פורסם לאחרונה

הטמטום של מוזיאון ישראל המתחדש, או: כיצד מעמידים במוזיאון היקר נכים וקשישים בתור ארוך בשמש

(פוסט אורח מאת ד"ר ש., מאחרונות חברותיי בירושלים) אם חפצה נפשכם לעמוד בתור ארוך בשמש יולי הקופחת סורו היום בשעה 15:00 למוזיאון ישראל המתחדש, נזר הבריאה. שם, לאחר שתעמדו בתור לרכישת כרטיס כניסה למוזיאון, תוכלו לעמוד בתור נוסף בחוץ, בשמש, בו תתאמצו לקבל שובר כניסה למופע של יהודית רביץ שייערך הערב במוזיאון. אתם, ועוד 4000 איש לפחות. מספר המקומות מוגבל, אז צפוי שיהיה שם מאד שמח.

פוסט מומלץ

5. אנו מודים לך על פנייתך אלינו

נחמד. נראה שלפי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, כדי שהם ינקטו בצעדים כנגד ארגונים שמאגרי המידע שלהם אינם מאובטחים בהתאם לחוק, הרי שצריך שייגנבו מתוכם פרטים אישיים באמת, ורק אז הם יוכלו לנקוט אצבע בנדון.

יותר קטנים

• מכיוון שאני חולה ואומללה ומשועממת, והבחור הנחמד מהומלס שצלצל אליי ביום א' בעקבות המייל ששלחתי להם ובו שאלתי מדוע עליי שלא להתלונן עליהם למשטרה, והיה מאוד מנומס והתנצל וזרק עליי באזזוורדס, אבל בסופו של דבר לא ענה למייל שלי ובו השבתי שאשמח מאוד לממש את הזמנתו ולהיפגש עם מנהל אבטחת המידע שלהם - הרי ששלחתי עכשיו תלונה רשמית אודותיהם לרשות למשפט טכנולוגיה ומידע בנוגע למאגר המידע שלהם ואבטחתו הכושלת. אין לי מושג איך בכלל מתבצעת אכיפה/ענישה של חוק מאגרי המידע. זה בטח ייגמר בקנס, אבל אני אשמח מאוד אם ימררו להם קצת את החיים. (מה גם שעדיין לא קיבלתי את מייל הסליחה-תחליפו-סיסמה שלהם, שזה קצת מעליב בעיניי) #
• הייתי בסופרפארם. קניתי שמפו, פילטרים לבריטה, קוצץ ציפורניים, ומשחה נגד פטריות. שבתי הביתה, הנחתי את הקניות על השולחן במטבח, שלפתי פילטר טרי מהאריזה, מזגתי לי כוס מים, ושתיתי לרווייה. לאחר כדקה - רעש והמולה! החתול הסקרן חיטט בשקית, ככל הנראה - ראשו נתפס בידית השקית והוא לא הצליח להשתחרר ממנה. רץ בהיסטריה בכל הדירה, השאיר במרפסת את בקבוק השמפו הענק (מזל!), וזינק על מעקה המרפסת כשהוא נועץ בי מבט מבוהל. משם, זינק, כשהשקית עדיין לצווארו, אל המרפסת של השכנים, ונעלם. קרוב לודאי שנכנס אל דירת השכנים (נראה לי שהדלת של המרפסת שם פתוחה במקצת). אני די בטוחה שראיתי את השקית על רצפת המרפסת, אבל חתול - אין. והשכנים? לא בבית. עכשיו עליי לחכות לשכנים (רומנים שבקושי מדברים עברית) ולהסביר להם למה יש להם חתול בבית. אוף. עדכון (17:33) בעודי תולה כביסה במרפסת, החתול הגיח מן המעקה של השכנים של השכנים, עשה לי מיאו קטן, נכנס הביתה והתיישב על הספה. כעת עולה השאלה האם אני מעוניינת באינטארקציה עם השכנים ולנסות לבקש מהם את השקית שלי שאצלם במרפסת תוך הסבר איך זה התרחש מלכתחילה. (מלבד העובדה שהם בקושי מדברים עברית, הם גם לא אנשים נחמדים במיוחד) #
• מכירים את זה שהסלולרי שלכם מחליט להיכנס למוות מוחי בדיוק כשאתם במונית שירות לאנשהו וצריכים לעדכן את מי שאתם צריכים לפגוש שאתם תכף מגיעים, וכל האנשים שאתם מתחננים שישאילו לכם את הטלפון שלהם לשניונת לצורך ביצוע שיחה זריזה פתאום נהיים חירשים או שאין להם טלפון או שהוא לא מוציא שיחות? אז זהו. חולירות. (מצד שני, צעצוע של סיפור 3 היה ממש אחלה) #
• אחרי שסופסופ הושלמה לה כהלכה ההרשמה לקאר2גו (בוקר אחרי הפוסט הקודם בעניינם קיבלתי טלפון מתנצל מבחור בשירות הלקוחות שם, שנשבע שהם שולחים לי ממש עכשיו את הכרטיס. שהגיע שבוע אח"כ) - הערב הגיעה סוף סוף ההזדמנות לנסות את השירות. אני חייבת לציין שזה היה בהחלט נוח, סימפטי ונעים. גם מבחינת הזמנת הרכב, וגם מבחינת התפעול, ואני בהחלט מרוצה מהעובדה שיש להם בפלורנטין כמה וכמה מכוניות, שחלקן חונות ממש קרוב אלי הביתה. שרק אמשיך להיות מרוצה ככה. #
• שלא תבינו אותי לא נכון, אני יודעת מצוין שאין שום קשר בין הדבר המתועש הזה שקוראים לו "בטעם דובדבנים" או "בטעם פטל" לדבר האמיתי. אני מניחה שפעם, לפני 100 שנה כשהתחילו עם כל הדברים האלה של תמציות טעם וריח, עוד היה לדברים האלה מקור פירותי כלשהו, אבל הוא נעלם לגמרי עם חלוף השנים והתפתחות הטכנולוגיות המוזרות שעומדות לרשותם של מהנדסי המזון. בכלל, עצם קיומו של מקצוע בשם "מהנדס מזון" הוא די מפחיד בעיניי, אבל ניחא. מה שבאתי למחות עליו כאן באמת הוא העובדה שככל שהסירופים של מיצים נהיים "בריאים" יותר לכאורה, ועם יותר ויטמינים ופחות צבעי מאכל וסוכר, ככה כבר נעלם כל קשר גם בין טעמו של הפרי המקורי, וגם בין טעמו של המיצפטל המסורתי האהוב על כולנו. (קיטורים וטרוניות לאחר שלא משנה כמה סירופ ויטמינצ'יק שפכתי לקנקן, עדיין יצא שם משהו דליל, בצבע ורוד בהיר וחסר טעם) #