיכות. והרבה מהן).
דרומי – איך מרגיעים ילד עם אור של פלאפון? מהפנטים אותו?
בלונדינית – כמובן! את מכירה אותי בתור לא-פולניה?
נראה לי שיש פה תסריט לפרק מוצלח של סיטקום
סיטקום חשוך ומדכא!
מרגיעים אותו לאור האור של הפלאפון (יש אור, הוא מפסיק לפחד מהחושך וכאלה)