להגדיר אוטנטיקציה זה עניין של חמש דקות. אצלי בתבנית יש קישור למערכת חיצונית, ואני יכול להזדהות בכל מקום עם הכתובת של הבלוג שלי. עניין של פחות מחמש דקות עבודה, ולא צריך לזכור איפה ברשת כתובת ההזדהות שלנו. אפשר להיעזר בליבג'ורנל, וורדפרס וכו' בתור שרתי ההזדהות – אבל בסופו של דבר מה שיוצג זו הכתובת של הבלוג שלנו, ואף־אחד אחר לא יוכל להזדהות באמצעותה.

יש אצלי גם OpenID קליינט, אם מישהו רוצה להזדהות מולי.

החתולה מקסימה, והתמונות האלו מקסימות, ורציתי להגיד על זה משהו, אבל ויתרתי בשלב הרבה יותר מוקדם ממך

זהו, תומר, שאני לא רואה שום סיבה למה לבצע אותנטיקציה מול שרת של מישהו סתם, ואני גם לא רואה שום סיבה למה זה צריך להיות מבוזר. כי עם כל הכבוד – אני לא סומכת על השרת שלך. (ואני גם לא סומכת על האבטחה של השרת שלי בהקשר הזה).

(ואני גם לא מוצאת סיבה להשתמש בל"ג בתור שרת ה-OpenID שלי, מאחר שהזהות שלי בל"ג אינה קשורה לזהות שלי בבלוג הזה)

גם עכשיו את מבצעת סוג של אותנטיקציה מבוזרת – עצם זה שאת מסננת תגובות זבל זה כבר סוג של תקשורת שהשרת שלך מייצר. ההבדל הוא שבמקום להעביר את כל התגובות לאישור מול גורם אחר, אנחנו מאמתים את זהות האנשים.

ובקשר לשרת צד שלישי – מהרגע שאני מזדהה עם הזהות שלי מולך, את מכירה את זהות ה־openid שנמצאת על הדומיין שלי; והאנשים הרעים שבשרת השלישי לא יכולים לגנוב לי את הזהות, כי אני יכול לנתק את הקשר עימם בכל עת ובאותו הרגע כל האישורים שלי אצלם יאבדו את התוקף. ובניגוד להוט, אני יכול לנתק את הקשר על־פי שיקול דעתי, באופן חד צדדי, מבלי בכלל להיכנס לאתר ספק ההזדהות.

אז מה שאת צריכה בעצם, זה שהבלוג שלך ייתן לך OpenID?

כי זה מה שאני משתמש בו…

אני משתמשת באותו התוסף שצפריר קישר אליו.
אם את רוצה עזרה – רק תגידי

וכן – זה דיי מטריף כל ההזדהויות הללו, לכן יש לי תגובות פתוחות ואנטי ספאם (מאידך, אולי כדאי להוסיף שוב הזדהות openID

לא. מה שאני צריכה זה פחות בלגן ושיהיה יותר קל להגיב בבלוגים.

גם אני התייאשתי איזו פעם כשרציתי להגיב אצל שוש בפוסט על חתולים.

שוש, גם ממני, החתולה שלך בלה בליסימה

צפריר/חנית – אני לא רוצה שהבלוג שלי ישמש כשרת OpenID (ואילו הייתי רוצה להגדיר את השרת שלי ככזה, אני מניחה שהייתי מצליחה בעצמי). אני בסה"כ רוצה שלא יסבכו לי את החיים. להגיב לפוסטים כמו בנאדם נורמלי, בלי תסבוכות מיותרות…

שרון – אין לי שרת openid ויש אצלי אפשרות לשלוח תגובות עם openid. זה קצת סותר את המשפט האחרון שלך.

(צפריר – תודה על הקישור)

תומר – אילו הייתי יודעת זאת, היתה כאן סתירה. יש כאן אי-ידיעה שלי.
ובכל מקרה, שוב. הבעיה שלי היא עם הדרישה להרשמה בשירות צד שלישי (ולא משנה אם הייצוג שלו ממוקם אצלי בשרת, או בשרת חיצוני) בשביל להשאיר תגובה בבלוג, דבר שהופך את תהליך התגובה מספונטני ומהיר למסורבל, מועד לבעיות טכניות, ומייגע (שלא לומר – מוציא את השליטה מידיו של בעל הבלוג).

אם תתקיני את השרת אצלך, תוכלי להזדהות אצל אחרים מבלי לצאת מהמסגרת הפרטית שלך. למעשה, יש אפילו אתרי openid ציבוריים, שמאפשרים תגובות אנונימיות ללא הרשמה, בדומה לתיבות דואר אלקטרוני ציבוריות.

שוב. צד שלישי. לא רוצה.

חתולה מדהימה איזה חיוך מקסים יש לה בתמונה הראשונה!

נו, שרון, הנה עוד תפקיד שממלא הבלוג – פרסום תגובות לבלוגים של אנשים אחרים ללא צורך להשתעבד להגדרות הכובלות של "מגיבה". אני מריחה סמינריון מתקרב

רגע, אם הבלוג של שרון לא מגיע לחמישים אלף כניסות ביום, ונוסיף ל־Ynet תסריט גריזמנקי שיציג טראקבקים לתוך העיתון מטכנורטי – האם למעשה מצאנו פרצה בחוק המטופש?

אין כאן בעיה ב OpenId, אלא שילוב של שתי בעיות

1) בעיה בהטמל אצל שוש

2) חוסר הבנה שלך ושל אחרים שאופן איי די הוא סטנדרט ולא אתר. את לא צריכה לדעת "איפה זה" כמו שאת לא צריכה למצוא איפה זה http או מי מנהל האינטרנט.

למה להשתמש בצד שלישי? התשובות אליך כלקוחה (נגיד של שוש) או כספקית (בעלת בלוג) שונות

כלקוחה

א) אם מקובל עליך שימוש בדוא"ל לצורך אימות (ספק הדואל שלך הוא הצד השלישי במקרה זה), אז זה בעצם כמו OpenId רק הרבה פחות מאובטח והרבה יותר מסורבל

ב) OpenId זה לא להירשם *לעוד מקום* אלא להירשם *בפעם האחרונה* ולהפסיק להירשם לאתרים שלא תומכים בזה (תצחקו, אבל אני כזה. ראש בקיר)

ג) אם יש לך בעיה באיזו זהות להשתמש (כלומר אין לך *מספיק* זהויות), כמעט כל ספקי ה OpenId נותנים לך יותר מזהות אחת, וזוכרים באיזה אתר את אשת מחשבים ובאיזה את פעילת סביבה או מלכת סאדו (לא תתבלבלי אפילו אם את מסטולה)

כספקית

א) דווקא עם OpenId את *לא* צריכה לסמוך על צד שלישי, ואף אחד לא צריך לסמוך עליך. הסטנדרט הזה נוצר על ידי פרנואידים, עבור פרנואידים, ונבדק על ידי פרנואידים בשטח.

ב) אלה שכבר יש להם OpenId ישמחו להגיב אצלך, ואם אין להם היום, בסוף הם יעשו (בשביל להגיב אצל שוש או משהו), ויחפשו איפה עוד אפשר לשחק עם הצעצוע החדש

ג) אלה שאין להם, יכולים לעשות "אצלך" (בלי שתצטרכי לאבטח סיסמאות וכתובות דואל של לקוחות שזה תיק כבד מבחינת אבטחה, ורבים גם לא יסמכו עליך לגביו) הנה דוגמה באתר שמשמש אותי לנסיונות (תלחצי על signup בצד ימין למעלה ותגיעי לטופס הרשמה "שלי" ב-myopenid.com):
http://zzzen.com/salon
אני מזדהה עם זה שאת לא סומכת על כל מיני גורמים ("לא סומך" זה השם האמצעי שלי: ה-לא-סומך-דוד), אבל זהות OpenID היא לא "כרטיס חבר באתר שלי" אלא "כרטיס חבר באינטרנט". לכן, אם את מפנה מישהו להירשם אצל myopenid ולא לפתוח חשבון הוטמייל של מיקרוסופט (שזו גם שיטה לקבל זהויות OpenId), את משפרת את רמת האבטחה של הלקוח

שורה תחתונה: השאלה היא לא *על מי* לסמוך, אלא איך *להימנע* מלסמוך על אנשים. כמאמר המשורר: Trust me is a nice way of saying fuck you

דוד יקר: (שמתנסח בצורה מתנשאת ובלתי נסבלת שאינה קבילה מבחינתי בתור מישהו שמגיב פה לראשונה)

1. אולי יש בעיה בהטמל אצל שוש. אני לא אמורה לפתור את הבעיות שאני נתקלת בהן באתרים אחרים.
בגלל זה, למשל, בפרינציפ אני לא מתקינה גריזמאנקי בדפדפן, אלא פשוט לא נכנסת לאתרים שלא עובדים כמו שצריך.

2. ידוע. אלא שאם התשתית שניתנת לי אינה מספקת או מספיקה, ואני צריכה לספק כתובת, אז זה מה שאני רואה. ועם זה אני עובדת. או ליתר דיוק, עם זה אני בוחרת שלא לעבוד.

אני חוששת שפספסת כאן את כל הפואנטה שלי: אתר אינטרנט צריך להיות נוח לשימוש, בצורה חלקה וזורמת. במידה ויש משהו שמסבך את התהליך, אני בוחרת שלא להשתמש בו. ולא משנה אם זה ממשק לא נוח לתגובות בבלוג של מישהו, או מערכת מסורבלת לניהול זהויות (ולא משנה אם היא מאובטחת להפליא או לא).

אם אתר נאלץ לסרבל את המערכת שהוא מציע למשתמשים בו על מנת להגן על עצמו, והופך את חוויית השימוש בו ללא נוחה, אני אפסיק להשתמש בו. בגלל זה שוש קיבלה טרקבק, ובגלל זה עזבתי את ישראבלוג. וכו' וכו' וכו'.

הדוד: יפה מאד. הצלחת לפשט את זה בצורה יפה.

שרון: נכון לעכשיו, כל פעם שאת מגיבה אצל מישהו אחר את מספקת כתובת דוא"ל. לא יודע אם הבחנת בזה או לא, אבל הכתובת שאת מכניסה בתגובות אצל אחרים היא כתובת שנמצאת באתר "צד שלישי" (למרות שתיאורטית אין קשר ישיר בין כתובת הדוא"ל שאת מספקת אצל אחרים לבין הזהות שלך. openid הוא דבר שונה; מדובר בשיטה להזדהות מול אתרים שמשאירה את כל השליטה בידים שלך.

תומר, אני לא יודעת אם שמת לב, אבל כל פעם שאני מגיבה אצל אנשים אחרים, אני נותנת להם כתובת דוא"ל שמשמשת אותי אך ורק לבלוג. אח"כ אני בוחרת מאיזו כתובת להשיב להם במידה והם בוחרים לשלוח לי מייל. השליטה עדיין בידיים שלי.

שרון: את נותנת להם שלושה פרטים מזהים – שם, כתובת דוא"ל ולפעמים גם קישור לאתר. כאשר יש לך openid את יכולה לתת אפילו פחות פרטים, ואפילו לבחור איזה פרטים שלך את רוצה לשתף עם האתר מולו את רוצה להזדהות. אנחנו לא מנסים להוציא שום דבר מהשליטה הבלעדית שלך.

"אנחנו"? כשתהיה בצוות הפיתוח של OpenID, אני ארשה לך לומר "אנחנו".
עד אז, "אתם", שמשתמשים ב-OpenID בצורה מסורבלת בבלוגים שלכם לא תורמים לי בהרבה.

(מה גם שכזכור, הבחירה שלי היא האם לספק לאנשים פרטים אמיתיים כלשהם מלכתחילה – אני *בוחרת* לספק את הפרטים האלה במקומות שאני מגיבה בהם. או שלא.

למעשה, אם חוץ מאופניד היתה שם גם אפשרות לתגובות כמו שאנחנו מכירים ואוהבים, לא היתה בעיה?

בדיוק.

היי שרון. באמת שלא התכוונתי להתנשא.
בגלל שזה נושא קרוב לליבי (ואולי יום אחד גם לכיסי, אבל הסיבות הן בעיקר חברתיות-פוליטיות) יצא לי קצת להתלהם וסליחה.

בכל אופן, אפשר לקחת לדוגמה את אתר הטסטים שכבר הזכרתי http://zzzen.com/salon שלא עושה הרבה (סתם איזה נסיון עם פלטפורמה שבסוף נטשתי), אבל מה שחשוב הוא שבאתר הזה אין באג בהטמל ובגלל זה רלוונטי לדבר על חווית הגלישה בו.

נסי להיכנס עם כתובת ה-OpenId שכבר יש לך (או שתירשמי בתור טרולית) ותתרשמי אם זה קל או קשה.

בגלל שבעצמך אמרת ששכחת מי היה ספק ה-OpenId שלך, זה לא יהיה מתנשא להניח שאת לא משתמשת קבועה ולתת שני טיפים (אם לא לך, אולי למישהו אחר שלא יודע):

1) נסי לעשות קודם login באתר OpenId אחר (למשל jyte.com משעשע) ואז לא תצטרכי סיסמה באתר שלי. כלומר למשתמשים קבועים, חווית הגלישה היא חלקה במיוחד.

2) מאוד מומלץ *לא* להשתמש בכתובת של ספק ה-OpenId שלך, אלא בדומיין ששייך לך, ככה שאם מחר ספק הזהות פושט את הרגל, לא תישארי תקועה. זה לא קשה, וכמו שלמדנו שחשוב להעביר פרטי כרטיס אשראי ב-SSL, אז גם את זה כדאי לדעת.

אני מקווה (ולא לוקח את זה כמובן מאליו) שתבדקי את האתר הזה וגם אם זה רע, לפחות תוכלי להגיד לי במה בדיוק. זה חשוב לי.

ושוב סליחה,
הדוד

@שרון:
אז אנחנו באותה דעה על כך שמשתמש צריך לקבל את היכולת להגיב בלי שיצטרך בכלל להזדהות, וכמה שיותר נוח ובלי קאפצ'ות מבחני חשבון וזיהויים ביומטריים, יותר טוב. לא יודע למה דוקא האופן איי די זכה כאן לקצף – וזו לדעתי הסיבה שחלק מהמגיבים כאן, ובשלב מסוים אני בתוכם, לא ממש הבינו למה את מתכוונת.

הרי אם היית צריכה לפתוח חשבון משתמש בxslf.com ולהכניס סיסמה בשביל להגיב היית מתרגזת באותה מידה, נכון?

לא אמרתי ששכחתי מהו ספק ה-OpenID שלי, שהוא OpenID עצמם – ז"א myopenid (שאני מניחה שלא ייעלם מחר) אלא ששכחתי באותה העת מה הכתובת הרשמית של OpenID, שממנה נגזרת הכתובת ה"אישית" שלי, ושהכתובת שלהם (לשם ביצוע כניסה כהלכה, כי זה מה שהבלוג של שוש דרש) אינה ממש ברורה מאליה ושחבל ש-COM/ORG אינם ברשותם, ודווקא נתפסו ע"י גורמים שעשויים להטעות משתמשים.

(אח"כ קלטתי שהדפדפן השני שלי דווקא מחובר ל-OpenID, אבל זה לא משנה בכלום)

כך או כך, נכנסתי אליך לעמוד ושיניתי את הטקסט שמופיע אצל ה-newbie. אחלה ג'וקים! (או באגים, או ווטאבר)

צפריר – אפאחד מכם לא באמת הבין את הבעיה הראשונית שלי, שהיא (א) ריבוי צורות הזדהות שבעיקר מסבכות את החיים. (ב) לא השימוש ב-OpenID כמו העובדה שהם טיפשים מבחינת השימוש בשמות דומיין שאינם ברורים מאליהם בצורה שהיא כמעט מסוכנת.

משם תומר נכנס בי בצורה אידיוטית כאוונג'ליסט מיותר של OpenID (שכבר ניסה בעבר לשכנע אותי להתקין את זה בבלוג. מבלי לדעת שדווקא פעם שקלתי לעשות זאת, והעפתי את זה כמעט מיידית כי החלטתי שזה מעיק ומיותר, ואני עדיין מסכימה עם עצמי).

ייתכן בהחלט שהייתי מחליטה שאין לי עניין לנהל זהות שלמה משלי אצל שוש בבלוג (מהסיבה שאני לא סומכת על מי שאינם סומכים עליי).

האמת שעלי להסכים בחלק מן הבחינות. האם כל זה באמת נחוץ? ריבוי צורות הזדהות ברשת רק מסבך את העניין. הצורה הנוחה ביותר, פשוטה ביותר, הגיונית ביותר ועקרונית ביותר היא דרך האימייל!
אצטט אותך ישירות, כתבת "מעיק ומיותר" ואכן כך. האם אי אפשר להסתפק בפשוט ביותר? ישנן מספר בחינות שבהן תוספים המקלים (או אולי מקשים) על הזדהות אכן נחוצים אך איני רואה סיבה ברמה דחופה או עניינית למדי לדרוש הזדהות מסוג זה.
תמיד תמכתי בדואר אלקטרוני

שרון, תודה על המחווה. אכן שימחת אותי.
אגב, יש הבדל בין להתקין OpenId בבלוג שלך לבין סתם להוסיף איזה 2-3 שורות להטמל של דף הבית שמאפשרות לך אחר כך לעשות לוגין בכל מקום בתור meshune.net

הראשון הוא אולי רעיון טוב, אולי לא. השני הוא טוב וחשוב, כי הוא יאפשר לך מחר לקחת מישהו אחר במקום myopenid בתור ספק הזהות שלך. meshune.net ישאר אותו דבר (וזה גם שם שקל לזכור).

בכלל, לא רק שתגובות (או מידע אחר) שלך שתשאירי באתרים יקשרו לבלוג שלך, אלא שיהיה לוגו של OpenId ליד הקישור, וזו מין "חותמת הכשר" שאומרת "היא באמת בעלת האתר הזה ולא מישהו שמתחזה לה" (וישפוט הקורא אם זה בלוג של אדם אמיתי או סתם חארטה של ספאמרים).

לדעתי, זה עדיף על "אנחנו יודעים מי היא, ואם תבקש, נשלח שוטר לעצור אותה"

הזיהוי לפי הדומיין של עצמי מצויין עד שאת שוכחת (בכוונה או בטעות) לחדש את הרישום של הדומיין שלך, ואז זה כבר לא שווה כלום… *אנחה כבדה*

וממילא, כל השימוש ב-OpenID כתו תקן לזהות יהיה רלוונטי רק מאותו רגע שיש מאסה קריטית של אתרים שמשתמשים באותנטיקציה מסוג זה, ומשתמשים שיודעים מדוע טוב לתת אמון בסימון מסוג זה. בינתיים אין, אז רוב האנשים רואים סתם משהו שנראה כמו עין כתומה.

openid.org זה פישינג?
אני עדיין מנסה לעלות על זה.

אוף.

כנראה שאני צריך לחזור ללמוד ולהפסיק לעשות שטויות.

אני לא יודעת. אבל אני לא ממש בטוחה שאני רוצה לתת אמון בסטיבן ליבינגסטון מגלזגו… יהא מי שיהיה.

לפני ששרון מגרשת אותנו מכאן ומוחקת את כל התגובות (היא עוד עלולה לעשות את זה, נראה לי), מי כאן רוצה להזיז עניינים? אני מתנדב לרכז את הנושא, וגם יש לי כמה רעיונות בשרוול. בואו במאמצים משותפים נזיז עניינים במקום לנסות רק לשכנע את שרון למה openid זה לא דבר רע.

אתם יודעים איך אפשר להשיג אותי.

תומר – אל תדאג, אני לא מתכוונת למחוק את התגובות כאן, כי הדיון עם הדוד התפתח למשהו מעניין. מה שאני כן מתכוונת לעשות זה להתחיל לחסום אותך מלהגיב כאן. הרבה יותר אסתטי והרבה פחות מנג'ס לטעמי.

טכנית את לא יכולה, כי תמיד אני יכול להחליף כתובת מייל ולהמשיך להציף כאן בתור טרול. לעומת זאת, אם היה לך פה דרישה ב־OpenID זה היה יכול להיות [קצת] יותר קשה.

זהו שתגובות של משתמשים חדשים מחייבות אישור…
אז טכנית לא, אבל מעשית – בהחלט.

אצלך הכל אפשרי. גם שתנסי לאמת גולשים לא מוכרים עם כתובת ה־IP שלהם.

נראה לך באמת שאני לא עושה את זה?
(אני לא. אלא אם כן הם מעצבנים אותי נורא)

אפשר להצטרף באיחור מה? יש לי ים עבודה ככה שאני פחות ברשת ממה שהייתי רוצה.
אני מניחה שמתישהו אסיים לכתוב את הפוסט שהתחלתי לכתוב על OpenID לפני כמה חודשים, אבל בקצרה, רק להוסיף למה שאחרים אמרו.
מבחינת הבלוג שלי, לא מעניין אותי מי המגיבים אצלי, כל עוד יש להם זהות כלשהי, שהיא עקבית ברמה מינמלית. מבחינתי שהיא תהיה זהות אנונימית (ולא, זה לא פרדוקס).

כינוי וכתובת מייל בימנו אינם מהווים זהות (אלא אם מתייחסים לצירופי השם/מייל המיוצרים ע"י בוטים כזהויות אוטומטיות). מעבר לעובדה שממש לא בא לי להתחיל לשמור אצלי מאגר של כתובות מייל בשביל לזהות זהויות, ולא ממש מעניין לי להתעסק עם מודרציה של תגובות (אפילו אם מדובר רק במגיבים "חדשים"). מהבחינה הזו OpenID בתגובות מזכיר לי קצת את מנגנון ה-self moderation שהיה בשימוש בקבוצות usenet שונות.

מהצד השני, נמאס לי לי לפתוח חשבונות במיליון מקומות. נמאס לי להזדהות עם כתובת מייל מול אתרים גם אם אני לא צריכה לפתוח חשבון. להזדהות עם כתובת מייל משמעה "קחו עוד אמצעי קשר איתי", דבר שאני לא תמיד רוצה, ואם אני משנה פעם את ספק המייל זה אומר שאין לי דרך פשוטה בדיעבד לעדכן את הזהות שלי לספק המתאים.
OpenID יכול לפתור את שתי הבעיות הללו: חשבון אחד, וזהו. ואם אני משנה את ספק הזהות שלי, העניין שקוף לחלוטין עבור האתרים איתם אני עובדת.

זה לא ש-OpenID מושלם. יש בהחלט מה לשפר באימפלמנטציה במקומות השונים.
ובהחלט צריך שתהיה לו תפוצה רחבה יותר. אחד הדברים שמעצבנים אותי ב-WP הוא שהפלטפורמה הזו לא תומכת ב-OpenID מ"הקופסא". (אגב, הטרקבק ששלחת בכלל לא התקבל אצלי. יכול להיות שהבלוג שלך שלח פינגבק? כבר נתקלתי במקרים בהם WP התעקש לשלוח פינגבק לבלוגים חיצוניים, למרות שרק WP תומך בקבלה שלהם. בשביל מערכת פתוחה, WP נוטה להתנהג מאוד בסגירות, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר).

הבלוג שלי ניסה לשלוח טרקבק (הזנתי את ה-URL שלך לטרקבקים והכל). כנראה שלא עבד לו.

וכנראה שההבדל בין שתינו שאותי מעניין מי המגיבים, יותר משמעניינת אותי הזהות האינטרנטית שלהם. זיהוי של בני אדם על פני זהות דיגיטלית.

הופ, שרון. קלטתי כאן טעות מהותית שלך.

לא אמרתי ששכחתי מהו ספק ה-OpenID שלי, שהוא OpenID עצמם – ז"א myopenid (שאני מניחה שלא ייעלם מחר)

אין כזה דבר "OpenId עצמם" או "ספק הזהות הבטוח ביותר" כמו שאין "מנהל האינטרנט". את הסטנדרט המציא בחור מלייב-ג'ורנל, והיתה עוד הרבה היסטוריה עד שחברה קטנה בשם JanRain החליטה לפתוח ספק בשם myopenid שהפך להיות פופלרי. החשבון העיקרי שלי שם, ואני מחזיק מהם בגלל jyte.com, אבל תתפלאי מה יכול לקרות לחברות הרבה יותר גדולות מ-JanRain (זוכרת שהיה פעם מעבד תמלילים בשם וורד פרפקט?).

דוגמה עדכנית: ספק הזהות הפופולרי ביותר היום הוא verisign. חברת ענק שגובה כסף טוב עבור שרותי הזהות שלה. חברת הבת שלה network solutions חשודה בפלילים (נכון לעכשיו).
אם היה לך חשבון OpenId שם, באיזשהו שלב של החקירה אולי היית חוששת שנתונים כמו לאיזה אתרים נכנסת ומתי נגישים לאנשים בעלי כוונות מפוקפקות (אני יודע שזו לא אותה חברה, ולא אותם אנשים, אבל לחשוש מותר).
אם היית מזדהה בתור meshune.net, היית יכולה להתנתק מהם ברגע שאת חוששת מספיק.

אני לא "מטיף" לך להשתמש באופנאיידי אלא ממליץ לך איך לא להשתמש בזה בצורה מסוכנת. ההחלטה אם להגיב אצל שוש היא עדיין שלך

טעויות קורות. אם אני לא טועה myopenid משוייך אל openid והוא לא גורם נפרד. אבל מתברר, הודות לך, שאני אכן טועה.

וכן, נו, אני יודעת שבראד פיצ'פטריק הוא האחראי לזה. מוקירה מאוד את הבחור על פועלו האינטרנטי (בעיקר כי השתמשתי בלייבג'ורנל במשך שנים רבות).

הלוואי שלי היו קוראים סטיבן ליבינגסטון מגלזגו.

ד"ר ליבינגסטון או משהו, i presume

ח"כ ארגן מטקבק OpenID

ח"כ גלעד ארדן מטקבק בלמהרשת תגובה לביקורות שהושמעו נגד חוק ניידות הדואל.מכל הדברים שהוא כתב שם, ציטוט אחד תפס את עיני: באותה מידה יש לעשות ש…