// אתם קוראים את...

אינטרנט

מיומנה של ציידת פדופילים

שאללה יעזור לי, ייתכן שהיום הזה הולך להיות יום ארוך. והכל בגלל זה. או בעצם זה. והרי הכל התחיל כאן.
המסקנה: לא להשאיר תגובות בגלוב. זה עשוי להפוך לכתבות גדולות בידיעות אחרונות. כתבות שטרם קראתי (טרם הופיע ב-YNET) (הופיע ב-YNET חלקית, ללא אזכור שלי וטוב שכך) ושהן בוודאי חשובות ומעניינות, אבל לא חשובות כמו שעות השינה שלי.

ובטח שלא כשמדובר בלהתראיין ברדיו לכתבה שבוודאי תהיה היסטרית ורק תוציא שם רע לכל האינטרנט הזה.

*אנחה כבדה*

07:02 – טלפון.
- שלום מדברים מרשת ב', זו שרון גפן שכותבת בלוג?
- כן.
- תרצי להתראיין?
- לא.
- ראית את הכותרת של ידיעות?
- לא. הערתם אותי הרגע.
- אולי בכל זאת?
- לא במיוחד.
- את הגשת תלונה על האתר ההוא של הפדופיל?
- פניתי למשטרה דרך האתר שלהם כדי ליידע אותם על האתר ההוא שיש בו תכנים פדופיליים.
- ולא קיבלת תשובה?
- לא.
- טוב, אני מעבירה אותך אל ____ ___
- היי, זו ____ ___
- היי, ____, אין לי מושג מי את.
- אנחנו רוצים לדבר על אתר הבית של הפדופילים. תרצי להתראיין ברדיו?
- לא במיוחד [מנסה לספק להם חומר רקע על הפדופיל המבחיל, ולהסביר למה זה לא בלתי-חוקי]
- אולי את מכירה אנשים שמחפשים אתרים כאלה כדי להוריד אותם מהרשת?
- לא. גם אני הגעתי לשם במקרה.
- טוב, אנחנו נתקשר אלייך עוד כמה דקות.
- ביי [תוהה האם אספיק לנוס על נפשי בטרם יתקשרו שוב]

07:26. עוד טלפון. [לא הספקתי]
- שלום, זו לאקלטתיאתהשםשלך, דיברת קודם עם ____ ו____.
- אני לא רוצה להתראיין. דיברתי עם יובל דרור מידיעות על העניין, אבל אני לא מוכנה לדבר ברדיו.
- אפילו לא בשם בדוי?
- לא.
- חשוב לנו לשמוע, איך הרגשת כאמא כשראית את האתר הזה ומה גרם לך להגיש תלונה במשטרה.
- אני לא אמא, ולא הגשתי תלונה במשטרה. בסה"כ פניתי אליהם דרך האתר שלהם.
- ובכל זאת, היתה לך זיקה של אזרחות טובה. אנחנו רוצים לשמוע איך הגעת לאתר הזה ולמה פנית למשטרה.
- הגעתי אליו בטעות דרך הסטטיסטיקות של הבלוג שלי. פניתי למשטרה כי למרות שהאתר ההוא לא בלתי חוקי זה מטריד.
- אז תרצי להתראיין?
- לא.

[מתלבשת במהירות ונמלטת מהבית. קודם לקנות עיתון, ואז לעבודה, מוקדם ככל שאפשר. הסלולרי בוודאי יישאר כבוי היום, למרות שעד כה, רשת ב' הטרידו אותי בטלפון הקווי שלי בלבד. אני מניחה שגל"צ וכל שאר אמצעי התקשורת ההיסטריים יודעים גם הם לחפש ב-144]

תגובות

לא ניתן להגיב לפוסט זה.

  1. יופי,
    ועכשיו הם מתקשרים אלי ומעלים אותי לשידור.

    תודה.

    פורסם על-ידי יהונתן ‏| 30 בספטמבר, 2007, 8:06
  2. האמת, גם אני שקלתי להפנות אותם אליך, אבל הנחתי שאתה בוודאי ישן…
    (ובניגוד לתשקורת העוינת, לי דווקא יש כבוד לשעות השינה של אנשים)

    פורסם על-ידי שרון ‏| 30 בספטמבר, 2007, 8:41
  3. אני מניח.

    הייתי צריך להסביר להם כמה יותר גרוע שאנשים נוגעים בילדים שלהם; מה לעשות.

    מצד שני, המשטרה דיברה על איך שהם חוקרים את הנושא ויכולים לטפל : אני בספק אם כך באמת הדבר.

    פורסם על-ידי יהונתן ‏| 30 בספטמבר, 2007, 8:48
  4. אויש. למרות שידי לא היתה בדבר, אני מצטערת שהם העירו אותך.
    (אבל אני מניחה שיכולות ההתבטאות שלך בנושא עולות על שלי)

    וברוווווור. המשטרה עובדת ימים כלילות בתחום פשעי המין באינטרנט.

    פורסם על-ידי שרון ‏| 30 בספטמבר, 2007, 8:53
  5. ובכל זאת,
    איך הרגשת כאמא כשראית את האתר הזה?

    פורסם על-ידי לורד זינו מתחיל לארוז את המשרד ‏| 30 בספטמבר, 2007, 9:06
  6. נראה לי בדיוק הזמן המתאים להעלות פוסט סריגה או משהו בסגנון, לא? :)

    [מרגיש כמו אבא שכתבו על הבת שלו בעיתון...]

    פורסם על-ידי בועז ‏| 30 בספטמבר, 2007, 10:27
  7. אחחח. הלוואי שהיה לי זמן לכתוב פוסטים על סריגה. או לסרוג!

    הלימודים, כמו גם ציד פדופילים אוכלים את זמני.
    אבל בעיקר הלימודים. כי אני לא צדה פדופילים בכלל.

    פורסם על-ידי שרון ‏| 30 בספטמבר, 2007, 10:30
  8. [...] אלה, אני כן זכאי לשפוט את WB. אז WB זכה לפרסום רב באינטרנט, ברדיו, בעיתונות הכתובה, ואפילו בעיתונות המשודרת, ובכך בעצם [...]

    פורסם על-ידי פרונמופוביה » Blog Archive » פרונמופוביה ‏| 30 בספטמבר, 2007, 12:50
  9. [...] שעברה בבלוגוספירה לפני כשבועיים (בעקבותיה של שרון) התפתח דיון קצר ביני ובין נתאי בבלוג של [...]

    פורסם על-ידי ללא אליבי»ארכיון הבלוג » ההוא שאין לומר את שמו ‏| 17 באוקטובר, 2007, 22:56

פוסטים אחרונים

5. אנו מודים לך על פנייתך אלינו
29 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
אוי לאוזניים! (או: אני נר)
23 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
רונן חן – למה אתה מנסה להרוג אותי?
20 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
איגוד האינטרנט הישראלי נגד אינטרנט (וגם נגד דמוקרטיה ושקיפות)
20 ביולי, 2010
מאת שרון גפן
אני ברשימה. איזה כיף! (ותודה להומלס שהביאוני הלום)
18 ביולי, 2010
מאת שרון גפן