בתגובות לפוסט הקודם שלי, חזי הציע שמישהו יכתוב מדריך שיסביר איך ליהנות מכתיבת בלוג מבלי לראות מזה אגורה.

אז קפצתי על המציאה. קבלו את המדריך לאנטי-פרובלוגינג.

זה בהחלט לא המדריך האולטימטיבי לכתיבת בלוג, אבל אלה עשרה כללים שאני משתדלת לנהוג לפיהם כבר די הרבה זמן. לא רואה אגורה מהבלוג, אבל נהנית ממנו נורא. אני מקווה שגם מי שקוראים את הבלוג שלי נהנים לקרוא אותו, ומבחינים בכך שאני נהנית מהכתיבה בו. כי זה כל מה שחשוב.

1. אם אתם לא נהנים מכתיבה – אין לכם מה לחפש בעולם הבלוגים. אם מישהו אומר לכם "נו, תתרגלו לזה עם הזמן", או שהוא משקר לכם, או שהוא לא יודע על מה הוא מדבר.
2. אם נורא בא לכם לכתוב בלוג אבל יש לכם בעיה עם חשיפה והיחשפות – קודם כל, תגדירו לעצמכם כמה ומה בדיוק אתם מוכנים לחשוף בפני קוראיכם.
   במידה ואם אתם חוששים מכך שמכרים שלכם ימצאו את הבלוג, אולי מוטב שתשקלו כתיבה אנונימית (או אנונימית למחצה). יש די והותר פלטפורמות חינמיות שתוכלו לפתוח בהן בלוגים אנונימיים מבלי לחשוף . לחלופין, אם אתם הולכים בדרך העצמאית, בהחלט ניתן לרכוש דומיין ולשלם עוד כמה דולרים אקסטרא עבור "פרטיות", שתמנע מכל אידיוט חטטן שיודע לעשות whois לדומיינים לגלות את שמכם וכתובתכם.
3. כתיבת בלוג לא צריכה להיות מטלה. אמנם נחמד להכניס את הכתיבה לסדר היום שלכם, מבחינת הרגל יומיומי נוסף, אבל ברגע שתתייחסו לכתיבה בבלוג כאל "משימה", ולא כאל אחד מאותם דברים שאתם עושים בשביל הכיף – הלך הכיף, כי זו כבר עבודה לכל דבר. וכאמור, אתם לא מנסים להרוויח כסף מהבלוג, אז אף אחד גם לא משלם לכם על זה. מצד שני, זה לא אומר שאתם לא צריכים להתייחס לבלוג שלכם ברצינות יחסית (ראו סעיף 7)
4. נכון, אם תכתבו לעתים רחוקות מדי – ישכחו אתכם, ואם תכתבו לעתים קרובות מדי – יתעצבנו עליכם שאתם מציפים.
   אבל הכי חשוב זה לכתוב בקצב שלכם. כיתבו מתי שאתם חשים צורך לכתוב (ראו סעיף 3).
5. לא מספיק רק ליהנות מהכתיבה בבלוג, או מהקהל לכאורה שמשקף הרייטינג לו אתם זוכים בגוגל או בטכנורטי, או אפילו ממספר הקוראים שלכם ב-RSS.
   מה שהכי חשוב זה ליהנות מן האינטראקציה עם קוראיכם. בלוג הוא שיחה. בלוג הוא מערכת יחסים. לעתים אתם עשויים לקבל תגובות מעצבנות. לעתים אתם עשויים לקבל תגובות מפרגנות.
   החוכמה היא להתייחס גם לאלה וגם לאלה בצורה הראויה – לטוב ולרע. בדיוק כמו בחיים האמיתיים.
   זה גם לא תמיד רעיון רע להגדיר כללי התנהגות למגיבים אצלכם בבלוג.
6. אתם בוודאי נהנים מכך שאנשים אחרים מבקרים אצלכם בבלוג ומגיבים על התכנים שלכם. גם בלוגרים אחרים נהנים מכך. בקרו בבלוגים, תגיבו. תטפחו לאנשים קצת על האגו מפעם לפעם. זו גם דרך נוספת להרחיב את מעגל הקוראים הפוטנציאליים שלכם.
   בכלל, תפרגנו לבלוגרים אחרים עם קצת תשומת לב מפעם לפעם – הם יעריכו את זה. התיידדתם עם בלוגרים אחרים, או שיש לכם חברים שגם להם יש בלוגים? תביאו אותה בבלוגרול. נתקלתם בפוסט או בלוג מעניינים? תנו לינק. הם ישמחו לגלות שמישהו שם לב למה שהם כותבים, וקוראיכם ייחשפו לעוד תוכן מעניין.
7. תתייחסו לעצמכם, לבלוג שלכם, לקוראים שלכם, ולמי ומה שאתם כותבים עליהם ברצינות ובכבוד.
   גם הקוראים שלכם, וגם אלה שאתם כותבים עליהם הם בני אדם.
8. אתיקה. אתיקה. אתיקה. לכאורה, נורא קל לעשות מה שבא לכם אצלכם בבלוג. זו לכאורה הממלכה הקטנה שלכם, ואתם יכולים לעשות שם מה בראש שלכם. לא נכון! שימו בצד רגע את כל העניינים המפחידים והגדולים של זכויות יוצרים ותביעות דיבה, ותחשבו האם באמת בא לכם ללכת מכות עם חצי אינטרנט אחרי שגנבתם ממישהו רוחב פס/תמונה/תוכן/לא נתתם קרדיט לרעיון. אם יש לכם ביצים וסבלנות לזה – שיהיה לכם לבריאות. ואגב, יש כל מיני דרכים להיכנס באנשים. תחליטו אתם מה הדרך הנכונה מבחינתכם (אבל שוב – ראו סעיף 7)
9. הדרך הכי טובה לא להרוויח כסף מהבלוג היא פשוט לא לצפות מהבלוג שיעשה עבורכם כסף או אפילו שיכסה את העלויות, ופשוט לא להציב בו פרסומות, קישורים ממומנים או שותפויות אלה ואחרות. יש לכך שלושה יתרונות:
   1. אתם לא תלויים בשום מערכת חיצונית שעשויה לפקח על התכנים אצלכם בבלוג, ופתאום להגיד מחר שעשיתם כך וכך לא בסדר.
   2. ההתייחסות שלכם אל קוראיכם תהיה חפה מן האינטרס הנלווה לכך שאתם מסתכלים עליהם כעל מקורות הכנסה פוטנציאליים, במקום להתייחס אליהם כאל אנשים שמקדישים זמן ותשומת לב לקריאת התכנים שאתם כותבים.
   3. מודעות גוגל אדסנס ואחרות הן פשוט מה-זה מכוערות. אין דרך טובה יותר להחריב עיצוב יפה של בלוג עם מודעות טקסט (או חמור מזה – באנרים גדולים! עם פלאש! ואנימציה!) שלא ישתלבו כהלכה בעיצוב.
10. אם אתם מפסיקים ליהנות מכתיבת הבלוג – זו לא בושה לצאת לחופשה מהבלוג, או אפילו לסגור את הבלוג.
    חבל לכתוב בבלוג סתם כי לא נעים מהקוראים.

probloggingbloggingblogsblogosphere