ואז, חמש דקות לפני השינה, את מקבלת הודעה בגוגלטוק ממישהי ששואלת האם מחקת את החשבון שלך בפייסבוק.
את מנסה להיכנס לחשבון שלך, ואת מגלה שחסמו לך את החשבון.
לא קיבלת על כך מייל. את פשוט חסומה.
כל מה שאת רואה זה לינק לעמוד הזה, ובו שאלות ותשובות המרמזות על כך שעברת על תנאי השימוש של האתר.
ספאם – לא שלחתי.
בפורנוגרפיה – לא עסקתי.
ואם התחזיתי למישהו, הרי שאני מניחה שדווקא לא זהותי האמיתית צריכה היתה להיחסם, אלא זו הפיקטיבית. ואילו זו הפיקטיבית עדיין חיה ונושמת, ומקבלת הזמנות למסיבות מכוסיות חוב"תיות על ימין ועל שמאל.
אבל זה לא אמור לשנות מאומה: אני חסומה.
כולם שם, ורק אני לא.
והפעם זה אפילו לא כי אני לא רוצה להיות שם.
אלא כי הם לא מרשים לי.
68 חברים היו לי, ואינם. רובם (למעט מישהו שלמד איתי בתיכון שמצאתי במקרה ברשימת החברים של לרמן) הם אנשים שאני בקשר עימם ממילא, או לפחות אנשים שיש להם חשיבות בעיניי. על פניו, פייסבוק, או היעדרו, אינם אמורים לשנות מאומה.
ועדיין. כולם שם, ורק אני לא.
שלחתי להם מייל ובו שאלת WTF, וקיבלתי מענה אוטומטי מקסים שבין היתר אומר כדלקמן:
Thanks for contacting Facebook and enjoy the site!
כן. לו הייתי יכולה להיכנס לאתר, אין ספק שהייתי נהנית מן הידיעה שאני ברוקולי, או שכך וכך עשה לי פוק.
אבל אני לא יכולה להיכנס לאתר שלכם.
הגן נעול ואני בחוץ.
וכאן עולה השאלה הפשוטה:
באם יוכרז עליי כעל פסוּלת פייסבוק לעולמי עד – האם אפתח חשבון חדש, תחת כתובת דוא"ל אחרת, ואנסה לקבץ בהדרגה את כל חבריי הקודמים?
או שמא אשוב אל הקיום הבלתי-פייסבוקי שהיה לי עד לפני כחודש וקצת, ושדווקא היה די נוח מבחינתי. למעט היותו ערוץ נוסף להתקשקשות עם אנשים שאני מקשקשת איתם ממילא, ועוד כמה קשרים ישנים שהתחברו מחדש, אני עדיין דבקה בעמדתי מלפני חודש וחצי. פייסבוק זה מיותר.
יש משהו מבאס בידיעה שאת בחוץ. שכווווווולם שם, ורק את לא.
בעצם, גם הוא לא. וחייו אינם חיים מאז המאורע המצער.
היית צריכה להסכים לבקשת החברות שלי! ראית מה קרה לך?
לא כולם. אני (עדיין) לא שם.
הגורל לא רוצה שיהייה לך פייסבוק, אל תאבקי בו P:. הצטרפי אלינו מורדי פייסוק והשאירי את החשבון הישן מאחורייך.
יש מצב שמישהו הדליף (חזרו להיות 299 קוראי רסס..) שהייתה לך יד ורגל בחזי המשופם וכעונש העיפו אותך?
תתנחמי בהזמנה למסיבות מפאקצות, זה גם משהו.
יוסי – בשיא הכנות: למה לי להיות חברה שלך?
בלונדינית – חכי. זה עוד יקרה גם לך. הפייסבוק, לא ההגלייה הכפויה.
מרץ – כנראה.
חולפת – זו בהחלט ההנחה שלי. היפה הוא שנראה שמי שהלשין עליי לא מצא את חזי.
מי עושה פוקים?
כנראה מישהו בפייסבוק עוקב אחרי הירידות שלך עליהם והכריז עלייך כפרסונה נון גרנטה.
מה שמצחיק זה שעד שלא חסמו אותך לא אהבת את פייסבוק ולא הזיז לך, אבל ברגע שחסמו אותך זה נהיה משהו רציני בעינייך.
עומר – זה גיבוב של שטויות, מכל בחינה אפשרית.
תנאי השימוש של פייסבוק לא אוסרים על דיון ביקורתי בשירות. הם כן אוסרים התחזות.
ופייסבוק הוא עדיין לא דבר רציני בעיניי. פעולת החסימה כן, בין היתר כי ברור לי שמדובר במקרה של הלשנה (ואז זה לא נעים ברמה האישית), כי הם לא קוראים את הבלוגים של 50,000,000 המשתמשים שלהם, ואני בספק אם בכלל יש להם צוות דובר עברית ייעודי.
א. יכול להיות שעניין ההתחזות הוא עילה מספקת לסגור לך את החשבון? זה מעניין, כי סגירת החשבון שלך פוגעת בך הרבה יותר מאשר סגירת החשבון הפיקטיבי, זה כנראה היה הרציונל של מי שהתלונן (בהנחה וזו לא סתם התנקמות של מישהו בשל סיבה אחרת. בעל הדירה שלך גולש בפייסבוק?)
ב. זו יכולה להיות הזדמנות לא רעה לפתוח חשבון נקי יותר, בו את תזמיני את מי שאת רוצה וזהו. לא?
ג. אני מתחיל להיות פרנואידי… יש איזה כלי לגיבוי המידע בפייסבוק? האם בכלל יש שם מידע בעל ערך חוץ מאולי עדכוני הסטטוס שלי? ההודעות אולי… תמונות מגובות ממילא.
אגב, נורא מעצבן שתיבת "עדכנו אותי על תגובות לפוסט זה במייל" מופיעה אחרי כפתור "שלח תגובה" ולא לפניו. בעיקר כשיש תגובה ארוכה, פשוט לא רואים אותו עד אחרי ששולחים את התגובה.
נו, אז אין שום פתרון לתעלומה?
צודקת! כנראה שזאת הסיבה שאני מפגר עדיין עם 13 חברים…
אלירם – כנראה שכן. חוצמזה שכנראה שהם פשוט לא מצאו את החשבון הפיקטיבי כדי לסגור גם אותו.
זו בעיניי גם הזדמנות מצויינת פשוט להיפטר מפייסבוק לחלוטין. ופרנויה זה תמיד טוב.
[אין פתרון לעניין העדכונים. זה נשתל שם אוטומטית ע"י התוסף]
מרגוליס – טרם.
יוסי – את זה אתה אמרת. חוצמזה שלא זכור לי שבכלל הצעת. (וגם לא הייתי מאשרת)
משונה, אם היו סוגרים לך את החשבון על התחזות אני מניח שזה היה צריך להיות על בסיס מלשין שהציג את החשבון הנוסף והם היו צריכים לוודא שאכן נכנסת אליו מאותו ה-IP.. לא הגיוני שהם לא מכירים את החשבון הנוסף, אלא אם כן הם פשוט השאירו שרירותית אחד מהם..
זהו שהחשבון השני חי וקיים ומכאן שאני מניחה שאותו מלשין לא מצא אותו, אבל החליט להלשין עליי בכל זאת…
בכל מקרה, הפוסט אצלי בבלוג בהחלט מדבר על התחזויות ואף מפר את תנאי השימוש שלהם מבחינה זו שהוא מציג תכתובות פייסבוקיות של אנשים לכאורה מתוך כוונה להשפיל אותם (גם אם ללא ציון פרטים מזהים)
שרון, בתור עובדת מכון פתח תקוה להיתוך קר, הייתי מצפה ממך להבין לנפשי חסרת חוש ההומור, ובכל זאת להבין שזו הייתה תגובה צינית בהחלט, וכל קשר בינה לבין המציאות …
לא, באמת!
באופן מוזר, אני לא מקבלת בחדווה דברים שנשמעים כמעט כמו איומים מפיהם של אנשים שאני לא מכירה. אבל אולי זו רק אני.
בצער רב וביגון קודר אני נדהמת להודיע שגם אני נפלתי חלל. כן, כן, למרות כל ההבטחות והשבועות גם הבלנדינית הצטרפה לעדר.
הו לא! רק לא זה! [רצה לחפש אותך בפייסבוק כדי להציע חברות וכל השאר]
[...] שבוריס כתב בזמנו (על כמה גוגל יודעים עליו עלינו), ועל הפעם ששרון נחסמה מפייסבוק. ופתאום מתעורר לגלות עד איזה מקום משמעותי [...]
[...] פייסבוק סגרו את הפרופיל של שאול ופרחיו", שרון גפן, "הגן נעול ואני בחוץ"] . אולם, פרופיל פיקטיבי יכול להפתח תחת כל שם; אותו [...]
[...] השימוש של פייסבוק אוסרים על שימוש בשמות מדומים ואפילו מענישים משתמשים שהם חושדים משתמשים בשמות [...]
[...] את כל הפרטים המזהים שהם ביקשו. לא קיבלתי עדיין מענה, חוץ מהרובוט האוטומטי שאמר לי שהמייל שלי התקבל ושלח אותי שוב לדף תנאי שימוש [...]