מיום ליום, אני הולכת ומשתכנעת שעם תום החוזה הנוכחי שלי (בסוף פברואר), אני צריכה לעבור דירה.
פחות משזו הדירה (שחביבה עליי מאוד, למרות חסרונותיה, כגון המיקום), או בעל הבית הפסיכי (אותו אני בהחלט לא סובלת), הרי שלאט לאט, אני מתחילה ממש לא לחבב את השכונה הזו (זה לא שיש לי משהו נגד השכונה, זה רק נגד האנשים. למשל הזקנה המטורפת שצרחה עליי עכשיו שירי חנוכה בדרכי מהפיצוציה)
מצד שני, עולה השאלה איפה לעזאזל אני מוצאת בתל אביב דירה באזור שאין בו בעיות חניה מוגזמות, ושלא תדרוש ממני לשלם מאות רבות של דולרים יותר משאני משלמת כרגע?
במשך שנתיים, שילמתי 425$ עבור הדירה הזו. 2.5 חדרים בשכונה מחורבנת ומרוחקת של תל אביב, אך כזו שקרובה יחסית לרוב המקומות שאני צריכה להגיע אליהם ביומיום, וללא בעיות חניה.
בשנה שעברה, שכר הדירה קפץ כבר ל-500$ (והתעקשתי שיוצמד לשקל, דבר שהתברר כצעד חכם במשך חלק מהשנה לפחות).
אני די חוששת לנסות ולשער לאן עשוי לטפס שכר הדירה שלי עם חידוש החוזה, אבל יותר מכך, אני חוששת אפילו יותר ממה שאני עשויה לגלות כאשר אתחיל לחפש דירה חדשה.
כיוון שכך, נראה לי שכדאי לי להתחיל לחפש ולתכנן את המעבר בתוך חודש-חודשיים, מה שבטוח.
רעיונות?
אם אני אגיד שאת יכולה לבוא לגור אצלנו בפריפריה זה ישעשע אותך?
אבל כפרע, אני כבר גרה בפריפריה, ולגור בפריפריה שלך זה כבר יהיה ממש בלתי נסבל, לא?
ברור, אבל זו הצעה משעשעת
אותי, זאת אומרת
זו הצעה משעשעת גם לדעתי. בעיקר לנוכח העובדה שלו הייתי רוצה לחיות מוקפת בדוסים, דתיים, ושומרי מסורת, לא היתה לי התנגדות להמשיך ולהתגורר כאן, לא?
(מצד שני, בניגוד לפריפריה שלך, כאן גם יש כופרים אוכלי חזיר ושרצים, אבל הם לא ממש מדברים עברית)
אל תגידי סתם, גם אצלנו יש כאלה
סליחה סליחה.
אפשרויות בזריקה מהמותן:
1) ר"ג
2) גבעתיים
3) דרום ת"א (למשל שכונת שפירא העוברת בחודשים האחרונים מתיחת פנים איטית ומתמשכת, ומחירי הדירות בה *עדיין* סבירים אך כנראה לא לאורך זמן)
לא כ"כ בא לי על רמת גן או גבעתיים. במידה רבה, זה כמו להמשיך לגור כאן. כל המחשבות האלה עושות לי תעוקה בראש. גררר.
תעזבי את העיר המחורבנת הזו.
את עוברת למקום שהוא לא תל אביב אבל צמוד ושכר הדירה שאת משלמת עכשיו הופך להיות על דירה נורמלית עם 3 חדרים במקום נעים עם חנייה. יש לך רכב. הפקקים בתוך העיר גרועים כמו מחוץ לעיר (לוקח לאשתי היום פחות זמן להגיע לעבודה שלה מאשר לקח לה כשגרנו בתוך תל אביב).
אלא אם את ממש אוהבת את המקום בו את גרה, אין סיבה להשאר במקומות האלו
אז זהו, שהיה הרבה יותר נעים לגור בתוך תל אביב ממה שנעים לי לגור בפריפריה שלה, ואני מניחה שיהיה לי אפילו פחות סימפטי לגור בפרברים שלה.
(כרגע, למען הסר ספק, אני גרה בהכי-לא-תל אביב שיכול להיות בתחומי תל אביב)
מה שכדאי לקחת בחשבון הוא שמעבר דירה מייקר למעשה את שכר הדירה העתידי בכחמישים דולר לחודש – אם לוקחים בחשבון את התשלום למובילים וכל מיני קניות קטנות שתמיד נזקקים להן כשעוברים למקום חדש.
בכל בית שגרתי בו עד כה היו יתרונות וחסרונות, אם השכונה מפריעה לך, קחי בשחשבון שגם בשכונות לכאורה טובות יכולים להיות מפגעים שממאיסים את החיים.
אין לי ספק שבכל מקום שבו אתגורר, יהיו שטיקים קטנים ומעצבנים.
מצד שני, ספק אם השכן ממול יהיה כלייזמר חובב שעושה חזרות בימי שישי בבוקר, למישהו מהשכנים יהיה טווס שצורח בקולי קולות, השכנים ימנגלו ויעשנו נרגילה מתחת לעמודים, וכל השכונה תרגיש כמו עיירת פיתוח עם ערסים שמשחקים שש בש וקלפים מול הפיצוציה, וסתם אנשים שצורחים דברים מוזרים בעלי ניחוח משיחיסטי על המדרכה.
(וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הבעלבית שהוא הטרדה מינית מהלכת)
המחירים הגבוהים שיש היום לא יישארו לנצח. פברואאר עוד רחוק, ועד אז אולי יירדו קצת המחירים, ויהיה יותר קל למצוא דירה.
אני מאוהב בתל אביב (מרכז תל אביב) ולא רואה את עצמי גר בשום מקום אחר., אז אין לי הצעות שהן מזרחית מדרך נמיר…
בקיצור, כשתגיעי לגשר, תמצאי כבר סירה שתעביר אותך לצד השני.
זהו, שאני מסכימה איתך לגמרי בהקשר זה. ככל שחולף הזמן, כך אני מצטערת יותר ויותר על שבכלל עזבתי את מרכז העיר. נכון שזה היה מטעמי נוחות וכל זה, אבל הרבה פחות מעניין בשולי העיר.
"פתח תקווה". בהחלט.
ככה תוכלי לעבוד בשעות הפנאי בכור.
שכונת התקווה ???? יש מקומות בפלורנטין לא הרבה יותר יקרים. הכל עניין של פשרות – שותפים/לא.
אני מצטרף לבלונדינית, אני חושב שפה ישלמו לך כדי שתבואי (זה חלק מהניסויים של בתי זיקוק)
ג'יובל – פספסת נקודה אחת אקוטית. הבלונדינית גרה בפריפריה של תל אביב, קרי אי שם בערים שצמודות לה. לקריות אין סיכוי שאני עוברת בחיים. לא תמורת כסף ולא תמורת אהבה.
אממ.. זה מנחם שאנשים אחרים משלמים חמש מאות דולר לשבוע?
שרון – בתור אחת שממוקמת בצפון הישן – לשכנים יש ילד שמנגן בסקסופון, בעיקר בשבת בין 12 – 4 (כי להורים שי זמן\כח להשגיח עליו). השכנים בבניין ממול ממנגלים על הגג – מה שמגיע ישירות אל החלון שלי. וטווסים אומנם אין אבל הבניין מלא כלבים (כולל 2 שלי) שעסוקים בלנבוח כשאנשים עוברים בחדר המדרגות, וברגע שאחד נובח – כולם מצטרפים, ליתר בטחון.
יוחאי – לפני שנתיים גרתי בדירה קטנה ומהממת ברח' העבודה ושילמתי 600$, כשנגמר החוזה לא בדקנו מה המצב בעיר והחלטנו לעזוב לדירה גדולה יותר. עד היום אנחנו מבכות את אותו המעבר, החלק העצוב בעניין הוא שכבר אז טענתי שהמצב לא יימשך לעד, כיון אני משלמת 800$ לחודש ושמחה שעיגנתי את החוזה באופציה לשנה נוספת – כי אחרת הייתי משלמת הרבה יותר.
המצב לא יימשך לעד, אולי. אני פחות ופחות מאמינה בכך – כי לדעתי לראש העיר שלנו יש אינטרס שהוא יימשך והוא מעודד את המצב הקיים ומייצר בנייני מגורים לעשירים וכו'
(אבל זה בעצם חומר לבלוג של לרמן)
אה, ואני חוזרת על ההצעה של שכ' שפירא. הסתובבנו שם ביום שישי (אנחנו מחפשות לקנות) והאזור משתפר מאד כל הזמן (למשל מהסיבוב הקודם שהיה לפני חודשיים)
הבלונדינית גרה בפריפריה נידחת ביותר* ומגוריה כאן הם אוסף בשל נסיבות ייחודיות. אין צורך לומר שלו היו הנסיבות שונות הבלונדינית לא הייתה מהססת לרגע והייתה חוזרת לגור במקום היחיד שבאמת אפשר לחיות בו, כלומר מרכז ת"א. **
*ר"ג בואכה בני ברק, אם אתם מתעקשים.
** ובאותה הזדמנות הייתה מפסיקה עם המנהג המגונה של לדבר על עצמה בגוף שלישי :+)
כלבים גם אצלי יש. אחד תוקפני שאוהב לנבוח עליי מעבר לדלת.
מנגלים על הגג זה עוד טוב בהשוואה למה שקורה אצלי בהתחשב בעובדה שעשן עולה ולא יורד.
אני מתחילה לחשוב שאנחנו צריכים לקנות ולשפץ כולנו ביחד בניין איפהשהו בתל אביב ולהקים קומונת בלוגרים שרוצים לגור בנחת.
גם נדע שהשכנים טובים, וגם נוכל לאיים זה על זה שנלכלך על השכנים המעצבנים בבלוגים.
וכן, איפה לרמן כשצריך אותו?
בלונדינית – אנחנו אוהבים אותך למרות כל הסיבות שציינת לעיל.
(שרון מוכנה אפילו לסלוח לך על נטייתך לדבר על עצמך בגוף שלישי)
ואני מציעה את שכונת מונטיפיורי (סביב שדרות יהודית). זה איזור מתפתח שבטח בשנה-שנתיים הקרובות יתחיל להיות יותר יקר, אבל בינתיים עדיין פחות יקר מהמרכז, למרות שזה ממש במרכז. ממש ליד יש עדיין מוסכים וכאלה, למרות שהתחילו לבנות שם גם בנייני מגורים חדשים לגמרי עם דירות קטנות יחסית, כמו אלה שצמחו פתאום בפלורנטין. חי שם ביום ושקט למדי בלילה, וקרוב להכל.
חנית – בהחלט אשקול את הרעיון (בשלב זה אין לי אפילו מושג איפה בדיוק נמצאת שכונת שפירא)
islay – נשמע מעניין, תודה!
רק מרכז העיר כמובן (דרומית מהירקון, מערבית מנמיר). את צריכה לפנות 3,200 שקל לשכירות מינימום אם את רוצה לגור בלי שותפים ברמת-חיים סבירה. באזור 2 (מזרחית מאבן-גבירול) בעיות החנייה הן נמוכות משמעותית מאשר באזור 1. אם בכל זאת תגורי באזור 1 כדאי שתקחי בחשבון הוצאה של 400 שקל נוספים לחנייה.
אם את מתעקשת לא לעבור את רף ה-2,500 שקל לשכירות את יכולה לחפש באוף-אלנבי ואזור גן החשמל. שפירא היא אופציה שתהיה סבירה יותר בשנים הקרובות, אלא אם את מרגישה נוח במיוחד בסביבה שהיא כרגע עדיין די קשה.
גם לי מעלים את שכר הדירה ואחרי שנתיים שמצב השכירות שלי היה מתחת לרף השוק, אני שוב הולך לעלות למעלה. העיקר ששרי אריסון תהיה בקרוב תושבת פה בשכונה. תמיד ידעתי שמתישהו יעזרו גם למעוטי יכולת לגור פה.
זהו. עכדשיו איבדתי תקווה סופית. אם המאסטר אמר…
אבל חידדת היטב את העניינים בצורה שבהחלט מבהירה מה ואיפה אני צריכה לשקול בתור אפשרויות מגורים.
אין לי בעיה לגור בשכונות הפחות "טובות" של העיר. אלמלא הביזאריות של תושבי השכונה הזו, אני חושבת שלא היתה לי בעיה להמשיך להתגורר בסלאמס המרוחקים האלה עם היריות באויר וכל זה.
מה שכן, נחמד מצד שרי אריסון לרדת לעם. אני בטוחה שאתה הולך להנות נורא מפגישותיכם השבועיות במכולת השכונתית ואצל הירקן. מתוקה כזאת. עממית ממש!
כמו שאמרו שם למעלה לפני – שכונת שפירא.
מחירים נמוכים ועדיין בת"א – קרוב לכבישים ראשיים.
ממקור מוסמך שגר שם שנתיים זה לא מסוכן כלל וכלל.
רגע לפני ששפירא הופכת להיות פלורנטין.. ואם כבר – אז פלורנטין?
כאמור – זו בדיוק הסיבה שאנחנו מחפשות לקנות שם.
לפני שזה יהיה פלורנטין (אם לא גרוע יותר)
אני ושרי קונים ביחד עגבניות שרי!
תיזהר! השלום מתחיל בתוך העגבניה!