יפה לך שכבר חודש את מקטרת על כך שהקור עושה לך רע בכתף שפעם שברת. חודש. את דפוקה, או מה? (או מה).
כמעט מביך להודות בזה, אבל הדבר שהכי הפריע לך בזמנו (לפני ארבע שנים), כששברת את הכתף, היה העובדה שלאורך כל אותו חודש וחצי של זרוע די-מקובעת היה חוסר יכולתך לסגור את החזיה מאחורי הגב. דבר שהתבטא ברגרסיה תבוסתנית לאופן שבו ילדות בנות 12 סוגרות את חזייתן הראשונה (לסגור מקדימה ואז לסובב). ומכאן שאחרי שהכל התאחה כהלכה, עשית כל מה שהפיזיותרפיסטית אמרה. העיקר להפסיק עם השטות הזו.
בכל אופן, כשאת קולטת, אחרי חודש של כאבים שאת כבר די קרובה להתחיל עם זה שוב, והפעם בגלל כאב בלתי נסבל שאין לו סיבה אמיתית, אולי יש סיבה לדאגה.
חודש של כאבים. שבמהלכו האשמת את השבר הישן (ולמעשה חזרת להאשים את עצמך באותה תאונת קטנוע מטומטמת שאכן היתה אשמתך), והאשמת את מזג האוויר הדפוק, ואת ההתחממות הגלובלית שהורסת לנו את מזג האוויר, וזרקת על עצמך הרבה רחמים עצמיים (שדווקא ניסית לשם שינוי לבטא בע"פ באופן מינימלי, שזה די חריג אצלך. כנראה שאת כן פולניה), ואף הגדלת לעשות לעתים והשווית את עצמך לזקנים האלה עם דלקות פרקים ולאבא שלך שזכה לפני שנה וחצי לכתף מטיטניום (מאוד אוהבים את זה בנמלי תעופה לטענתו).
חודש של כאבים, שבמהלכו גילית שמשום מה, התגובה העיקרית שלך לכאב היא לנסות ולמתוח את עצמך לזוויות חדשות ולא הגיוניות ולהביא את הכאב הזה לדרגות חדשות ולא הגיוניות שלא חשבת שאת מסוגלת להן (וזה לא קשה כשהיד שלך מסוגלת לגעת באותה נקודה בגב שאנשים נורמליים לא מגיעים אליה). כאילו שכך תיפטרי מהכאב הבלתי נסבל הזה. כאילו שמדובר בשריר תפוס או ברגל שנרדמה. אבל למעשה, כך גילית, זה לא עושה כלום, חוץ מלהביא לכאב נוסף. זה לא סתם שאנחנו לא אמורים לעקם את עצמנו ככה.
אחרי חודש כזה של כאבים, את סופסופ הולכת לאורתופד, שלוחץ כאן וכאן וכאן ואומר שיש לך דלקת, נותן לך כדורים עם רשימה ארוכה להפליא של תופעות לוואי, ומשחה שאת אמורה לחמם איכשהו (כמובן ששכחת לקנות את אחת הכריות האלה שדוחפים למיקרוגל) ובנוסף גם מריחה כמו בןגיי (למה הן תמיד מריחות כמו מנטה מטורפת?).
זה יעבור בסוף. בינתיים תפסיקי למתוח את הכתף שלך לזוויות לא הגיוניות. את לא נערת גומי. וזה סתם כואב.
מה זה אומר עלי אם אני עדיין סוגרת את החזיה שלי ככה?
ודלקות זה פכס. תרגישי טוב
באמת? אחרי כל כך הרבה שנים?! איך אפשר?
אני לא יודע מה לגבי חזיות, אבל את המכנסיים שלי אני בדרך כלל סוגר מקדימה.
(ותרגישי טוב, באמת!)
לא יודעת, עניין של עצלות, אני מניחה. וכן, כולם צוחקים עלי.
יניב – אם היית סוגר אותן מאחורה, זה היה ממש מדאיג כי זה היה אומר שהתחת שלך מלפנים!
בלונדינית – ובצדק! בצדק! בצדק!
לא יפה לצחוק על מוגבלים
כמו שאומרים אצלנו בפתח תקווה: יאללה יאללה!
כמו שאמר לי הרופא לפני כמה ימים:"אל תשחקי בלהיות יען ואל תטמני את הראש בחול". לרע המזל יש בעיות שההתעלמות מהן לא גורמת להן להעלם אלא להחמיר, טוב שהלכת לרופא וטוב שזאת רק דלקת.
כן… כיף גדול. *אנחה כבדה וחיבוקים*
ואני עדיין נעזר באחרים בשביל לסגור את החזיה. מה זה אומר עליי?
וכרית החימום למיקרוגל המוזכרת לעיל היא להיט ענק, במיוחד לחימום הרגליים. ממליץ בחום.
זה אומר שאתה צריך להתאמן יותר לקראת פורים המתקרב!
(אויש איזה כוסית, איזה כוסית!)
כך אומרים. בטח אקנה כזה היום. זה נשמע כמו משהו שימושי ממילא בימים קפואים אלה.
זה מסריח! עדיף לקנות בקבוק (ומנסיון העבר יש להניח שבחנות האקססוריז החביבה עליך תמצאי גם כאלה צורתיים וצבעוניים, כמו שכל פקצה צריכה ואוהבת.)
כן, אני באמת די שונאת דברים בריח לבנדר… (שונאת? מתעבת! לא מסוגלת לנשום את זה!)
Stuff – היר איי קאם!
אני ממליצה על חתול. 39 מעלות צלסיוס, ולא מתקרר אף פעם. וגם פרוותי ומגרגר.
בעיניי הכי נורא זה ריח הבןגיי. ממש לא מנטה מבחינתי, יותר אניס מזעזע. והריח נשאר על הבגדים והמצעים…
תרגישי טוב וכריות חימום לרוב
חתולים זה טוב ויפה כל עוד הם לא עושים לך דמעות בעיניים וגירודים באף…
שרון – האחרון שהכרתי (לא ממש הכרתי, יותר שמעתי עליו) והתעסק בכאב גמר עם כדור בראש בדרך השלום.
בלונדינית – מי זה הכולם האלה שצוחקים על איך שאת רוכסת את החזיה? ואיך הם קיבלו את המידע?